חוף אנחנו רוצים. להגדיל אותו, חול. ים. דברים פשוטים.
ליפו אין חוף. זאת אומרת פעם היה לה והים הגיע עד לחוף שהיו בו מפרצים קטנים, חול, קברנונים, קינון של דגים. היה שווה. ואז הרסה אותו עיריית תל אביב ונהיה מאוד לא שווה. ומה שנותר, בעיקבות מאבק אגרסיבי של תושבי יפו, ללא הבדל דת מין וגזע, הוא 250 מטרים של חוף גבעת עלייה. זה מה שיש לנו ביפו, מהדולפינריום ועד בת ים, יש שלושה קילומטרים שכוסים במסלעה חופית מחורבנת של צ’ארלס קלור, בנמל יפו הבריטי וביייבוש הישראלי המטומטם.
אחרי מאבק של 17 שנים מאז הבג”ץ שהגשנו, החליט ראש העיר הנבחר להשקיע 50 מליון ₪ בלהחזיר את החוף ליפו. שפשפנו עיניים. מחאנו כפיים. תמימים שכמונו. כאילו שמישהו סופר אותנו ומקשיב לנו.
אז מה אם נאבקנו 17 שנים והבאנו את טובי המומחים והחתמנו אלפי אזרחים והכנו תוכניות שאושרו בכל מוסדות התיכנון הגבוהים של המדינה.
לעירייה יש דרכים משלה, ויום אחד הביאו לנו את עליזה ברוידא, אדריכלית נוף שהתחנכה בטכניון בשנות השישים ושם לימדו אותה שדשא ועצים זה תיכנון נוף. וסלעים אלימים ממחצבות ההרים שמביאים לקו הים זה יפה. ושגבעות שחוסמות את הנוף של העיר לים זה טוב ושבכלל גינה בין העיר לים זה הכי יפה.
250 מטר חוף יש לנו. כשהציגה המשלמה את התוכניות של האדריכלית שלא ממש מבינה בחוף ובים, הרמנו גבה, אבל אמרנו לעצמנו, היא הרי לא טיפשה (היה מיכרז? איך נבחר אדריכל לתכנן את קטע החוף הכי רגיש של הארץ?)והנה יקחו מפה את הר הזבל ויחברו את העיר בחזרה לים ויאריכו לנו את החופים כמה שרק ניתן כי עכשיו הכל אפשרי, ואנחנו עושים קו חוף חדש למאות השנים הקרובות. איזה יופי יהיה פה. וטעינו.
ולא שהיינו צריכים לחלום רחוק. בסך הכל היינו צריכים להביט בתמונות בנות 30 שנה ופחות של איך היה פה לפני שהעירייה הרסה את החוף ואחר כך הביאה אדריכלית שהרעיונות שלה נולדו באותו זמן שבו הרסו חופים כמו החוף היפה שהיה לנו.
אבל, מודעים לכך שהחלומות שיחזירו לנו את תפארת העבר מרחיקי לכת, ומתוך כבוד (מיותר לחלוטין כמו שהסתבר לנו) לאדריכלית, וויתרנו על החלק הצפוני של המדרון בו השאירה בחירת העירייה את קיר הים והייבוש. לא נורא, אמרנו לעצמינו, ככה זה, היא לא מסוגלת לעשות הכל טוב, תעשה חצי טוב וביקשנו שבסך הכל תגדיל לנו את מפרץ הזכוכית שבו תומכים המשרד לאיכות הסביבה ושעליו המליצה (המלצה מחייבת חוקית) המועצה הארצית לתיכנון ובנייה, שיהיה מקום אחד לפחות בו יחזור קו החוף של יפו למקומו. מה גם שמפרץ כזה, יאריך את קו החוף של יפו בעוד כמה מאות מטרים. 250 מטרים חוף רחצה זה מה שיש. רצינו עוד קצת. עוד חצי סנטימטר חוף. חוצפה. אני מודה.
התקשרנו למשלמה וניסנו לשכנע. אמרו לנו שהיועץ הימי אומר ככה וככה, הראינו שהיועץ הימי בעצמו לא ממש יכול לצפות לתוך העתיד (כי זה אותו יועץ שייעץ למרינת הרצליה והרס לדברי ביולוגים ואקולוגים חופיים את החוף עד בית ינאי ולכן הוא מייעץ לעיריית תל אביב), ושיועץ ימי הוא בסך הכל יועץ והוא לא אמור לקבוע את צורת החוף. אמרו לנו שאי אפשר להרחיב את מפרץ הזכוכית בגלל שיהיה קיר גבוה מידי בין קדם לים, אמרנו שזה יראה בדיוק כמו חוף גבעת עליה – זאת אומרת מצוין ונפלא ומתוכנן יפה ונכון ולעומת זאת יהיה הרבה יותר חוף ומפרץ חולי ונעים. ואז, אחרי ישיבות מרובות עלבונות, מהמשלמה עד למחלקת שפ”ע בעיריה, הסתבר שהבנאדם היחיד שמתנגד להרחבת המפרץ זה בעצם אדריכלית הנוף שמעדיפה דשא ועצים על חוף וחול. אנחנו, זאת אומרת תושבים שחתמו באלפיהם, המשרד לאיכות הסביבה והמועצה הארצית לתיכנון ובנייה חושבים הפוך. כבר ב-1994 חשבנו ככה. כולנו. מה איכפת לאדריכלית שצצה משומקום ובבת אחת מתכננת בימים אלו את מדרון יפו שעליו אנחנו נאבקים, את צ’ארלס קלור ואת השכונה האמריקנית? אבל אולי אי אפשר להאשים את האדריכלית. זה מה שהיא יודעת. מחשבתה קטנה והיא אוהבת דשא ולא מבינה בחוף וים ולכן העירייה שאין לה מושג, נותנת לאדריכלית להוליך מהלך שיהיה בכיה לדורות.
ולא מדמיוני אני ממציא, בישיבה האחרונה אליה זומנתי במשרדו של שמוליק קצ’לניק מנהל אגף שפ”ע בעירייה, הודתה האדריכלית לאחר ישיבה ארוכה, עקרה ומבזבזת זמן, שהיא מעדיפה דשא ושהיא מפחדת שהמפרץ יפריד בין שני חלקי הפארק. 3 קילומטרים, מהדולפינאריום ועד חוף גבעת עליה אין חוף. וכשכבר מקצה ראש העיר 50 מליון ₪ להחזיר ליפו את החוף באה אחת שלא מבינה ומסובבת את העירייה על האצבע הקטנה וחומסת מאיתנו את החוף שצריך להיות.
זה מה שאתה רוצה חולדאי, שנגיד עליך שדפקת את החוף אחרי שהשקעת בו 50 מליון ₪ ממיטב כספנו? שאפילו את המעט של השבת חוף ליפו וחיבור העיר לים שלה מנעת מאיתנו בגלל שהאדריכלית אוהבת הדשאים ושונאת הים והחול לא רוצה?
נאנחתי. מה אני יכול למישהי שלא מבינה שלא מחברים עיר עם הים שלה בעזרת גינה. צ’ארלס קלור מחבר את נווה צדק עם הים? הגבעות המדושאות שלו מאפשרות לראות את החוף?
הסלעים הטיפשיים מאפשרים להשתמש בחוף ולשחות בו? זה מה שיהיה גם ביפו. לא מה שרצינו. לא מה שצריך להיות. אותו קיבעון ישראלי ישן שצריך להפריד בין ים ויבשה.
חוף אנחנו רוצים. להגדיל אותו, חול. ים. דברים פשוטים.
וחולדאי? האם איכפת לחולדאי שנישאר עם 250 מטר חוף ים ביפו? או ששוב יוכיח לנו שאנחנו הדרום הדפוק שהוא משווק לכולם כנדל”ן העתיד. אל תודה לי חולדאי. תודה לאדריכלית. הכל יהיה פה, קאסטרו ומותגים ונדל”ן וראש עיר שיגזור סרט לגינה מגוכחת ומיותרת שעלתה 50 מליון ₪ מכספנו.
רק דבר אחד לא יהיה. חוף ים ליפו.