צור שיזף

הגוש של ג'בל פיראני מתנשא למעלה מ-1700 מ' מעל פני הים - הוא נמצא מעל דהב' במרחק של לא יותר מ-10 קילומטרים בקו אווירי. זה אחד המסלולים הקשים המאתגרים והשווים שיש. מצאנו אותו מתישהו סביב 1981 אחרי שטייסים אמרו שראו קניון מבטיח. והוא אכן מקיים. כמו שאמר פעם אהרון פרימרמן, הפרופסור הקרדיולוג שירד אתנו שם באחד הטיולים - ואדי שלא מתחנף. שווה. זה סרט קצר שעשינו ב-2001 לנשיונאל ג'אוגרפיק - סטיבן בקשול,…

איך כותבים ספר? סיפור? קצר? ארוך? נובלה? רומן? כתבה? הגיג? לא מעט אנשים רוצים לכתוב. מזה לא מעט שנים רוב האנושות, ברוב השפות, יודעת לכתוב. יש כמובן כיסים של מי שלא למדו לכתוב אף פעם, אבל הם מועטים. אם כי לעתים ניראה שזוהי אחת מעונות השפל של הספרות. שהרומן, אותה יצירה גדולה של המאה -19 שהגיעה לשיאה בסופה ובראשית המאה ה-20, נמצאת בנסיגה. כי למי יש זמן לקרוא? הספרות התמודדה יפה נגד הטלוויז…

  זחלנו לאט כלפי מטה במסדרון הצר. הגב דחוק אל קיר אחד, כפות הרגליים דוחפות את הקיר השני, יוצרות את החיכוך, עוצרות את הנפילה אל התהום. אם נישאר כאן – לא יהיה לאף אחד מושג איפה לחפש. לאט. בזהירות. הזיעה. האבק, מטרות האבנים המתפוררות במדרון התלול. עוד כמה מטרים. עוד מדרון קטן. מהכביש נראו השיטות קטנות מאוד מול הרקע השחור והאדום של ההרים. הן עמדו במקום בו נוצרה מניפת סחף שהצטרפה משני ואדיות שיר…

זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן הרכבת חלפה על פני המבצר שבנו הסיקים על המבצר שבנה בבאר ועצרה בתחנת הרכבת של פשוואר. שוטרים המתינו על הרציף. הכתפתי את התרמיל וירדתי אל הבוקר הכחול. האוויר היה מתוק. פשוואר היתה העיר שממנה ניסו הבריטים לשלוח מחושים של שליטה לתוך אפגניסטן. קיפלינג שורר על החיילים הבריטים המחכים למותם …

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה. כשעצר הטויוטה פוראנר הכחול והחבוט מתחת לעץ הענק שבצומת דרך העפר שבה מצטלבים הכביש שמחבר את טימבוקטו ואדואנזה והכביש שמחבר את גאו ובמאקו, ירדתי ממנו ברגליים מאובנות. הן היו מכווצות מ- 2…

היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים…

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.  חציתי את הואדי החולי עם הדקלים והבוסתן הקטן והצנוע ונכנסתי אל שערי החניון של זיידה. סאלם עליכום." אמרה זיידה."עלייכום הסלאם ורחמאת אללה וברכתו."זיידה הביטה בי ושאלה אותי ב…

כשגמרנו לאכול את ארוחת הבוקר המפוארת בלודג' ונפרדנו מהחיות שהמשיכו לבוא לבור המים, חזרנו אל הבית של תום ואתי. בכל ויקטוריה פאלס אין יותר מעשרה רחובות מרוצפים, השאר הם דרכי עפר. לשחורים יש את השכונה שלהם – לצד תחנת הרכבת, וללבנים, אבל גם לשחורים שהצליחו, יש בתים פרטיים עם חצרות ענק. נכנסנו בשער החצר, חמשת הכלבים מברכים אותנו לשלום וטום העמיס על הטנדר קיאק צהוב, קסדות וחגורות הצלה. עברנו דרך המרכז ה…