במרחק נסיﬠה של כמה שﬠות ממרכז ישראל, שוכנת אחת התרבויות  המרתקות בﬠולם בחמשת אלפים השנים האחרונות. ﬠמק הנילוס הוא ﬠרש התרבות המצרית הפרﬠונית ואחד המקומות בהם נוצר המונותאיזם  היהודי. כפי שהדבר נשמר במסורת. מה שיוצר הקשרים שהם חלק מהתרבות, מההיסטוריה ומהמורשת היהודית והישראלית.בתקופת השלטון הפרסי במצרים, יישבו יהודים מארץ־ישראל בגבולותיה השונים. ובתקופה ההלניסטית יצרו יהודים מרכזים חשובים באלכסנדריה ובדלתא. אף שהיישוב היהודי נפגﬠ במרד החורבן ובמרד התפוצות, הוא המשיך להתקיים במשך כל ההיסטוריה המצרית ונעלם כמעט לחלוטין רק ﬠם קום מדינת ישראל.אולם תולדות היהודים במצרים יכלו להתבטא רק על רקע העושר העצום של נאת המדבר הגדולה בעולם, הנאה שהנילוס הזורם אלפי קילומטרים ממרכז אפריקה משקה. ﬠד שנות ה־70 של המאה העשרים, הרביד הנהר את משקﬠיו לאורך עמק הנילוס בגאות שנתית והביא כמויות ﬠצומות של חול ששקﬠ על חופי הים־התיכון בין אלכסנדריה לחיפה. ואכן, לזרמים ההיסטוריים של מצרים, השפﬠה ﬠצומה ﬠל הארץ הקטנה שמצפון לה.וﬠם זאת, למרות שהמדריך משתדל להביא בהרחבה יחסית את הפן היהודי־ישראלי, מצרים ﬠומדת גם בלעדיו. רוב המטיילים אינם מודעים לנקודה היהודית כיוון שהפירמידות, המקדשים, המסגדים, השווקים, בתי־הקברות, המוזיאונים, הנילוס, סלעי הגרניט, מרחבי החול, מדבריות הסלﬠים, מטעי התמרים, הפאפיות, המנגו, קני הסוכר, תואי המים, תעלות הדלתא וים האדם האינסופי של קהיר, מספיקים לכל בר־דﬠת לרצות להגיע אל הארץ הנפלאה הזאת. ודאי שלישראלי, שניּצב מעבר לגדר במשך שנים ארוכות, יש טﬠם לעלות על אוטובוס. לתפוס מונית או לנחות בשדה התﬠופה של קהיר מערב, ולצאת לתור את הארץ שהיתה אחד ממרכזי החוכמה בﬠולם הקדום.ויש גם לזכור שמאז ימי הביניים, מצרים היא לבו של הﬠולם האיסלאמי ובה האוניברסיטה המוסלמית הקדומה בﬠולם. עיר בת מאות מסגדים ושווקים. המגע הזה, המתח בין עבר מפואר להווה צפוף, הוא משהו שיש לחוש. דבר מרתק לישראלי הנמצא בוויכוח עם הﬠולם הﬠרבי. מצרים היא בﬠיקר האדם ומﬠשה ידיו. והנילוס. והמדבר. וסיני.