צור שיזף

מסביב לעולם בשמונה חודשים ו-500 שנה

ספינת הפאר "ויקינג סאן" הפליגה השבוע מגריניץ' ליד לונדון. 930 נוסעים ו-480 אנשים צוות יצאו ל"הקפת העולם האולטימטיבית". על פי הפרסומים "מעולם לא נעשה דבר כזה לפני כן." בכוונה לקרוז כה ארוך שפוקד מספר כה רב של נמלים.

הנוסעים על סיפונה של ה"ויקינג סאן" הצטיידו בארנק תפוח ובהמון זמן פנוי. הקפת העולם שלהם תימשך 245 ימים. האנייה תשוב ללונדון במאי 2020 בתום שמונה חודשי מסע. במהלך ההפלגה היא אמורה לפקוד 112 נמלים בשש יבשות וב-51 מדינות.

באונייה 465 תאים. מחיר התא הזול ביותר, 25 מטר רבוע גודלו, 66 אלף לירות שטרלינג (284 אלף שקל). התא היקר ביותר עולה פי שלושה. חישוב מהיר וקצת צייקני מגלה שמחיר כל יום במסע הוא 1161 ₪ וזה כולל כמובן לינה, תזונה, מכון כושר, ספא ולא מעט בידור. על הויקינג סאן פועלות שמונה מסעדות שמגישות 240 תפריטים שונים.

רק 54 מבין הנוסעים שיצאו השבוע מלונדון רכשו כרטיס לכל ההקפה של כדור הארץ. 40 מהם אמריקאים, עשרה אוסטרלים וארבעה אנגלים. האחרים יפליגו רק חלק מן המסע ויפרשו באחד הנמלים בדרך. הויקיניג סאן מפליגה מערבה. היא תפקוד תחילה נמלים בסקנדינביה ואז תצא לחציית האוקיינוס האטלנטי, תעגון באיסלנד ותמשיך לצפון אמריקה ומשם לדרומה ואז מעבר לכף הורן וצפונה עד לוס אנג'לס. לאחר מכן תחצה את האוקיינוס השקט, תפקוד איים כפיג'י ותגיע לניו זילנד, אוסטרליה, אינדונזיה, מזרח אסיה והלאה להודו ודרך תעלת סואץ לים התיכון ובחזרה לאנגליה. היא אמורה לעגון בעקבה ובאלכסנדריה, אך לא בנמל ישראלי.

ההקפה הראשונה

זה הרגע לשוב בדיוק 500 שנים לאחור. חמש ספינות קטנות יצאו ב-20 בספטמבר 1519 מנמל סאן לוקאר דה בארמדה, שפך נהר הגאוודלכביר לאוקיינוס האטלנטי בדרום ספרד, כ-60 קילומטר מדרום לסביליה. הן הפליגו למסע החשוב והמרשים ביותר בהיסטוריה האנושית. מכאן החלה הקפת העולם הראשונה. מכאן יצאו האנשים שהוכיחו בגופם שהארץ היא אכן כדור ואם תנוע די זמן בכיוון אחד תשוב לנקודת ההתחלה. מכאן יצאו הספנים הראשונים למסע הארוך ביותר שאפשר לעשות.

ההשוואה בין אותה הפלגה ראשונה וחלוצית בת 500 להפלגתה השבוע של הוויקינג סאן מתבקשת ומסקרנת. אינספור פרטים מלווים מסע ימי כביר כזה, אבל די אם נתבונן בכמה מן הבסיסיים ביותר. משקלה של טרינידד, ספינת הדגל בהקפת העולם הראשונה, היה 110 טון. הויקינג סאן שוקלת כמו 427 טרינידד (47 אלף טון). נזנח לרגע את אמצעי ההנעה, וזוטות דומות. במאה ה-16 לא היו מנועי דיזל, חשמל או קיטור והספינות שטו בכוח הרוח בלבד. 55 אנשי צוות נופפו לבני משפחתם המודאגים מסיפון הטרינידד. 480 אנשי צוות התרוצצו על סיפונה של ספינת התענוגות בלונדון. בסך הכל יצאו למסע הראשון להקפת העולם 234 ימאים בחמש ספינות. רק אחת מחמש האוניות שבה הביתה. רק 18 מלחים השלימו את המסע ושבו לספרד.

בראש המסע האפי עמד קברניט פורטוגלי בן 39 בשם פרדיננד מגלאן. אינספור צרות פקדו את מסעו מהרגע הראשון. העובדה שהיה קברניט פורטוגלי שפיקד על צי ספרדי לא הקלה עליו. שותפו לתכנון, רוי פאליירי, לקה ערב המסע בהתמוטטות עצבים ונותר על החוף. למגלאן הסביר שההורוסקופ אינו מנבא לו טובות. גם מזימות של אנשי הצוות, שכלל לא ידעו לאן יוצא המסע, לא עזרו. גניבת כמחצית מכמות האוכל עוד לפני היציאה מנמל הבית הובילה אותם לסף רעב תמידי ובכל זאת הספינות טרינידד, קונספסיון, סן אנטוניו, ויקטוריה וסנטיאגו חצו את האוקיינוס האטלנטי ושטו לדרומה לאורך חופי אמריקה. כאן הגיעו אל המחוזות שאיש אירופאי לא התנסה בהם. מגלאן, באומץ ובנחישות אדירה הצליח לגלות את המיצר הארוך (600 קילומטרים) שנושא היום את שמו ומוביל בדרך עקלקלה ומסוכנת מן האוקיינוס האטלנטי לשקט. מצפון לו אמריקה היבשתית ומדרום איי ארץ האש וכף הורן – הקצה הדרומי של אמריקה. אז החלה חציית האוקיינוס שאיש לא חצה מעולם. אי אפשר היה אפילו לשער את רוחבו. יותר משלושה חודשים שטו ספינותיו של מגלאן מבלי לדעת לאן יגיעו. ב-16 במרץ 1521, שנה וחצי לאחר שיצאו לדרך, הגיעו הספינות לאי הומונהון שבפיליפינים. אנשי הצוות נשמו לרווחה. הם השלימו חצייה ראשונה של האוקיינוס השקט.  

חודש לאחר ההגעה החליט מגלאן להרשים את תושבי האיים ויצא לעזור לאחד המנהיגים – הראג'ה הומאבון מהאי סאבו – במלחמתו בתושבי האי הסמוך מקטאן. שם, במים הרדודים של הפיליפינים, פגע בו חץ והקברניט הגדול מת בגיל 41 בצורה המטופשת ביותר. מי שהשלים את הקפת העולם היה חואן סבסטיאן אל-קאנו, קברניטה של ה"ויקטוריה", אחת הספינות הקטנות יותר בצי המקורי. התלאות שפקדו אותו ואת הצוות שנותר עימו יכולות למלא ספר עב כרס. ב-6 בספטמבר 1522, שלוש שנים אחרי שיצאה להפלגה, הגיעה ה"ויקטוריה" לספרד. על סיפונה עמדו 18 אנשים המומים. האנשים הראשונים שהקיפו את העולם.  

הדמות החשובה ביותר מבין 18 הימאים שהשלימו את המסע היא זו של אנטוניו פיגאפטה. הוונציאני הצעיר הצטרף למגלאן כנוסע, חסר תפקיד ברור. במהלך המסע שימש כעוזר נאמן של הקברניט והצטיין בכתיבת יומן מסע מדויק. יומנו נחשב היום כמקור החשוב ביותר להבנת הקפת העולם הראשונה. שייקספיר השתמש (כנראה) בדמותו כהשראה למחזה "הסערה".   

סטפן צווייג חיבר על מגלאן ביוגרפיה נפלאה, שראתה אור גם בעברית. העותק הישן של "מגלאן" שאני אוחז בידי יצא לאור ב-1951 בהוצאת בקר ובתרגום מגרמנית של יצחק הירשברג (למיטב ידיעתי מתרגמים בימים אלה את הספר בתרגום חדש). כך תיאר צווייג את הישגו של מגלה העולם: "להעשיר את האנושות לאורך ימים מסוגל רק מבצע המרבה את ידיעותיה למען הידיעות ומגביר בה את ההכרה היוצרת. מבחינה זו עולה מעשהו של מגלאן על כל המעשים של בני דורו, ובתוך תהילתו ראויה לתהילה מיוחדת העובדה שהוא לא הקריב, כמו רוב המנהיגים, את חייהם של אלפים ורבבות למען האידיאה שלו, כי אם את חייו בלבד".

ממשיכי הדרך

כדי להבין את גודל ההישג במסעו של מגלאן כדאי לזכור ש-58 שנים עברו עד שמישהו עשה זאת פעם נוספת. האנגלי פרנסיס דרייק היה האדם השני שהקיף את כדור הארץ. הוא יצא מפלימות' ב-17 בדצמבר 1577 עם חמש ספינות ו-150 איש. לאחר שחצה את מיצר מגלאן נותר רק עם ספינה אחת (הגולדן היינד) בעזרתה תקף כמה נמלים ספרדיים. פעילות זו הקנתה לו את הכינוי "הפיראט", שליווה אותו כל חייו. שנתיים וחצי לאחר שיצא לדרך השלים דרייק את המסע ושב לאנגליה עם 59 אנשי צוות ורכוש עצום, רובו ביזה מהספרדים.

האדם השלישי שהקיף את כדור הארץ היה תומס קוונדיש האנגלי. כאשר היה רק בן 26 הפסיד קוונדיש את כל הונה של משפחתו. הוא יצא ב-1586 למסע שחיקה במדויק את זה של דרייק והצליח לפשוט על נמלים ספרדיים רבים ולהתעשר מחדש. שלוש הספינות שלו ועליהן 123 אנשי צוות עזבו את נמל פורטסמות' ובמשך שנתיים ו-49ימים הקיף את העולם וצבר ממון. כאשר שב עם ספינה אחת בלבד ועם 48 אנשי צוות הזמין את מלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, לסעודה על הסיפון. ההצלחה האדירה הזו לא גרמה למלכה להעניק לו תואר אבירות, עובדה שחיזקה את השמועות העקשניות על הרומן הסוער שניהלה כמה שנים קודם לכן עם הפיראט דרייק, שזכה מידה לתואר אצולה נכבד ביותר.

כמעט 200 שנים חלפו עד להקפה נוספת של העולם. ג'ימס קוק האנגלי עשה זאת בדרך שונה, וסימן עידן חדש. קוק היה הראשון שהוכיח מעבר לכל ספק שאין מדרום לקו הרוחב 40 יבשת נוספת, לא מוכרת. הוא עשה זאת בשלושה מסעות מפרכים סביב העולם. במהלך המסע השלישי נהרג קוק בתגרה מטופשת עם תושבי אחד האיים שגנבו ממנו סירה.  

עד לימיו של קוק מתו מצפדת כמחצית מצוותי אוניות בהפלגות ארוכות. קוק הגיע למסקנה שאכילת כרוב חמוץ ושתיית מיץ לימון עשויה למנוע את המחלה. במהלך שלוש השנים שבהן הקיף את העולם בספינתו "אנדבר" לא מת איש מאנשי הצוות מצפדת. הוא זכה לפרסום רב גם בזכות יחסו הלא מתנשא ולא תוקפני כלפי תושבי האיים בהם ביקר. הישג נוסף של אותו מסע היסטורי נזקף לזכותו שותפו של קוק למסע – ג'וזף בנקס, מי שהפך לאחר מכן לאבי הבוטנאים הבריטים ונחשב לאחד מגדולי הבוטנאים בעולם כולו.

בתצוגה המרתקת "המרדף אחרי ונוס" של האמנית הניו זילנדית ליסה ריהאנה שמוצגת בימים אלה במוזאון ישראל בירושלים אפשר לראות את המפגשים בין אנשיו של קוק, ביניהם בנקס, לבין תושבי האיים באוקיינוס השקט. שעה של עונג צרוף.

הדרך הקלה

כמה חברות תעופה גדולות שמאוגדות  תחת קורת גג בשם One World מוכרות כרטיס טיסה להקפת העולם. מביך כמה קל עכשיו התכנון של מסע כזה. כתרגיל תאורטי בחרתי תחנות פשוטות ביותר – לונדון – ניו יורק – טוקיו – מנילה (מחווה למגלאן) – סידני, יוהנסבורג ובחזרה ללונדון. המחיר הופיע על הצג שניות אחדות לאחר מכן – 3341 פאונד ו-52 פני (14,284 ₪). זמן באוויר 57 שעות. הקפת העולם של פיגאפטה נמשכה 26,280 שעות.