מדורים

כתבות נוספות

איודיה. ראמה והבברי מסג'יד

ב- 6 לדצמבר 1992 תקף המון של כמאתיים אלף הינדים את הבברי מסג'יד, המקדש של איודיה.

"אין שם שום מקדש." אמרתי.

"בטח שיש."

"ודאי שזה טוב." אמר קאנו, ההינדי בן ה- 23 המנהל את החנות הנקראת באבא קטן בעיר העתיקה של וראנאסי. כל משפחה שלחה בן להשתתף בהריסת המסגד. הם הסירו את המסגד כי הם בנו אותו על מקום המקדש."

אחר הצהריים עליתי על רכבת לאיודיה בתחנת הרכבת של ווראנסי. על המפה מופיעה איודיה כפאיזאבאד. זו נסיעה קצרה של 4 שעות מווראנסי לאיודיה, שני ישראלים ושני ניו-זילנדים ישבו אתי בקרון . הם לא שמעו על איודיה אבל לעומת זאת שמעו על אשראם ישראלי שמנוהל על ידי ישראלים.

הייתי התייר היחיד שירד בתחנת הרכבת של איודיה. קופים רצו על גגות הפח ועל הרציפים וסדהואים ועולי רגל שכבו על רציפי התחנה הקטנה.

אין תיירים לא הינדים באיודיה. ב"טימס אוף אינדיה" היה כתוב שהחל מסוף 2001 החלו סיורים מאורגנים לאיודיה בעידוד משרד התיירות ההודי. תחנת הרכבת של איודיה, פאיזאבאד בשמה המוסלמי, היא תחנה בריטית. לא היה מקום במלון של חברת הרכבות ואני המשכתי לאורך הרחוב שהיה ברדק והמולה הודית שהיה בה משהו אפלולי, שולי הרחוב רטובים, תעלות ביוב פתוחות, עשרות קופים על העצים.

הנומן מלך הקופים היה רעו של רמה וקופיו בנו גשר של אבנים מראמשווארם שבקצה הדרום מערבי של הודו ללאנקה ארצו של השד רוואנה שחטף את סיטה. המלון שמצאתי היה מלון שאילתר רופא שדיבר בעיקר הינדית ומילים ספורות באנגלית. החדר היה מחורבן ולא היו מים חמים אבל איודיה היא לא עיר של בילויים ואחרי שאכלתי טאלי צמחוני באחת מהמסעדות שעל הכביש הראשי, שתיתי צ'אי מסאלה מתוק מידי, הסתגרתי בחדר ונמלטתי לתוך ספר.

איודיה היא אחת משבע הערים הקדושות להינדים. פה נולד רמה, אחד מתשעה הגילגולים של וישנו והאהוב שביניהם. הראמיינה (שנכתבה על פי המסורת ההינדית בטופובן שמעל הקרחון ממנו נובע הגנגס) הוא אולי האפוס החביב ביותר על ההודים, נכתב באינספור אופנים, הפך לסדרה טלוויזיונית בעלת צפית שיא  וכל הינדי והודי יודע את עלילותיהם של הנסיך רמה, אישתו היפה סיטה, האח הנאמן לקשמנה ועוזרם האמיץ ללא חת – הקוף הנומן.

אלא שפולחנו של רמה הוא פולחן עצמאי ולאו דווקא כאוואטר של וישנו. הוא האל הנערץ בצפון הודו, ורבות מהתפילות הנאמרות כברכה יומיומית וכברכת פרידה מהמתים כוללת את שמו של רמה. איודיה היא  מקום של מלחמה בין הינדים ומוסלמים.  כשעליתי בוראנסי על הרכבת לאיודיה מצאתי מקום ליד שני ישראלים וניו זילנדית. הם היו בדרך למקום שיש בו תיירות. אני נסעתי לאיודיה. הינדים נוסעים לאיודיה, למוסלמים יש פחות מה לחפש במקום מאז שנחרב הבברי מסג'יד על ידי המון הינדי זועם ב- 1992. תחנת הרכבת של איודיה היא לא מקום גדול. כמה רציפים, המוני קופים שהם ככל הקופים ההודים קרובי משפחתו של הנומן מלך הקופים שנלחם לצד רמה ולקשמנה נגד מלך השדים רוואנה מלנקה שחטף את סיטה. יש באיודיה מלון לא מבריק ליד תחנת הרכבת ועוד מלון מאולתר שהקים הרופא המקומי. הייתי התייר היחיד בעיר כשנסעתי אליה אחרי בנארס, ממשיך סיבוב קדוש שהתחלתי בקומבה מלה הגדולה של אלאהבאד.

ב- 6 לדצמבר 1992 תקף המון של כמאתיים אלף הינדים את הבברי מסג'יד, המקדש של איודיה.

"ודאי שזה טוב." אמר קאנו, ההינדי בן ה- 23 המנהל את החנות הנקראת באבא קטן בעיר העתיקה של וראנאסי. כל משפחה שלחה בן להשתתף בהריסת המסגד. הם הסירו את המסגד כי הם בנו אותו על מקום המקדש."

"אין שם שום מקדש." אמרתי.

"בטח שיש."

"אין" אמרתי, "אני הייתי שם בתחילת 2000, יש שם הרבה משטרה וצבא, זה מתחם מוקף גדרות, מגדלי שמירה ומאות שוטרים. אסור להכניס מצלימה ושום דבר אחר. בודקים אותך 7 פעמים ואז נכנסים דרך גדרות גבוהות ומהרות רשת עד למקום בו יושב באבא ונתן לך פראסאד, מים וצובע לך טיקה על המצח."

"יש שם." אמר קוניו בעקשנות. "אבא שלי נוסע לשם כל שנה. "

המשטרה (ההינדית) לא עשתה דבר כדי למנוע מההמון להחריב את המסגד עד היסוד. מי שניצח על ההמון ושילהב אותו ממרפסת סמוכה היתה המהרני של גוויליור בת ה – 79,  חברת הפרלמנט הרג'מטה סקינדיה. דמות שבמשך 50 שנים נלחמה במפלגת הקונגרס החילונית והיתה לאחת מאנשי המפתח של ה – BJP הבהרטייה ג'נטה פרטי – המפלגה ההינדית הלאומנית.  עד לשנה זו, במשך כמה שנים נהגו אירוגונים ומפלגות הינדיות לערוך תהלוכות מחאה וטקסי פולחן שקטים מול המסגד. הפעם פרצו ההמונים את המחסומים ולא השאירו אבן על אבן מהמסגד. ההינדים טוענים כי זהו מקום הולדתו של רמה וכי המוגוהלים בנו את המסגד כדי להתגרות בהם. אחרי חלוקת הודו ב – 1947 לפקיסטאן והודו, ויצירת בנגלה דש ב – 1971 אחרי מלחמת אזרחים מגעילה במיוחד, יש עדין בהודו כ- 150 מיליון מוסלמים. הודו היא בעצם הארץ בעלת האוכלוסיה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם אחרי אינדונזיה. יותר מאשר בפקיסטאן השכנה המוסלמית. המהומות התפשטו לכל הודו ואלפי מוסלמים נטבחו נשרפו ונבזזו בבובמבי  על ידי השיוו-סנה – צבאו של שיווה, אירגון גיזעני פשיסטי שהוא מעין זרוע צבאית של ה- BJP . המהומות לא הזיקו למפלגה, הודו, כמו ישראל, נישאת על כנפי לאומנות ושינאת מי שאינו הינדי. ב- 1996 עלתה המפלגה לשילטון לא יציב, וב – 1998 הפך וג'פאי לראש ממשלה, מנסה לייצג עמדות מתונות מאלו שהביאו אותו לשילטון כשהו נתמך על ידי רשימת מפלגות קטנות.

בנובמבר 2001 נסעתי לגוויליור כדי לראות את המצודה הנפלאה שבנו המהרג'ות של גווילאור ואת המקדשים הג'אנים שעל רמת המצודה ופסלי הענק שנחצבו באבן החול במורד הדרום מערבי.

בלילה, ברכבת הלילה לאלהאבאד התיישבו ליד הסטודנטים למחשבים. הם סיפרו לי על מותה של המהרני לפני חצי שנה בגיל שמונים ושבע. "אמה של הודו." אמר אחד מהם. "וגם המהרג'ה."

"מה קרה לו?"

"לא שמעת? המטוס שלו ניסה לנחות במזג אוויר קשה והוא התרסק. הוא היה איש מצוין, הוא זה שבנה את האיצטדיון החדש וןדאג לכל אנשי גוויליור-"

בנה של המהרני היה מתנגד חריף של אימו. הוא ייצג את מפלגת הקונגרס בפרלמנט. אכן ניזכרתי בסיפור שהעסיק את כותרות העיתונים ההודים חודש לפני כן באשמתו של הטייס שנהרג גם הוא בהתרסקות.

"ומי יהיה עכשיו?"

"הבן של המהרג'ה." אמר הסטודנט.

"והוא מאיזה מפלגה?"

"הקונגרס."

"ותצביעו לו?"

"כן." אמר הסטודנט. "הוא איש משכיל. " יש לו אם איי מאוקספורד."

מפלגת הקונגרס החילונית – סוציאליסטית של נהרו ואינדירה ורג'יב גנדי. את אינדירה רצחו שומרי ראשה הסיקים כנקמה על כך שהורתה לצבא להשתלט בכוח על מקדש הזהב באמריצר ב – 1984. אשת הברזל שלא העריכה נכון את הפגיעה באנשי הדת.

כששאלתי את גנראל אמיטב בדלהי על האלים ההינדים בביתו הוא אמר בחיוך :" חושבים שיש אלפי אלים הינדים, אבל זה רק לסמל דברים, זו לא דת כמו-" והוא נופף בידו.

"לפעמים אני מקנא בכם." אמר פיטר האמונד האנגלי על גג המלון הקטן ברישקש "שיש לכם תרבות ודת כל כך עמוקים, שכולכם יודעים בדיוק מה החגים שלכם ומה הזהות הלאומית שלכם – זה יוצר קבוצתיות- זה אולי מה שדומה כל כך בין יהודים והינדים."

שכחתי לשאול את אמיטב מה משמעותו של המגן דוויד שמופיע על קירות המקדשים בסמיכות לצלב הקרס ומתי הגיע למזרח התיכון כדי להפוך לסמל של אחת מהקבוצות האינטלגנטיות, הדתיות, האלימות והמתמעטות שיש.

מקדש הנומאן הוא המקדש הפעיל הגדול ביותר שראיתי בהודו. בדרום הודו יש אולי מקדשים גדולים ונאים ממנו, אבל בשום מקום בהודו, בין מזרח מערב צפון ודרום אין מקום שהאמונה פועמת בו יותר בעוז, מדוכני הממתקים והפרחים שלמרגלות המצודה ודרך אלפי עולי הרגל המטפסים לתוך השערים ולתוך החצר הפנימית הקטנה ששוטרים שומרים עליה בכל פינותיה ועל הגג שמביט פנימה, אל קודש הקודשים שבו עומדים ארבעת פסלי האל ובכל אחד מהצדדים עומד זוג כוהנים שמקבל את מנחות הממתקים והפרחים ומטיח אותם על האל, מחזיר מנחת פרסאד שתאכל על ידי המאמינים בדומה ללחם הקודש הנוצרי, לחלה היהודית מאכלים את מנחתם שהופכת למנחתו של הנומאן וטוענת אותם בנאמנות בכוח באמונה בלתי מתלפשרת ממקדש המצודה הנישא של איודיה שמביט על קורות הברזל וקורות הרשת שתוחמות את השטח העצום שבמרכזו נמצא המקום הקטן שבו עמד פעם צלמו של רמה ושם יושב היום כוהן הינדי ומכתים בטילאק את המצח ומגיש פרסאד לאלפי עולי הרגל שנבדקים בקפדנות ועוברים דרך הגדרות עד שהם מגיעים בזרם בלתי פוסק למקום בו הוא יושב. למקום בו על פי האמונה ההינדית והמסורת המוחיה בעוז על ידי השיוו-סנה נולד רמה, האל המלך של צפון הודו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

כתבות קשורות

כתבות נוספות

מדורים

כרם שיזף

יין ושמן זית- ענבים טובים עושים יין טוב

צור שיזף  סופר עיתונאי ונוסע
אקטיביסט חברתי וסביבתי, כורם ויינן. מסעותיו הניבו רומנים וספרי מסע, מאבקים סביביתיים ועירוניים  ומכרם הענבים והזיתים המדברי  שלו ליד מצפה רמון, שמעובד בשיטות עתיקות וחדשות, מגיעים שמן זית ויינות משובחים.

Web Design | Gilat Parag   //   Web development | DigitalDesert.com

שלחו הודעה

tsur@shezaf.net  |  טלפון: 054-4975548

כל החומרים באתר shezaf.net, כתובים, מצולמים מוסרטים או מצוירים מוגנים בזכויות יוצרים ©. אין להשתמש בשום חומר מהאתר למטרות מסחריות, פרסומיות או לכל סוג של תקשורת חזותית, כתובה או אחרת ללא רשות מפורשת בכתב מצור שיזף.