זין קדושים– זיכרון קדושים. הרחוב שמפריד בין יפו לבת ים. בין חיים למוות

אב של הפשע ביפו. המילון שלא מלמד כלום

אוניברסיטה ביפו – מתחם שנועד לשדרג את יפו ומשרת רק אנשים מחוץ ליפו. כיסוי תחת שבא לשכנז את העיר ומועיל לה כמו נייר טואלט משומש
אפס – סיכום המוסדות המטפלים בפשע ובייבוש ביצת הטרור של יפו. עיין ערך ראש העיר, שרת החינוך (חסרי ערך) משטרה, מדיניות הערייה
אקדח –דומה לפלאפון, סמל סטוטוס יפואי ונהוג לנפנף בו ביד ימין, לקרב אותו לרקה של ידיד קרוב ולהיפרד ממנו.
ארבעים נירצחים– הבציר של יפו בשנים האחרונות. לא ממחלה ממארת, לא ממגפה, לא מתאונות, לא מגיל מתקדם ולא מאושר. רצוף בזה לטובת רושמי הרשומות רשימה חלקית.
מוסא חמאד, ג’לאל חמאד מרץ 1998. יוסף עשור, כמאל עשור, חמיס עשור ינואר 1991, מחמוד עטראש נובמבר 1995, עדאל עטראש מאי 1998, ערב עטראש ינואר 1999, ריאד חמאד אוקטובר 2001, אנואר חמאד נובמבר 2001, עדאל עשור מרץ 2002, עז א-דין עשור אפריל 2002, אחמד חמאד אפריל 2002 , עמאד אטראש, מוחמד עטראש אוגוסט 2005.
השנה: אבו שהב, אבו חוטי, עלי ריחן, אחמד סאטל (הד”ר לכספות), חאדר דקא (נירצח לאור יום בשדרות ירושלים) היה שומר ראש של בני הדייג. על פי המידע היפואי הפנימי מדובר בסיכיסוך על דמי פרוטקשן עם אחת המשפחות. חדאר דקא דרש שיוחזרו וכשבא למפגש נתפס על ידי חמישה שכפתו אותו, הכניסו אותו לרכב על מנת לחסל אותו. הוא וחברו הצליחו להימלט מהרכב, החבר הצליח לברוח והחמישיה דלקה אחרי חאדר שהתדפק על דלת בית יפואי כדי למצוא מסתור. ושם הוא נורה. המשטרה אומרת שהיא יודעת מי הרוצחים אבל אין לה מספיק ראיות. (עיין ערך מלחמה)
בית ספר יפא ערבי דמוקרטי – בית ספר שהוקם על ידי האגודה למען ערביי יפו ומנהלת אותו מרי קופטי. בית הספר הוקם על מנת לייבש את ביצת הפשע היפואית ולמנוע מילידים לנשור (ראה ערך סתיו). העירייה מתנגדת לבית הספר שכן זה חס וחלילה יצליח במקום שבו העירייה מתאמצת ומצליחה להיכשל 57 שנים. עד 120.
ביטחון אישי- כמו בבגדד
בנייה לא חוקית – משמשת עבריינים משני סוגים. את אלו שהרביצו מכה כתוצאה מעיסקה לא חוקית ומרחיבים את הבית שלהם ואת אלו שהרביצו מכה והגיעו לסיכום עם צוות יפו של עיריית תל אביב איך לבנות על קווי אפס ולאפס את התושבים הוותיקים של העיר כדי להשקיע אותם בביצה היפואית. (עיין ערך: עריית תל אביב)
ג’לג’וליה – מקום בו פשטה המשטרה על משפחות פשע מקומיות והחרימה כסף סמים ואמצעי לחימה על מנת להילחם בתופעת הפרוטקשן. אבל ג’לג’וליה היא לא יפו.
גניבות רכב – מקצוע משתלם ופעיל במיוחד. האימון הוא על וספות ואופנועים שנגנבים וננטשים במדרון או בשטחים הריקים של עג’מי, ההמשך הוא במכוניות לצורך חראקות, חיסולים ושודים והטובות ממש יורדות לנגב או עוברות למשחטות מניבות.
דיו – השיטה החדשה של המשטרה לטפל בכספומאטים (עיין ערך), הכתמת ידי ספקים בדיו על מנת לזהות את מי שהוציא את הסם.
האגודה למען ערביי יפו – הגוף הפעיל והוותיק מבחינה חברתית ביפו. דחפו פעילות של מדריכי חבורות רחוב, הקמת גנים ומעונות יום ובית ספר ערבי דמוקראטי. העירייה מנסה להצר את פעילותם וקצצה את ההקצבה לחינוך כדי לחנוק את בית הספר ולעצור את פעילותו. שותפה בכל המאבקים היפואיים על מדרון יפו, הרכבת בשדרות ירושלים, צינור הביוב המיותר של השפד”ן, שימור נמל יפו ועוד.
הכנת שטח – תצפיות, סיורים איסוף מידע. מה שהיה אמור להיעשות על ידי המשטרה בחשאי נעשה בגלוי על ידי המשפחות והחיילים שלהן.
הקם להרגיך – לטענת היפואים זה שם המשחק כרגע. לפחות חמישה אנשים שונים קבלו התראות שהם על רשימת החיסול היפואית העתידית. חלק בכלל לא קשורים לכלום.
התראות – מה שמגיע בזרימה הפנימית של יפו לאלו שיש איום על חייהם ושהם יודעים שמישהו מכין את השטח (ראה ערך) מתצפת (ראה ערך) ומכין את כלי הנשק (ראה ערך) כדי לשלוח אותם למקום אחר. לא בהכרח יותר גרוע והוא לא מרגיש מבוהל לרגע אחד כי יש לו משטרה (ראה ערך) עירייה (ראה ערך) וראש עיר (חסר ערך).
התיקווה– ההימנון הלאומי של יפו (ראה ערך משטרה – דברי המפקד דויד צור)
וולפסון – בית החולים שקולט את מחוסלי יפו. רופא בכיר אומר שהגיע הזמן לקחת את חדר הטרואמה – הטיפול הנמרץ בוולפסון ולסגור אותו. הם לא הצליחו להציל אף אחד מהמחוסלים בשנים האחרונות. תחנה סופית וולפסון
זין קדושים– זיכרון קדושים. הרחוב שמפריד בין יפו לבת ים. בין חיים למוות
חברות שמירה – לכל בית הגון יש חברת שמירה עם מוקד וסיירים. שווה? במקום שבו המשטרה והעירייה (ראה ערך) לא שווים כלום, זה המינימום.
חוטי תיל – סעיף בהכנת תחנת סמים ומרכז שליטה וניהול של משפחה או כנופיה.
חיילים – בוגרי חבורות הרחוב, בדרך כלל בני 18 עד 30 שלא מעניין אותם כלום ושאת החינוך פרט לרחוב היפואי קבילו במסדות להשכלה גבוהה של המדינה – אבו כביר רמלה, איילון ועוד.
חינוך – ראה עירייה, בית ספר ערבי דמוקרטי, שרת חינוך (חסרת ערך)
חיסול חשבונות – ספורט יפואי. התחיל מתישהו בשנות התשעים של המאה ה-20 והפך לבון טון של העירייה (ראה ערך) והמשטרה (ראה ערך) שמשוכנעים שזה טוב שאנשים הורגים אחד את השני, מתעלמים מזה שבמקום שבו אין חוק- אין חיים. הנחת היסוד של העירייה והמשטרה שהערבים (ראה ערך) הם דבר אחר מיהודים ולכן מותר להם לחסל אחד את השני ואם נהרגים גם אחרים בדרך או אי אפשר לחיות בעיר- זה פורס מאז’ור. כי יפו היא שטח עוין (ראה ערך)
חבורות רחוב– התרחשות יפואית של בני נוער שנזרקו מבית הספר ומעולם לא היה להם שום סיכוי והם מחכים למכה, לעיסקת הסמים הבאה, יושבים על המדרכות, מייצרי מוקדי ריקבון, צופים על השכונה ומשמשים כתצפיתנים בזמן אמת לפריצות לדירות ולרכב. לעירייה אין תקציבים למדריכי רחוב. הם לא מאמינים בפתרונות. רק במצב.
חשיש – (נקרא גם גראס, מריחואנה, כיף, בהנג, צ’ארס, לבנוני, מרוקני ועוד) סם קל ללא השפעות מזיקות מוכחות, שאם היה הופך לחוקי במופגן היה שומט את הקרקע מתחת לחלק נרחב מהספקים הפועלים ביפו. בדומה למה שקרה עם הפיכת האלכוהול לחוקי בארצות הברית בסוף תקופת היובש בשנות ה-30 של המאה ה-20 וכמו שנהוג כבר באמסטרדאם ובלונדון למעשה
טוב ביפו – כן. דגים שטים על העצים והחתול מטיל ביצים.
יפו – מה שהיתה העיר החשובה של הארץ פעם, שמועצת המדינה הזמנית חשבה לבטל בגלל השם הקדום את השם תל אביב ולהחיל את יפו על כל העיר כולה, הפכה מאמצע שנות ה-70 של המאה העשרים, לחצר האחורית של תל אביב מתוך תפיסה מטופשת שכל עיר צריכה חלק אפל שבו יתסוס הריקבון. זוהי יפו. ילדה. התפיסה השתנתה בחלקה מתוך הבנה אינטואיטיבית שזו עיר נפלאה, אבל למוסדות קשה לוותר על זה שיש להם פח אשפה ושאפשר להאשים את המנטאליות הערבית ואת החינוך הדפוק של הערבים שהם אומנם אזרחי ישראל להלכה אבל למעשה העירייה מתעלמת ממוסדות החינוך שלהם ולא דואגת להשוות את מעמדם וכבודם לאלו של תל אביב על מנת ליהנות מהארומה היפואית של אבק שריפה, סמים וריח דם קרוש.

מרכז שכונת עג’מי

יפו יפת ימים –עמותה אחות לאגודה למען ערביי יפו, קמה ב-1987 על מנת להיאבק נגד הרס עג’מי ג’בליה וחוף היום של יפו.. העמותה יזמה פעילות של מדריכי חבורות רחוב, הקמת גינות ושיפוץ תשתיות הפעלת חוגים להעשרה לילדים שנפלטו ממוסדות חינוך. פעילות מול העירייה לדחוף אותה בנושא הפשיעה ביפו, החזרת חוף הים ליפו, הסרת צינור הביוב המיותר של השפד”ן מאמצע שרות ירושלים, שימור נמל יפו, פעולה נגד סגירת שוק האתרוג ופגיעה אנושה ביפו ותושביה. מעולם לא קיבלה סיוע מהעירייה (ראה ערך).
כבוד – המשטרה טוענת שהורגים ביפו בגלל כבוד. שלרציחות אין הסבר. במקום שבו יש מערכת חוקים, כבוד לאדם ולחירותו ושכל בני האדם שווים, אין מקום למשחקים של כבוד ולא רוצחים בגלל מילה לא נכונה. רק במקום שבו דורסים את כבודם של האנשים יום יום, שופכים להם אשפה על הים, מחסלים להם את השוק, מתעלמים ממה שהם מבקשים, בונים להם לתוך הפנים ומנסים לחסל את מערכת החינוך שהם עמלים עליה, יש משחקים של כבוד. במקום שבו יש כבוד לא צריך לקחת את החוק לידיים.
כלי נשק – אקדחים מסוגים שונים, כלי נשק אוטומטים, אם 16, עוזי וקלאצ’ניקובים. בשבועות האחרונים נמצאו הכלים שרצחו את עמאד ומוחמד עטראש באוגוסט 2005 במכונית מזדה שעמדה ליד מסעדת הסוכה הלבנה. בפשיטה על אחת המסעדות ביפו העתיקה תפסה המשטרה חבורת עבריינים עם כלי הנשק שלהם.
כנופיות – קבוצות מזויינות שמסתובבות ביפו עם כלי רכב גנובים ועושים חראקות במקומות שונים. יש נטיה לקשור את שמותיהם למשפחות שבניהן נרצחים ביפו ב-15 השנים האחרונות ולמסד את הקשר בכך שלכל משפחה יש את החיילים שלה שמבצעים את פקודות המשפחה ואת החיסולים.
כספומאט – שיטה מקובלת שבה יש אשנב קטן, אתה מכניס סכום כסף והכספומאט מוציא לך לפי גודל הסכום שהיכנסת.
לב יפו – שכונת עוני שמייצרת חסרי בית, חסרי חינוך, חבורות רחוב ואת כל מה שהופך את העיר היפה ועתיקה של הים התיכון לחתיכת ג’יפה רקובה עם קליפה נוצצת של כסף נדל”ני וערייה מיוחצנת.
מגרשי החניה של יפו העתיקה – זה המקום בו מתאמנים ילדי חבורות הרחוב על שבירת חלון, גניבת תיקים, טלפונים סלולאריים, גניבת דיסקים ורדיו טייפים. 30 שניות עד דקה. אין שוטרים ומצלימות ביפו העתיקה. איש הישר בעיניו יעשה. עדיף להשאיר אוטו בבית וללכת ברגל. נורא יפה יפו העתיקה.
מדיניות הערייה – לעירייה אין מדיניות. כי אם יש לה – זה אומר שהעירייה מייצרת פשע ביפו תוך כדי הזנחת החינוך, התרכזות בתשתיות לטובת מי שיבואו, לא לטובת מי שגר בעיר. עדיף לתת לראש העיר המוזר של תל אביב (חסר ערך) ולעירייה שלו להינות מהספק שהם פשוט לא יודעים מה לעשות (עיין ערך נשירה, האגודה למען ערביי יפו, בית הספר הערבי הדמוקרטי)
מדריכי רחוב – היו כמה, יש כמה. אין תקציב. מנכ”ל המשלמה הוא מקבל המשכורות הגבוהה של עריית תל אביב. אין תקציב.
מחסלים– ביפו יודעים מי המחסלים. אף אחד לא יצביע עליהם ברחוב, אבל בשיחות פרטיות יודעים מי הם מה שמותיהם ואת מי רצחו. אם היפואים יודעים, גם המשטרה יודעת. (עיין ערך משטרה)
מחוסלים – אלו שמתו עד השבוע ואלו שיחוסלו מהשבוע ואילך בגלל היכולות המגוונות של המשטרה, העירייה והמדינה ומערכת החינוך שלה.

מכונית שרופה במדרון יפו

מכה מקדימה – הטענה הבסיסית ביפו שהמחסלים מחסלים עכשיו לא בגלל מה שהיה אלא כדי למנוע את הרצח הבא.
מציאה – בית ביפו (ראה: א-ב של יפו)
מצלמות במעגל סגור – אחד הסימנים לתחנת סמים ומרכז פשע מתהווה. בדרך כלל מבוצר גם בגדרות תיל מסוג סכיני הגילוח, כלבים טורפים ושאר ירקות.
מקומיים– שם מקובל לתושבי יפו הערבים. תערובת שמגדירה מישהו שמכיר את המקום ויש לו זכויות של פח אשפה.
משטרה – הגדרה המורכבת ממשטרה כחולה, משטרת תנועה, מדור מרכזי לבילוש, משמר הגבול, יס”ם, משטרה עירונית ועוד הפרדות תקציביות שמסתכמות בדרך כלל בגילגול עיניים, חוסר נימוס, חוסר יעילות וכישלון מוחלט בהשלטת סדר בעיר שגודלה 45000 תושבים. או כמו שאמר מפקד המשטרה המקומי דויד צור: “המצב קשה ויקח עוד זמן ויהיו עוד קורבנות.”
מפקדי המשטרה מקבלים משכורות יפות, השוטרים בשטח שאוכלים חרא משכורות קטנות ולכן הם גם לא רוצים ממש להשיקיע או להתייחס, הם לא מקבלים חיינוך עם מי הם עובדים ולמה אין הבדל בין משטרת דיזינגוף לזו של יפו.
משפחות – התירוץ המשטרתי ללמה יש פשע ביפו. כי יש כמה משפחות שמסוכסכות בינהן ולכן הן הורגות אחת את השנייה. (ראה ערך ארבעים).
על פי העיתונות והמשטרה המלחמה הגדולה היא בין משפחת חמד לאטראש. אם כי ממשפחת אטראש אחרי שנרצחו 5 בנים נשאר רק אחד. נגר שלא שייך לסיפור. ומה יקרה איתו? אלף לילה ולילה. הסיפור לא סגור כי חמולת עשור היא בעלת בריתם של עטראש. והסיכסוך, כך אומרים, התחיל בגלל ברית נישואין שלא עלתה יפה בין משפחת חמאד לחמולת עשור. משפחת חמד ספגה גם היא נרצחים כמספר הזה. ויש עוד שתיים שלוש משפחות שהמאורעות מערבים אותם במלחמה הגדולה של יפו.
ומה עושות המשפחות בלילות? יש אומרים פרוטקשן (ראה ערך) יש אומרים שולטות בכל מה שמניב כספים (ראה ערך סמים). אפילו לדברי המשטרה (ראה ערך) לא מדובר ביותר מ-4-5 משפחות. וואלה? זהו? זה מה שמטריף עיר שלימה ומייצר שילטון פחד וטרור? צריך בשביל זה שר משטרה וראש ממשלה? צריך בשביל זה מפקד תחנה סביר עם כמה שוטרים.
ניידת – מכונית של המשטרה, אזרחית או ג’יפ משמר הגבול, שעומדת בדרך כלל במקום הלא נכון, חוסמת ומכבידה על התנועה, מתעלמת ממכוניות שנוסעות נגד הכיוון, מסכנות את הציבור ומשתוללות. כי המשטרה לא עובדת על פי החוק. היא החוק והיא גמישה.
נעליים – הסימן המקובל לתחנת סמים. נעליים שתלויות על חוטי חשמל ליד הסכנה
נשירה – השיטה המקובלת על מנת ליצור את ביצת הפשע של יפו – על מנת להעלות את ממוצעי הבגרות מנשירים ילדים מבתי הספר העירוניים. הנשירה בין 1994 ל-2005 עמדה בבתי הספר העירוניים (של העירייה!) ביפו בין 48 ל-52%. 80 תלמידים כל שנה. 900 ילדים. חצי מהם בנים. הבנות ילדות טובות. 450 בני נוער שנכנסו למעגל ההזנחה, ההפקרות, הפשע, חבורות הרחוב. את זה הבית ספר הערבי הדמוקרטי (ראה ערך) של מרי קופטי והאגודה למען ערביי יפו (ראה ערך) מנסים לעצור.
ולכן העירייה (ראה ערך) סגרה להם תקציבים ומתנכלת להם.
סגירת חלון – טכניקה שעבדה בניו יורק – אם שוטר מזהה מישהו עובר עבירת תנועה או עבירה קטנה כלשהי הוא מייד מטפל בו ביד קשה על מנת לחסל את התופעה באיבה. ביפו אין חוק ואין שוטר. אין הסכמה בקשר לשום דבר חוץ מזה שמעולם לא הוכנה תוכנית מערכתית איך לטפל בעיר מרמת החינוך ועד לניהול התנהגותי של המקום.
סולחה – מנהג ערבי בדואי על מנת לפתור סיכסוכי דמים בחברה שמעריכה את החיים ויודעת שלא תעמוד בהרג שנמשך עד 5 דורות קדימה ולרוחב. לא עובד ביפו. היו מספר ניסיונות סולחה. כניראה שלא מתאים לחברה עירונית שאמורה לקבל את מרות החוק והסדר הציבורי. או אולי כמו שאומר אחד מהפעילים היפואיים – יש פה מלחמה. במלחמה אין חוקים ואין כללים. אז מה במקום? (ראה ערך משטרה, ערייה)
סלמאן משראווי המודיע המשטרה – דמות שהיתה פעילה ואהודה ביפו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 ופעל למיגור תופעת הסמים והפשע ביפו. חוסל על ידי מחסל שלא נחשף עד היום.
סמים – קראק, הירואין, אקסטאזי. עסק יפואי גדול. סופרמרקט של סמים. יש יריד טעימות שמגובה על ידי העירייה והמשטרה והמדינה. אחת ההצלחות הגדולות של מדינת ישראל. פה ובלוד. הערבים אשמים.
סתיו – העונה הנצחית והחמה של יפו. ילדים מונשרים מבתי ספר כדי לשמור על רמה, ברחוב הם לומדים לפרוץ וזו תעודת סיום יסודי שלהם, ובגיל תיכון הם הופכים להיות ספקי סמים קטנים ומקודמים להיות חיילים אצל מנהלי הפשע היפואיים.
ערבים – חצי מתושבי יפו. מוסלמים ונוצרים מכיתות שונות. הרוב המוחלט אזרחים שומרי חוק שמשקיעים בחינוך של הילדים שלהם ורוצים לחיות כמו כל אחד אחר. להלכה אזרחי המדינה ושווים בפני החוק. למעשה, ערבים.
עריית תל אביב – גוף שתקציבו כ-3 מליארדי שקלים בשנה. משפץ מדרכות, עורך פסטבילים ומתייחס ליפו בתור קישוט ומרכז רווח ביום טוב ובתור בור אשפה שתושביו הם סרח עודף וטרחני (ראה ערך ערבים)
פרדס– תואר שנשאר מזמנים שבהם למותג ג’אפא היתה משמעות. היום הפרדסים הם מקומות של הזנחה, פריעת חוק ומשמשים כמקומות שמקרינים קרינה משתקת על הסביבה העירונית.
פרוטקשן – נוהג יפואי שבו בעלי מסעדות ועסקים נוהגים להפריש מעשר לטובת שלום בית.
נהוג היה לחשוב שניו יורק גדולה וקשה מידי ולכן אי אפשר למגר בה את הפשע. אז חשבו. תל אביב נכנסת משהו כמו 30 פעם בניו יורק ויש בה תופעות ששני שוטרי סיור ניו יורקים היו סוגרים ב-5 דקות. עיין ערך משטרה.
פריצות – החוויה היפואית. יש אותן בכל מקום אבל כאן אי אפשר לעזוב בית ליותר מכמה שעות בלי שמירה צמודה או מתיישב שיגן עליו. עיין ערך: ביטחון אישי
צמיגים – חיתוך צמיגים הוא סוג של תחביב יפואי. אזהרה ושעשוע. אות עיטור הצמיג הוא האות המקובל על יפואים וותיקים שצמיגיהם נחתכים בין 3 ל- 4 פעמים בשנה. מסמר 10 הוא גם שיטה שגורה להוציא אוויר מצמיג שמן מידי. עלות תיקון פנצ’ר הוא כ-30 ש”ח ולוקח בין 5 ל-30 דקות. מה שהופך את יפו למקום בו כל השירותים נמצאים תחת גג אחד – מפנצ’רים, מתקנים וחומוס.
ראיות – תמיד חסרות. או שהמז”פ יודע שלא יטפלו בהן.
רעול פנים – מחסל מקצועי שפועל בשעות היום רכוב על אופנוע, מתוך רכב או אם צריך במרדף רגלי עד שהוא משיג את המחוסל (ראה ערך: ארבעים, מחוסל, מחסל)
רצח – הפשע החמור ביותר במדינה דמוקרטית שאליו מובילות כל הדרכים מהזנחת חינוך, פליטה של מערכת לרחוב, זילזול מתמשך במי שאין לו זכויות, הכשרה במוסדות כמו חדרי מעצר ובתי כלא  (מופרטים) וחוסר מוחלט בשילטון חוק שמורכב מחינוך, ממתן שירות ומדרישה חד משמעית לקיום חוקי המדינה והעיר. הרוצח הוא הסכין. האקדח. הרובה והרימון או הטיל במקרה היפואי. הבל הוא הקצה של כל מה שבנינו ועשינו. הצלחנו. רע מאוד. אבל הצלחנו.
שבטי ישראל פינת דוקטור ארליך – אחת מהשכונות הקשות של יפו. אפשר למצוא שם גם את מיכאלאנג’לו ודנטה. חטיפות תיקים, מכות, נסיעה נגד הכיוון, חראקות. ורצח לאור יום. (ראה ערך טכניקת סגירת חלון)
שומרים – לכל מסעדה ביפו יש שומר על מגרש החניה. הוא שם לא בגלל שבטוח להשאיר שם רכב. השומרים מסמנים את כישלונו של החוק והסדר הציבורי. וזה זולג מיפו ועד לחניון של עלמה ביץ’ – אחד החניונים הפריצים הגניבים והחטיפים בעיר למרות השומרים המנמנמים שלו.
שוק האתרוג – מה שהיה השוק העירוני של יפו והעסיק סביבו כ-100 רוכלים, ספקי סחורה והיווה מרכז קניה ומכירה זול לאנשי עג’מי ג’בליה ולב יפו. השוק נחרב בהוראה אישית של חולדאי כדי שהסוחרים ילכו לחפש לעצמם מקצועות ריווחיים יותר ואת השטח יהיה אפשר למכור ליזם שיבוא. לא חושבים על מי שחי, מכינים תשתיות למי שרוצים למכור לו את העיר.
שוק הפישפשים – המקום למכור את הציוד שנלקח בזמן (ראה ערך) פריצות, גניבות, ממכוניות ביפו העתיקה ובשאר חלקי יפו.
שטח עוין – גישת המשטרה ליפו. “אין מה לעשות אתה חי בשטח עוין” (יומנאית שוטרת של מדינת ישראל לעיתונאי בעל אזרחות ישראלית, יפואי שביתו נמצא בתחומי מדינת ישראל אחרי שפרצו לו פעמיים הביתה, חתכו לו צמיגים, זרקו אבנים בחלונות שלו ואיימו לרצוח אותו)
תבוא לתחנה – תשובת היומנאי ליפואי שפרצו לו, גנבו לו את הרכב, רצחו אותו או שפורץ עם סכין ארוך ואם-16 קצר נמצא כרגע מעליו.
תחנות סמים – מסומנות ברחבי יפו בעזרת נעליים התלויות על חוטי חשמל – סימול בינלאומי שהתקבל ביפו כחלק מהסיגנון הבילאומי של העיר העתיקה ביותר בים התיכון.
תצפיתנים –בני נוער שמשמשים כעיניים של חוליות החיסול. אוספות מידע ומודיעות למחסלים אם השטח פנוי, אם הניפטר הגיע ומתי הוא יוצא. מתורגלים בדרך כלל בפריצות לבתים שתושביהם יצאו מהם מיום ועד כמה שעות, בחדירה דרך סורגים ובהשתקה מהירה של מערכות מוקד ואזעקה.
תשתיות – לעשירים. כדי שיבואו אנשים עם כסף ויגורו ליד אלו שאין להם. זאת אומרת שידחקו את הפשע למקום אחר. זאת אומרת שבמקום לטפל בפשע – מטפלים באלו שאין להם. שלכן הם פושעים. כי אין להם. זוהי יפו. ילדה.