הגשר שמולו האנדרטה של יגאל תומרקין, מציין את האסון שקרה למחלקת הפלמ"ח שהגיע לכאן ב-14.6.46 בליל הגשרים, אותו לילה, שהיה שיאו של המרי העברי נגד הבריטים ונועד לנתק את ארץ ישראל מהארצות שמסביבה. החבלנים התגלו על ידי הבריטים וכדור שפגע במטען הנפץ הרג 13 מהם. הלוחם ה-14, יחיעם וייץ, נהרג בהסתערות על הגשר.

חוף הגליל המערבי
יש שני מקומות בארץ שבהם ההר מגיע למים. אחד הוא ראש הכרמל והשני הוא ראש הניקרה (ראס א-נקורה). ראש הניקרה יותר נמוך, יותר לבן , בולט למרחוק והים חודר לתוכו בניקרות בנות אלף. ומראשו, כמעט בכל יום, אפשר לראות את חוף הגליל מתוח דרומה, עד בתי המידות של נהריה, מה שמדרום לנהריה נסתר מהעין אבל מעבר לו, בולט מערבה לתוך הים וסוגר את הנוף רכס הכרמל המאורך. ובין השניים, בין המצוק של ראש הנקרה שהוא קציהו של רכס הסולם – סולמה של צור שהדרכים תמיד טיפסו עליה כדי לחבר את ארץ ישראל ואת צור ששמה השתבש לסור ולסוריה, ובין חוטם הכרמל , חבוק חוף הגליל. חוף ים שהוא רכס כורכר טבוע ומפורץ, ארץ של ים כחול וצלול.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
רגל הפיל בראש הניקרה

הנקרות של ראש הנקרה נחצבו על ידי גלי הים לתוך סלע קרטון לבן בוהק ורך שמשובץ בחלוקי צור כהים. הקרטון מאפשר את מה שהכורכר לא נותן – צמיחה של עצי אלון ואלה שצמרתם מכודררת משום רסס מלח הגלים שמתנפצים בזמן סערות בגובה מרשים.
עוצמת הגלים פה גבוהה גם מכיוון שהים מעמיק במהירות – הוא אינו דומה לחופים החוליים שמדרום לחיפה. הגלים הגדולים מנפצים בכל עוצמתם המעצבת על ראש הסלע. הגלים פרצו את המצוק בנקודות חולשה אותן יצרו רעידות אדמה והעתקים. את קווי החולשה האלו, הרחיבו המים לנקרות.
צירוף הכוחות– אלו של פנים הכדור ששוברים את פניו והכוחות האטמוספריים – המים על כל מופעיהם, עיצבו פה את אחת הפינות הנחמדות שיש. שאפשר לרדת אליהן עם הרכבל שמפעיל קיבוץ ראש הניקרה (הישוב הצפוני ביותר לאורך החוף הישראלי, הוקם ב-1949 ובתיו נמצאים בקרבת המצוק והאתר) וללכת את המסלול הקצר והמרשים, או סתם לעמוד ולהתבונן בגלים שחודרים בכל יום ובכל שעה, נשברים בגוונים שונים של אור.

מהמפלס התחתון אליו מגיע הרכבל, אפשר לפנות צפונה ודרומה לתוך מנהרת הרכבת שנחצבה על ידי הבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה. זה הקו שחיבר בין חיפה לבירות וטריפולי. כדי להניע כוחות נגד המתקפה הגרמנית שהתקדמה באותו זמן לכיוון הקווקז בצפון ודרך צפון אפריקה לכיוון מצרים, מגיעה עד לאל עלמין – 80 קילומטרים מאלכסנדריה. 250 מטרים מנהרות הושלמו ב-1943, הקו מתפקד עד 27.3.48 , אז פוצץ על ידי חבלני הפלמ"ח. שלט שמציין את תאריך חנוכת מנהרת הרכבת הבריטית, מנהרות ריקות (שבאחת מהן אולם קולנוע ) וקטע חצוב בן כמה מאות מטרים מדרום למצוק ראש הנקרה שעליו עובר היום כביש שירות ודרך הביטחון שמגיעה מנהריה, הם מה ששרד מהמאמץ המלחמתי הבריטי. סובבתי בתוך הניקרות. יש ימים בהם מתנפצים הגלים לתוך הנקרות ודוחפים את האוויר , דוחסים אותו פנימה כשאפשר כמעט להרגיש את חום החיכוך. באחר הצהריים הזה הים היה שקט ואני פניתי דרך מנהרת הרכבת הדרומית ויצאתי דרך הפשפש בדלת הברזל אל רחבת החניה אליה מגיעה היום רכבת צעצוע לתיירים שנוסעת על דרך הביטחון הקרובה לחוף. הרכבת שיוצאת ליד בית הנופש של המשטרה ונוסעת עד לפתח המנהרה הדרומי שלידו מגרש חניה פתוח וסלול.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
גשר הרכבת מעל נקרות ראש הניקרה

מדרום לנקרות יש קטע חוף סלעי ומפורץ, קטוע בכמה מקומות על ידי חופים חוליים. הקילומטר הראשון מדרום רצוף מפרצונים קטנים בכורכר שביניהם ובין כביש הביטחון שעל החוף יש חציבות קדומות. הכלתי בזהירות בין החציבות. אלו שימשו כניראה את בוני העיר אכזיב וייתכן כי חלק מהחציבות היו לצורך בריכות שטיפה לחלזונות הארגמן שמהן הופק הצבע על ידי הפניקים. הצומח הכמעט יחיד לאורך מצוקי הכורכר בקטע החוף הזה הוא העדעד החופי. סגול וקשוח.

רצף סלע הכורכר שהוא שריד של המצוק החופי, נקטע על ידי שפך נחל בצת שיוצר חוף חולי קצת יותר מקילומטר מדרום לראש הנקרה. זה חוף שחביב על גולשי הרוח שיוצאים ממנו ומשחקים עם הדבור של חיל הים שעוגן כקילומטר וחצי מהחוף בקו של האיים – נחליאל תכלת ושחף, שרידיו של רכס כורכר מערבי יותר ששקע עם עליית מפלס הים.
האיים עצמם הם מקום טוב לצלול (20-40 מ'), יש בהם שפע של דגים ובימים יפים אפשר להפליג לשם בסירה שמוציא לשם מועדון הצלילה של דני בירנבויים בחוף אכזיב.
גולשים גלשו במים. נערות שיחקו עם הגלים ואשה אחת ניסתה להדליק אש ברוח הצפונית שדחפה אותי דרומה.
חוף בצת הופך להיות שוב לחוף סלעי אם כי יש לו גם עורף חולי. זה חוף שחביב על דייגי חכות יהודים וערבים מהגליל. מעבר לו נמצא חוף רחצה נוסף מול מושב לימן ומייד אחריו נמצאים מבני בית הספר שדה אכזיב, מה שהיה פעם מרכז מחקר מפואר של החברה להגנת הטבע הפך עם תנועת ההפרטה לסוג של אכסניית נוער. אח החברה להגנת הטבע, בשימחה הייתי מקבל בחזרה את החברה הישנה ואת המורות החיילות של בית הספר.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
פסי רכבת בריטים קו חיפה טריפולי ליד אכזיב

כאן חוצים פסי הרכבת הבריטים את הכביש ומתרחקים מהחוף, עוברים על פני גשר יד לי"ד. הגשר שמולו האנדרטה של יגאל תומרקין והוא מציין את האסון שקרה למחלקת הפלמ"ח שהגיע לכאן ב-14.6.46 בליל הגשרים, אותו לילה, שהיה שיאו של המרי העברי נגד הבריטים ונועד לנתק את ארץ ישראל מהארצות שמסביבה. החבלנים התגלו על ידי הבריטים וכדור שפגע במטען הנפץ הרג 13 מהם. הלוחם ה-14, יחיעם וייץ, נהרג בהסתערות על הגשר.
ליד הגשר נמצאת קבוצת עצי השיקמה הצפונית בעולם ומעט דרומה מהגשר נמצא מועדון הצלילה של אכזיב. מכאן לקח אותי דני בירנבויים ביום יפה לרדוף דגים תמימים באיים.

מעבר למקום בו נשפך נחל כזיב לים, (חוץ משטפונות חורף אין בו זרימה) מתרומם המדרון לכיוון תל אכזיב.
התל מחולק היום בין המדינה החופשית (בתשלום) של אלי אביבי, החלק מהרכזי מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים (בתשלום כמובן) והחלק הדרומי מנוע מהקהל– זה החלק שנקרא כפר הנופש של אכזיב – מה שהיה פעם מועדון הים התיכון הצרפתי שפעל עד שנת 2000, אז נפלה קטיושה והרגה את הטבח הצרפתי. צרפתים לא חיים בלי אוכל. כפר הנופש הצרפתי פרש מישראל.
טיפסתי לראש התל דרך החוף. למרות שיש דרך שמובילה אליו.
ראשיתו של התל בתקופת הברונזה התיכונה – כבר אז תפקד המקום כנמל על דרך הים שעברה לאורך החוף הישראלי, לגדולה הוא מגיע כניראה בתקופה בה שלטו הפניקים – מאות השנים שבין תחילת האלף הראשון לפני הספירה ועד לכיבושי אלכסנדר מוקדון במאה הרביעית לפני הספירה.
אכזיב היתה אחת מעריהם. הנמל נמצא למרגלות התל. הפניקים היו ספנים גדולים והתחרו עם היוונים ואחר כך עם הרומאים על השליטה בים התיכון. בקטע החוף הישראלי – לבנוני נשבר כוחם על ידי אלכסנדר מוקדון עם כיבוש צור ב-332 לפנה"ס אם רק עם כיבוש קרתגו כ-200 שנים לאחר מכן על ידי הרומאים, הם נעלמים ככוח משפיע. ההמצאה הפיניקית הגדולה היא הזכוכית אם כי הם התמחו גם בצביעת אריגים, בבניית מקדשים (שלמה מביא מחירם מלך צור ארזים ובוני מקדש) וכסוחרים גדולים שגילו כניראה את נתיבי הים לחוף המערבי של אפריקה ולאיי הצפון ויש הטוענים כי המיתולוגיה היוודנית על שלל מפלצותיה הם המצאה פינקית על מנת להפחיד את יורדי הים היוונים שהתחרו בהם.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
חציבה פיניקית בכורכר ראש הניקרה

את ממצאי אכזיב הפניקית (צלמיות וקרמיקה) אפשר למצוא במוזיאון העירוני בנהריה ובבית הקברות המזרחי של העיר, שנקרא א-ראס ונמצא מצפון לבית הספר "סולם צור" שבכניסה לקיבוץ גשר הזיו (ממזרח לכביש מול החניה של האתר) נמצאים קברי פיר פינקיים.

החלק הצפוני של תל אכזיב הוא המדינה של אלי אביבי. אביבי נמצא במקום מ-1953 אחרי שהגיע לשם ממושב לימן. כשהגיע לשם, היה הכפר הנטוש א-זיב (נכבש ב-15.5.48 על ידי חטיבת כרמלי במבצע בן עמי) עדיין על תילו, ואלי אביבי התיישב במקום אותו לא עזב במשך 42 השנים שעברו מאז.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
אלי אביבי

הוא עדיין היה שם. צילמתי אותו שוב. 15 שנה עברו מאז צילמתי אותו. עושה רושם שהזמן במדינה החופשית של אלי איטי יותר. כמעט שום דבר לא השתנה. גם לא הוא. אותם אלבומים שחור לבן של נערות עירומות ואותו קסם ישן ופטפטני.
המדינה של אלי אביבי היא אחד מפינות החמדה של החוף הישראלי ויש בה משהו שאין למצוא במקומות אחרים פרט אולי לארמון האבן שבנה ניסים כחלון בחוף סידנא עלי.
יתרונו הגדול של המקום הוא בתצפית שהוא מקנה מראש המצוק ובזה שאפשר לשכור במקום חדרים נחמדים וצנועים במחיר לא גבוה ולהשתמש בחוף הים של הגן הלאומי שמתחת. מראש הכפר אפשר לראות ים, בתי כורכר ואת רכס הסולם וראש הנקרה.
מדרום לאלי אביבי נמצא הגן הלאומי של אכזיב על מדשאותיו וחוף הים שלו. הכניסה בתשלום.
בתחומי הגן נמצא המעגן הפיניקי של העיר ששימש לאחר מכן בכל תקופות החיים של העיר. השרידים שנמצאים במקום הם בעיקרם מהתקופות הצלבנית והערבית.
חוק החופים הישראלי לא מכובד ואי אפשר ללכת לאורך החוף בחופשיות משפך נחל כזיב ועד לחוף שמדרום לכפר הנופש של אכזיב. האילוץ יוצר הזדמנות ללכת כמה מאות מטרים לאורך המסילה הבריטית הנטושה. זה מה שעשיתי. יש לי חיבה לרכבות. אפילו כאלו שנישארו מהם רק פסים. טיול נעים ומוצל בין גדר כפר הנופש לחניון שנמצא ממזרח לה. המסילה חוצה את כביש השירות של החוף הפתוח שמדרום לכפר הנופש. אפשר להתרחץ בחוף וממנו דרומה יש קטעים כורכריים נחמדים שיוצרים לגונות שמתאימות לילדים קטנים וחוף ים חולי ופתוח שנמשך כשלושה קילומטרים עד לבתים הצפוניים של נהריה.
הצמח הששולט בקטע זה של הדרך הוא נר הלילה החופי שפריחיו נפתחים לקראת ערב מכיוון שאז פוחתת הרוח ומאביקיו – מעופי הלילה יכולים לבצע את ההפריה. נר הלילה הוא החוף הישראלי. המרבד הצהוב שבוהק בלילה. שמזכיר לי תמיד שהכי חשוב זה לסמן למי שרוצה להפרות איפה זה קורה.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
חוף בצת

נהריה
אה נהריה! מקום שנוסד כמושבה של יוצאי גרמניה ב-1934 מונה היום 50,000 תושבים. העיר יושבת על שפך נחל הגעתון וזה מה שמקנה לה את חופיה החוליים. בילדותי ידעת שבנהריה יש יקים רומנים ואופניים. העיר בנוייה היום כשני קילומטרים צפונה מהשפך וכקילומטר דרומה. בגדה הדרומית של הנחל נמצא תל געתון. החוף הפתוח שמצפון לעיר מסתיים במרינה ובבריכה העירונית ומדרום לה נמצא מתחם החוף הציבורי. בנהריה נמצא ריכוז מסעדות גדול, בתי מלון ופנסיונים. וכמובן הסיבה העיקרית להגיע לנהריה – שם מסתיים היום קו הרכבת הצפוני של מדינת ישראל.
יקים ורמנים עדיין יש. אופניים? פחות מידי.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
חוף בצת

מדרום לגעתון ממשיך חוף נעים ומוסדר ואפשר ללכת לאורכו עד לחוף של מושב שבי ציון (שגם הוא נוסד על ידי עולים מגרמניה ב-1938). שבו יש מפרצון קטן שאפשר להשיק בו מפרשיות וגלשנים ולהתייחס אליו כחוף לכל המשפחה .
מול חוף שבי ציון מצויים שני אתרי צלילה- המטוס – מטוס קרב מנועי של חיל האוויר שנפל ונמצא בים וספינה טבועה. בשבי ציון נמצא מועדון צלילה.
לחובבי העתיקות יש במקום כנסיה ביזנטית ובה פסיפס מהמאה ה-5. הכנסייה נחשפה ב-1955 על ידי מ.פראוסניץ.
דרומה משבי ציון ועד בוסתן הגליל, יש קטע חוף של 3 קילומטרים שאינו מוסדר. החוף נושק לשטח אש שנמצא ממזרח לו (שייך למחנה "שרגא") ולא רצוי להסתובב שם בימים בהם הצבא מתאמן. גם החוף שמדרום לבוסתן הגליל עד לעכו אינו מלהיב. הוא מלוכלך, יש בו טרסת כורכר קטנה ורק מי שרוצה להכיר כל סנטימטר חוף מוזמן אליו. אני הלכתי. אבל אני הייתי חייב.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
מראש הנקרה עד עכו
איך להגיע ומה לעשות :

נקרות ראש הנקרה : אפשר לרדת ברכבל לשוטט במנהרות, לצאת ולשבת על משטח הסלע מול "רגל הפיל" שהיא החלק הדרומי של מצוק ראש הנקרה, לראות סרט במנהרה הצפונית ולבקש ממפעילי האתר לצאת ברגל דרך המנהרה הדרומית.
טל: 04-9857109 177-022-9494 0830-1800 ביולי אוגוסט עד 2300
יש במקום רכבל מהתצפית לתוך הנקרות שמסלול טיול רגלי נחצב ביניהן ב-1969.
אין תחבורה ציבורית עד לנקרות. אסור לשחות או לצלול או לגלוש בנקרות ללא תיאום מוקדם עם אנשי האתר והצבא. הגבול עובר בדיוק שם.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
דייג בחוף אכזיב


חוף בצת
מדרום לנקרות, חוף מוסדר עם מציל, שירותים מזנון וסככות. כניסה חופשית.
חוף לימן כ-3 קילומטרים דרומה מהנקרות . חניון וחדרים ליד החוף בכניסה מהכביש הראשי תחנת דלק ומכולת. כניסה חופשית.
בית ספר שדה אכזיב – חדרים להשכרה
אנדרטת יד לי"ד של תומרקין ומולה מסעדה מצהד המזרחי של החוף
מועדון צלילה אכזיב מדרום לגשר יד לי"ד
המדינה החפשית של אלי אביבי – המקום הכי טוב להיות בו על קו החוף הישראלי. מספר חדרים זוגיים, כמה משפחתיים ואולם שינה. 150 ש"ח לנופש. אפשר להקים אוהל. אפשר גם לחנות וללכת לים (לחוף שמשמש את הגן הלאומי אכזיב) תמורת תשלום טל. 04-9823219 0544982325
פארק אכזיב – רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים. כניסה ורחצה בתשלום. שירותים (מציל מקלחות וכד') מוסדרים בחוף. אפשר לתאם לינת קבוצות במקום.
כפר הנופש אכזיב – מה שהיה מועדון הים התיכון. לינה בבקתות קש. שירותים משותפים, מסעדה וחוף עם שירותי הצלה ים פרטי עם חללי הכפר הערבי. מיועד רק למי שלן במקום.
המסילה הבריטית – חלק מקו חיפה בירות טריפולי שעובר ממזרח לכפר הנופש אכזיב ומסתיים בצפון במגרש החניה שלו. הליכה נחמדה של כמה מאות מטרים בצל אקליפטוסים. אין רכבת.
חוף אכזיב– ציבורי פתוח, מציל, שירותים מסעדה חוף נעים
החוף הפתוח , חוף הלגונה, חוף חולי שתחילתו כורכרית ונמשך עד לנהריה 03 קמ) ללא שירותי חוף
נהריה – מרינה וחופים עירוניים עד לשפך הגעתון. חניה במגרשי החניה של העיריה כניסה לחופים שבכולם מציל ושירותים – חופשית.
מדרום לגעתון חופים פתוחים ונעימים יותר
חוף נהריה עד שבי ציון, כ-2 קילומטרים של חוף פתוח
שבי ציון – מפרצון קטן, מועדון צלילה.
חוף שבי ציון עד בוסתן הגליל – צמוד לשטח אש לא מומלץ בימי חול
בוסתן הגליל עד עכו, פחות מקילומטר. סתם חוף.
אל בהג'א – מה שכן מומלץ זה הגן הבהאי כ-200 מטרים מדרום לכניסה למושב בוסתן הגליל על הכביש הראשי. פניה מזרחה.
חומוס –אצל סעיד בעכו.

1. החוף הפיניקי: ראש הניקרה -עכו
חוף בצת
הגעה:

רכבת ישראל רכבת כל שעה מהבוקר המוקדם ועד חצות שמגיעה לנהריה. אפשר לרדת בעכו וללכת לנהריה או להיפך.
ואפשר גם לנסוע עד קצה קו הרכבת (שעה וארבעים מתל אביב), לקחת מונית לנקרות ולהתגלגל ברגל בחזרה לרכבת. יום נעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שלחו הודעה

tsur@shezaf.net  |  טלפון: 054-4975548

כל החומרים באתר shezaf.net, כתובים, מצולמים מוסרטים או מצוירים מוגנים בזכויות יוצרים ©. אין להשתמש בשום חומר מהאתר למטרות מסחריות, פרסומיות או לכל סוג של תקשורת חזותית, כתובה או אחרת ללא רשות מפורשת בכתב מצור שיזף.