הכרמל הוא ההר היחיד והסימן הבולט בחוף הישראלי למי ששט מהדרום. למצרים הקדמונים הוא ניראה כמו ראש של בעל חיים גדול והם קראו לו "אף האיילה" וגם היום, המראה של ההר הירוק שיורד אל הים, הוא אחד המראות הברורים הראשונים שיכול לראות מי שמגיע מהים. הכרמל הוא גם אחד הדברים הנעימים שקורים למי שנוסע בין תל אביב וחיפה ופתאום מופיע הר ממזרח לדרך ומשנה את התמונה לגמרי. אבל הכרמל מטעה. הוא לא סתם הר. הוא רכס שלם ויש לו חלקים, וגב הר ובמה שעליה יש עיר ושני כפרים דרוזים, וכמה ישובים שבנויים על המדרונות ונחלים שיורדים לכל הכיוונים, ונוף לים ונוף לעמק ושלווה גדולה וירוקה כמו שיש במעט מקומות בארץ הזאת.
במידה רבה, הכרמל הוא אחת מההנאות הכי מוצלחות שיש, וקרבתו למרכז הארץ היא יתרון ענק. מה גם שביום שבו תחדש רכבת ישראל את קו רכבת העמק (במהרה בימינו אמן), יהיה אפשר לרדת בתחנה מצדו האחד של ההר, לעלות אל הפסגה ולגלוש מהצד השני, ולקחת את הרכבת הביתה, אבל גם ככה הכרמל מאפשר גם לאנשים בלי מכוניות או לכאלו שנמאס להם להיגרר עם רכב לכל מקום ולחזור אליו, לטייל טיול יום או יותר ולסמוך (פחות או יותר ) על תחבורה ציבורית.
דרך מאוד אפשרית היא לנסוע ברכבת לחיפה (שמשמרת את השם העתיק- כייפא- סלע – או אף האיילה, או חוטם הכרמל. כייפא-חיפה), לעלות בכרמלית לכרמל ומשם לעלות על אוטובוס שמגיע לאוניברסיטת חיפה. מאוניברסיטת חיפה זה מרחק הליכה אל כמה מהמסלולים הנחמדים של הכרמל כמו סיבו נחמד ולא מחייב של לרדת בנחל גלים ולעלות בנחל כלח או להפך), ומי שרוצה להמשיך, יכול לעלות על האוטובוס שנוסע לכיוון דליית אל כרמל או עוספיה ולרדת בדרך אל תוך אחד מהנחלים היורדים מערבה אל הים או צפון מזרחה לכיוון בקעת זבולון.
הכרמל מאפשר כמובן טיולים מעגליים עם מכוניות פרטיות וגם שינה בשטח אם כי קשה לסמוך על מעיינות בתחום הכרמל.
ובסך הכל זה פשוט כי יש מפת סימון שבילים ברורה ומפורטת של 1:50,000 של הכרמל ומדריך ישראל בעותק של ו על הכרמל הוא נחמד מאוד, ועוד מדריכים וספרים שיצאו בהוצאות שונות הכוללים מדריכי פרחים וטיולי עצים ופטריות וכל דבר שיש בכרמל. הכרמל הוא בעצם הפארק קרוב לבית של רוב יושבי מישור החוף. של רובינו.
ויותר מהכל, הכרמל הוא ההר הימתיכוני של מדינת ישראל וככזה יש לו תכונות שאפשר למצוא רק בארצות ימתיכוניות הנמצאות צפונה מאתנו, או כמו שאמר לי פעם חבר מפרובנס שגר תקופה באחד היישובים ליד הכרמל – "כשאני הולך בכרמל דורך על סירה קוצנית ומריח קורנית וצתרה ומרווה, יש לי כל פעם הרגשה שאני עובר את הסיבוב הבא ונמצא בכפר שלי". לא רע, פרובנס בין תל אביב וחיפה.
ויש לכרמל עוד יתרונות שאין לחלקי ארץ אחרים, הוא סמוך לחיפה ולגליל, והתחבורה הציבורית עובדת גם בשבתות, יש אוטובוסים ומיניבוסים שנוסעים מחיפה לעוספיה ולדלית אל כרמל, ולמטה, בכביש שבין הצ'ק פוסט לנצרת, נוסעים אוטובוסים של אגד, של החברה הנצרתית, מוניות שרות ומיניבוסים שונים.
הכרמל הוא לא רק מקום להולכי רגל אדוקים, אלא מאפשר הליכות מחמש דקות ועד כמה שעות וחלק גדול מהמסלולים לא ימשכו יותר משעה שעתיים.
בסוף אוקטובר קיבל הכרמל מטח גשם אדיר. הגשם (וגם עונת השנה עם התקצרות הימים וירידת הטמפרטורה) יגרמו בשבועות הקרובים מאוד לפריחה של כרכומים, להופעה של פטריות מתחת למחטנים ולכיסוי של עשבונים ירוקים את ההר. איילי הכרמל בחיבר, חזירי הבר, שפני הסלע, העיזים והכבשים של הכרמל יהיו מרוצים מאוד. גם המכתשות שיצרו המים במשך השנים בסלע הגיר של הכרמל יתמלאו במים ויהיה נחמד ללכת לידן (או בתוכן) בימים החמימים שיש עדין בעונה הזאת.
מסלול חביב מאוד שיש בו חורש, כרכומים, מים במכתשות סלע ונגמר בבקעה גדולה הוא המסלול של נחל חיק, שמתחיל בנקודה הגבוהה ביותר בכרמל (רום כרמל – 546 מ' , 1.5 קמ דרום מזרחה מצומת דמון וקילומטר לפני עוספיה), המסלול יורד לאורך כ- 2 קילומטרים עד שהוא נשפך לנחל אורן שהופך לבקעה רחבה שבה הולכים עוד כ- 4 קילומטרים עד למקום בו נחל אורן נפגש בכביש באתר מחצבות קדומים.
מסלול מעגלי אפשרי למי שרוצה להשאיר את הרכב שליד צומת דמון עצמה, לרדת ישר דרומה לתוך החורש (יש דרך ושביל שיורדים דרומה מאתיים מטרים מזרחה מצומת דמון), לרדת לתוך נחל אלון ואיתו לרדת עד לנחל אורן ובבקעה של נחל אורן לפנות שמאלה (דרום זמרחה) ללכת קילומטר ולעלות בנחל חיק בחזרה לכיוון צומת דמון. או להפך.
מטיילי שבת יכולים למצוא כמה וכמה מסעדות בכניסה לעוספיה וגם בשוק של דליית אל כרמל שיש בו כל טוב מזרחי מזרחי רחוק ומקומי שאפשר לאסוף הביתה.
מעוספיה יורד מסלול שמקובל לקרוא לו למיטיבי לכת והוא המסלול של נחל יגור. אל תחילת המסלול אפשר להגיע עם רכב (כדאי לחפש את מגרש הכדורגל של הכפר או לשאול היכן עין אל בלאד - מעיין הכפר) ומשם הגלישה הנמשכת מספר שעות דרך סבך של חורש, קפיצות סלע, אפלולית ותצפיות לכיוון יגור, נחל קישון, כפר חסידים ובקעת זבולון.
יום של טיול רכב (רגיל לגמרי) בכרמל יכול להתחיל בצומת אליקים (כביש ואדי מילק) ממנה מטפס הכביש צפונה. אחרי כ – 5 קילומטרים, ליד חורשה שממערב לכביש, יש דרך רכב (2 קילומטרים סבירים) מערבה עד לחורבת סומק. בימי חול צריך לבדוק אם צה"ל לא משתמש במקום כשטח אש אבל בשבתות אפשר לטייל למקום שהיה כפר היישוב הגדול של הכרמל בתקופה הביזנטית ויש בו שרידים רבים כולל בית כנסת, בתי בד ומערות קברים (במדרון שמצפון ליישוב). מקום שווה, קרוב ומהנה מאוד.
הרפתקנים ממש יכולים לרדת לתוך נחל חרובים שיורד מחורבת סומק מערבה והמפגש שלו עם נחל מערות יוצר את בקעת המהר"ל שהיא בקעה פנימית חביבה מאוד ונסתרת במערבו של הכרמל.
חסרונו (או יתרונו) של נחל חרובים הוא שאין בו שביל מסודר וההליכה בו היא חתירה דרך סבך של חורש ימתיכוני לאורו של היום. מצד שני – מעט מאוד אנשים הולכים שם.
פחות משלושה קילומטרים צפונה משם, וכמעט בכניסה לדלית אל כרמל יש צומת עם כביש הנוסע מזרחה דרך יערות האלונים והשטחים המעובדים של דלית אל כרמל אל המנזר הכרמליתי של המוחרקה (קרן כרמל- 474 מ')). זו נקודת תצפית שווה מאוד מה גם שיש שולחנות נחמדים בחורש ליד, שביל (ודרך יער עבירה לרכב) שיורדים אל העמק שמתחת למרות שהכי שווה זה באמת לבקר במנזר, להביט בפסל אליהו הנביא שהתחרה שם בנביאי הבעל מי מדליק עצים רטובים בפחות זמן, ניצח ושחט אותם כעונש (מלכים א' פרק י"ח) משום האש שירדה מהשמים ואכלה את קורבנו של אליהו ניתן השם המוחרקה (מקום החריכה) למקום. המסורת היא לפחות בת כמה מאות שנים ואחד מתלמידי הרמב"ן מזכיר אותה במאה ה- 14. הכנסייה עצמה עומדת על יסודות ביזנטיים.
אנשי הג'יפים המאובזרים יכולים להיכנס לכל אחת מדרכי היער שעולות מכיוון ואדי מילק ממזרח לצומת אליקים ולנסוע על מערכת דרכי הנוף שעוברות על הכרמל מדרום לצפון בצדו המזרחי, מכיוון שהצד המזרחי הוא מצוקי ותלול יותר התצפיות שוות, בעוד שהצד הפונה אל הים הוא מתון והנחלים בו ארוכים, מתפתלים ואינם מאפשרים דרכי רכב אורכיות והכביש שיורד בו הוא מקו הרכס של הכרמל לאורך נחל אורן אל הים.
בכרמל יש גם כמה מערות.הפשוטת הן מערות האדם הקדמון שנמצאות בנחל מערות מול עין כרמל. קבוצה אחרת של מערות נמצאת בכניסה המערבית של נחל אורן ומערת ספונים.
נחל ספונים גם הוא אחד מהנחלים החביבים של הכרמל ואפשר להגיע אליו דרך קבוץ בית אורן. מערכת דרכי יער עוקפות את אזור השירותים של הקיבוץ מצפון ושם נמצאים כמה משטחי היער עם קרחות ודרכי רכב עבירות לכל רכב מהחביבות שיש. בהחלט מקום שווה להתמקמות של כמה שעות. משם יורדת דרך רכב (לא ממש טובה לרכב רך) צפון מערבה לתוך אפיק נחל ספונים ולאחר מכן הופך הנחל לכרמל עם חורש ימתיכוני. בערך באמצע הדרך (אורך המסלול מקרבת בית אורן ועד מחצבת ספונים שעל כביש תל אביב חיפה הישן הוא כ- 5 קילומטרים), נמצאת על הגדה הדרומית של הנחל מערה. זו מערת ספונים. המערה גדולה, טחובה ואפלולית ושווה לשבת בתוכה ולהביט אל החורש המואר שבחוץ.
וחוץ ממה שהוזכר כאן יש עוד יותר מכמה דברים בכרמל שיש לו עיר נחמדה בקצה אחד (חיפה) כמה ישובים שווים מכל צדדיו (עוספיה, דלית אל כרמל, כרם מהר"ל, עין הוד ובית אורן) וחוף ים ששווה לסיים בו כל הליכה.