צור שיזף

השריפה הגדולה בכרמל  3.12.10 נכון, קשה לחורש הים-תיכוני הטבעי לגדול. וגם כשהוא נובט הוא גדל לאט. ונכון שעיזים וחזירי הבר לא אוכלים את המחטנים (בצדק), והם דווקא אוהבים מאוד את בלוטי האלונים ואת ניצרי אלת המסטיק. אבל האלונים, האלות, וכל מי שגדל בחברתם ונותן את הטעם לגבינות ולחלב העיזים, (כמעט) לא נישרפים בדלקות. מכיוון שהם ירוקי עד ואין מתחת ליער הימתיכוני מרבד של מחטים יבשות כנעורת המלחמה רק התח…

צידון 1982 צילום : שלמה אייזנברג באוגוסט 2006 כתבתי על תוצאות מלחמת לבנון. מה למדנו ממלחמת לבנון? מה שנלמד מהשריפה. כלום. אולי עוד פחות. העצים יצמחו, תקציבים ישקעו ואנחנו נהיה מוכנים למחר אותו דבר כמו שאנחנו מוכנים לאתמול. ונתנחם בגשם הגדול של שבוע הבא שישכיח הכל. מתערבים?   זו היתה מלחמה מצויינת. אחת הכי טובות שהיו לנו – אולי הכי טובה. קודם כל היא היתה זולה. בערך מליארד ש"ח לשבוע. 5 מל…

שאח הוא (כניראה)  המצאה הודית שהגיע למערב דרך פרס. בערך כמו החיזבאללה אלינו. יש האומרים שאומן מנצח כי הוא לא עושה טעויות. רב אומן הוא מי שמסוגל ליצפות שלושה מהלכים קדימה. בואו ננסה להיות רק אומנים. אי אפשר לחזות את העתיד. חוץ מקוראי כף היד, מפענחי הקפה ויידעונים למיניהם. המציאות והסטטיסטיקה מקדימים את הפוליטיקאים שלא מבינים למה ניכנסו, מה קורה, והמסוכן מכל – מה עלול לקרות. המהלך המתלהם של המלח…

המלחמה הפתיעה אותנו. שוב לא היינו מוכנים. השלום הרדים אותנו. חוסר המידע המודיעיני. הפחד להיסתבך במשהו שכל כך היה לנו קשה לצאת ממנו. תקופת השלום הארוכה גרמה לנו למנות אלוף פיקוד צפון בינוני, רמטכ"ל לא מתאים, מפקד עוצבה חסר דמיון ולהמשיך להזניח את קו המוצבים חסר הגיבוי, את התירגולות. יכולנו להרשות לעצמינו כי בלילה מילמלנו במיטות שאנחנו מוגנים על ידי הצבא הטוב בעולם, על ידי מוסד אימתני, שב"כ רצ…

"עוד שעתיים וחצי ננחת בטהראן." אמר הטייס. לא הייתי בדרך לטהראן, הייתי בדרך לקבול. אבל הטייס אמר שננחת בטהראן. לא היה איכפת לי. מוקדם מידי בבוקר. נחתנו בטהראן. הנהג כיבה את מיזוג האוויר ואנחנו עמדנו על מסלול שהשחר עלה מעליו, שואב דלק למיכליו. טהראן היא תחנת הדלק של קבול. גיאופוליטיקה. כשנחתנו בקאבול ריחפו מסוקים אמריקנים מעל המסלול. מטוסים לבנים של האו"ם העלו נוסעים והמטוס הגדול הבלוי והמוזנח של אר…

עננים זוחלים מהסהרה כשהרמתי את העיניים וראיתי את העננים זורמים באובך לבן, לא הייתי בטוח שאצליח לצאת מההרים בשלום. הבטתי לתוך המדרון שמולי. איפה השביל? החזקתי את המפה והבטתי למקום שאליו חשבתי שהשביל עובר. לא ניראה לי. בדיוק שם העיפה הרוח את קצה הענן שעמד עוד רגע לכסות את הנוף ולהעלים אותי בתוכו. אחת עשרה בבוקר. עוד שבע שעות יהיה חושך ואם לא אצליח עד אז למצוא את השביל ולחצות את הרכס- הבטתי שוב במפה,…

ב-1998 קבעה הממשלה שיש לקבוע תאריך לסגירת חברת נתיבי איילון. ב-2002 היא החליטה לדחות את הסגירה. מוכיחה את הטענה שחברות, שברגע שהן קמות, מתקיימות בעיקר לטובת עצמן. חברת נתיבי איילון שהוקמה לפני כ- 40 שנה היא דוגמא כזאת. הבעייה עם חברה שחייבת להתקיים בשביל להתקיים, שהיא הופכת ליצירתית וממציאה רעיונות. רעיונות שחלקם טיפשיים ומזיקים, כמו למשל הרעיון של הטיית האיילון לים בצינור תת קרקעי עצום שיהרוס את …

      אחד המרכיבים החשובים ביותר בביטחון ישראל הוא דג. לא הליוויתן (רעו של שור הבר מגן עדן), גם לא הדולפין החכם והצחקן (שמשמש שירותי ביון ואבטחת נמלים ברחבי העולם) ואפילו לא הכריש או הגפילטע פיש אלא דג קטן עיוור ורועד שחשיבותו למרות גודלו ( שאינו עולה על 20 סנטימטרים ) רבה בהרבה מזו של מפלגת הגימלאים. זה דג של עסקים בטחוניים אפלים ומוצאו מהמים העכורים ביותר שיש. הוא הוא …