צור שיזף

אמר הווי דזה: "אני לא אתה, ומוסכם שאיני יודע אם אתה יודע; והרי מוסכם שאתה לא דג, ולפיכך אין עוד ספק שאינך יודע אם הדגים שמחים." 1. ג'ואנג דזה והווי דזה טיילו על הגשר על הנהר האו.אמר ג'ואנג דזה: "הלבנוניות שוחות אנה ואנה כרצונן, זוהי שמחת הדגים."אמר הווי דזה: "אתה אינך דג, מנין אתה יודע שהדגים שמחים?"אמר ג'ואנג דזה: "אתה לא אני, מנין אתה יודע שאינני יודע שהדגים שמחים?"אמר הווי דזה: "אני לא …

ג'לאל א-דין רומי חשיבותה של אומנות הטיפול בדלועים היתה שיפחהשאימנה חמורלעשות עבודה של גבר מדלעתהיא גילפה לזין של חמורמתקן שיימנע ממנו עמוק מידי לחדור היא התאימה בדייקנות (מומחית) לנקודהשל אושר. מתענגת על ההתקן הראוי. כל רגע פנוי. רגע ועוד רגע. עוד ועוד. היא פרחה, והחמור, ניראה סחוט. גבירתה שמה לב. היא החליטה לחקור. יום אחדהציצה דרך סדק וחורוראתה דרך דלתאיבר חמורי  ונערה מאוש…

מה ים מימים? חופי האיים הקריביים טרופיים יותר, דקלי מאוריציוס מלבבים יותר, נופי מאקרונזיה עוצרי נשימה הרבה יותר. ואף על פי כן: הים התיכון. מעבר למובן מאליו, שזה הים שלנו, שהוא נגיש ושהוא בעצם יפה להפליא, קיים עוד מימד המייחד ומעניק משמעות וריגוש למסע על פני "ים מצולות הארגמן", כדברי הומרוס, המשורר היווני הקדום. יש לו מה שחסר, או שאבד, למאוריציוס: היסטוריה. הרבה מאוד היסטוריה.בהפלגה ים תיכונית המסע…

נאורה. צילום: משה שי למרות כל מאמציהם שלא להגיע לבומביי בנסיעה הזאת, הם נאלצו לבלות בה כתשע שעות בין הטיסה הפנימית מטריבנדרום, לטיסה שתחזיר אותם לאירופה. היא תחזור לדירה שלה בפאריס, הוא ימשיך לאוקספורד. תשע שעות, גם זו לטובה, הם ידעו, העיקר שלא להיתקע ללילה שלם בבית מלון בעיר הגדולה והמעוותת הזאת, אפשר לומר מדכדכת, ככה זה בערים הגדולות ועדיף לישון בכפרים ועיירות נידחים יותר, אבל עד לטיסה, רק תש…

את הנסיונות האלה לפשר בין המסורת והעולם המודרני אנחנו מכירים גם מפה, וגם כאן הם לא פחות מגוחכים, ולידם הראדיקליות של אתאטו'רק, שניסה (ובמידה רבה הצליח) בשנים ספורות ובמחיר של לא מעט הרוגים להקים לאום ולכפות עליו נאורות (ונתן להם חוקה חילונית, ושוויון זכויות לנשים, וכתיב מתאים יותר לשפתם, והעתיק את הבירה וכו') נראית, לפחות לישראלי אחד, לא כל כך רעה. על הגבעה השישית והגבוהה ביותר משבע הגב…

שִׁיר הַמּוֹלֶדֶת א. מְשֻׁנֶּה מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי מוֹלֶדֶת. נוֹלַדְתִּי כָּאן, כְּמַאֲמַר הַשִּׁיר, וְכָאן גַּם אָמוּת, אֲנִי מְקַוֶּה, אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי מוֹלֶדֶת. וַאֲנִי רוֹצֶה מוֹלֶדֶת, אָז אֲנִי חוֹשֵׁב עַל יַלְדוּתִי מְחַפֵּשׂ בָּהּ מוֹלֶדֶת וּמוֹצֵא עִקְּבוֹת צְלָלִים שֶׁנָּדְדוּ הַרְחֵק. וַאֲנִי נִזְכָּר בְּסָבָתִי צִפּוֹרָה וּבְבֵיתָהּ הַקָּטָן הַמֻּקָּף חָצֵ…