צור שיזף

"שיריו של עמוס נוי נולדים מתוך מפגש דרמטי בין זמנים ותרבויות. רגישות מודרניסטית פועמת אצלו בתוך צורות מסורתיות כבלדה, מעשייה, תפילה. שפה מדוברת נוגעת בנשגב. הארכאי לא מפחד מהיומיומי. המוכר והנדוש מתגלה ביופיו המכושף ובזרותו. ואפילו העברית של נוי, הגמישה והשורשית כל-כך, נשמעת לא פעם כמו שפה אחרת, רכה ועשירה יותר, דומה קצת יותר לשפות שמהן הוא מרבה לשאוב – יידיש או ערבית, למשל. התוצאה היא שירה יוצאת דופן בפתיחותה, בצלילותה, בעוצמתה הרגשית." (אלי הירש)

ההרצאה האחרונה של דני דאור: על בגידת האינטלקטואלים אצל מנג-דזה וז'יליאן בנדה, ועל הקשר שלה לאקדמיה, לשררה, ולקוד האתי