מנילה היא אחת הערים האיומות בעולם. אם לא האיומה בהן. ייתכן שנשיא הפיליפינים, דוטרטה, הגיע לכאן על מנת לכרות ברית מדינות אחיות עם ישראל, שעושה רושם שהיא בדרך להיות פיליפינים של המזרח התיכון.
יש מעט ארצות בעולם שבהן יש אומללות ועוני נוראים יותר ממנילה בירת הפיליפינים. הנסיעה משדה התעופה אל מרכז העיר, או יותר נכון אל אחד מהרבעים שבהם ישנים לבנים, היא נסיעה דרך עיר צפופה עם תשתיות עלובות, עם מאות אלפי נערות, נערים ובני המין השלישי והרביעי שמציעים את עצמם תמורת כמה שקלים לכל סוג של מסאג’, משכב או פיתוי ומדוח. אין פה אפילו את החינניות הסליזית התאילנדית. שוק בשר מדמם.
טוביה של מנילה גרים במגדלים שאי אפשר להיכנס אליהם ללא שומר. בפתחי רבי הקומות עומדים שומרים עם רובים קצוצים. גם בפתח משרדים ובנקים. לא שזה כזה מסוכן, זה מסוכן במידה. זה בעיקר מסוכן לפיליפינים שחיים במנילה.
בבנאווי יש טרסות אורז נפלאות. בטח אחד המקומות הנפלאים באי היפה הזה. כשהגעתי לכפר שמעל הטרסות אחרי שעה של ירידה בשביל הבוצי, ישבו בקפה המאולתר חמש בנות צעירות והדוד. “מי אתה רוצה שתלווה אותך?” הוא שאל. אף אחד לא התפלא, לאף אחד זה לא היה מוזר. הכול כלכלה, הכול הישרדות. הפיליפינים, מדינה מוחלשת ועניה שבורכה על ידי טבע גדול ומחצבים, היא מקום שנוצל על ידי הספרדים, היפנים, האמריקנים. שועיו התעשרו, אנשיו התייתמו והתרוששו. ככה נראית ארץ שאוצרותיה נבזזים על ידי חונטה ששולטת בה.
שום דבר חדש. אנחנו בכיוון. אנחנו המדינה עם הכי הרבה עניים ב –או אי. סי. די. זה במבוגרים. מצבם של ילדי ישראל הרבה יותר גרוע. שליש מהם נמצאים מתחת לקו העוני. הפנסיונרים שלנו מקבלים 2400 ₪ לחודש. אפילו לא שכר מינימום. לא משנה כמה שנים עבדת. נערי האוצר, בהיתר שר האוצר וראש הממשלה הבוזזת של ישראל, משמידים את רזרבות הביטוח הלאומי. 200 מיליארד היו שם. במקום להעלות את בקצבאות הזקנה, לתת לנכים קצבה ראויה, לשלם לשורדי המחנות, נעלם הכסף הזה בידיהם החמדניות של שרי ישראל ושועיו, נוזל דרך חוק ההסדרים למקומות אפלוליים. עכשיו אפשר לבין למה יד ושם מזמין את דוטרטה. להראות לו איך אפשר לינוק כסף מהעולם ולתת אותו לשועי הארץ, לתת לניצולי מחנות הריכוז למות פעם שנייה ושלישית.
דוטרטה, שצבאו ומשטרתו חמושים בארסנל נשק ישראלי, לא בא ללמד, הוא בא ללמוד. יש שתי שיטות להיות ארץ ענייה- להיות ארץ שנחרבה במלחמה ואין לה משאבים טבעיים ואנשיה הם אנשי איים נינוחים מטבעם, או להיות ארץ עשירה בגלל שאזרחיה הם העובדים החרוצים בעולם (ידעתם שהישראלים הם האנשים שעובדים הכי קשה בעולם? הכי הרבה שעות ומרוויחים הכי מעט?) שהמשכורות פה לא עודכנו כבר שנים אבל כל השאר התייקר והופרט תוך כדי שקרים ותעמולה. המים (הארץ מתייבשת), החשמל (הוועד של חברת החשמל), הדואר (תשלמו פי שלושה אם אתם רוצים שהמכתב יגיע) התחבורה (רציתם רכבת – אה שכחנו להזמין קרונות) ופישלנו במנהרות ובחשמל), המזון שטייקונים ייקרו לכבוד החגים בהעלמת עיין וקריצת הממשלה. סוחטים את מי שאין לו. ככה מייצרים מדינה מוחלשת עם אזרחים מבוהלים.
דוטרטה הוזמן לכאן כי ‘רציו’, אותה חברה שליוויתן ניתן לה ואוצרות גז ונפט אחרים (והשמועות העקשניות מדברות על קשרים לעולם התחתון), רוצה רישיון לבזוז גם בפיליפינים. ומה ביבי לא יעשה למען זה?
דוטרטה רוצח את אזרחיו במסע אלים, בין יולי 2016 לינואר 2017 נירצחו 7000 אזרחים. הוא הבטיח שיהרוג 100 אלף. היטלר הוא הדמות הנערצת עליו. אם כי אחרי שגילינו שהמופתי אשם, ייתכן שהיטלר הוא דמות נערצת גם בחוגי השילטון שלנו. בפיליפינים נרצחו אזרחים ללא משפוו ממה שהבודהיסטים טבחו ברוהינגה והאו”ם הכריז שזה רצח עם. איך אתה קורא לנשיא שרוצח את אזרחיו ללא משפט? סטלין? היטלר? דוטרטה?
https://www.amnesty.org.uk/philippines-president-duterte-war-on-drugs-thousands-killed
המשטרה והצבא הדפוקים שלו, שלא מסוגלים להשתלט על מרידה של ארגון אסלמי רצחני שהסתנף לדעא”ש, קיבלו ממנו היתר לרצוח את כל מי שמסתמן בתור מי שיכול לאיים. נרצח כדי להפחיד. הכותר של דוטרטה היא המלחמה בסמים. כל דיקטטור וההפחדות שלו. זה מה שיש לדורנטה לתרום לשועי ישראל ולפוליטיקאים. כפי שאמר נציב הקבילות, מצבו של צבא היבשה הישראלי דפוק להפליא. לא שאנחנו לא יודעים. הצבא לא יכול להיות יותר טוב ממנהיגיו. ומשטרת ישראל והשב”כ שעסוקים ברדיפת אזרחי מדינת ישראל מאבדים בדרך את היכולות והיושרה שהיתה להם. נאמנות אישית.
איך זה ללחוץ את היד לרוצח ביבי? למעריץ של היטלר? יותר נעים מללחוץ יד לפשיסט הונגרי כמו אורבן? עברה בך צמרמורת של התרגשות?
תגידו אתם, החבר’ה המצוינים מהשב”כ ששומרים על פתחי המדינה, שומרי הסף שלנו, איך נתתם לרוצח להיכנס לפה? אין בכם טיפת חוט שידרה ויושרה? ריבלין? אתה הולך לפגוש אותו? חברי כנסת? בטח שחברי הכנסת. אלו אותם אנשים שזרקו את ההורים לילדים עם מוגבלויות מוועדת החברה של הכנסת. עכשיו אפשר להבין לכבוד מי ציחצחו מנקי הכנסת את קירות השיש עם דמעות הדרוסים והמוחלשים של אזרחי מדינת ישראל. למי אנחנו עמלים לבכות כל כך.
יד ושם אמרו שהם מקבלים הוראות ממשרד החוץ. למדתם משהו מאייכמן אה?
בדרך חזרה למנילה לפני הטיסה, נסעתי באוטובוס מקומי ארבע שעות עד למנילה. עוד שעתיים מפאתי מנילה עד לאן שהייתי צריך להגיע. היה מושב אחד פנוי במושב האחורי. ישב שם אמריקני שמן ואשתו הפיליפינית שפגש במסע למציאת אישה לפני כמה שנים. אחותה ישבה לידו.
“אתה נוסע לבד?” היא פנתה אלי ללא היסוס.
“כן.” אמרתי.
“לבד, בלי אישה?”
“כן” אמרתי.
“למה?” היא שאלה ואז אורו עיניה “אתה עיתונאי?”
“כן. ” אמרתי.
“אה,” היא אמרה , “ממכם באמת אי אפשר לצפות לכלום.”
וולקאם דוטרטה. תרגיש בבית. אם לא כרגע – אז עד שתעזוב, הכל יהיה כמו שאתה רגיל במנילה.