צור שיזף

הרכבת ההודית היא האפשרות למצוא סדר בתוך מה שנראה האי-סדר המוחלט שהוא הודו, והיא נפלאה. מדריך לקרונות וקאסטות

רכבת הודית

"מאיזה רציף יוצאת הרכבת לג'ייפור?" שאלתי באחד המסעות הראשונים שלי בהודו מוכר צ'אי בתחנת ניו דלהי. הוא לא הרים עיניים ואמר: "רציף 8, שש בבוקר בדיוק". זה הדבר שחיפש ארכימדס. את הנקודה שהיא אותה תחנה, אותו רציף, אותו זמן, כבר 150 שנה.
הרכבת ההודית היא אחד הדברים הנפלאים שיש. ובמידה רבה היא השלד והמסגרת שמאפשרים להתנועע בתוך הבטן ההודית הגדולה על כל רבגוניותה והקאסטות שלה. המסילות מרשתות את הודו שמדרום להימלאיה בצורה שאין דומה לה לאורך יותר משישים אלף קילומטרים, והמספר רק גדל. הרכבת ותחנותיה הן ממלכה הודית עצמאית, רשתית וערפילית, או אולי עולם שלם ואחר שמכיל בתוכו את העולם הקיים בתוך הפדרציה ההודית. קרקס על גלגלים. קרקס בתוך קרקס. המבוא לתחנה, התחנה עצמה, הקרונות, המחלקות, הכרטיסנים ושאר עובדי הרכבת, הנסיעה החוצה מהתחנה, דרך השכונות הכי דפוקות של הודו אל הכפר ואל הערים המכושפות. הרכבות הרגילות, הכפריות, העמוסות, הממוזגות, המהירות, המפוארות במידה שאי אפשר להעלות על הדעת וצריך להיות מהראג'ה או סאהיב, בתואר ובתקציב, כדי לנסוע בהן.
הרכבת ההודית היא גם האפשרות למצוא סדר בתוך מה שנראה כמו האי-סדר המוחלט שהוא הודו. פה הנוסע יכול (או לפחות נדמה לו שהוא יכול) לבחור את מה ואת מי לפגוש. את בני המעמדות הגבוהים או את בני המעמדות הנמוכים, את הבורגנים או את שכירי היום. אם לתת נדבה למי שמנקה את הקרון או להמתין בקורת רוח לספל הצ'אי עם תיון הטטלי. צריך פשוט לבחור במחלקה הנכונה.

איודיה

המחלקות:
מחלקה ראשונה: המחלקה הטובה ברכבת ההודית נקראת 1A – תא נפרד עם שתי מיטות, מיזוג אוויר, כריות, שמיכות, מגבת ומצעים. האוכלוסייה תהיה מהראג'ות, פקידים בכירים מאוד, עשירים ששונאים לטוס. התאים הנפרדים לא מעודדים חברותיות. זה המקום שבאים להתבודד בו בקרירות הממוזגת של העליונים. המחיר בהתאם.

מחלקה שנייה: 2A היא המחלקה של המעמד הבינוני הגבוה. כאן יימצאו בני המזל, אלה שידם משגת. מחלקה טובה לנסיעות ארוכות מלילה אחד. ארבעה דרגשים בתא שנסגר על ידי וילון, ומולן, מהצד השני של המסדרון, עוד זוג דרגשים. הדרגשים רחבים ולא מתקפלים, והנוסעים מקבלים כריות, מצעים, מגבת ושמיכות. ממוזג אוויר. ברוב הרכבות יש קרון או שניים כאלה. והחברה נעימה. כי כאן נוסעים אלה שהצליחו. שנולדו נכון, או שעשו את זה, והם מדברים אנגלית וידידותיים.

המעמד הבינוני: 3A, שהיתה עד לפני כמה שנים המחלקה של המעמד הבינוני הגבוה, הפכה למחלקה כמעט עממית. זו הנמוכה במעמד מכל המחלקות ממוזגות האוויר – רוב המטיילים בהודו נוסעים בה, והיא טובה ושווה כל גרוש. שישה דרגשים בתא פתוח ועוד זוג, זה מעל זה, מהצד האחר של המסדרון. השיחות פה פחות אינטלקטואליות ויש יותר חיים וצפיפות. זו המהפכה העירונית, הבורגנית. המעמד הבינוני החדש והנמוך של הודו נוסע פה. זה המקום לנהל שיחות על גלובליזציה ועל תקווה. כאן נוסעים אלה שרוצים להתקדם למחלקה הבאה.

העם: דרגה אחת מתחת נמצאים הסליפרס (Sleepers), המקבילה הלא ממוזגת. מחלקה עממית. המקומות – שישה דרגשים בתא – עדיין שמורים ואף אחד לא יישב או יישן על המקום שלך, אבל אין בה מחיצה בין הנוסע ובין הודו, והיא של העמך (ווט איז יור קאנטרי? כמה אתה מרוויח? מה אתה עושה? לאן אתה נוסע?). מתאימה לנוסע החסכן והעמיד. ושיש לו סדין, כי אין מצעים.

סליפרס קלאס

הסוגים: בעזרת השם

זה לא רק הריח, הצורה, האנשים, טעם החטיפים המיוחדים (פורי פורי!), חום הצא'י (צ'א-י-י-י) שמוכרים על הרציפים הארוכים בכל שעה של היום והלילה. המסע מתחיל קודם כל משם הרכבת. לכל רכבת יש שם שנתנו לה ההודים, אנשים ברוכי דמיון המצאה. בעזרת השם אפשר לדעת המון דברים על הרכבת (לאן היא נוסעת כי הרבה פעמים שם היעד או המהארג'ה והמדינה נוסעים איתה, איזה מין היא אקספרס א ומייל מהירות, פסאנג'ר איטית ודפוקה או ראג'דני מפוארת וסנובית:
השטאבדי אקספרס (Shatabdi Express): רכבת נפלאה שמקשרת בין בירות המדינות ההודיות שהמרחק שביניהן הוא פחות מ-12 שעות, כמו למשל אמריצר שטאבדי (Amritsar Shatabdi), שמחברת בין ניו דלהי לאמריצר בתוך שש שעות. אלה רכבות שבהן שלושה כיסאות מצד אחד של המעבר ושני כיסאות מהצד השני.
הרכבות (ממוזגות והנסיעה בהן כוללת אספקת מים מינרליים, עיתון, קפה, תה, ארוחת בוקר וארוחת צהריים) יוצאות ומגיעות בדיוק בזמן, ונוסעות במהירות ממוצעת של מאה קילומטרים בשעה. פינוק נפלא.
הראג'דאני אקספרס (Rajdhani Express): האחות הגדולה של השטאבדי מחברת בין בירות שהמרחק ביניהן הוא יותר מ-12 שעות (מומבאי-ניו דלהי, ניו דלהי-צ'נאי ועוד). הן יקרות יותר מרכבות רגילות, אבל עושות את הדרך בזמן הקצר ביותר.
המייל (Mail) והאקספרס (Express): מבין הרכבות האחרות, המהירות ביותר הן רכבות המייל, כמו הג'אמו מייל (Jammu Mail) או הגולדן טמפל מייל (Golden Temple Mail), והאקספרס, כמו הטמיל נאדו אקספרס (Tamil Nadu Express) האלמותית.

רכבת הודית

הספר הקדוש

וכמו לכל ממלכה, יש לרכבת ההודית ספר קדוש משלה – מדריך הרכבות המפורט והמלא, שעולה 45 רופי (ארבעה שקלים וחצי) ונמצא בכל דוכן ספרים ובתחנות. תפוצתו רחבה משל הווֵדות וחשיבותו עולה על הרמיאנה והמהבהרטה. בעזרתו אפשר לתכנן מסע רכבות הודי מפואר – לדעת איפה לרדת, איזו רכבת לקחת, אילו מחלקות יש ברכבת, ולקבל רעיונות למסע. נכון שכמו כל דבר אפשר למצוא את המידע גם באינטרנט, וישנו אתר הרכבות ההודי (www.indianrail.gov.in) הנפלא שאפשר להזמין בו כרטיסים, לשלם בכרטיס אשראי ולקבל כרטיס שאפשר להדפיס ולחסוך את זמן ההמתנה בתחנה ההודית – אבל מהו האינטרנט לעומת האפשרות לשלב רגליים על דרגש הרכבת ההודית, לפתוח את הספר הקדוש של הרכבת ולתכנן את המסע על הפסים שבועות קדימה?

רכבת בקרלה

צעצוע של רכבת

בהודו יש גם רכבות אחרות – לאוהבי צעצועים ולשומרי מסורת (קולוניאליסטית)

דארג'ילינג

"רכבות הצעצוע": לפחות שתיים כאלה עובדות בהודו, אחת בין קלקה (Kalka, שליד צ'נדיגר) ושימלה (Shimla) והשנייה יוצאת מדרג'ילינג (Darjeeling) ומגיעה עד ניו ג'לפאיגורי (New Jalpaiguri) (במקור הקו היה מדרג'ילינג לסילינגורי, ואחר כך הוא הוארך עד ניו ג'גלפורי :

ועוד אתר

בזו של דרג'ילינג עובד קטר קיטור קטן. לאט, משקשק, צפוף, אבל ללכת מאה שנה אחורה בזמן זאת אפשרות זולה בהודו.
רכבות המהראג'ות: ובאותה מאה, זו שהיתה לפני מאה או אולי יותר, נוסעות רכבות המהראג'ות ומשמרות את הפאר והמסורת. הארמון על גלגלים (Palace on Wheels) יוצא למסע של שבעה ימים ברחבי רג'סטן (אם כי ישנה גם המלבר אקספרס, Malabar Express, שנסיעה בה נמשכת רק יומיים [וגם היא רכבת מהראג'ה – מפוארת מפונקת ויקרה בעיקר לתיירים שרוצים חוויה מזמן הראג']). ומה זה כסף לעומת הוד קולוניאלי. כי הרכבת ההודית, גם המודרנית ביותר, היא הודית – אבל זאת רכבת הודית בת מאה, ששרתיה לבושים כמו שצריך, שארוחותיה מוגשות על סרוויס, שיש בה ההדר הלא נתפס שהודו טיפחה ופינקה במאות שנים מוגוליות ואנגליות.

איך מוצאים רכבת הודית כתב: עמית דרור

ניתן היום להזמין E-Ticket
ממש כמו בטיסה. הכרטיס נשלח באופן מיידי במייל ורק צריך להדפיס אותו ולהציג אותו בתחנה.
את ההזמנה עושים דרך האתר של חברת הרכבות ההודית

http://www.irctc.co.in/

יש צורך להרשם לפני שמבצעים הזמנה.
כמו כן באתר ניתן לראות את לוחות הזמנים (לא ממש בצורה נוחה) ואת זמינות המושבים.

לפני שמזמינים כדאי להבין את מצב הזמינות  של המושבים
(Confirmed, WL – waiting list, RAC – reservation against cancellation)
המספר שמופיע מציין המיקום ברשימת ההמתנה WL/RAC במקרה של

אם יש צורך להזמין למספר אנשים כדאי להגדיר Passenger list
עם הפרטים של הנוסעים כדי לא להקיש אותם כל פעם מחדש (האתר סובל מתקלות תקשורת מדי פעם)

Chart preparation לרכבת עד למועד ה E-Ticketניתן להזמין (4-6 שעות לפני מועד היציאה מתחנת המוצא)
Chart preparation דרך אתר האינטרנט בלבד עד למועד  E-Ticketניתן לבטל הזיכוי נעשה אוטומטית דרך כרטיס האשראי ששימש לתשלום וזמינה בקווים נבחרים  Tatkal אם אין מקומות פנויים ניתן להשתמש בהקצאה מיוחדת שנקראת
(משמעות המילה – דחוף – בהינדי)
אשר נפתחת 5 ימים  לפני מועד הנסיעה ומאפשרת הזמנות של "רגע אחרון" בתוספת של 75-300 רופי לכרטיס בהתאם לעונה ולמחלקה  רגילE-Ticket תנאי הביטול לכרטיסים אלה שונים מכרטיס

(אנחנו היינו מספר ימים ברשימת המתנה ולבסוף הזמנו דרך הטטקל וביטלנו את ההזמנה המקורית)
להפתעי  – (לא הייתי בהודו עדיין) כל זה עבר בהצלחה…

לא מצאתי אפשרות להזמין דרך האתר בשימוש ב – Tourist quota

אתר אינטרנט מעולה אשר יש בו מידע על קווים בצורה נוחה בהרבה, כולל הצגת זמנים, תחנות, תעריף לכל מחלקה, הצגת הקו והתחנות ע"ג מפה, בירור מצב הזמנה ועוד ועוד: http://www.erail.in/

מונסון במתורה

אתר חברת הרכבות ההודית