מישהו סיפר לי בזעזוע על ההתפשטות הבדואים בבקעות באר שבע וערד. הציונים לא רואים איום בחוות הבודדים בנגב או ביישובים שמיועדים להרוס שמורת ומרחב פתוח בבטון ואספאלט, הם רואים איום באוהל ופחון שניתנים להסרה ב- 10 דקות.
ההצעה החדשה של המועצה לביטחון לאומי היא לרכז את הבדואים. מה שהבדואים רואים בתור טרנספר.
יש לדבר הזה תקדימים. שום מדינה לא אוהבת נוודים. אלא שהבדואים לא נוודים. הם תושבי קבע. אזרחי המדינה שהמדינה תמיד התעלמה מהם ומצרכיהם.

נוודים?

בשנים האחרונות ריססו מטוסים במצוות המדינה כמה פעמים שדות של בדואים ברמת הנגב כחלק מהמאבק של המדינה בהתיישבות הבדואית הלא חוקית. 5 בדואים שהורעלו בהתקפה שהיתה ב-2003 נזקקו לטיפול. כמה ימים לאחר ההתקפה הושחתו אתרים בשמורת הטבע של מכתש רמון. חודש לפני כן נורו שני בדואים על הגבול כשניסו להבריח מכוניות גנובות. במשך השנים שחלפו מאז התגברו מעשי ההברחה והגניבה בכל רחבי הנגב. בית המשפט קבע שלמנהל אסור בשום פנים ואופן לנקוט בשיטות טרור אווירי כאלו, מה שלא ממנו לחזור על הפעולה הלא חוקית. מדינה נגד אזרחים שמשיבים בטרור נגד אזרחים. מי שהולך לטייל ומשאיר את הרכב שלו בנחל צין או ברמת עבדת, יכול להניח כמעט בוודאות שהרכב ייפרץ.
באחד הימים, לאחר הכנות מדוקדקות, הגיעו גנבים לדיר של אחת מחוות הנגב המערבי והוליכו 170 כבשים דרך הוואדי למקום שבו חיכתה משאית וכמה טנדרים. 150 אלף שקל ועבודה של שנתיים ירדו לטמיון. לבדואים שהלכו על העקבות לא היה ספק שבדואים הם שביצעו את הגניבה. בעומר מכת הפריצות היא בלתי נתפסת, בבאר-שבע רווחים פרוטקשן וסחטנות של כנופיות בדואיות, והמשטרה לא עושה את המוטל עליה. לחבר שגר בדימונה נגנב הרכב. המשטרה הודיעה שאנשיה לא נכנסים ליישובים הבדואים, והציעה לפנות לחברה פרטית, שדרשה 20 אלף שקל עבור עבודתה. עד שגמר בדעתו שהוא רוצה את הג’יפ בחזרה, הודיעו לו מהחברה: מאוחר מדי. הוא כבר נמכר.
בשבועות האחרונים היו כמה תאומנות קטלניות שבהן הגיחו כלי רכב בדואים אל הכבישים הראשיים מדרכי העפר של יישוביהם. ילדים לא חגורים, נהגים בלי רשיון, כלי רכב שאסור להם להיות על הכביש.

בדואים

מישהו סיפר לי בזעזוע על ההתפשטות הבדואים בבקעות באר שבע וערד. הציונים לא רואים איום בחוות הבודדים בנגב או ביישובים שמיועדים להרוס שמורת ומרחב פתוח בבטון ואספאלט, הם רואים איום באוהל ופחון שניתנים להסרה ב-10 דקות.
ההצעה החדשה של המועצה לביטחון לאומי היא לרכז את הבדואים. מה שהבדואים רואים בתור טרנספר.
יש לדבר הזה תקדימים. שום מדינה לא אוהבת נוודים. אלא שהבדואים לא נוודים. הם תושבי קבע. אזרחי המדינה שהמדינה תמיד התעלמה מהם ומצרכיהם.

אוהל בדואי

מדינת ישראל מזניחה את הבדואים בכוונה, ומעבירה אותם כמו ארגזים ממקום למקום. בתי הספר שלהם הם חרפה. ליישוביהם מונו ועדות קרואות, יישובים חדשים שירכזו ויארגנו את הפזורה ויתנו לה שירותים לא אושרו, וכשכן אושרו הם תמיד ברמת תיכנון והקשבה נמוכה לצרכים
הבדואים הם אזרחי המדינה הזאת. רובם משרתים בצבא, ועשרות מהם נהרגו ונפצעו בהגנה על מדינת ישראל. כמדינה, גם גייסנו את הבדואים, גם השארנו אותם חסרי בית (נוודים בסלנג הישראלי רומנטי), גם דחקנו אותם לפינה, וכשהפכו בעשר השנים האחרונות למובילי הפשיעה בנגב מכיוון שהפלינו לרעה את מערכת החינוך שלהם, לא סיפקנו מקומות עבודה, לא אישרנו יישובים ודחפנו למקומות המגורים שלהם שדות תעופה, בתי סוהר, תחנות כוח, מפעלים כימיים ואתרי אשפה – התעוררנו יום אחד והחלטנו שהם סיכון למדינה היהודית.
אחת הדרכים שנבחרו להגביל אותם היא באמצעות התיישבות יהודית. דוגמה: חוות בודדים שהוקמו בין שני מאהלים של משפחה אחת משבט העזזמה ליד שדה בוקר. לחווה מובילה דרך, יש לה מים זורמים, אמצעי ייצור וכל מה שמקובל שיהיה לאדם בראשית המאה הנוכחית. שתי המשפחות שגרות באוהל ובפחונים מצפון ומדרום לחווה שמוקפת בגדר תיל, מביאות מים במכלים.
לפני כמה שנים ניסו הבדואים להצית מבני קבע בשתי חוות סמוכות. הם לא הצליחו כי אחד מיושבי החוות הבחין בהם. אבל האם מישהו חוץ ממנו מבחין בבדואים וחושב על טובתם שהיא גם טובתינו כולנו?

בדואית

אז מה ההפתעה שהצעירים פונים לפשע? המדינה מעודדת את זה בכל הכוח. יותר קל לגנוב מכונית בבאר שבע וביישובי הלווין שלה, ולהעביר אותה בדהרה את הגבול מאשר לעבוד עבודה פיזית קשה שהיא מסוג העבודות שנשארות פתוחות למי שלא למד ואין לו עתיד אחר והבטחה להינות מפירות המדינה הנפלאה ביותר במזרח התיכון החדש. אפשר להזמין בסיני כל מכונית ישראלית ולקבל אותה בתוך 48 שעות, או לחלופין להזמין זונה מכל תפוצה ולקבל אותה דרך הגבול בנגב בתוך שבוע. כסף קל, זמין ומפתה. המדינה שמנדה ודוחקת את הבדואים – דוחפת אותם לפצוע ולדקור את המדינה. מזרזרת את המרד הבדואי האלים שיטרוף את הנגב בבת אחת וללא צורך.
שלושה שרים אחראים להפקרות שהופכת את הנגב למקום בלתי אפשרי – השר לביטחון פנים, שלא אוכף את החוק ולא דואג שתיעצר ההשתוללות של פריצות, סחיטה, פרוטקשן, נסיעה אלימה בכבישים וגניבות. שר החינוך, שלא מטפל בגנים, בבתי הספר ובמערכת החינוך הממלכתית. שר הפנים, שלא הופך את רוב יישבוי הפזורה הבדואית לחוקיים בדיעבד ובמקביל מאתר במהירות שטחים ליישובים בדואים ומיישב אותם, לטובתם ולטובת מדינת ישראל. שכן בחלק גדול מהמקרים יפנו יישובים בדואים מוסדרים שטחים פתוחים נרחבים בהם יושבת הפזורה הבדואית ומרגיזה את המדינה ואת צרי העין מבין היהודים שלא מוכנים לפתור את בעיות הבדואים ורואים בהם במקרה הטוב רומנטיקה ובמקרה היומיומי – איום. הבדואים, אזרחי מדינת ישראל מופלי הזכויות, יודעים מה זאת נאמנות ויודעים לגמול טובה תחת טובה ורעה תחת רעה.

קרא באותו עניין: ג’בל עזזמה ורמת חובב מתוך:  “סוף הדרך מותה של מדינה”

“האיש המאושר” רומן על המרד הבדואי בנגב

נמר בהרים