צור שיזף

מים מהשמים, ניהול ובזבוז…

הגוש של ג'בל פיראני מתנשא למעלה מ-1700 מ' מעל פני הים - הוא נמצא מעל דהב' במרחק של לא יותר מ-10 קילומטרים בקו אווירי. זה אחד המסלולים הקשים המאתגרים והשווים שיש. מצאנו אותו מתישהו סביב 1981 אחרי שטייסים אמרו שראו קניון מבטיח. והוא אכן מקיים. כמו שאמר פעם אהרון פרימרמן, הפרופסור הקרדיולוג שירד אתנו שם באחד הטיולים - ואדי שלא מתחנף. שווה. זה סרט קצר שעשינו ב-2001 לנשיונאל ג'אוגרפיק - סטיבן בקשול,…

לאדק 2018 ספרי מסע שאני אוהב ושדיברתי עליהם בתוכנית "מה שכרוך" שמנחים מיה סלע ויובל אביבי בכאן תרבות. את החיבור בין ההפכים – המסע והמנוח, התנועה והאושר עשו כבר די מזמן. בריג-וודה, בתוך האיטריה ברהמנה, אומר האל אינדירה לעלם רוהיטא: "אין אושר לזה שאינו נודד רוהיטא! ככה אומרים. כשחיים בחברת אנשים, גם הטוב ביותר חוטא ולכן צא לנדוד!כפות רגלי הנווד הן כמו פרח, נפשו צומחת ומבשילה את הפרי וכל חט…

אתמול בבוקר התעוררתי ומצאתי שביני לבין אשתי שוכב שוטר. זה היה מפתיע, כי לא זכרתי שלפני שכיביתי את האור הוא היה שם. בוקר טוב אמרתי? קפה? אני אכין לעצמי. הוא אמר. אני מרגיש פה כמו בבית. סליחה, שאלתי, אתה באמת שוטר או שאתה פורץ? מה פתאום פורץ. החוק מאפשר לי להיכנס לאיפה שאני רוצה מתי שאני רוצה. "אין חוק כזה אמרתי. עדיין לא. נכון שבמסגרת תקנות החירום של הקורונה שהיא מעין שוט דמיוני …

זה פרק מתוך "סערה היא מקום רגוע בשבילנו" הוצאת הספריה החדשה הקיבוץ המאוחד סימן קריאה 2000 העתקתי אותו מהחיים, השמות קצת שונים – אבל הסיפור קרה באופן די דומה "וככה עבר כל הלילה. שני טנקים בצד ההוא של הצומת ושני טנקים אתנו ובלילה, מתחת לבניינים הבוערים, עלינו לשמור על הטנקים. אלו היו הרגעים הכי מפחידים. על הצריח של הטנק שמואר בלהבות ומעליו הבתים הגבוהים, כמו ברווז שמחכה שמישהו יירה בו.…

ריצ'ארד קפוצ'ינסקי, סופר המסעות הפולני שאהב את אפריקה בה חי לא מעט שנים, מצטט  בספרו "צל השמש", את הזואולוג ברנרד גראזימק, שטס המון מעל הסרנגטי בפייפר הקטן שלו ועקב אחרי הגנו (קפוצ'ינסקי קורא להם באפלו, טועה):  " הגנו הבודד לא הגיב בכלל לצירצורו של המטוס המנמיך והמשיך לרעות בשקט.  אבל כשגראזימק טס מעל עדר גדול, זה היה שונה. הספיק שיהיה שם אחד רגיש, מהסוג ההיסטרי, פרח חממה מפונק, …

איך כותבים ספר? סיפור? קצר? ארוך? נובלה? רומן? כתבה? הגיג? לא מעט אנשים רוצים לכתוב. מזה לא מעט שנים רוב האנושות, ברוב השפות, יודעת לכתוב. יש כמובן כיסים של מי שלא למדו לכתוב אף פעם, אבל הם מועטים. אם כי לעתים ניראה שזוהי אחת מעונות השפל של הספרות. שהרומן, אותה יצירה גדולה של המאה -19 שהגיעה לשיאה בסופה ובראשית המאה ה-20, נמצאת בנסיגה. כי למי יש זמן לקרוא? הספרות התמודדה יפה נגד הטלוויז…

צומת כברי. צילום: ליהי עמיצור לובל הפוסט הזה מכוון לצעירים. אלו שנמצאים בבלפור ובצמתים ובכל מקום בארץ. זה הזמן שלכם, זה העתיד שלכם, זו המדינה שלכם והגיע הזמן שתיסמכו קודם כל על עצמכם. הזקנים פה כדי לייעץ ולהגן ולשמור, אבל זה הזמן שלכם. אל תבזבזו אותו. תלמדו מהכישלון שלכם ב-2010-11 שנחטף על ידי ביבי שגזל מכם ומכולנו את הגז ורווחיו. שנתן לליצמן עכשיו את השיכון כדי שיחלק דיור חינם על חשבונכם למקור…