"זה עוד לא נגמר" אמר ויטקו, עיתונאי מבוגר בשנות השישים בחייו. "אלו הימים של הקומונה הפריזאית." הוא לא היה אופטימי. אפשר לנתח ולומר כל מיני דברים ולתאר את הגיאו-פוליטיקה הרוסית ואת מהלכי הנגד כמו שאמר ירמה דוח בן ה-27 מהסמואבורנה (Samoobarona), משמרות ההגנה – המיליציה המקומית שמחליפה את המשטרה – "הפולנים שהם קרובים שלנו עזרו לנו בקסדות ובציוד, והצ'כים שלחו לנו מגנים".
ובאותה נשימה הוא סיפר שראש העיר של חארקוב ונבחרי העיר ברחו לרוסיה. שביום ראשון בבוקר, חארקוב הקימה משמרות מהפיכה משלה והצטרפה למהפיכה.
ביום ראשון שאחרי השלמת המהפכה, הפכה המיידאן למרכז עליה לרגל למאות אלפי אוקראינים שהגיעו אליה מבפנים ומבחוץ. העיר יש שבה למעלה משניים וחצי מליון תושבים הזינה את הכיכר – אבל לא רק היא. גריגורי, טאניה ויילנה- אבא אמא וילדה בת 16, טסו מסנט פטרבורג בה הם גרים רק כדי לקנות ולהניח פרחים במיידאן לזכר הרוגי ואבודי המהפיכה. זרי הפרחים גדשו את ערימות המתרסים, את שולי המזרקות, ליד ומתחת לתמונות של נפקדים שלא נספרו בין מאה המתים ואלפי הפצועים שרק אלף מהם היו ביום חמישי האחרון.
"באנו לכאן כמה פעמים במהלך החודשים האחרונים" אמר גרגורי, איש עסקים אוקראיני שגר למעלה מ-20 שנה בסנט פטרבורג, "כדי להזדהות ושהילדה תיראה מה קורה כאן, בבית אנחנו מדברים רק אוקראינית."
הניסיון האוקראיני לחדד את ההבדלים בין המדינות, השפות והתרבות הרוסית והאוקראינית. רוסיה היא השכן הקרוב, הגדול המשפיע ולשתי המדינות יש מקור משותף מאות שנים אחורה.
"הצלפים ירו גם בשוטרים וגם במפגינים" אמר יארמה, הם ניסו לעורר פרובוקציה בינינו. לא יפתיע אותי אם הם מומנו על ידי שירותי הביון הרוסיים."
"ואיפה הרוסים?"
"שירותי הביון האוקראינים עובדים איתנו (עם משמרות ההגנה). הם צופים ברוסים. ההערכה היא שהרוסים לא יעשו עכשיו כלום עד לסוף אולימפיאדת החורף בסוצ'י. קרוב מידי לצ'צ'ניה ולגיאורגיה."
גריגורי מסנט פטרסבורג אמר שהיו גם הפגנות תמיכה באוקראינה החדשה במוסקבה, הפגנות שדוכאו במהירות על ידי המשטרה. זה לא סתם שהרוסים לא מרוצים מהכיוון אליו מושכים הצעירים והליברלים את אוקראינה, אל האיחוד האירופאי, האיום על הסדר הפוטיני הוא גדול ורחב מזה. את הפוסי ריוט אפשר לכלוא ולהשתיק ואת אילי ההון לגרש. אבל מה עושים עם 50 מליון אוקראינים שהחליטו להפנות עורף לרוסיה הגדולה והקרובה ולהתכוון לאירופה? כמו פולין. כמו צ'כיה. כמו רוב מי שנמצא מערבה לאימפריה הצארית?
"יש לרוסים כוח." אמר יארמה בן ה-27. רק 25% מתושבי אוקראינה יצאו מחוץ לגבולות המדינה, ולכן אפשר לפמפם לרוב סיפורי זוועה ובדותות על אירופה ועל אמריקה ועל הקשרים הישנים והתרבותיים עם רוסיה. אבל אנחנו הדור הצעיר, בשבילנו האימפריה הסובייטית, הבגדים האחידים, התורים בחנויות, הם סיפורים מעבר שנגמר לפני 22 שנה ומת עם הסובייטים. אנחנו עם הפנים קדימה. לאירופה, לאמריקה, לקנדה."
הדיבורים היו דומים לשיחות שניהלתי בטיבליסי ב-1991 בזמן מלחמת האזרחים בין תומכי גמסחורדיה לתומכי שוורנדזה. וכאן אולי טמון ההבדל העיקרי – הגיאורגים פחדו מרוסיה ונתנו הנחות לדמוקרטיה – האוקראינים לא פוחדים מרוסיה ולא נותנים הנחות לדמוקרטיה – הדמוקרטיה היא הדחף העיקרי של המהפכה.
שם תמכו הרוסים בשוונדזה והצליחו לערער את המדינה המבודדת ולכפות עליה שליט ידידותי להם עד שגורש אחרי עשר שנים במהפיכת הוורדים. וכאן, בקייב שבתי העסק שלה מליאים כל טוב גורש השליח הרוסי והשגריר נקרא למוסקבה להתייעצויות.
בגיאורגיה, בעזרת מלחמה מדומה קרעו הרוסים את אבחזיה שלחוף הים השחור מגיאורגיה וב-2008 את אוסטיה כדי לאיים על צינור הנפט והגז מבאקו לים השחור.
ומה יעשו הרוסים עם אוקריאנה? האם ישתלטו על קרים שבה יש להם בסיס ימי גדול? מה יהיה המהלך הבא?
הדמיון בין הכיכרות מרתק. המיידאן של קייב ומיידאן תחריר לפני שלוש שנים בדיוק:
המוני האדם, מאבקים סוערים שהסתיימו לאחר כמה ימים עם בריחת הנשיא, שלטון הצעירים והמליציות המקומיות בכיכר, האוכל והשתייה שחולקו ומחולקים בשותפות גורל, מהבילים בקור הליה ומתחת לשמים הקפואים.
הצבא שלא מעורב. היעלמות המשטרה מהרחובות ומיליציה עממית – ארגון ההגנה – סמואה ברונה Samooaborobna שמורכב מצעירים ועד מבוגרים בוגרי אפגניסטן ששרתו בצבא הסובייטי, חמושים באלות בקסדות, במגנים וברובים מיושנים.
ואויירת החג שמשהו חדש מתחיל.
אם כי גם ההבדלים בולטים: למצרים לא היה ואין אויב חיצוני וצבא שארב לשלטון ופרלמנט שלא ידע מהי דמוקרטיה ופה, יש לפחות ניסיון ותיקווה דמוקרטים וקרבה מבלבלת מצד אחד לאירופה שלחלקה יש מסורת דמוקראטית שראשיתה לפני כמעט 250 שנה ומנגד לרוסיה, שלא ידעה יום של דמוקרטיה מאז ייסודה וגדילתה לאימפריה הגדולה באירופה לפני 400 שנה.
האביב הגיע לאירופה. ה'גרדיין' האנגלי טוען שהמקום הבא בו תהיה מהפיכה הוא סרייבו עם הייאוש מהשחיתות וחוסר ההצלחה של המקום. ואולי קייב היא סממן חשוב ופחות מקומי הרבה יותר ממה שנדמה והיא ראשית הגל הצעיר של המהפכות, שהחל בטוניס ובתחריר ועכשיו אוחזת האש בשולי השטיח המזרח אירופאי?
הכיכרות דומות : המתרסים, הצעירים ששומרים על פתח הכיכר, הארץ שמאבדת את שומרי החוק המסורתיים שלה, ההתארגנות של מליציה צעירה להגן עליה. ויש עוד משהו שאמר יארמה דוח כשתיאר את חיי הכיכר המיידאן – שהיא הפכה למדינה בתוך מדינה. ויעיד בניין השלטון השרוף שניצב מול במת הנואמים שביום ראשון עמדה עליה מקהלת נזירים פרובוסלבים ושרו שירה דתית שהדמימה את מאות האלפים בכיכר, מעבירה צמרמרות.
כשירד הלילה התמעט ההמון והכיכר וסביבותיה התמלאו בכוסיות קטנות שבתוכן נרות, שסודרו בשבילים שאנשים פוסעים ביניהם, ניגשים אל הצלב הגדול שהושען על הבמה כדי לנשק ולהתפלל. לאורך דוכני האוכל מזגו נשים קפה ותה ויין חם למי שהמשיך לגור בעיר האוהלים ולמבקרים בכיכר.
לא רחוק מהכיר נמצא המטה של משמרות המהפכה או אירגון ההגנה שהתבסס בבוטיק איכות שנסגר ועבר לידי הצעירים. שאלי את יארמה שבא מלביב שבמערב מי מנהל את המדינה.
"זה משתנה מרגע לרגע הוא אמר, "היום זה דובר הפרלמנט אלכסנדר טורקשנוב מהמפלגה של טמשונקו. אבל אנחנו החלטנו שהכיכר תמשיך בתפקודה עד הבחירות החופשיות וניקוי הממשלה מהשחיתות. המיידאן היא כמו המבצר של הקוזאקים בזמן המרד נגד הפולנים, מבצר שניהל חיים עצמיים של מדינה בתוך מדינה."
האנאלוגיה לתחריר. קייב שהיא מרכזה של אוקראינה, המיידאן שהוא ליבה של קייב ומי ששולט בלב שולט בארץ.
שאלתי את יארמה על משמר המהפכה, אותן פלוגות הגנה והוא אמר שהשם שניתן להן הוא סוטניה- המאה, כך נקראו הפלוגות בצבא האוקראיני לפני שאיבד את עצמאותו לצבא הסובייטי, כמו בימי הקוזאקים. אלא שהפעם הפלוגות הן בנות 200-500 אנשים ומנהיגן הוא אנדרי פרובו, חבר פרלמנט שטוען שהוא מפקד על הצבא העממי שלא על מנת לקבל רווח פוליטי שכן הוא היה להיות שר הפנים והתפטר מתפקידו זה.
ואם רוסיה תפלוש?
"הברחנו את המשטרה במקלות ואבנים (מסביב היו אבני המרפסת הערומות והחסרות) ואם הרוסים יפלשו, יקומו מאות אלפים לעצור אותם. אנחנו לא עם קטן כמו הגיאורגים וגם הצבא יילחם ברוסים.
ואז הוא נאנח וסיפר על הנפט שהיה בגליציה והרוסים שאבו אותו והזרימו אותו למוסקבה בימים שמוסקבה היתה בירת האימפריה הסובייטית, ואמר שהוא מקווה שיחדשו את הקידוחים כדי שגם אוקראינה תהיה עשירה בנפט וגז. לא אמרתי כלום. יוליה טימושנקו ששוחררה מהכלא לאחר שהואשמה בשחיתות היא ברונית גז. גם אם הפללתה ושילוחה לכלא היתה מכוונת, קשה להניח שהיא נקיה. במדינות מודרניות הגז מתחלק בין העשירים שהופכים להיות מולטי עשירים, לבין פוליטיקאים שהופכים ארכי – פוליטיקאים. יוליה טימושנקו היא כנראה סמל כפול ומסר לעתיד האוקראיני.
שלוש שנים אחרי תחריר, אפשר לומר בזהירות שגם המהפכה הזאת תמצה את עצמה ותגיע למקום אחר מזה שרוצה יארמה כנציג הדור הצעיר והדמוקרטי ליבראלי..
"אנחנו רוצים להיות כמו גיאורגיה," הוא אמר, "כמו המהפכה שסאקאשווילי הוביל".
כן, אמרתי, הייתי בטביליסי וגורי ב-2008 בזמן המלחמה והפלישה הרוסית.
אבל הוא לא ניראה מודאג, כי עד אתמול לא היה לו זמן לשיחת חולין כזו כי ירו והיתה מלחמה אמיתית על הכיכר עד שהמפגינים נצחו וינקיביצ' ברח, ועכשיו, אחרי שהכיכר שוחררה וערימות הזבל מועמסות ושגרת החיים השקטה של בתי אוכל – דוכנים אוהלים וסנדוויצ'ים במעגל הראשון ומסעדות היוקרה של לב קייב מסביבן, ניראה העולם לגמרי אפשרי.
ייתכן והאוקראינים ניצחו והם עדיין לא יודעים את זה, ואולי הם כבר החלו לאבד את מה שהשיגו כי זו כנראה דרכן של מהפכות. בתחריר, בבנגאזי, בטוניס או במיידאן בקייב.