צור שיזף

בלי שום קשר לנוף, למבצר, לים ולערכי טבע, קבע מנהל התיכנון של מדינת ישראל ב-1986 שלא צריך לבנות בבריכות המלח כדי לפתח את עתלית. שום דבר אמיתי לא השתנה ב-20 השנים האחרונות חוץ מפעילותו הנמרצת של אהוד אולמרט. אחת מהדמויות  העיקריות בהשחתת המדינה ובהפיכת מסגרת חוקיה לפלסטלינה.

עכשיו, אחרי שהמאור הגדול והמסנוור דועך, מתגלים אנשי הצללים, הקטנים שהסתופפו בתחום הדימדומים בהם יכלו לעשות הכל ולחסות בביטחונו.
והאחד שיוצא עכשיו, בוקע מתוך גולם ההגנה השרונית, הוא אהוד אולמרט שהפך בבת אחת למועמד לראשות ממשלת ישראל. אלא שאהוד אולמרט הוא לא סתם איש דימדומים ולא לחינם הפך לאיש אמונו של שרון ולממלא מקומו, שכן הוא בורך בכל המגרעות של שרון בלי מעלה אחת. אם בפריעת החוק של שרון היתה חינניות של בולדוזר שאיתה הוא סלל את דרך שרון -מקים ועושה, פולש וכובש מפנה והורס, הרי שאולמרט יכול להתגאות בעיקר בכך שדירדר את ירושלים למצבה הנוכחי כשהיה ראש עיר מהמבישים שידעה העיר האומללה הזאת וכפה את עצמו על רשות השידור והטלוויזה כשר ממונה שנדחף לכל מסך אפשרי כדי לקדם את אהוד אולמרט, ידיד העשירים, המתעשרים והנדלניסטים.
ידידותו של אולמרט עם  האחים דנקנר בעלי מפעלי המלח בעתלית ואילת היא משל קטן על דרך אולמרט.
משפחת דנקנר חכרה את השטח בעתלית ואילת מהמדינה כדי לייצר מלח. בעזרתו של מי שהיה שר התשתיות אהוד אולמרט שהיה גם יושב ראש מנהל מקרקעי ישראל, קיבלה את השטח, כמו את שטח בריכות המלח שמצפון לאילת, כדי לבנות עליו. נדל"ן משתלם יותר ממלח. אלא שלשטח אין בכלל ייעוד לבנייה. הוא אמור להישאר שטח פתוח. זה שטח חכור – של המדינה. שלנו.
בלי שום קשר לנוף, למבצר, לים ולערכי טבע, קבע מנהל התיכנון של מדינת ישראל ב-1986 שלא צריך לבנות בבריכות המלח כדי לפתח את עתלית. שום דבר אמיתי לא השתנה ב-20 השנים האחרונות חוץ מפעילותו הנמרצת של אהוד אולמרט. אחת מהדמויות  העיקריות בהשחתת המדינה ובהפיכת מסגרת חוקיה לפלסטלינה.
במכתב שהחברה להגנת הטבע שלחה ליועץ המשפטי לממשלה, וכמו בבג"ץ שהוגש ביחד עם הקשת הדמוקרטית, ציינה עורכת הדין של החברה שהעיסקה תמוהה ומדיפה ריח של שחיתות. הדנקנרים לא שילמו על השטח דמי חכירה וכפרס על עברינותם, סגרו איתם עיסקה שהיועץ המשפטי לממשלה מאשר. היועץ אישר גם את ההסכם המוזר שנחתם בין המנהל לדנקנרים בתשיעי לאוקטובר 1996. הסכם שאושר יום לאחר מכן בפורום "ההנהלה המורחבת" של מנהל מקרקעי ישראל. אין הליך כזה במדינת ישראל. אבל למה להיות דקדקנים כשמדובר בשטח של 1300 דונם נפלאים עם ערכי טבע ששיכים לכולם בין המצוק למבצר של עתלית.
מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע כי התהליך שהביא לחתימת העסקה היה לקוי ולא מעמיק, והעריך את שווי זכויות הבנייה שקיבלה משפחת דנקנר ב-90 מיליון דולר. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כתב בחוות דעתו לחברי מועצת המינהל כי הסכם העקרונות העניק לחברת המלח הטבות מפליגות וחריגות, ללא מקור סמכות ותוך חריגה ממינהל תקין.
הביקורת המשפטית והציבורית לא הרתיעה את אולמרט, ועל היועץ המשפטי לממשלה הוא אמר: "אין זה מעניינו של היועץ המשפטי ללמד אותי איך אני צריך להתייחס לחשיבות של קרקעות המדינה."
יפה אולמרט. באמת אדמות המדינה שייכות לך. ולחבריך העשירים. שבעזרתך יתעשרו עוד. זה מה שניקרא קשר בין הון ושילטון.
אז מה הסיפור פה? סיפור קטן. הדנקנרים רצו לקנות לעצמם שליטה בבנק הפועלים שהמדינה מכרה. כדי שיהיה להם כסף הם מישכנו את בריכות המלח שהן עוד לא שלהם אבל שעליהם חתמו הסכם עם המדינה כשמדינה טוענת שהבריכות שוות 23 מליון דולר. הדנקנרים משכנו את הבריכות (של המדינה)  ב-100 מליון דולר בבנק דיסקונט כדי שיהיה להם כסף לרכוש את גרעין השליטה בבנק הפועלים. עיסקה סיבובית קוראים לזה. הם מישכנו בריכות לא שלהם בבנק שלהם על מנת לרכוש עוד בנק מהמדינה. ואולמרט עזר.
אולמרט מסמל  אסון סביבתי -חברתי -פוליטי מהחמורים של מדינת ישראל. הדוגמא הניצחת של חיבורי הון שילטון שמביסים את המדינה.
לפני כמה שבועות שאלתי חבר איטלקי האם המדינה האיטלקית יכולה לנצח את ברלסקוני והמאפיה. "היא יכלה בשלב מסוים" הוא אמר "עכשיו, אני כבר לא מאמין."
חיבור הון ושילטון הוא מסממניה של המאפיה. ככה זה מוגדר. כשנכסיה של המדינה מחולקים לחברים בעזרת פוליטיקאים שמזלזלים בחוק. על חשבונינו. עם עבדים.
בשנת 1997 הגיש בית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד אולמרט בגין מעורבותו בפרשת החשבוניות הפיקטיביות. בספטמבר אותה שנה זוכה מכל אשמה אך בית המשפט פסק כי "התנהגותו של אהוד אולמרט הייתה גסה, רשלנית ודורסנית." הוא זכאי.
השטח שבו נמצאות בריכות המלח שמפעילה משפחת דנקנר מצפון לשדה התעופה הוא אחד השטחים הפתוחים האחרונים של אילת – ריאה מדברית שיש לה חשיבות סביבתית עצומה. אבל משפחת דנקנר, אותה אחת מעתלית, תמצא את הדרך לממש את נציב המלח לקוביית זהב שבנוף האילתי תיראה בטון ואספאלט. אולמרט עזר ויעזור.  בזמנו אמר אהוד אולמרט, שר בממשלת ישראל, שהמדינה לא ידעה מה לעשות עם הקרקעות ופנתה למשפחת דנקנר שתעזור. אי ידיעה אינה פותרת מעונש.
אולמרט כשר תקשורת חסם את פתיחת שוק הסלולאר לתחרות חופשית – אנחנו משלמים יותר, כמה בעלי שליטה כמו אליעזר פישמן ואחרים מרוויחים מאות מליונים מההגנה הפרטית של אהוד אולמרט.
ומי יגן עלינו? היועץ המשפטי של הממשלה שיורה בדגי רקק וממציא ביטויים כמו נוכחים נפקדים ונבצרות זמנית מתמשכת?
קדימה, תבחרו אולמרט, למה לא, פריירים הרי לא מתים,  כי אולמרט יודע לחלק את נכסי הציבור לחברים עשירים על חשבונינו ולירוק בפניהם של אנשי החוק הישרים שמנסים להגן על המדינה כי היא יקרה להם יותר מבצע כסף. תחשבו על איטליה. גלגלו את השם ברלסקוני. קדימה. גלגלו.