הפלת המטוס הרוסי במהלך התקיפה הישראלית בלטקיה בחודש שעבר האפילה על הידיעה שישראל וטורקיה קרובות לחתימת הסכם חדש על שיפור יחסים. כלומר, שיפור אינטרסים שנוגע למשולש רוסי-טורקי-ישראלי שקורה כאן ועכשיו, ברית של שלושה מנהיגים שדואגים לעצמם דרך האינטרסים של מדינותיהם.

בארבע הפעמים האחרונות שבהן טס בנימין נתניהו לולדימיר פוטין במוסקבה, הוא לא נסע לביקור חברי. הוא נסע לשם בגלל הגז של מאגרי לוויתן ואפרודיטי הקפריסאי (שישראל מחזיקה בו 10%). הגז נמצא בבסיס סיפור הברית הלא סבירה בין רוסיה, טורקיה וישראל. מטרת הנסיעות של נתניהו הייתה לתאם את הקמת הצינורות בין שני המאגרים, מצרים ואירופה דרך קפריסין על ידי "גזפרום" – חברת הגז הרוסית שנמצאת בשליטת פוטין.

ברקע מדובר על מכירה עתידית של הגז מלוויתן למצרים ולאירופה דרך מרכזי ההנזלה המצריים. גז ישראלי אסטרטגי יונזל לאירופה דרך צינור פרטי, בהשקעה, שליטה ורווח רוסיים. במקביל חתמה ממשלת ישראל על הסכם שלפיו גזפרום היא זו שתכשיר את הסבת כלי הרכב הישראליים לגז. סיפור גדול ושווה. מהפכה רוסית.

וכאן מצטרף לסיפור ההיבט "הביטחוני", זה שמצריך לכאורה את עסקת המכירה של ספינות שטח מגרמניה לישראל – עסקה שמרקל מגיעה לכאן כדי לוודא שאכן תצא לפועל. בים התיכון משייטים כיום הציים הרוסי, הטורקי והישראלי, שכל אחד מהם מגן על שדות הגז שלו ושל הטייקונים שלו, או מאיים על האחרים.

הגדלת הצי של חיל הים הישראלי – במסגרת העסקה מול גרמניה ועל חשבון הציבור – נועדה להתמודד עם האיומים הטורקיים על קפריסין ועל שדות הגז שבהם מעורבים הטייקונים הישראלים. היה בזה היגיון אם הגז הזה היה הולך למדינת ישראל ולא לכיסי הטייקונים, אלא שההיגיון במקרה הזה הוא רוסי (או טורקי). קניית ספינות המערכה מגרמניה היא בסך הכול חלק ממשחק ההפחדות בין ישראל וטורקיה.

מרקל מנצלת את המצב לטובתה. התעשייה הגרמנית היא הגדולה והחזקה באירופה, והעסקאות המיותרות עם ישראל למכירת צוללות וספינות שטח הן חשובות עבורה. וכך גם עסקת הצוללות וספינות השטח שנבנות עבור הצי המצרי- הצלע הרביעית בברית העקרבים. מי שלא ראה ירח דבש בין א-סיסי לנתניהו, לא ראה ירח דבש מהו. מרקל מעוניינת בעיקר בדבש.  גרמניה – צרכנית גז עכשווית ועתידית – רוצה לגזור קופון, ולכן מרקל מגיעה כדי לנעול את העסקה, לוודא שלא מעורבת בה שחיתות שתגרום לביטולה ושמנדלבליט לא יחליט חלילה על כתב אישום שישאיר אותה רק עם צוללות מצריות מושבחות בטכנלוגיה הישראלית הייחודית.

וכך ייצא שהרוסים, הטורקים, התעשיות הגרמניות והטייקונים הישראלים מרוויחים. המפסידים יהיו מדינת ישראל והציבור הישראלי שלא ייהנו – לא מהכסף ולא מהגז.

ואיך עובדת הברית בין הטורקים לרוסים? זו ברית נגד מערב אירופה החזקה במטרה להוריד אותה על ברכיה. בהפצצת כל מה שזז בסוריה גרמו הרוסים למנוסה של פליטים שאותם הטיחו הטורקים בכל כוחם בשאר אירופה. כל אחת עשתה זאת מאינטרס שלה: רוסיה על מנת לגרום לאירופה להפסיק את הסנקציות שמפילות את הכלכלה שלה, וטורקיה על מנת ללחוץ על האירופאים לקבל אותה ליבשת ולסחוט מהם כסף. האיום הזה ממשיך להתקיים.

מרקל, המדינאית החזקה באירופה, ספגה את הפליטים, שלמה אצת הכסף ונשארה על רגליה. עכשיו היא קוצרת את הפירות. אנחנו משלמים על הפירות.

נתניהו מצדו, לוקח חלק עליז בברית נגד מערב אירופה על ידי תקיעת אצבע בעין: התיידדותו עם מנהיגי הימין הקיצוני בכל מקום מתאימה מאוד לקו הטורקי-רוסי. מרקל מתעלמת, כל עוד התעשיות הגרמניות שומרות על חוסנן. גז בא והולך, טכנולוגיה ומדינה חסונה הרבה יותר חשובים.

ולכן מרקל – שבמקביל גם מספקת צוללות וספינות שטח לישראל וגם בולעת את הפליטים שפוטין וטורקיה שולחים אליה – מגיעה לפה מסיבה אחת בלבד: כדי לסכם שאת אחזקתו השוטפת של הצי הישראלי יממנו אזרחי מדינת ישראל, אלה שלא נהנים מברית העקרבים הרוסית-טורקית-ישראלית. ומה יקרה כשייתם הגז בשדה? נוכל לחפש את החברים שלנו. אם יהיו עוד כאלו.

ולמה עקרבים? בגלל סיפור ישן על עקרב שרצה לחצות נהר וביקש מצפרדע שתיקח אותו על גבה. לא, אמרה הצפרדע, אתה תעקוץ אותי. אין לי שום אינטרס, ענה העקרב, אל תהיי טיפשה, אני רוצה להגיע לצד השני ואיזו סיבה יש לי להטביע אותך ולטבוע בעצמי?

צודק, אמרה הצפרדע והתחילה לשחות עם העקרב על הגב. כשהגיעו לאמצע הנהר עקץ אותה העקרב. למה? חירחרה הצפרדע,. ככה אני, ענה העקרב.

אלו הנפשות הפועלות: שלושה עקרבים – רוסי, ישראלי וטורקי – וצפרדע שסוחבת על גבה את הכול ומאמינה שהעקרב השתנה.

הצפרדע היא אנחנו.