צור שיזף

את ניתוק היחסים עם קטאר ניתן לראות כמלחמה נגד העיתונות. זו לא מלחמה נגד קטאר, זו מלחמה כנגד אל ג'זירה, אותו ערוץ טלוויזיה ופלטפורמת אינטרנט (AJ+) מעורר המהומות ותומך המהפכות בעולם הערבי. ולכן גם ההתניה שאם תיסגר אל ג'זירה, יסתיים המשבר.

אל-ג'זירה היא מעצמת תקשורת במזרח התיכון, באסיה באפריקה ובאירופה (באמריקה היא נכשלה), ששמה אינו נופל מהבי.בי.סי והסי.אן.אן ועולה במקרים רבים על תחנה כאל-ערביה שמשדרת מדובאי אבל היא בבעלות סעודית. הניסיון הסעודי לחסל את אל-ג'זירה היא גם משום שאל-ערביה כשלה בתחרות הפתוחה ועכשיו הגיע הזמן לסגור חשבון עם אל-ג'זירה.

קסמה וחוזקה של אל-ג'זירה הוא בכך שהיא מדברת בכלים מערביים לא מתחנפים לעולם הערבי והפקותיה מקצועיות.

קטאר, בעלת הבית, היא תומכת של החמאס והמדינה האסלמית. אל-ג'זירה היא עלה תאנה מתוחכם של זרם דתי אלים ואדוק. עלה התאנה מלא אירופאים, אמריקנים וישראלים.

לאל-ג'זירה יש אג'נדה. הם בעד מזרח תיכון חדש. להיפטר מהמשטרים הישנים. לשחרר את כוחות הנעורים. מהפכה. נשמע מדליק.

אכן מדליק.

כל מי שנלחם באל-גזירה, או התייצב לצד קטאר, מבין את עוצמת הערוץ, את יכולותיו וסכנותיו.

המהפכה הזו מפחידה את הסעודים וכבר שרפה חלקים ממצרים ולוב.

המצרים האשימו לא פעם את אל-ג'זירה בליבוי הפצת ועידוד המהפכה המצרית שהדיחה את מוברק והעלתה את מורסי מהאחים המוסלמים. אל-ג'זירה  היתה נוכחת גם בלוב ובטוניס וכתביה עודדו את המהפכה הסורית שהתדרדרה למלחמת אזרחים מדממת.

הקטארים, כמו שכניהם החזקים הסעודים, הם וואהבים – מוסלמים מהזרם האדוק. המלחמה היא בתוך המחנה. השכן הקטן והעשיר בנה לעצמו מותג ענק. צעצוע מטיל אימה ומעורר מהומה. ואותו יש לחסל.

לא בכדי התנו המצרים, הסעודים ומדינות המפרץ את הפשרת היחסים עם קטאר בסגירת אל-ג'זירה. אבל קטאר בלי אל-ג'זירה, היא אכן נסיכות גז חסרת חשיבות, דומה יותר לדוברת קידוח של יצחק תשובה מאשר לקטאר. לעומת זאת קטאר עם אל-ג'זירה- היא אחד מהשחקנים החשובים והמסוכנים ביותר בזירה המזרח-תיכונית. וזו גם הסיבה שהפרסים והטורקים, מסיבות הפוכות, עומדות לצידה. הפרסים כדי לערער את הברית הסונית, הטורקים כדי להשתלט על הנהגת המזרח התיכון.

הטורקים כבר הודיעו שישלחו יחידות על מנת להגן עליה מפלישה סעודית.

אם תפרוץ מלחמה בתוך העולם הסוני, בין מי שנדמה היה שהם בעלי ברית – הסעודים והטורקים, זה יהיה בגלל ערוץ טלוויזיה.

מצחיק? ככה.

על חשיבותה של התקשורת בעיני פוליטיקאים ואנשי ההון התומכים בהם, אפשר היה לעמוד בשנים האחרונות. מביבי שנלחם בהצלחה חלקית בתקשורת הישראלית, מפוטין שדרס את רוב התקשורת העצמאית של רוסיה במערכה של חיסולים ואיומים על עיתונאים ופירוק הגב הפיננסי על ידי רדיפת האוליגרכים, על ידי ארדואן שפלש למערכות עיתונים וכלא עורכים למאסרים של עשרות שנים וכמובן טראמפ, שנלחם בעיתונות החופשית, החזקה והחופשית בעולם על ידי ניסיון לערער את המוסכמות.

אבל נדמה כי המלחמה באל ג'זירה היא עליית מדרגה גם במלחמה בעיתונות. עכשיו האיום הוא ערוץ או חירות מדינית.

אם כי ניתן לומר שאל ג'זירה (וקטאר) התחילו ובמידה רבה הביאו את זה על עצמם.