מדורים

כתבות נוספות

המוביל הטיפשי

הכל מתחרבן כאן. גל הביוב ששוטף את חופי תל אביב הוא רק סממן לזרם מעמקים של תופעה שאף אחד לא נותן עליה את הדעת, לא מטפל בה, ומתייחס אליה כאל גזרת שמים.
יש מספיק מים במדינת ישראל, אבל ניהול המים הוא שערורייה מתמשכת ששורשיה בחשיבה הציונית המיתולוגית. המיתוס בנוי מכמה רבדים: 1. אנחנו ארץ מדברית ואין לנו מספיק מים; 2. הכינרת הוא מאגר המים היחיד וכל תזוזה של המפלס למטה ולמעלה משנה את מצב החרדה הקיומי-לאומי שלנו; 3. המוביל הארצי הוא מפעל חיוני שבלעדיו נמות בצמא. בואו נבדוק את הטיעונים האלה אחד אחד:
1. אנחנו לא ארץ מדברית, אלא ארץ ים תיכונית עם כמות גשמים סבירה. יש לנו מספיק מים. די להסתכל על כמויות הביוב הזורמות לים במקום שיוזרמו בקו המזרחי, שעליו הוחלט לפי 11 שנים, למתקני טיהור, כדי להבין שלא חסרים פה מים. אם היינו במשבר מים קיומי – הרי היינו מטפלים, מטהרים ומשתמשים במים הללו. את המים שמטוהרים בשפד"ן אפשר לשתות. במקום זה משקים איתם את הנגב. הטכניקות טובות, המחשבה עקומה.
2. הכינרת היא לא מאגר המים החשוב שלנו. המאגר החשוב הוא ההר ומי התהום האצורים מתחת למישור החוף.
3. הובלת מים מהכינרת לרחבי מדינת ישראל היא מעשה אידיוטי. המוביל הארצי משעבד 10% ממשק החשמל. הרבה יותר זול לבנות את הקו המזרחי ולטהר את המים, לייבש את המוביל הארצי ולסגור את תחנת החשמל רדינג, המזהמת את תל-אביב. מה גם שיש תקופות בשנה שהמוביל שואב שאיבת יתר מאקוויפר ההר שחלק ממנו מקושר אליו, רק כדי לשמור על המפלס שהוא חסר כל חשיבות. אם לא היו מבזבזים מים בצורה רשלנית – לא היה צריך למלא מחדש את בור ההיסטריה הקדוש שלנו.
שאבתם מים בששון
אז למה בכל זאת העניינים מתנהלים כך? הסיבה היא מונופולים. שלושה מונופולים מנהלים את משק המים הישראלי – מקורות, תה"ל וחברת החשמל. מקורות מחזיקה אלפי עובדים מיותרים, שמפעילים ומתחזקים את המוביל הארצי. חברת החשמל שמחה למכור חשמל מבוזבז ולהגיד שאין מספיק חשמל, ותה"ל, תכנון המים לישראל, פשוט לא מתכנן. גם לא מפתיע לגלות שהמשכורות הגבוהות ביותר בסקטור הציבורי משולמות לאנשי חברת החשמל ומקורות.
ומה יקרה עכשיו, אחרי שכולם הזדעזעו מכמויות הביוב המוזרמות לים? יתקנו את הביוב, אנחנו שוב נלך לים, אף אחד לא יבנה את קו הניקוז המזרחי, המוביל הארצי ימשיך לייבש את הכינרת ללא צורך או לייבש את בארות החוף כדי למלא את הכינרת המבוזבזת. כן, זה מה שזורם לים, המים היקרים של הכינרת, שחברת החשמל מתפרנסת מהעברתם הלוך וחזור.
אם יסגרו את המוביל ויטהרו את המים וינהלו פה משק מים חכם, לא יהיה צורך להקים תחנות התפלה בזבזניות שיעלימו חתיכות חוף ושלטובתן ייבנו עוד תחנות כוח מזהמות שיפרנסו את האגו ואת הכיס של מומחי חברת החשמל, מקורות ותה"ל.
ובעניין משרד הבריאות והדגים – הנה עוד אחת מהשטויות המוחלטות. נהרות הגנגס והברהמפוטרה מזרימים כמויות אדירות של שפכים מכל תת היבשת ההודית למפרץ בנגל, ובכל זאת יש שם את שדות הדגה הטובים בעולם, עם הדגים הכי טעימים. ביוב זה חומרים אורגניים. הם לא מזיקים אלא מטייבים את הים, והים ינקה את עצמו בתוך שבוע. הדגים רק מודים לנו על מה שאנחנו מוציאים אליהם. זה אולי לא אסתטי, אבל הדגים, כמונו – שוחים בחרא וחושבים שאלו גשמי ברכה.

ראה גם: סוף הדרך, מותה של מדינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

כתבות קשורות

כתבות נוספות

מדורים

כרם שיזף

יין ושמן זית- ענבים טובים עושים יין טוב

צור שיזף  סופר עיתונאי ונוסע
אקטיביסט חברתי וסביבתי, כורם ויינן. מסעותיו הניבו רומנים וספרי מסע, מאבקים סביביתיים ועירוניים  ומכרם הענבים והזיתים המדברי  שלו ליד מצפה רמון, שמעובד בשיטות עתיקות וחדשות, מגיעים שמן זית ויינות משובחים.

Web Design | Gilat Parag   //   Web development | DigitalDesert.com

שלחו הודעה

tsur@shezaf.net  |  טלפון: 054-4975548

כל החומרים באתר shezaf.net, כתובים, מצולמים מוסרטים או מצוירים מוגנים בזכויות יוצרים ©. אין להשתמש בשום חומר מהאתר למטרות מסחריות, פרסומיות או לכל סוג של תקשורת חזותית, כתובה או אחרת ללא רשות מפורשת בכתב מצור שיזף.