כתבות מהעולם

סיני- גן העדן האבוד

עיתונות - כתבות מהעולם


ב- 31.10.15,  התפוצצה  פצצה בבטנו של מטוס רוסי שהמריא משארם. המטוס התרסק מעל אל עריש וכל נוסעיו, 224,  נהרגו. בריטניה וצרפת השעו את טיסותיהן מעל חצי האי. גן העדן של דרום סיני נעלם בהבהק.

באופן אירוני, מתחיל סיפרו של סאלמאן רושדי, פסוקי השטן, בהתפוצצותו של מטוס בשם בוסתן – גן העדן, שממנו שורדים שניים – השטן והמלאך גבריאל.

 

   

הטראנסיבירית

עיתונות - כתבות מהעולם




  1. בייגי'נג.

בלילה חם של סוף ספטמבר, ירדתי ממדרגות הגשר המוליך לרציפים אל רציף שקט במיוחד ועליתי בבייגי'נג  על הרכבת הסינית. זו לא הייתה רכבת רגילה, אלא רכבת מספר 75 שמיועדת לפקידי שלטון סיניים, בתאים רבצו כורסאות הסבה ווילונות אדמדמים אטמו את החלון שהפלבאים לא יציצו אל המיטה המצופה במצעים צחורים.

הרבה קרה בסין מאז עליתי בפעם האחרונה על הטראנס סיבירית. המון קורה כל יום. מענק רדום ואפרורי, הפכה סין ליצור רב זרועות שבונה, יוצר, הורס ובולע כל יום  ריבוא דברים. תחנת הרכבת של בייג'ינג לא דמתה במאומה (חוץ מהבניין שעוטף אותה) למה שהיה פעם. לוחות דיגיטאליים, מסעדות, חנויות.

והקונדוקטורית החייכנית שדיברה רק סינית מזגה תה ירוק משובח לספלי חרסינה. לעיתים, רק על פי ריח התה אתה יכול לדעת באיזה מחלקה או כמה הסיני רוצה בטובתך.  החלפנו מילים של נימוס בזמן שהמתנתי להחלקת הרכבת מתוך תחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג, צפונה, לכיוון החומה הגדולה, מונגוליה הפנימית והגבול המונגולי.

 

   

קייב. המיידאן

עיתונות - כתבות מהעולם


"זה עוד לא נגמר" אמר ויטקו, עיתונאי מבוגר בשנות השישים בחייו. "אלו הימים של הקומונה הפריזאית." הוא לא היה אופטימי. אפשר לנתח ולומר כל מיני דברים ולתאר את הגיאו-פוליטיקה הרוסית ואת מהלכי הנגד כמו שאמר ירמה דוח בן ה-27 מהסמואבורנה (Samoobarona), משמרות ההגנה  - המיליציה המקומית שמחליפה את המשטרה – "הפולנים שהם קרובים שלנו עזרו לנו בקסדות ובציוד, והצ'כים שלחו לנו מגנים".
   

דרום סודן. איך לא לבנות מדינה

עיתונות - כתבות מהעולם


"זה בזיון ענק וזה מוציא אותי מדעתי", אמר אלכס רונדוס, ראש משלחת האו"ם לשיחות בין המורדים לבין ממשלת דרום סודאן באדיס־אבבה. עמדנו בגינה של השרתון כשבלובי מאחורינו, ליד השולחנות השונים, התפטמו נציגי המורדים ונציגי הממשלה בכל טוב המלון היקר. "לא אכפת להם לשבת כאן בזמן ששם, בדרום סודאן, נהרגים אנשים. הם יאכלו וישתו וימשכו את השיחות ובסוף הם יגישו לי את החשבון".
־ "אבל זה כסף קטן", אמרתי.
- "אם נחשוב על כל המיליארדים שהשקענו בדרום סודאן בעשרים השנים האחרונות", גיחך רונדוס.

   

שירת המהפכה

עיתונות - כתבות מהעולם

האביב הערבי, זה שהתחיל בטוניס בינואר 2011, הרעיד את מצרים שבועיים לאחר מכן , שלח גלים לקטאר הפך את לוב בראשית מרץ של אותה שנה ומרסק את סוריה, הוא ללא ספק האירוע הספרותי הגדול של ראשית האלף השלישי.

מילים עומדות בבסיסן של מהפיכות. מילים שמבטאות חופש ומרד, לא להסכים עם השלטון, עם העריצות, עם מי שמשרת את העריצות. דומה שבמהלך ההיסטוריה האנושית מנסים שליטים לכלוא את המילים ואת אלו שיוצרים אותם. אבל למילים יש כוח משלהן, הן מבעבעות החוצה, מולחנות, גורמות לאותו דבר מסתורי שזוקף את ראשם של החלשים, מאחד אותם ומוציא אותם ללא פחד ובידיעה ברורה שיהפכו לאפר, והופך אותם לקולקטיב שמעיף את מי שרמס אותו במשך השנים.

 

   

עמק האיזמרגד - המהפיכה הירוקה

עיתונות - כתבות מהעולם

בנובמבר 2012 הצביעו תושבי קולרדו, וושינגטון, מסצ'וסט ומונטנה בעד הליגליזציה של גידול ושימוש במריחואנה. מה שנקרא גם קנאביס, המפ, או גראס.

באותו יום הפכה המריחואנה לחוקית ב- 18 מדינות. עוד 14 מדינות שוקלות להפוך את הגידול והשימוש לחוקי.  רוב מדינות ארצות הברית.

קולרדו ואורגון הלכו רחוק עוד יותר – שם לא צריך פתק  מרופא ואפשר לעשן סתם, לתענוג.

   

שליטי סיני החדשים

עיתונות - כתבות מהעולם


עמר מוסא בא מחר להיפגש עם הבדואים בפיראן, רוצה לבוא?"

"אין לי ויזה לפיראן."

"אתה אורח של השייח." הוא חייך.

 

כתבת וידאו מבט 2 על ההתפוררות של סיני

   

טאג'יקיסטאן

עיתונות - כתבות מהעולם


אין מה לדבר על ארכיטקטורה ותרבות לאורך הפאנג', אבל יש בו נופים פרועים מהשווים שיש. הצד הטאג'יקי מפתיע. אין בו טאג'יקים. אלו נשארו באזור דושנבה, בפאנג' גרים שיבעה עממים. המסורת המקומית בעמק (ובבדאחשן) היא כי יושבי הכפרים הם צאצאיו של אלכסנדר. לא מן הנמנע.

   

דהראווי העולם החדש עלפי מומביי והודו

עיתונות - כתבות מהעולם

 


"כל מה שאני צריך לעשות, זה להגיד למאה אלף האנשים, שהם פחות מחמישית מהאנשים שגרים פה, לעלות בבוקר על שתי המסילות שמקיפות את השכונה. עשר הדקות שבהן הם יערכו את ניקוי המעיים של הבוקר על המסילות, ולא לידן כמו שהם רגילים,  יגרמו לעיכוב של שעה בכניסת הרכבות שמביאות את העובדים לבומבי. השעה שהרכבות יעמדו על המסילה תגרום לעיכוב של 24 שעות שיגיע עד למיצרי מלקה של אינדונזיה. מפה, אפשר לשתק את דרום מזרח אסיה."

 

   

מסע לתוך האלף

עיתונות - כתבות מהעולם


אבל אף אחד לא שולט באמת בעמקים המיושבים בפטאנים, בצ'יטרלים ובאנשי ממלכת הונזה (Hunza) הקדומה, שאפשר להגיע אליהם ברגל או עם ג'יפ הדואר המהדס בדרכי ההרים אחת לכמה ימים. העמקים הרחוקים היו חלום בראשם של נוסעים והרפתקנים מאז שנות השלושים של המאה היוצאת, כשכתב ג'יימס הילטון את "האופק האבוד" ("The Lost Horizon"), על קבוצת בריטים שמטוסם נחטף לעמק נסתר בהימלאיה, עמק שמעליו מתנשא "שנגרי־לה" - המנזר שבו חיים לנצח. מאז, מחפשים את העמק האבוד.
   

טימבוקטו

עיתונות - כתבות מהעולם


בנסיעות כאלו, כשדברים מגיחים וחוזרים לנהר, כשמכוניות מופיעות ונעלמות במדבר, כשאתה נוסע לטימבוקטו –
שום דבר לא מן הנימנע. ככה הם המקומות שאתה רוצה להגיע אליהם. רחוקים, ובלתי מושגים וכשאתה מגיע לשם,
הם אוורייריים ופריכים ואנשיהם מסבירי פנים.

   

הטיול הראשון

עיתונות - כתבות מהעולם



שם, בבית שגרנו בו בוודסטוק, מרחק לא גדול מאוקספורד, מרחק הליכה מבלנהיים פאלאס שבו נולד ווינסטון צ'רצ'יל, התלוננה האמא הירושלמית שלי שיש רוחות. אבל אמא שלי אף פעם לא היתה נוסעת גדולה. חברו בה טחבי העיר העתיקה בה נולדה עם ילדותה בשכונת הבוכרים. אבא שלי האמין ברוחות. אבל בדרך האנגלית הפשוטה והרציונאלית . ודאי שיש רוחות. יש הכל.


   
   

דרך האוכל. גיאורגיה

עיתונות - כתבות מהעולם


"צור" הביט בי זאזא בפנים נזופים כשניגש אל חלון הג'יפ בו ישבתי, "יש לך אולי קצת כסף?"

 

   

ח'אטרה

עיתונות - כתבות מהעולם

טריאנוס כבש את קטסיפון אבל ח'אטרה היתה מוגנת על ידי חומות בצורות, ערבה מדברית ופצצות נפט מתלקחות שהוטלו מהחומות. הח'אתרים ידעו על שדות הנפט הקרובים אל העיר והשתמשו בנוזל למאור, לחימום וכנשק.

 

בשלוש אחרי הצהריים  ירדנו מהכביש הראשי. היינו 80 קילומטרים דרומה ממוסול. יותר משלוש מאות קילומטרים צפונה מבגדד. השמש פנתה מערבה יחד איתנו אבל האור היה רך על פני גבעות ערבה חומות ורכות. הייתי מאושר בלי סיבה. אולי בגלל שהייתי בדרך לעיר עם עתיקות נפלאות, אולי בגלל שכפרי החומר שמסביבי היו תרבות של אלפי שנים והחלונות הקטנטנים שלהם הציצו אל הדרך, מכונסים בתוך גדרות. על הקירות החיצוניים היו קישוטים בולטים של עיגולים מוזרים. שמחתי להיות מחוץ לבגדד.

הדרך הובילה לח'אתרה. בבבל קניתי מדריך תיירים שהוציאה ממשלת הבעת' העירקית לפני עשור. המדריך היה בגרמנית, שפה שאני לא יודע, אבל מסוגל לקרוא ולהבין מתוך ההקשרים. המדריך לא היה מצוין אבל הצילום מח'אתרה היה מרשים.

פנינו לפני ת'ירת'אר לשער שלידו עמד בית ואישה צעירה וחייכנית וחמישה ילדים הביטו בנו. היה שקט עצום מסביב והחומות של ח'אתרה היו חומות אילמות בגובה של כמה מטרים עם שער מקושת בתוכן. "יש לי חבר בת'ירת'אר. כמה זמן אתה חושב שתהיה פה? " שאל פארס שאנשים עניינו אותו יותר מעתיקות.

"שעה או שעתים."

"ותסתדר?" הוא שאל כששומרי האתר, מדברים בערבית עירקית עם הטון העולה ומידקק בסוף המשפטים עמדו לידי, לבושים בגלביות שחורות ובכאפיות אדומות.

"סע." אמרתי. רציתי להיות לבד אני עם האתר ועם הערבה הגדולה שבין שני הנהרות. הערבים קוראים למקום הזה ג'זירה. האי. מתכוונים לשטח שבין הפרת והחידקל. כאילו היתה מסופוטמיה – הארץ שבין שני הנהרות, מין אי עצום בתוך מדבריות המזרח התיכון. הסהר הפורה, אל ג'זירה, מסופוטמיה. הכל נכון. ח'אטרה ניראתה לי כמו עיר גבול לא כמו עיר שיושבת במרכזו של האי הפורה, מרוחקת כמעט 80 קילומטרים מהחידקל והרבה יותר מהפרת. אלא שהנהר היבש שעבר ממערב לה, ואדי א-ת'אראת'אר, שמנקז את מי השיטפונות שמצפון, מזרים אותם דרך מערכת הביצות לימת ת'ארת'אר  העצומה שמשתרעת צפונה מהקו של תיקרית ועד דרומה לקו של בא'קובה, 50 קילומטרים צפונה לבגדד, הבהיר שמים לא חסרו לעיר. הימה היתה אחד מהמפעלים של סאדאם שכן מסופוטמיה הומלחה ממי הפרת שנעצרו על ידי הטורקים בסכר אתא-טורק ועל ידי הסורים בסכר משלהם. האגם נועד לאצור את שיטפונות החורף עם המים המתוקים יותר ולהשקות איתם את הקרקעות כדי להוריד את המליחות ולהחזיר למסופוטמיה את יכולתה כאסם תבואות וירקות.

לפה הובילו דרכים מצפון מאנטוליה, מערבה לכיוון אגן דמשק, אנטיוכיה והים התיכון, מזרחה, דרך אירביל וסולמניה לפרס. ודרומה לכיוון המפרץ הפרסי, הים הערבי, חצי האי ערב. ח'אטרה ניראתה כמו מוצב קדמי וצומת מרכזית לכל מה שבא ממזרח וצפון, לכל מה שהולך או מגיע ממערב מהים התיכון בדרכו למרכז אסיה.

כשנכנסתי מהשער וחציתי לכיוון המקדש הראשון ואל קיר המקדשים השני עצרתי לרגע. הגודל, הפיסול, האבנים הצהובות, הערבה שמסביב. מקום רחוק ושווה. הבטתי בעיר וניסיתי לפענח אותה. היא היתה שילוב של לפחות שלוש ערים שיכולתי לחשוב עליהן במרחב הימתיכוני. הקרובה ביותר היתה קרהה, העיר המרשימה שצמודה לחאראן שמדרום לאורפה שבטורקיה על  הבאליק, אחד מיובלי הפרת. אולי בגלל צבע האבן והערבה הגדולה שמסביב.  אבל היה גם משהו באירגון של העיר שנתן לי הרגשה של מקום שמישהו חשב עליו בצורה חכמה. ריכוז המקדשים הגדול, העמודים שהיו ביציים כמו גזע של באובאב, צרים קצת בבסיס, מקבלים בטן שמנמנה והופכים וצרים לכיוון הכותרת. זו השיטה בה השתמשו בעולם ההלניסטי-רומאי כדי שעמוד ייראה ישר מרחוק ולא עקום. ג'ארש שבעבר הירדן, 50 קילומטרים צפונה מעמאן, היא עיר כזאת. ג'רש מתוכננת וארכיטקטונית יותר, אבל בח'אטרה היה פיסול מובלט כמו שלא ראיתי בשום מקום אחר במזרח התיכון. המקום השלישי שהיא הזכירה לי היתה פטרה. בגלל הכותרות החלקות, הכמו נבטיות, בגלל שהפסלים לא היו (רובם) פסלים עצמאיים אלא תבליטים מהחומות, מעטרים את הקשתות שמעל הכנסיה למקדשים ולמבני הציבור, משמשים כמרזבים.

והנפלא מהכל היה פרצוף ענק עם שיער מקורזל וזקן שהיתה לו צורה של עלה תאנה. התבליט, מתחת לקשת הכניסה למתחם המרכזי, היה ענק ומרשים עם שפתיים בשרניות ואף ישר ועיניים שהביטו קדימה. אל השמש היה האל העיקרי של העיר. הפרצוף עם זקן עלה התאנה ניראה  גדול ומתאים לאל שמש. ומתחת לתבליט היה כתב שניראה כמו עברית. ולנבטית. יכולתי לקרוא חלק מהאותיות. אולי זו היתה ארמית ששימשה ומשמשת עד היום קבוצות אשוריות במרחב הסורי –עירקי-טורקי של הסהר הפורה. אשור, הבירה הקדומה, היתה במרחק של 50 קילומטרים דרום מערבה מח'אטרה. ולמרות שלא ידעתי כלום על ההיסטוריה של המקום, היתה פה הרגשה שזה מקום של סוחרים עם הרבה כסף ושהתערבו פה השפעות מכל כיוון. שהסוחרים הערבים, ששבטיהם הגיעו להבשלה ופריחה במאה  ה- 2 לפנה"ס ויצרו את האימפריה הערבית הראשונה שבירותיה היו פטרה וח'אתרה, שאבו לתוכם את הסגנונות ההלינסטים-רומאים בלי לוותר על ההשפעות הפרסיות והמסופוטמיות. זו לא היתה סתם עיר. אחד הדברים הנפלאים בערבים הקדומים היתה היכולת שלהם לאסוף ולמזג תרבויות ארכיטקטוניות ודתיות. במידה רבה צריך אולי להצטער על ניצחונו של מוחמאד הגרום שלקח מהיהדות את החומרה ואת התיעוב לארכיטקטורה, פסל ומסיכה. האסלאם הסוני השמרני הוא נגד כל צורה פרט לערבסקות וגיאומטריה במסגדים. אם כי לא תמיד המגבלות מזיקות. כמו שהוכיח מימאר סינאן, האדריכל העות'מני הגדול שבנה מסגדים שאין בהם פסל או ציור אחד והם שירה באבן ובחלל.

לעיר היו שלושה אלים: מרן, מרתן וברמרין. קשר ארמי עברי– היהודים הספרדים (הדרומיים) משתמשים גם היום בתואר מרן לתאר רב גדול בתורה. מרתן הוא גברת ובר-מרין הוא בנו של המרן. השילוש הקדוש ממנו שאבה הנצרות כמה מאות שנים אחר כך. פסל גדול ונאה של מרתן עמד בצד הדרומי של העיר, מביט על מתחם המקדשים ועל ראשי האלים.

הרומאים, שהתנגשו עם הפרתים על השליטה בעולם העתיק כבר במאה הראשונה לפני הספירה, כשבסוס קרסוס הובס על ידי הפרתים בקרהה וזהב חם נמזג לגרונו כעונש על החמדנות שהובילה אותו להתנגש עם האימפריה הפרתית,  פשטו על קטסיפון ב-117 לספירה. טריאנוס כבש את קטסיפון אבל ח'אטרה היתה מוגנת על ידי חומות בצורות, ערבה מדברית ו פצצות נפט מתלקחות שהוטלו מהחומות. הח'אתרים ידעו על שדות הנפט הקרובים אל העיר והשתמשו בנוזל למאור, לחימום וכנשק. הרומאים נאלצו לסגת. בערך בתקופה הזו השתלטו הרומאים על האימפריה הנבטית וההשתלטות על המשך הדרך, מה שפון ריכטהופה, הגאולוג הגרמני, קרא לה במאה ה-19 דרך המשי – מערכת הדרכים שהובילו בשמים, תבלינים, משי ותרבות מקצה אחד של יורואסיה לקצה השני, נראתה להם כדבר ריווחי ונכון.

שמש

הסתובבתי באולמות האדירים שעל קירותיהם, בגובה של 15 מטרים מעלי, היו פרצופים מובלטים בסלע. נשרים, ליצנים, פרצופים עגולים עם עיניים גדולות ועגולות, זקנים  שמיים ומסופוטמים מקורזלים ומוזרים שהלכו והתפזרו לצדדים בהפוך ממה שהיה מקובל בים התיכון של זקנים מסודרים וחדודים. סוסים ארוכי צוואר שאולי היו חלק מהמסחר שהגיע מהנבטים – שכן הערבים נחשבים לאבות פיתוח הסוס, בלטו מהקירות. היה שם ראש של איל, סמל אלוהות של נוודים  ונגן זמפוניה – מה שהיוונים קראו חליל פאן – חליל קנים, וחייל לוחם עם קסדה פרסית שניראה כמו ויקינג ואחר שניראה כל כך יווני עם שיער מקורזל ופנים בלי חתימת זקן ואחד אחר שהיה דומה אבל היה לו שפם . פיסול עשיר ומקצועי  שנעשה בשיא של תקופה, בדומה אולי לשיא של פטרה וג'ארש בנות אותו הזמן, הזמן המבורך שבין אמצע המאה השנייה לפני הספירה למאה השנייה אחרי, אותו זמן בו לא היתה אימפריה אדירה אחת ששלטה על כל מסופוטמיה או מלחמה בין אימפריות, וממלכות הסוחרים הערביות  של מסופוטמיה, חצי האי ערב ועבר הירדן יכלו לעשות יד אחת על שטח הביניים שבין האימפריות המתפשטות של רומא ופרתיה, לשלוט בדרכי המסחר, להזמין אליהן את האומנים הטובים בעולם מאלכסנדריה ומשושן וקטסיפון כדי שייבנו להם את הערים הנפלאות שיש.

קאמל וחוסיין, שני השומרים – מדריכים הוליכו אותי מתבליט לתבליט ומחדר לחדר. במאות הקילומטרים שבין בגדד לח'אתרה היו מעט מכוניות. שום מכוניות של עיתונאים, מעט צבא אמריקני, שום מחסום, כמה שיירות ארוכות של אספקה ותותחים שנעו צפונה, אולי להילחם במליציות הכורדיות-אירניות ואולי לאיים על הסורים. הייתי תייר בודד בעיר הקפואה שהשמש שנטתה מערבה האירה באור רך. סאלם הוליך אותי לצד המערבי של מתחם המקדשים משם עלו מדרגות בתוך מסדרון אל גג המקדשים שהיו כולם מתחת לגג אחד. מלמעלה, היתה הערבה הגלית עם הכפרים הקטנים, אינסופית.

נוף של בדידות עצומה. סאלם עמד במרחק ממני, על מדרגה יותר נמוכה ואני הייתי רחוק מאוד מהכל. ושוב הייתי מאושר. כי היינו המכונית היחידה לאורך קילומטרים של כביש בתוך המרחב הענק שנותן לרוח לעבור בתוכו, וככה ישבתי על קצה כרכוב הגג, מביט סביב והרגשה עצומה של אושר ממלאת אותי.

 

   

אויגורים

עיתונות - כתבות מהעולם

אויגור

היא סירבה לשכב עם הקיסר במשך 25 השנים שגרה בעיר האסורה משום געגועיה למדבר. יום אחד, כשיצא הקיסר לצוד, הגישה אם הקיסר את הפגיון לאיפראחן, מורה לה להתאבד
   
   

חסן פתחי - האדריכל שחזר לחומר

עיתונות - כתבות מהעולם

בספרו "הארכיטקטורה למען העניים" מתאר פתחי את המחקרים שערך לקראת בנייתה של אל-גורנה החדשה . הוא הציע לממשלה לבנות יחידות דיור לכפריים בעמק החדש בעלות שלא תעלה על 1,200 דולר ליחידה, ולבסוף בנה ב-500 דולר. מקרה ייחודי בהיסטוריה של האדריכלות שבו עלותו של מבנה היתה פחות מחצי מההערכה הראשונית.

   
   

צ'לו פקיסטאן. מקרה גבול

עיתונות - כתבות מהעולם

כמה נחמדה המלחמה היומיומית הזו במעבר הגבול של הודו ופקיסטאן שבין אמריצר ולאהור. קצת מזכירה את מה שהיה נהוג פעם בין דוידים וגוליתים. המוסיקה והדגלים מחליפים הכל.
   

היהודי האחרון בקבול

עיתונות - כתבות מהעולם

"פה" אמר המוכר מחנות התכשיטים שהיו בה צמידים נפלאים מהראט, לאפיז לזולי (האבן הכחולה המכושפת) שבא מעמק פנג'שיר (ושאיתו מימנו הפאנג'שירים את המלחמה נגד הרוסים ואחר כך נגד הטאליבן), עין נמר מבמיאן וטורקיזים מצפון מזרח אפגניסטאן
   

קריעת ים סוף

עיתונות - כתבות מהעולם


הים האדום

אין ים יותר מחורבן מהים האדום. ממפרץ סואץ. אני מכיר אותו מזמן. אין ביננו חיבה גדולה. אנחנו משתדלים לא להתחכך. אולי זה בגלל הסיפור התנ"כי הישן. אבל זה ים זועף עם רוחות צפוניות שמערמות גלים קצרים. מכונת כביסה היא מקום רגוע לעומת הים הזה.
   

ג'יפ גרוזיני

עיתונות - כתבות מהעולם

"עצור !" שאגתי כשהאחוריים לא הצליחו לטפס אחורה מתוך הבור וגלגליו הקדמיים החליקו ימינה לכיוון התהום. מועכים את שולי הדרך עוצרים לשניה על פי התהום ואני כבר יכולתי לראות בסלו מושן איך ג'יפ טויוטה מהסוג הישן אבל הטוב, יהפוך למתכת מעוכה מכוסה בבוץ רחוק בתחתית המדרון האפל.
   

המשחק הגדול

עיתונות - כתבות מהעולם



הטורקים הם מפתח מעניין וגשר יבשתי להבנת הגוש השלישי. של אירופה. לאירופה יש רזרבות נפט בים הצפוני. ובשנה האחרונה היא ניזונה מהצינור מטורקמניסטאן ומבאקו שמזרים אליה דרך גיאורגיה אל נמל טורקי בים השחור, את עתודות הנפט של מרכז אסיה. הצינור החדש עוקף את הצינור הרוסי שעובר דרך גרוזני בצ'צ'ניה ושבשלו ניהלו הרוסים את המערכה האגרסיבית בקווקז.
   

המוצ'ילר מניפסטו

עיתונות - כתבות מהעולם

אף אחד לא טרח להסביר לי שהעולם מסוכן ומלא באנשים רעים. זה כניראה נכון, אלא שבתקופה הרכה שלי, ניתקלתי בעיקר בנדיבות וטוב לב ומאז יש לי דיעה יחסית טובה על העולם
   
   

האיש שמצא את גן עדן

עיתונות - כתבות מהעולם



ויש נקודה יהודית קטנה. בחוף קווילון שבה ואסקו דה גמה נווט יהודי. היהודי הכיר את הדרך ויש שאומרים שהיה אחד מהנווטי החופים ההודים המוצלחים שיש. המסורת מספרת שהיה יהודי פולני שהתגלגל לחופי קליקוט ועשה שם חייל, נישבה על ידי הפורטוגלים, התנצר והובל לבית הספר לניווט שפתח אנריקה הנווט.
   

פקיסטאן 2005

עיתונות - כתבות מהעולם

נהג המונית שהסיע אותי למלון לאיסלאמבד לא רצה לשמוע על יחסים עם ישראל. "לא!"הוא אמר "בשום פנים ואופן!"
"למה?"
"בגלל שהם לא נוצרים טובים."
"אתה בטוח שיהודים הם נוצרים?"
"אני לא מבין גדול בזה, אבל הם לא נוצרים טובים. הם שמים פס על העולם וממשיכים להילחם כשכולם
אומרים להם להפסיק. הדת שלנו לא מרשה לנו לכרות ברית עם הנוצרים."
   
   
   

עמוד 1 מתוך 2