מלחמה מצויינת

עיתונות - טורים אישיים


צידון 1982 צילום : שלמה אייזנברג

באוגוסט 2006 כתבתי על תוצאות מלחמת לבנון. מה למדנו ממלחמת לבנון? מה שנלמד מהשריפה. כלום. אולי עוד פחות.

העצים יצמחו, תקציבים ישקעו ואנחנו נהיה מוכנים למחר אותו דבר כמו שאנחנו מוכנים לאתמול.

ונתנחם בגשם הגדול של שבוע הבא שישכיח הכל. מתערבים?

 

זו היתה מלחמה מצויינת. אחת הכי טובות שהיו לנו – אולי הכי טובה.

קודם כל היא היתה זולה. בערך מליארד ש"ח לשבוע. 5 מליארד הוצאות מהיום הראשון עד האחרון. נגיד עוד מליארד נזקים ישירים ועוד שניים שלושה עקיפים. אין מלחמות יותר זולות מאלו. ברוורמן ופרס כבר הביאו לנו מליארד מתנה מחו"ל.
מעט אזרחים וחיילים הרוגים. גם בדם שילמנו פחות מכל מלחמה - כולל אינתיפדות.
המלחמה קיצרה תהליכים וזירזה פתרונות ישנים - היא הראתה לנו בנחרצות שצריך מערכת נאוטילוס נגד קטיושות וקאסמים קרובים, ברק נגד טילים בינוניים ולמגן את כלי הרכב הקרביים של הצבא במקום לייצר חדשים. בבת אחת נגמר וויכוח עקר ועכשיו יש ביטחון (תיקווה) שהכסף ילך בדיוק לאן שהוא צריך – דבר לא אופייני למשרדי ממשלה ולמשרד הביטחון בפרט.
החיזבאללה לא על הגדר, הוא נחלש מאוד והצבא הלבנוני והממשלה הלבנונית מטילים את מרותם.
חלק גדול מארסנל החיזבאללה נורה והתגלה כלא נורא – מטריד אבל ממש לא סכנה קיומית. גם אמצעי הלחימה של החיזבאללה לא משהו וגם לא הבונקרים שלהם. אז הם נלחמים כמו אנשים שנלחמים על הבית. כל הכבוד, אבל בכל מקום שצה"ל רוצה לעבור בדרכו לכבוש ולחרב את המזרח התיכון – החיזבאללה לא יכולים לעצור אותו. מקסימום להציק. בקיצור, התגלה שהחיזבאללה הוא מקסימום מטרד – מקצועי, מאורגן, עקשן, מעצבן, אבל לא יותר.
התברר שסוריה היא צעקנית שלא ממש מעוניינת לריב איתנו על כלום. ושאיראן ממש לא רוצה להיסתכסך איתנו כי אנחנו יכולים להזיק לה הרבה בשלב קריטי.
וכמובן נחשף סוד ענק ואפל שהיה ידוע ללא מעט אנשים לפני הבחירות האחרונות – שאולמרט לא מתאים לנהל מדינה.
כמו שכתבה שולמית אלוני, עצם זה שהממשלה לא איימה במכות, התאפקה 72 שעות וישר הפליקה- מראה שאי אפשר לסמוך על היושבים במעון ראש הממשלה ובישיבות הממשלה. זאת אומרת המלחמה מאוד מוצלחת – אבל לא מן הנמנע שהיא הייתה נמנעת.
אז לכעוס על השלומפרים או לברך אותם על טיפשותם הקולוסאלית?
הצבא לא ניכשל יותר ממה שניכשל במקומות אחרים. הוא די אותו דבר. זה רק אנחנו שהתרגלנו ללחוץ אנטר ולהגיע לאתר שאנחנו רוצים ולשלם קצת יותר ולקבל מהירות גלישה. אנחנו חסרי סבלנות.
במידה רבה אולמרט ופרץ הם אנחנו – הם קודם מקליקים ורק אחר כך קוראים את תנאי השימוש באתר אותו הם הפציצו.
פני העם כפני מנהיגיו. אולמרט ופרץ צריכים ללכת, אבל ממש לא צריך בשביל זה וועדת חקירה ממלכתית.
הבעיות בצבא ברורות ויטופלו, וכשל ההחלטה של לצאת למלחמה בלי לחשוב פעמיים גם הוא בוהק.
הקישקוש של: "לא נתנו לצבא לנצח" גם הוא קישקוש לוחמני ומתלהם. גם ב-1993 וגם ב-1996, בדין וחשבון וענבי זעם, אמרו החיילים שאם היו נותנים להם עוד שבוע – עוד שלושה ימים, הם היו מפסיקים את הקטיושות. ולא הצליחו. בוא נפתח נאוטילוס וגלימות הגנה במקום לבזבז חיים באזרחי ובמדים.
אז מה עכשיו? נלך למלחמה מחודשת על לבנון כדי לגאול את חרפת הניצחון? נתנפל על סוריה כדי למחות את עלבון ההישג?
נירה טילים על אירן כי לבנון החדשה, שיכול להיות תעשה איתנו שלום מחר, די נפרדה ממנה וכי ארצות הברית מאוכזבת מאיתנו כי נכשלנו והלכנו על מלחמה זולה עם תוצאות גדולות במקום מלחמה יקרה עם תוצאות הרסניות?
ברגעים כאלו צריך להקשיב בתשומת לב למה שאומרים אנשים, לא לאלו ברחוב שדיעותיהם האלימות הכתיבו פה יותר מידי מהלכים חסרי מחשבה, אלא לאלו שיש להם אצבע מהירה זריזה מדי וגישה לכפתורי הרס רבי עוצמה – לאנשים בעמדות הניהול שיש צורך במלחמה פופלארית. צריך להיזהר מאיש כמו אולמרט שאומר שעוד נכונו לנו מבחנים קשים מזה שהיה. הוא יודע. הוא כתב את המבחן הראשון, שטוב שיש לנו עורף חסון (ותפוס), כי זה היה מאמץ גדול להבין את השאלות שהוא המציא שם.
ומאז המבחן הקטן ההוא, אנחנו כבר יודעים שלכתוב מבחן הוא לא כל כך יודע ואין לו אפילו תשובה אחת נכונה.






תגובתו של פרופסור גבריאל שילר - מהנדס יערן בעיקבות השריפה בכרמל בראשית דצמבר 2010:

 מקצועי מהנדס יערן, עבדתי מאז 1969 במחקר במחלקה לחקר היער באילנות, מאז סגירתה ב-1986 עבדתי במחלקה למשאבי טבע במנהל המחקר החקלאי.
 רשות הטבע והגנים וכמו כן אגף הייעור של הקק"ל לא למדו כלום מהשריפה שהייתה בשנת 1989 בכרמל, ולא למדו כלום מהשריפה בשער הגיא בשנת 1995. השריפות אז פגעו בישובים ובאנשים.
 היכן הם אמצעי המגן כנגד התפשטות השרפות לתוך ישובים. הרי בטוח שתהיינה שרפות יער כתוצאה מגורם זה או אחר? מה עם אזורי חיץ וקווי בידוד מפני אש סביב הישובים?
ולציבור בישובים והמנהיגים ראשי עיר, ראשי ישובים משרד הפנים: מדוע לא דרשתם הקמת קווי הגנה, אזורי –חיץ מפני אש, ומדוע לא ביצעתם קווים כאלו, ביחוד אחרי מה שחוויתם בשרפה של 1989. מדוע לא הונחו צינורת והידרנתים במספר מקומות בישובים הגובלים ביער כדי לעזור  לתושבים להילחם באש.
אם הישובים היו מוכנים לקראת שרפות באזור שבטוח שתהיינה בו שרפות התוצאות היו נראות אחרת.
מדוע משרד התחבורה לא דרש הקמת אזור חיץ בין היער ובין הכביש העולה דרך בית אורן לכרמל, מדוע אין אזור חיץ כהגנה מפני אש  לאורך הכביש שבין שכונת דניה-האוניברסיטה-עוספיא והיער.
 
כתבת מחקר רצינית בשאלות אלו עשויה לעורר דיון רציני יותר על אחריות וניהול יער באזורים אורבניים.

 בברכה
פרופ' גבריאל שילר

 

תגובות 

 
0 # ההבדל בין גאונות לטיפשות 07-12-2010 09:59
עלפי איינשטיין ההבדל בין גאונות לטיפשות היא לשניה אין גבול
הארועים האחרונים והתזכורות\כתבות של צור ,לצערי, רק מוכיחים טענה זו.
רביב R&R
ענה | ענה וצטט | צטט
 
 
0 # RE: מלחמה מצויינת 07-12-2010 15:32
לא קראתי את הטור בעבר. יש לי כמה השגות על סיפור לבנון שחלקו גובל ממש בפשע, שעלה בחיי אדם. אבל אני מסכים בהחלט לנאמר על השריפה. אז מה הפכנו להיות הטמבלים של המז"הת? זה לא חלם, זה הרבה גרוע מזהץ לא מדינה - כפי שאמר בני פלד - ועד קהיליה של גטו.
תודה בכל מקרה.
ענה | ענה וצטט | צטט
 

הוספת תגובה


Security code
רענן