קציר מים

עיתונות - איכות סביבה-העיר והכלבים

אם מדינת ישראל מתייבשת, זה לא בגלל שחסר מים, אלא בגלל טיפשות מיבשת ומייאשת.

אם היו ננקטות הפעולות הנכונות לפני עשור ויותר, לא היה צריך התפלה מסיבית. אפשר היה להסתפק במתקן ההתפלה  אחד על מנת לייצר שולי ביטחון.


 

בשנה ממוצעת יורדת מעל החלק הים-תיכוני של מדינת ישראל (על פי הנתונים הרשמיים של רשות המים), כמות גשם השווה לשמונה מיליארד מטרים מעוקבים של מים. מדינת ישראל, אזרחיה וחקלאיה, צורכים בשנה כשני מיליארד קוב. רבע מהכמות המים שיורדת כגשם כל שנה.

בתל אביב יורדת אותה כמות שנתית כמו בלונדון (סביב ה-500 מ"מ), במירון, בגליל העליון והמערבי ועל ראש הכרמל, על שדרת ההר בין שכם לחברון - כפול (בין 800-1200 מ"מ בשנה).

הגרפים של השירות המטאורולוגי מראים שכל שבע שנים  בממוצע יש שנת בצורת, וכל עשר שנים בממוצע שנה ברוכה. מעולם לא היה רצף של חמש שש או שלוש שנות בצורת בישראל, לפחות לא ב-170 השנים בהם מודדים משקעים בארץ ישראל. הנתונים האלו לקוחים מהתחנה המטארולוגלית בבית הדגן – הגוף המוסמך היחידדי לענייני משקעים ופיזורם במדינת ישראל.

על פי אתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי אפשר לראות שהשנה אינה שנת בצורת. וגם שנה שעברה לא היתה.

המחסור נוצר מהטעויות המצטברות של ניהול משק המים שפנה לכיוון ההתפלה מסיבות של הפרטה וכלכליות ולא לכיוון סידור המים הטבעיים שייפתרו את המחסור לדורות רבים.

מתוך שמונה מיליארד קוב, כמעט  שישה מיליארד קוב של מים מתאדים בשעות הראשונות שאחרי הגשם. עוד חצי מיליארד זורמים לים ורק כמיליארד וחצי (ולעתים פחות בשל הבנייה הנמרצת וכיסוי הכבישים) מחלחלים לתוך האדמה. לא מספיק למלא מחדש את מה שאנחנו שואבים כדי לשתות ולהשקות.

ברשות המים יודעים שהפתרון לכך הוא פשוט וזול יחסית -   צריך לאסוף את המים במקום לבזבז אותם. במהלך השנים, בשיחות עם אנשי המקצוע מהרשות הם הודו בכך.

ומהו הפתרון?

המאפיין העיקרי של הגשם בארץ הוא המכות המהירות והשיטפוניות. תמיד היה כך וזה לא קשור לשינויי האקלים. לכן צריך ללכוד את המים במהירות ולהחדיר מתחת לקרקע - למי התהום – למקום שהוא בטוח ושמור, המים לא מתאדים  ואפשר לשאוב משם מתי שרוצים וצריכים.

כרגע המים יורדים על גגות ועל כבישים ושטחים בנויים וזורמים לים או הופכים לשלוליות ומתאדים.

צריך לקחת את כל מרזבי הבתים של ישראל ולהכניס אותם לאדמה. זה נקרא קציר מים. עושים את זה בכל מיני מקומות בעולם.

הכי פשוט וקל לעשות את זה במישור החוף, שהוא האקוויפר הרדוד, המתוק, האסטרטגי והזמין שלנו. זה שבין גדרה וחדרה. הוא שווה 20 מיליארד קוב – פי חמישה מהכינרת –איכות מימיו טובה משל הכינרת והוא נמצא מטרים ספורים מתחת לרגלים, כך שזול ופשוט לשאוב אותו והמרחק לברז של רוב אוכלוסיית המדינה קצר.

עולה חצי שקל לקוב לשאוב את המים האלו. במכון ההתפלה הכי זול, עולים המים יותר משני שקלים ועשרים אגורות. המים הטבעיים שמתחת לרגליים עולים פחות מרבע. הם לא מחממים את הים והאטמוספירה, לא מזהמים והמים טובים נקיים מתוקים ובריאים.

מכיוון שבנינו על רוב מישור החוף, צריך לקחת את כל מרזבי הבתים, פרטיים, משותפים ומוסדות ציבור, לחפור בורות ספיגה קטנים ולהוריד לתוכם את המרזבים. כדי שהמים ירדו מהשמים ישר לבטן האדמה.

כמה זה יעלה? כמה אלפי שקלים לבניין. במיליון בתים המכילים את רוב אזרחי ישראל – מדובר בהשקעה של שנים-חמישה מיליארד שקלים. כמו שתי תחנות התפלה. רק שלא צריך לעשות אחרי זה כלום, כי המים יורדים מהשמים, מסתננים ומתנקים בדרך למי התהום ומערכות השאיבה קיימות בכל הארץ.

ברשות המים אמרו כבר ב-2011 שהם חושבים על זה. אבל לא עשו כלום.

הדוגמא המכאיבה לכך שהמחסור נוצר מטעויות והורס את המים הטבעיים שלנו כתוצאה מהזנחה נמצא בבת ים.

לבת ים היו עד לפני כעשר שנים 20 בארות שסיפקו את מי השתייה של העיר מאקוויפר החוף. לפני כשש שנים נסגרה הבאר העשירית. בת ים, עיר של 180,000 תושבים, נשארה עם עשר בארות. השאר הומלחו בגלל ירידת מפלס המים המתוקים והתקדמות מי הים המלוחים מערבה עד לקו של קילומטר לתוך היבשת.

גם היום, לאחר סגירת הבאר העשירית, 80% מהמים שבת ים שותה מגיעים ממי תהום ורק 20% ממקורות חיצוניים. אבל אם בת ים כולה היתה לוכדת את מי הגשמים מגגותיה ומדרכותיה ומחדירה אותם למי התהום – הים היה חוזר למקומו, מפלס הבארות היה עולה ובת ים היתה מסוגלת למכור מים לטורקיה.

כל מישור החוף מלא בבארות ומעיינות. צריך רק לדאוג למלא אותם ולא לתת למים להישפך לים או להתאדות בחזרה לאוויר.

קציר המים ישקם גם את הטבע הישראלי הרטוב.

הטבע סובל. למרות השנה הטובה – אין מים בעמוד ובכזיב, שני נחלים נפלאים. אם היו עיריות צפת, מעלות ותרשיחא מחברות את המרזבים לאדמה – היו מתמלאים הנחלים במים והמעיינות היו מתחילים לשפוע.

הארץ מליאה באקוויפרים שאת כולם אפשר למלא על ידי קציר מים נכון. לתפוס את המים ולהעביר אותם במהירות לתוך האדמה. מרזב צינור ובור. לא מסובך ולא יקר. מים מהשמים.

הטבע הוא ניטראלי. והוא שופע ונותן את כל מה שיש לו, לא מונע מאתנו דבר, לפעמים מוסיף, אבל הרשויות, אלו שאמורות לספק לנו מים, ולא רק מים לשתיה ולחקלאות, אלא גם לשמור על מקווי המים של ארץ ישראל לטובת הנפש והבילוי - מתרשלות. התרשלות פושעת ולא מובנת.

וכדי לחפות על הטעויות, היקרות והבזבזניות, מפוררות לנו הרשויות כל כמה שנים פתיתי בחורות על מסכים. עד שנמות בצמא במקום לעשות את הדבר הזול, הפשוט, היעיל והנכון.

הוספת תגובה


Security code
רענן