צור שיזף

ב-2008 נסעתי לכורדיסטאן שבצפון עירק עם שני יהודים כורדים ויהודי בגדדי אחד שמחלק את זמנו בין יפו וניו יורק. היינו במסע לצילום קברי הנביאים היהודים בצפון עירק. שבעה מתרי-עשר הנביאים הם עירקים. ממסופוטמיה. חמישה מהם הם ממה שעדין נקרא צפון עירק למרות שהוא אזור עצמאי מבחינת זהות גיאוגרפיה ומציאות. זה גם אחד המקומות שיש בו  קבוצות מהעתיקות בעולם. מתחם הקבר העתיק של הנביא נחום באלקוש נטוש ומוזנח וכך גם …

The Edge of Daash מסע אל הכורדים שנאבקים בדעאש ובטורקים ומורקדים על ידי החליל של ארדואן והנפט…

בייגי'נג. בלילה חם של סוף ספטמבר, ירדתי ממדרגות הגשר המוליך לרציפים אל רציף שקט במיוחד ועליתי בבייגי'נג  על הרכבת הסינית. זו לא הייתה רכבת רגילה, אלא רכבת מספר 75 שמיועדת לפקידי שלטון סיניים, בתאים רבצו כורסאות הסבה ווילונות אדמדמים אטמו את החלון שהפלבאים לא יציצו אל המיטה המצופה במצעים צחורים. הרבה קרה בסין מאז עליתי בפעם האחרונה על הטראנס סיבירית. המון קורה כל יום. מענק רדום ואפרורי, הפכה…

ארוחת צהריים עם חבר באביב המזרח תיכוני…

"אתה לא תאמין לסיפור שאני הולך לספר לך," אמר פָראג'. היה ערב, למעלה היו הכוכבים הבהירים של סיני ומתחת להם ומעלינו התנשא הרכס של ג'בל צפצפה שיש המכנים אותו הר חורב ובקצהו המזרחי מתנשאת הפסגה שלפחות אלף וחמש מאות שנים קוראים לה הר סיני, או ג'בל מוסא ועולי רגל עולים אליה לזריחה בכל לילה. כריתי אוזן וחייכתי, יש שני אנשים בעולם שמתחילים סיפור ככה, אחד מהם הוא האביר הגרוזיני זאזא ציצישווילי מטביל…

המרפאה של רופאים לזכויות אדם נמצאת ברחוב דרור 9 ביפו בין גלי צה"ל ושוק הפישפשים. נכנסים אליה דרך דלת ברזל. יש שם רופא כללי וגניקולוגיה לנשים, וגם רוקח ובית מרקחת. אחרי הצהריים מחכים בה עשרות אנשים בשקט לראות רופא. האנשים האלו, רובם נשים וחלקם ילדים, הם פליטים שחיים בישראל. אבל לא רק הם. גם ניצולי שואה ועובדים זרים שאין מישהו אחר שידאג להם.     יש בארץ 40,000 פליטים שאין להם תעודת תושב ולכן הם…

הצבוע טרף את לואיז בשתיים בבוקר. הגורות נבחו סביב השעה הזאת ובשלוש כשקמתי היא כבר לא הייתה ומסביב לבית היו רק עקבות הצבוע. הירח האיר את הכרם ואחר כך שקע לאיטו מעבר לרכס שמצפון לחלק העליון של נחל צין, זה שכביש 171, שנוסע מצומת הרוחות שליד בה"ד 1, עובר מצפון לו לכיוון בורות לוץ, הר חריף והגבול המצרי. הצבוע חזר חודש אחר כך וטרף את גורת המילואים שהבאתי במקום לואיז. תלמה, הגורה השנייה, שהתחבאה באימ…

לקחתי את הרכבת האיטית לחרקוב. הרכבת היתה רכבת מימי האימפריה הסובייטית, ירוקה, מרופטת, איטית ולא נוחה. אבל קבלתי תה חזק ומתוק בכוס זכוכית עם בית מתכת. מחוץ לכיכר נמשכים החיים כרגיל, הרכבות נוסעות מזרחה ומערבה. נסעתי מזרחה, למקום שבו אין תמימות דעים על מה שקרה וקורה באוקראינה בשלושת החודשים האחרונים. המרחבים האוקראינים, אפורים, שטוחים ומיוערים, קבלו אותי, לא היו שמחה, צבע או עושר בתחנות שבהן עצרנו ל…