צור שיזף

ציורי סלע בהר כרכום היהודים מעולם לא אמרו היכן בדיוק ניתנה התורה. כתוב שתורה ניתנה בהר סיני. הר האלוהים. אבל מעולם לא נקבע המקום גיאוגרפית. הנוצרים, ואחריהם המוסלמים החליטו שהר סיני הוא ג'בל מוסא שבדרום סיני. ועכשיו, בעשרים השנים האחרונות החליט פרופסור יהודי שהר סיני נמצא במקום אחר לגמרי. פה, קרוב מאוד, בנגב. שם ניתנה התורה. דרך שם עבר עם ישראל בנדודיו. האפיפיור הכריז השנה כי הוא מכיר בכרכום כהר…

ב-1936 פרצו המאורעות, או המרד הערבי. סבא אל ע'ול לקח את המטה שהחליף עם סבא שקולניק והתיישב במרכז הכפר, על אם הדרך שהובילה למזכרת בתיה היהודית. הוא הניח את המטה לידו ועל ברכיו הניח את רובה הציד, מודיע לאנשי הכפר שמי מביניהם שרוצה ללכת ולפגוע ביהודים יצטרך לעבור דרכו.   את המושבה עקרון, ששייכת לקבוצה המכובדת של מושבות העלייה הראשונה, הקימו 11 משפחות ב-1883 על אדמות שנקנו מהכפר הערבי עקיר. סבא …

הריח הכה בי כשהתקרבתי לשפת המפל. מפל גיר רחב שמתחתיו נובע מעיין קטן שמטפטף במשורה לתוך בריכה קטנה דרך השרכים. הבטתי בחומר הואדי הרך. מעט לפני המפל, בתוך האדמה התחוחה, היו חפירות. ועקבות. הבטתי בטביעות הכפה העגולות. עגולים שלמים כדרכם של החתולים שטומנים את ציפורניהם בכריות ושולפים אותם רק כשהם מתנפלים על הטרף. עקבות של נמר. ליד החפירות שגודלן כקערה קטנה היו מונחים מה שהשאיר הנמר, שרידי ארוחת ערב מע…

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו. נעלתי נעליים בחושך. דורית נסעה להחנות את הסובארו במדרשה. הבדואי המתדלק בא מתחנ…

"לאן?" שאל טאלב שנהג במונית הצהובה ואני ביקשתי שיביא אותי אל הקדרים. הקדרים הם זיכרון ישן שלי מעזה. אין שילוט במעבר ארז. הגבול הסגור ביותר של מדינת ישראל עדין לא החליט אם הוא רוצה להיות גבול. משאיות מצטברות בשורות מהצד הפלשתיני, משאיות מחלחלות במהירות יחסית מהצד הישראלי. החיילים הישראלים צעירים יותר, מתוחים, לובשים אפודי מגן. בצד הפלשתיני נדירים כלי הנשק. האפודים הם מאותו מפעל. ישבנו בסככה.…

הסוברו האפור של לאבאד ירד ממעלה הכביש שסופו טורבינת הגז שמספקת חשמל למפעלים של רמת חובב. "אל תשאיר ככה את האוטו." הוא אמר כשראה אותי, "אתה יכול להשאיר אוטו ליד כל אוהל או צריף של העזזמה ולהגיד שאתה מסתובב - אבל לא סתם ככה." "גונבים?" "כן." הוא אמר. "מי?" "לא יודע." מתוך: סוף הדרך, מותה של מדינה נסעתי אחריו. הכביש הסתיים לאחר פחות מקילומטר ודרך לבנה, גבשושית, מאובקת ומלאת חריצים עמוקים נמשכה …