צור שיזף

כסף הוא לא תמיד הפיתרון. סוף מעשה במחשבה תחילה.

בואו לא נישפוך מליארדים על קרובי משפחה ומכרים. בואו פעם אחת נעשה את מה שצריך לעשות ונקים לנו אירגון לתפארת.

אף פעם לא ריציתי להיות כבאי. אותי הדליקו צפירות מסוג אחר – לא של אסונות ושריפות אלא של מסעות. תמיד רציתי להיות נהג קטר. לא נהייתי למרות שנסעתי בתא של קטר ועל הגג שלו ועל גגות קרונות רכבת. ולכן גם תמיד הטפתי לרכבת בארץ והיה חשוב לי שתגיע לכל מקום ושתחנותיה יהיו בתוך העיר ויהיו הכי מהירות נוחות וטובות שאפשר.

נכשלתי.

רכבת ישראל היא גוף שנוסד בחזונו של יהודי בשם יוסף נבון (סבא של יצחק) שהצליח לגרום לצרפתים לבנות קו בין יפו לירושלים ב-1892.

ואחר כך בנו הטורקים את המסילה החיג'אזית שחיברה בין חיפה לדמשק ולמכה ב-1905 עם המהנדסים הגרמנים ואז הרחיבו את מערכת הרכבות עד ניצנה שבסיני ב-1915 כשתכננו לכבוש את סיני ותעלת סואץ (ונכשלו). אבל כתוצאה מהטרוף ההוא נסללו קווי רכבת מעפולה דרך שכם ללוד שהפכה צומת הרכבות הגדול, לרמלה, לבאר שבע ועד לכיוון מצרים.

הבריטים הוסיפו קו אחד – זה שחיבר את חיפה (הבסיס הימי הבריטי הגדול של מזרח הים התיכון עם קו צינור הנפט שבא מעירק)  עם קהיר ובדרך עשו לנו את מסילת החוף.

במשך עשרות שנים, למעלה מארבעים, היה מערך הרכבות הישראלי צל צילו של מה שהותירו לנו האימפריות. הקווים התנוונו, הציוד התיישן והקו היחיד שהוסף היה זה מבאר שבע לדימונה ולמישור רותם. כדי להביא פוספטים שמהם יופק אורניום לטובת הכור הגרעיני. כמו כל דבר בארץ – אנחנו משועבדים לגרעין. ישראלי או איראני. עמים מטומטמים משקיעים את כל עוצמתם בפיתרון סופי ושוכחים לחיות בדרך.

בדרך הוצאנו את תחנות הרכבת מתוך תל אביב ובכך חיברנו את הקו לירושלים ולדרום והפכנו את הרכבת ללא יעילה לרוב התל אביבים שצריכים עכשיו לנסוע כדי להגיע לרכבת שהיתה פעם ממש במרכז תל אביב. ליד יהודה הלוי ושדרות רוטשילד.

אבל אז בא המהפך הגדול והלא מתוכנן של שנות ה-2000. רכבת בכל הארץ. נשפוך כסף ויצא משהו.

ומה יצא? מרכז הליכוד השתלט על הרכבת שהיתה גוף חלש ובלי תקציבים, חבר הכניס חבר, אבא ילד ודוד. ביצת המינויים הפוליטיים. צבת בצבת אחוזה.  הנפוטיזם השתלט על הרכבת, השחיתות חגגה, הרכבת התרחבה ועשתה תאונות על תאונות, כל מאעכר החליט לשים את תחנת הרכבת בה הרכבת תהפוך למרכז רווח ותמכור קרקעות רק שלה (מתוקף חוק הרכבת הבריטי) כי פתאום הביו כל האינטרסנטים שהרכבת לא נועדה לריווחת הציבור אלא כדי שיעשו ממנה כסף כמה מקורבים.  ולכן קמו תחנות בכל מקום – רק לא איפה שצריך. הוציאו תחנות ממרכזי הערים ומיקמו אותן באמצע שום מקום. ושמו זין על הנוסעים. ועל רוכבי האופניים. והכסף המשיך להישפך. ועוד נשפך. ראיתם איפה מתכננים את תחנות רכבת העמק? מה קרה לתחנה של ראש העין שברחה ממנה במקום להיכנס פנימה? מה קורה עם תחנות הרכבת הקלה שלא נימצאות בשום מקום שצריך אותן?

אתם לא יודעים את זה? אתם יודעים.

וביבי? ביבי עשה את מה שהוא יודע לעשות. הוא ניכנס להיסטריה וצרח לעולם שיצילו אותנו. בפעם הזו זה עבד, כי הדבר היחיד שביבי יודע לעשות זה לתמרן כל הזמן וברגע האמת לאבד את שלוותו ולצרוח בפחד.

לא צריך את ביבי, כי אין לו מושג מה לעשות. כי עכשיו הוא ידביק בהיסטריה שלו את שטייניץ, יגלגל את האשמה לאלי ישי, וישקיע מיליארדים בחברי הליכוד שמנהלים את תחנות הכיבוי כדי שיתמכו בו בבחירות הבאות. שום קשר למה שצריך לעשות.

ומה צריך לעשות?

מה שצריך לעשות עם מערך הכבאות הארצי שלא התקדם מאז ימי המנדט.

לסגור אותו ולהקים חדש.

כי מערך הכיבוי שייך לליכוד ולקבלני הקולות (קיראו את הכתבה הנהדרת של שלום ירושלמי ב- NRG  http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/187/693.html?hp=1&loc=2&tmp=9314)

חייבים לחשוב רגע לפני ששופכים כסף אם רוצים תוצאה.

להקים גוף חיצוני לגמרי, חדש, שירוקן מתוכן את המערך הישן. מי שירצה יוכל להתגייס לתוכו.

להכין תוכנית אמיתית. ציוד תקנים. מערך אווירי, ומערך ימי – חלק לא קטן מערכי הארץ הצפופות נמצא קרוב לים. מה עם הגוררות עם תותחי המים שיש בחיפה, בעתלית ובאשדוד? האם קווים יעודיים של מי ים בנקודות מפתח בערים הן לא פיתרון הגיוני במדינה כמו שלנו שיש בו אספקת מי ים קרובה ואפשרית?

בוא נלמד מאיפה שטעינו עם הרכבת.

הידעתם שבנמל יפו בונים מאגר מים בתוך אחד המחסנים במקום לשים משאבות בתוך המים לחירום?

כסף הוא לא תמיד הפיתרון. סוף מעשה במחשבה תחילה.

בואו לא נישפוך מליארדים על קרובי משפחה ומכרים. בואו פעם אחת נעשה את מה שצריך לעשות ונקים לנו אירגון לתפארת.

האם אנחנו מסוגלים ללמוד משהו ממשל הרכבת שממשיכה להתעקם כל יום?