אלו ימים מוזרים. אלו ימים מוזרים כי אנחנו עדים להטרדה מאיימת על הדמוקרטיה.

והם מוזרים אפילו יותר, כי בימים רגילים, היינו מרימים גבה והולכים לים. כי קיץ ומלפפונים וחוצלארץ. אבל הכל שונה פה. הטרללת, האלימות, ההפגנות, המובטלים וזה שהצעירים הבינו איזה דבר שלא היה מובן להם עד לפני כמה שבועות.

שההורים שלהם פישלו בחוסר העניין שלהם ובכך שהפקירו אותם ועכשיו זה הם לבדם כדי לשנות את העולם.

הם וכמה מבוגרים אחראים. שלושה מאלו הגיעו ביום שישי ה-31.7.20 לאולמה של  השופטת סיגל אלבו  בבית המשפט השלום בירושלים להתלונן ולבקש את עזרת בית המשפט כנגד ההסתה המאיימת שמעורר בנו של ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו והשופטת קבעה כי ביום ראשון ה-2.8.20 בשעה 11 בבוקר יתייצב יאיר נתניהו, בנו בכורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שאחראי על מערך הסייבר הלאומי להסביר את פרסום הפוסט שחושף את כתובותיהם האישיות של חברי עמותת חוזה חדש: ישי הדס, גונן בן יצחק וחיים שדמי וקורא למפגינים לבוא ולממש את זכות ההפגנה ולהפגין מול בתיהם.

כל זה קרה עם חשיפתו של מסמך רשם העמותות בחשבון הטוויטר של יאיר נתניהו – מסמך שמוצאו במחשב משרד המשפטים ובו הפרטים הלא מושחרים של חברי העמותה.

ולמה המסמך הזה חשוב מאינכמותו? מכיוון שהוא קורא לפגוע באנשים פרטיים ולפגוע בחייהם. כפי שאפשר לראות בתגובות לציוץ שהעלה יאיר נתניהו.

לאנשי הקריים מיניסטר, או עמותת חוזה חדש,  אין אבטחה כמו לנתנייהוס שאף אחד לא מאיים עליהם באמת חוץ מהפחדים הפנימיים שלהם שיצטרכו אכן לעזוב את בלפור ואת מנעמי השילטון ואולי להתמודד סוף סוף עם בתי המשפט ועם גזרי דין עתידיים. המסמך הזה הוא אקדח מעשן.

במוצאי שבת שעבר, עמדתי עם גונן בן יצחק ואשתו ליהי ליד בית הכנסת הגדול ברחוב קינג ג’ורג’. עשרות צעירים בדרכם אל ומההפגנה הגדולה בכיכר פריז עצרו לידו על מנת להודות לו ולהגיד לו מילות הערצה על איך ניסה לעצור את המכתזיות. באותו סופשבוע הוגש בג”ץ המכתזיות שבית המשפט עדיין לא ענה עליו. באותם רגעים, כשאנחנו משקיפים על המכתזיות שחיממו מנועים בדרכן לשטוף את הצעירים בכיכר פריז, התקשר בנו בן העשר ואמר  שמישהי דפקה על דלת ביתו ושאלה אם זה הבית ושמחוץ לבית יש הפגנה. עשרות מתומכי החולצות הלבנות, ארגון המסונף ל”אם תירצו” החליט לאיים על גונן בן יצחק והגיעו לביתו.

באותו הערב תפסו השוטרים את חיים שדמי והפליאו בו את מכותיהם. לפני יומיים עצרו אותו שני שוטרים סמויים כשיצא מביתו והביאו אותו לתחנת המשטרה בטענה שהוא נהג בהשפעת סמים. הבדיקות הפיזיות לא העלו דבר. הם טענו שנמצאו שרידי סם בדגימת השתן. אני איכשהו לא מאמין להם. למה אני לא מאמין? כי ניסו את התרגיל הזה על הבת שלי כשהייתה בת 13 לפני 12 שנים.

את ישי הדס ניסתה משטרת ירושלים לעצור בתירוץ הסרק של ניסיון פריצה לאחד מבתי נתניהו ברחוב הפורצים 4. מכיוון שהייתי אתו וצילמתי – זה היה כמובן שקר מוחלט. מה שלא הפריע למשטרה להרחיק אותו מבלפור לשבועיים. לישי אין זמן אפילו לעתור ולשלוח את הסרטים שאני עצמי שלחתי למפקד תחנת מוריה.

ההסתה העבריינית הממוסדת מבית מדרשם של נתניהו ואוחנה עולה ומתגברת  כל יום. ומנגד ההפגנות. זוהי מלחמת האזרחים הישראלית. מצד אחד המון אזרחים דורשי טוב שמשתמשים בזכות הדמוקרטית החוקים להפגין ומצד שני בעלי שררה ונער תפנוקים שמשתמשים בשיטות עברייניות על מנת להטריד ולאיים – הטרדה שעם עליית החום, תוביל למוות. זו לא כתובת על הקיר.

זו סמטה ללא מוצא, ומבלי שבית המשפט, המשטרה, הכנסת וכל מי שיש לו עמוד שידרה בממשלה הרעה הזו יעשו משהו, נישאר, כתמיד, רק אנחנו. אזרחים,  ובעיקר הצעירים, על מנת לעצור את הגל הרע ולהביא את השינוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *