מפיה –המוסד המפורסם ואולי החשוב שתרמה סיציליה לעולם הוא המפיה.
ארכימדס הוא בנה המפורסם של סיציליה. הוא האיש שזינק ערום מהאמבטיה בה טבל, שועט ברחוב הראשי בסירקוזה וצעק בשימחה: “אואריקה! “אוריקה! (מצאתי! מצאתי!).
הדרום הוא החגורה הגעשית של איטליה. הווזוב ליד נפולי, הסטרומבולי מול החופים הצפוניים של סיציליה והאטנה בצד הצפון מזרחי של האי. קונוס אדיר, שחור, מעשן, מתפרץ שמדרונותיו הם תערובת של נחשי לבה מרוסקים, שלג, יערות ועוצמה כבירה ושחורה. האטנה הוא ההר שירק החוצה את סיצליה.
זו סיציליה. המקום שנתן לעולם את ארכימדס, את למפדוזה את ליאונרד שאשא ואת דון קורליאונה. יש מקום כזה דון קורליאונה. ואת המפיה, האלמנות הסיציליאניות, העתיקות היווניות, הפסיפסים הרומאיים הבנייה הברוקית הימי בינימית, האוכל המשובח והיפיפיות שמסוכן להסתכל עליהן מסיבות צולבות של דום לב ומשפחה תוקפנית, הם סיציליה. והקפה. אין מקום שהקפה יותר טוב בו מסיציליה. זה מוסכם על האיטלקים. ורוב האיטלקים גם מסכימים שהאוכל בסיציליה הוא הכי טוב באיטליה. ואם האיטלקים, שמלמדים את העולם לשתות והטבחים שלימדו את הצרפתים לבשל אומרים את הדברים האלו על סיצליה –שווה לבדוק.
מפיה -המוסד המפורסם ואולי החשוב שתרמה סיציליה לעולם הוא המפיה. דון קורליאונה היא עיירה קטנה בדרום האי, אבל לעומת זאת באריצ’ה, העיירה החלומה על ראש הצוק שנמצאת בקצה המערבי של האי, יש מרכז כנסים אוניברסיטאי ומלונות מתוקים. זה המקום בו מארחת סיציליה חוקרים מכל העולם לכינוסים חשובים. סיציליה היא כיסוי למפיה. אריצ’ה ובתיה ועסקיה שייכים למפיה. שלא בעונה, אפשר לשכור כאן חדר באחד המלונות המתוקים וללכת לשמוע את הילד מנגן באקורדיון ליד הכנסייה הישנה ולנסוע על כירכרה מקושטת ממקום למקום.
ארכימדס הוא בנה המפורסם של סיציליה. הוא האיש שזינק ערום מהאמבטיה בה טבל, שועט ברחוב הראשי בסירקוזה וצעק בשימחה: “אואריקה! “אוריקה! (מצאתי! מצאתי!).
הוא מצא איך הוא יכול לדעת אם כתר המלך עשוי מזהב טהור או עורבבו בו סיגי כסף. הוא הבין שלכל חומר יש את המאסה שלו והוא ידחה כמות שונה של מים מהאמבט. שקילו זהב שווה כמות שונה של מים מקילו כסף. אתו ארכימדס (היה לו משהו עם מים) הוא זה שהמציא את הבורג שנקרא על שמו ואיתו שואבים מים מבורות ובארות כדי להשקות עד היום והוא האיש שהתקין כפות קלע אדירות שהציתו את האוניות הרומאיות שצרו על סירוקזה. ובסוף הרג אותו חייל רומאי בור שלא ידע בפני מי הוא עומד.
סירקוזה היא העיר של ארכימדס אבל מתוקה בפני עצמה. לא גדולה מידי, לא קטנה מידי, מנומנמת עם גן נחמד והיפודרום ענק ומערות ענקיות שנחצבו לתוך אדמת הטוף הרכה ודיוניסוס הזקן, שהיה מלך סירקוזה, השתמש בהן כבתי כלא לפני 2500 שנים כשסירקוזה היתה האימפריה הימית שלא יוונים ולא פניקים יכלו לריב איתה. נחמד לשבת בעיר המנומנמת במסעדה של פירות ים וסתם. ליהנות.
נוטו היא המתיקות של סיציליה. לא רחוק מסירקוזה, לכיוון הים. לפה באים התיירים. יש מלונות בעיר אבל באביב ובקיץ כולם הולכים לים ועולים לקפה ומסעדה לעיר שיש בה רחובות ובתים נפלאים יותר ממה שאדם יכול לבקש. עוד מקום שבו אוכל קפה טוב וגראפה מתחברים יפה כל כך.
אטנה הוא הר הגעש שבראות צלולה רואים את פסגתו המעשנת ומוקפת העננים מכל מקום באי. סיציליה היא האטנה. המדרונות נמתונים לכיוון הים הם הערים והכפרים והמדרונות לכיוון הפסגה הם נחשי לבה שחורים. אש בוערת בין הסלעים ויזמים זריזים וסתם תיירים מבשלים עליה תה וקפה ומחממים סנדוויצ’ים ומציתים סיגריות. רעידות עוברות את דופנות ההר שנוהם במעמקים כמו חיה גדולה, כמו ליוויתן מנמנם שכל פעם יורה סילון שגולש ונעצר איפה שנעצר כשהוא שורף בדרך מה ששורף.
על האטנה |
פלרמו, העיר הגדולה של סיציליה, הבירה. הקווטרו קאנטי – צומת ארבעת הפינות הוא מרכז העיר. שם הכנסיות והקתדרלה ומופעי ותיאטרוני הרחוב של הקומדיה דל’ארטה. בוייה רומא נמצא מבנה הדואר הפשיסטי שבנה מוסליני ובין שם לבין הים שמצפון, נמצא הרובע המפוקפק של לה ווצ’ריה. אבל שם גם נמצא השוק השווה של פלרמו. עיר שהתערבבו בה אירופאים וערבים וטורקים ויוונים ורומאים ופינקים. ואיזה אוכל יצא מהתערובת הזאת: מעיים על האש, כדורי אורז ממולאים בשר, נקניקיות ודגים מעושנים. והנשימה של העיר שיש בה קצב ובניינים ומוזיאונים והרגשה שהכל מתקתק.
מונראלה מעל פלרמו, בהרים. בירת הברוק שהנורמנים בנו בה קתדרלה ומנזר לפני כמעט 900 שנה. העמודים והקירות מכוסים פסיפסים כל כך יפים שגם מי שלא בא בשביל זה, מתאהב.
מונריאל |
פיאצה ארמרינה מזואייקות ניפלאות
מוזאיקות בפיאצה ארמרינה |
מוזאיקות בפיאצה ארמרינה |
סטרומבולי הוא אי קטן במרחק של לא יותר משעה ומשהו הפלגה מהירה מצפון סיציליה. הר אחד, שפולט ומגרגר באופן יומיומי ואפשר לטפס ולהביט לו לתוך הלוע, ועל המדרונות כפרים לבנים ולבנים וחוף ים שחור. סטרומבולי זה למי שרוצה אי על הר געש באמצע ים כחול מאוד ושקט מאוד. סטרומבולי גם מוכיח יפה את העובדה שהאי היווני היפה ביותר נמצא בסיציליה.
סג’סטה על הר שמביט על בקעה פוריה ועל אוטוסטרדה מדהימה שחוצה את העמק נמצא המקדש הענק ומעליו תיאטרון שמביט על הנוף והשקט הגדול שממנו אפשר להסתמם בקלות. השילוב באיטלקי הקדוש של לבנות נפלא חדש עם ישן בלי לפגוע. למה אין יותר איטלקים ואיטלקיות בינינו.
המקדש בסג’סטה |
צ’פאלו הוא מקום טוב להיות רומנטיקן. קתדרלה אדירה, עיר ימי ביניימית וחוף ים שצייר עשה. ובדרך אליה, על הכביש הראשי נמצאות חנויות הקדרים שמתמחים באלי שמש ובובות מטורפות והצבע מוציא בנאדם מהדעת. כאילו על רקע השחור של האטנה החליטו הסיציליאנים להשתולל ולצבוע באורגיות של צבעים וצורות שהשיא שלה הוא חוף הים של צ’פאלו.
צ’פאלו |
קסטליו נה דה סיציליה הוא כפר הררי שהדרך אליו שווה בפני עצמה ומרכס אחד נשקפים כפרי המצודות של הרכס השני כאיום והבטחה, זיכרון לימים בהם לא היה שילטון והארץ היתה מליאה כנופיות. עוד לפני שהמפיה איחדה את הארץ. בקסטיליו דה סיציליה יש מצודה שכוחה, שקט ענק, סימטאות דוממות ובתי קפה שבהם אומר החוק הסיציליאני שיש לשתות קפה קטן ולכרסם עוגה טריה בעמידה ליד הבר. ובסיציליה כידוע אף אחד לא מעיז לעבור על שום חוק ידוע ופשוט כל כך.
אגרג’נטו – הם המקדשים היוונים המדהימים שמביטים על שיכוני העיר ועל הים בדרום האי. ופסל ענק שרובץ על האדמה והאבנים שנראות כמו טוף צהבהב שמזכיר את הכורכר שלנו אבל יפה ממנו ולא רחוק משם נולדו שני הסופרים הגדולים של האי, ג’וזפה תומאזי די למפדוזה שכתב את הברדלס וליאונרדו שאשא. ביתו של האציל המקומי למפדוזה נמצא בפלמה די מונקיירו, ששם סיציליה היא לא של תיירים אלא של סיציליאנים והשוק שוק ושם המקום לקנות גבינות ונקניקים ובקבוק יין ולחפש עץ זית מול הים ולנמנם מסטולים מיופי מאוכל ומיין.
דייג |
קפו סן ויטו היא אצבע שחודרת אל הים. רואים אותה מאריצ’ה. אפשר להגיע אליה מטרפני שיש בה מסעדות דגים משובחות להלל. בקפו סן ויטו נמצאים המפעלים שאורזים סרדינים ואנצ’ובי וטונה. הדייגים ניראים כמו דייגים, הסירות כמו סירות, הים אותו ים רק שהטונות האנצ’ובי והסרדינים הם מהכי טובים שיש. אח סיציליה, אי עתיק שיש בו כל כך הרבה טוב וריח של סכנה ושמן זית ודגים וים.
תגובה אחת
מדהים, תודה צור