גיאוגרפיה של עיוורים.

מאז הבוקר של ה-7.10.23 אני לא מוצא מנוחה. ב-35 השנים שאני מסקר את העולם מעולם לא ראיתי דבר כזה. רצח המוני. טבח. פגיעה שבאה להשמיד ולהרוג. הכי קרוב לזה זה דעא”ש ובוקו חראם. אותם אנשים. אותה דת פונדמנטליסטית רצחנית שאי אפשר ואסור לדבר איתה אלא רק להילחם ולהשמיד אם חפץ חיים אתה.

מאז צפו ועלו עוד סרטונים ועדויות של מי שניצל אחרי שעות בממ”ד, שקרוביו עונו נהרגו ונחטפו. בין המתים והחטופים יש לי חברים וקרובי משפחה. המוות והאימה חסרת הישע היכו בי ובאחרים.

בינואר 1999 חשפתי טבח של 40 קוסוברים בכפר בשם רצ’אק. המשטרה הסרבית ירתה בפניהם של המתים על מנת להרוס אותם. אכזריות שאין דומה לה. כך חשבתי. הצילומים והסיפור שהוצאתי משם גרמו לנאטו להתערב ולתקוף את יוגוסלביה ולעצמאות הקוסוברית. מה שקורה פה היה צריך להקים קואליציה מקיר אל קיר על מנת למחות את החמאס מעל פני האדמה. ארדואן הטורקי הוא איסלמיסט מהסוג של חמאס ודעאש. טורקיה היא מי שסיפקה לוחמים אימון ונשק לדעאש. ולחמאס.

ב-2015 נסעתי למחנות הפליטים של היזידים בצפון עירק ולסינג’אר. דעא”ש חטפו יזידיות על מנת לאנוס ולשרת. רוצחים את הגברים. הילדים הצעירים אומנו להפוך חיות טרף רצחניות.

מה שקרה בעוטף היה נורא בהרבה.

כשראיינתי לוחמי דעא”ש שבויים בסוריה ב-2015 , הם דיברו על העריפות והרצח בתור הדבר הראוי לכופרים. וליהודים. חייליו של השטן. את סורת העצים והאבנים מכיר כל מוסלם מאמין.

אי אפשר להשאיר ארגון כחמאס על גבול ישראל. כי השטן הדתי מנכס לעצמו את המרחב.

הגדה השמאלית

ישראל והישראלים לא מבינים איפה הם חיים.

איכשהו, אחרי למעלה מ-140 שנות ציונות בארץ ישראל, מידת ההבנה של מהי מדינת ישראל ומה מקומה בין הארצות שסביבה ומהי הפוליטיקה של המדינות המקיפות אותה – נסתרת מעיני הישראלים. חמור מכך,  היא נסתרת מאלו שמשיטים את מדינת ישראל אל הסלעים בביטחון של עיוורים.

במקביל לצמיחת הציונות כתנועה מהפכנית סוציאליסטית לאומית, צמחו התנועות הערביות הלאומיות שאמנם נשענו על ערבים מוסלמים, אבל מטרתן היתה שחרור טריטוריה באמצעים לאומיים. המרד הערבי היה נגד אימפריה עות’מנית, תנועות השחרור המצרית והסורית נגד מעצמות קולוניאליות.

  וגם כשהתפתחה תנועת ההתנגדות האנטי ציונית– היא לא דיברה במושגים דתיים. המושגים פלשתין ופלשתינאיות אינם מושגים דתיים, אלא לאומים טריטוריאליים.

עד 1967 נלחמה התנועה הציונית ומדינת ישראל מלחמה טריטוריאלית כנגד ערביי הארץ (אותם נצחה) ונגד מדינות ערביות – מוסלמיות חילוניות, מהפכניות וסוציאליסטיות כמצרים וסוריה (אותן הביסה,) שנכנסו לעימות בשם שותפות פאן ערבית לא דתית וכדי להרחיב את שטחן על חשבון המדינה הפלשתינית שאותה יצאו להציל. 

הפת”ח שנוסד ב-1964 דיבר על תנועת שחרור סוציאליסטית שבתור שכזו, כינסה לשורותיה את השמאל העולמי שתמך במאבק השחרור הפלשתיני וייסד כמה וכמה תנועות כמו הצבא האדום ובאדר מיינהוף. גם הצבא הרפובליקני האירי הצטרף למהלך. אם מחפשים איפה הצטרף השמאל העולמי לאנטישמיות, אפשר לסמן את 1967.

דת מייצגת רגש. חילוניות מייצגת רציונאליות. ביוני 1967 הסירו החילונים את הגבול מהכותל ומערת המכפלה  וחילצו את הרגשנות הדתית המשיחית.

ליבוביץ ובן גוריון הרציונליסטים, הבינו מיד את עוצמת הסכנה הפונדמנטליסטית שהיא מייצגת, אלא שהשד יצא מהבקבוק.

בהפוך ממה שנדמה, המרחב הערבי שמר על חלוקתו למדינות לאומיות לא דתיות: עירק, אפילו היום, עם עליית השיעיות, אינה טריטוריה דתית. ירדן נשלטת על ידי מלך ופרלמנט (למרות היות השושלת ההאשמית,  השריפים של מכה) ובמצרים נרדפו האחים המוסלמים על ידי נאצר, סאדאת, מוברק ועכשיו על ידי א-סיסי. אין לאסלם חלק בשלטון בארצות שמסביבנו.

 לדת יש חלק בשלטון בישראל (מאז הכנסת הראשונה), בלבנון ובעזה. בגדה מאתגרים את המרחב פנאטים משיחיים יהודים.

את החמאס יצרה וטיפחה ישראל. ישראל העיוורת, אחראית על שתי התנועות הפונדמנטליסטיות המסוכנות במרחב – המוסלמית והיהודית.

מ־1967 התחזקה התנועה היהודית הפונדמנטליסטית, ועם המהפך ועליית מנחם בגין ב-1977- פונדמנטליסט רגשן שקשר את גורלו עם התנועה הדתית-משיחית, הפכה מפעל ההתנחלויות המשיחי לקובע מדיניות בישראל.

המפתח להבנת המהלך הוא בהבנת המושגים של אלוהים ודת מול דמוקרטיה, מדע, חילוניות ורציונליזם.

אלוהים!

הוא המצאה אנושית. מטפיזיקה ואמונה בנסתר. הרעיון המעשי הופך את הפילוסופיה לדת. שהיא מימוש הרעיון במבנה חברתי שבו מאוגדים בעלי האמונה לכוח אחד. על מנת לכבוש ולשלוט. המטרה הסופית היא השתלטות על העולם. הכנעת כל האויבים והפחדים בעזרת חברה אחידה שיש לה מרכז אחד.

אצל המצרים, השומרים, האכדים וגם אצל הרומאים, עמד בראש הממלכה או האימפריה, המלך האל. ייצוג אנושי לדמות שהיא גדולה מהחיים. האלוהים היהודי ניקרא מלך מלכי המלכים.  

ומכיוון שכוונות יש לעטוף בסיפורים, שקרים, בדיות ואגדות, נעטפו הדתות בציוויים סוציאליים, מצוות וכל מה שאפשר לקנות בו את הלב האנושי.

מכיוון שאלוהים מופשט ונימצא בענן. וצריך שליח כמו  משה להביא ממנו את עשר המצוות, את ישו על מנת להביא את הבשורה ואת מוחמד, שגם הוא מבשר.

הולדת האסלם בחצי האי ערב והבסת היהודים

האסלם, המאוחרת מבין שלושת הדתות שיש להן אל אחד ומתווך אנושי שהתקדש, הכריעה את  הוויכוח עם היהודים לפני  כ־1500 שנים. מוחמד התחיל לשמוע קולות ולדבר עם המלאך גבריאל, חדיג’ה אשתו הפכה למאמינה הראשונה, היהודים התעלמו מהצעותיו לשיפור הדת, הסתכסכו אתו וכשהתחזק, לקח את מאמיניו, ניצח את השבטים היהודיים שהיה להם שלטון אוטונומי בחצי האי ערב, הרג את הגברים ולקח שלל את הנשים והילדים.

היהודים היו בלתי נסבלים בעיניו כבר אז, למרות שהכיר במקורות היהודיים של האסלם ולכן כלל אותם ואת הנוצרים, שבשלב הזה לא הפריעו להתפתחות האסלם מכיוון שהיו עדיין מעבר להרי החושך, באהל אל־כתב – עמי הספר, מי שהתאסלם הפך לחלק מהאסלם. והיהודים שלא התאסלמו ושנשארו בחיים, הסכימו לשלם כופר נפש בדמות חצי מיבוליהם. מה שהפך את העניין לנוהג- היהודי והנוצרי משלמים ג’יזיה – מס גולגולת וממשיכים בחייהם.  

עד היום, במזוודות.

אלא שכל זה, לא שיכח את שנאתו ונקמותו של מוחמד כנגד היהודים. על כך תעיד סורת העצים והאבנים שמופיע בחדית’ אל צחיח (“האמיתי”). שמספר על הקרב המכריע ביום הדין, שלאחריו יהפוך כל העולם למוסלמי.

הגיאוגרפיה של החדית’ 

החדית’, הספר השני בחשיבותו אחרי הקוראן, הם דברי הנביא. שם נאמר כי היהודים הם חיילי הדאג’אל – השטן, הסיטרא אחרא, שלו  עין אחת ופה כשל כריש והוא טורף אנשים וביום הדין יילחמו חייליו היהודים של הדאג’אל במוסלמים בבריכת הענבים היא בריכת הסולטן. 5000 המוסלמים האחרונים שיוותרו בעולם יונהגו על ידי עיסא- ישו, בנו המתוק של אלוהים, שירד מהשמים להוביל אותם.

המוסלמים ינצחו וכל עץ ואבן שאחריהם ינסו היהודים להתחבא יקרא למוסלמים כדי שיבואו להורגם.

ההתעוררות אחרי הפשיטה של חמאס היא סיפור יום הדין – מכאן ההתעוררות בכל העולם המוסלמי.

דעא”ש נשאו את הרעיון הזה. היזידים הערופים והיזידיות האנוסות היו כליאי הברק של הרעיון.

העיתון אותו הוציא דעא”ש נקרא “דביק” על שם המקום בו יערך הקרב לפני הקרב המכריע בבריכת הענבים.

כל מוסלמי מכיר את החדית’, גם לוחמי החמאס שטבחו, עינו ואנסו את הצעירים והצעירות ברעים.

נתניהו, מתוך בורות ומתוך אמונתו האישית שניתן לשחד את כולם, דאג לממן את החמאס באופן אישי.

נתניהו הוא משיחי דתי. גם אם הוא לכאורה חילוני אוכל טרף, נואף גנב ומושחת, הוא רוכב על הכוח הדתי ומטפח את הפונדמנטליזם היהודי בדמות נוער הגבעות המשיחיי מינוים של בן גביר וסמוטריץ’ אינו טעות. זה האיש וזו זהותו ומכאן נובעת הסכנה שתלויה כעננה מעל מדינת החלום הציונית סוציאליסטית שראתה בחורבן אחד מחבלי הארץ היפים שיצרה ב־7.10.23. ומה שעושה בן גביר עכשיו, עם חלוקת הנשק בשטחים ובערים המעורבות, הוא חלק מאותו ניסיון להגיע לעימות חזיתי במלחמה דתית בין יהודים למוסלמים.

חוסר ההבנה וההשלמה מתוך התעלמות עם הסכנות הפונדמנטליסטיות של החמאס- שהוקם וטופח על ידי ישראל על מנת שתהווה משקל מגביל נגד אש”ף, ומצד שני התעלמות מסכנות הפונדמנטליזם היהודי, הוא ה-7.10.23

האם אפשר לחסל את החמאס?

לא את הרעיון. את הנשאים הפנאטים. אין לנו את הפריווילגיה להשאיר את החמאס, בעל בריתו של ארגון האחים המוסלמים במצרים ושל דעא”ש.

דעא”ש חוסל פיזית על ידי הי.פ.ג  הכורדי, בסיוע אמריקני אווירי.

חיסול הטאליבן באפגניסטאן נכשל מכיוון שהאמריקנים אינם אפגאנים. אבל אנחנו ישראלים. אנחנו מכאן, גם אם יש לנו חלק טאליבני דע”אשי, דתי פונדמנטליסטי, שגורר אותנו לאותו כיוון.

יש 20,000 לוחמי חמאס ברצועה. מספר דומה למה שהיתה דעא”ש  בשיא כוחה והם מאומנים טוב מדעא”ש, בשטח שהם מכירים, מתודלקים בכדורים שיחזיקו אותם ערניים והתקפיים והכינו את עצמם היטב בתשע השנים בהם הוזנו, צוידו ומומנו על ידי נתניהו.

היום שאחרי

נניח שבמערכה מהודקת וממוקדת יובס החמאס. מה יהיה ביום אחרי? מי ישלוט ברצועה?

לפני 17 שנים, אמר לי עיתונאי אמריקני שביקר לא מעט בעזה: תנו אזרחות לכמה אלפי פלשתינאים והם ישלטו בעזה.

שליטה ישראלית דרך צבא פלשתיני שינהל את המקום וירדוף את החמאס או האחים המוסלמים אומרת שיהיה אפשר באמת לשפר את רמת החיים של העזתים, לפתוח להם נמל ושדה תעופה.

המצרים לא רוצים את הפלשתינאים מכיוון שהשמאל המצרי האינטלקטואלי שונא את ישראל – לא מסיבות דתיות – אלא מסיבות פאן ערביות. מצרים נקרעת בין פונדמנטליזם של האחים המוסלמים שמדוכאים על ידי הצבא ב 75  השנים האחרונות לבין הצבא שהתמיכה בו היא תמיכת הצד המצרי החילוני. א־סיסי  לא יוותר על שלום הבית שלו עם מי שעוזר לו לדכא את האחים המוסלמים.

ולכן אנחנו, כבר היום, צריכים להכיר באחריותנו-

לבנות שיכונים, לפרק את מחנות הפליטים, להגיע להסכם עם המצרים על מנת שיקבלו עוד כמה מאות קילומטרים רבועים מסיני, לדאוג למתקני התפלה וחשמל ולא פחות חשוב מזה -למערכת חינוך חילונית.. חינוך הוא הדבר החשוב שיש. הסיכוי היחיד.

הניסיון עם ערביי ישראל מעיד שאפשר להצליח אם באמת מתכוונים לכך. זה לא אומר שלא יהיו התפרצויות, שהזעם והתסכול הפלשתיני מ-1948 ועד היום יעלם, ששנאת היהודים בשל סיבות דתיות וגזעניות תיעלם. אבל הלהבות יונמכו. ויש סיכוי שהסכסוך יחוור להיות טריטוריאלי ובר פתרון.

לפי התרבות הערבית ניתן להגיע לדרגות הבנה והשלום בין אויבים בשלוש רמות: הודנא- הפסקת אש, סאלאם (מה שיש לנו עם ירדן ומצרים ואינו סוף הסכסוך) וסולחה. סולחה שבה כל מה שהיה היה. אנחנו צריכים להגיע לסולחה עם הפלשתינאים.

האם יישארו כיסים של החמאס ודעא”ש והאחים המוסלמים בעזה ובחו”ל? יישארו. לא בעזה.

יש לקוות שמי שיחליף את הממשלה הפושעת הנוכחית – יישם את שיקומה ואילופה של עזה לטובתנו ולטובת היושבים בה.

ואת הרחקתם של היהודים הפנטים המשיחיים מכל מעגל של השפעה והרס.