מלחמה של אחרים

עיתונות - טורים אישיים

ישראל תמיד אמרה שאינה צריכה צבאות זרים שיילחמו בשבילה אבל זו אולי הפעם המובהקת בה ישראל נלחמת מלחמה של אחרים.

שימחת הלוחם את מלחמת הקיום


שילטון החמאס הוא אחד משלושה ממשלים אסלאמיים שעלו באופן דמוקרטי בעולם המוסלמי בשנים האחרונות.
בטורקיה התנגד הצבא למפלגה האסלאמית שזכתה בבחירות, הטיל וטו על מי שעמד בראשה ומפקח על כל צעדיה ועם זאת לא סגר את הדמוקרטיה ולא ביטל את הבחירות.
באלג'יר זכתה מפלגה אסלאמית בבחירות שבוטלו על ידי הצבא, מה שהוביל ב-16 השנים האחרונות למלחמת אזרחים איומה בה קיפחו את חייהם מאות אלפי אזרחים בטרור וטרור נגדי.
בשני מקומות אחרים זה נמנע באלימות– באפגניסטן הופל המשטר האסלאמי על ידי האמריקנים שהעבירו אותו בחזרה לאדוני המלחמה המושחתים ששלטו באפגניסטן לפני ושולטים היום על הכידון האמריקני ובמצרים הוצאה המפלגה האיסלמית שעמדה להצליח מאוד מחוץ לחוק.
החמאס בעזה נבחר בבחירות דמוקרטיות וכנראה די הוגנות על ידי רוב האוכלוסייה שנימאס לה מהמושחתים של הפת"ח. הם הצליחו תוך זמן קצר יחסית, ולמרות המצור והחנק הישראלים, לבסס שלטון יעיל שבו נעלמו הכנופיות והנשק מהרחובות.
אז אם החמאס הוא העם והעם הוא החמאס, מה רוצים הישראלים  מעזה?
או כמו ששאל חבר עיתונאי שיושב באשקלון כי לא נותנים לא להיכנס ולכסות את הרצועה : "טאקטית אני מבין מה אתם עושים, אבל מה האסטרטגיה שלכם?"
יכולתי לענות לו שכמו בהרבה נושאים אחרים (מים חשמל, תחבורה, חינוך) אין לנו שום אסטרטגיה. יש לנו רק טקטיקה, והיא גאונית ועקומה באותה מידה. נשפוך מים לים ונתפיל את המים ששפכנו. נעשה כבישים ומחלפים עקומים ונאשים את הנהגים. נצא מעזה בלי לחשוב תוך הריסת כל היישובים שהקמנו, נסגור את הרצועה, לא נכיר בבחירת האנשים ונתלונן שהם יורים עלינו קסאמים .
זו האסטרטגיה אמיתית של מדינת ישראל.
יאמר לזכותם של העזתים והחמאס, שהם מספיק טיפשים ואלימים בפני עצמם על מנת להמשיך לירות קסאמים, מרגמות וקטיושות על ישראל, למרות שישראל די התאפקה וקיוותה שביציאה החפוזה של 2005 תוסר ממנה האחריות והמגע עם עזה.
טעתה.
באחד הימים הראשונים של ינואר 2009  שאלתי את ציפי ליבני, שרת החוץ של מדינת ישראל, שבאה מישיבת קבינט מצומצמת בקרייה, למה מדינת ישראל לא פורשת את המערכות נגד הקטיושות, הקסאמים ופגזי המרגמות שיש לה – את הפלאנקס  של רייטאון. תותח מהיר ירי שיוצר עננת רסיסים שאמורה לעצור טילים שמנסים לפגוע בספינות חיל הים ומשמש בהצלחה גדולה (85%) את האמריקנים בעירק ובאפגניסטאן. מעיון בדו"ח מבקר המדינה שמונח על שולחנה של השרה כבר משבוע שעבר, עולה כי המערכות האלו נמצאות במחסני מערכת הביטחון והצבתן לא נשקלה מעולם מסיבה לא ברורה חוץ מטיפשות קולוסאלית.
"אה-" אמרה שרת החוץ "אני לא יודעת, חשבתי שמערכת הביטחון אמרה שזה לא כל כך עובד-"
כשהערתי לה שדו"ח מבקר המדינה קובע שאין שום סיבה לא לפרוש את המערכות שיש בידי מערכת הביטחון הישראלית וכי אי פרישתן נובע מכך שלאף אחד אין אינטרס כזה, כי זה יכול לעצור את הקסאמים והקטיושות ולייתר מבצע צבאי רב נפגעים היא אמרה:
"באמת אין לי מושג - תעביר לי פקס עם המובאות מדו"ח המבקר למשרד ואני אעיין בזה."
ככה עונה שרת החוץ של מדינת ישראל, הטוענת לרשות הממשלה, אחת משלושת מקבלי ההחלטות הבחירים של מדינת ישראל – אין לה מושג שיש משהו שייגן על אזרחי המדינה ויימנע את מדינת ישראל מלהתגלגל לתוך מבצע שאף אחד לא יודע איך הוא ייגמר.
זאת אומרת אף אחד במדינת ישראל.
יש מקום אחד במזרח התיכון שמחכך את ידיו בהנאה גדולה כי ישראל עושה בדיוק את מה שהיא רוצה שיעשה.
מצרים של מוברק שמלקק את שפתיו כחתול גדול.  האלה החתולה – באסטיט – היא אלוהות מצרית בת אלפי שנים שעיר שלימה הוקדשה לה בדלתא ושם היא עדיין קיימת.
הכל היה כאן. גם מצרים, גם יהודים,  גם ערבים. וכל פעם שהמצרים הבטיחו משהו ליהודים – היהודים אכלו אותה. תקראו היסטוריה, או אולי עדיף – תנ"ך. כי הכל פה מערכת של אמונות, לא של שכל.
זו לא מלחמה. זה אולי מה שהצבא נוהג לקרוא תרגיל על רטוב. זאת אומרת כולם הולכים עם דו"ח וינוגרד בתור מגן ישבן רחב ומקיף והכל על פי הספר- פיקוד העורף, הכרזה על מלחמה פקודות ומטרות, אבל נדמה, כרגיל, שאין מטרות אמיתיות לתרגיל העונשין. חוץ מתג מחיר – הרוגים ישראלים ופלשתינאים. והרבה אם אפשר.

aza 2008
זרחן על עזה? לא יכול להיות


כי אם זה מבצע שבא להפסיק את הקסאמים והקטיושות, הרי שישראל היתה פורשת מזמן את סוללות הפלאנקס. ואם באמת היו לוקחים ברצינות את העניין הזה – היו בודאי מביאים את הנאוטילוס ומפסיקים לספר סיפורים. אבל למי איכפת מבני אדם פה, לא פה ולא שם.
יתרה מכך, דו"ח המבקר קובע דבר לא פחות שערורייתי, שהמערכת הישראלית המפותחת – כיפת ברזל, מפותחת לא מכיוון שמישהו הזמין משהו, אלא מכיוון שכך החליטו לפתח אותה ברפא"ל.
אף אחד לא הנחה את רפא"ל לפתח משהו יעיל ומיידי. רפא"ל החליטו מה לפתח וכמה זה יעלה.
אף אחד לא הגדיר טווחים ומטרות. זה כמובן יעבוד. אבל מתי? ועל מה זה יגן? וכמה זה יעלה?
אלו לא שאלות ששואלים במדינת ישראל.
גם לא מה מטרות המלחמה.
ומה מטרת המלחמה?
שרת החוץ טענה כי ישראל עובדת בשני מישורים – במישור הצבאי על מנת לשבור את יכולתו הצבאית של החמאס ובמישור המדיני על מנת להגיע להפסקת אש ארוכת טווח. היא, כמו עושי המדיניות האחרים של מדינת ישראל, לא מדברת על שבירתו של החמאס אם כי בפועל ישראל מחסלת מנהיגים ומצרה את צעדיו על מנת לשבור אותו ולהבאיש את ריחו בעיני האוכלוסיה המקומית.
היא גם לא מדברת עם החמאס, היא רוצה שמצרים תתווך בין ישראל לחמאס.
יותר מתמיד, עושה רושם שישראל לא בדיוק יודעת מה היא רוצה – היא יותר יודעת מה היא לא רוצה – שלא יירו עליה קטיושות וקסאמים, לא להכיר בחמאס עד שהחמאס יכיר במדינת ישראל ובתהליך אוסלו, לא לפתוח מעברים ויותר מהכל – לא לשלוט בעזה ואם אפשר, להקים את יצחק רבין המנוח מהקבר שקבע כבר שהכי היה רוצה שעזה תטבע בים.
זה מה שהצד הישראלי רוצה. ומה רוצה החמאס? דרישתו העיקרית היא פתיחת המעברים חוץ מהדרישה ההדדית מול ישראל שתפסיק את האש.
אלא, שבניגוד לרושם שנוצר, את החמאס לא מעניינים המעברים לישראל – המלחמה היא על פתיחת המעברים למצרים – על מנת לחבר את עזה לעולם הערבי.
ולמה שיהיה איכפת לישראל אם עזה תהיה מחוברת למצרים?
לישראל לא צריך להיות איכפת– למצרים איכפת.
מצרים של מובראק, הנתמכת על ידי סעודיה וארצות הברית ומה שמכונה הציר המתון- מאוד לא רוצים לפתוח את הדלת לחמאס ולהכיר בו בתור שלטון לגיטימי - שלטון אסלאמי לא מושחת שנבחר בבחירות דמוקרטיות? ירחם השם.
כי המצרים, שהוציאו את האחים המוסלמים מחוץ לחוק ורדפו במשך שנים את קנאי האיסלאם בעזרת צבא ומשטרה, ממש לא רוצים מדינה אסלאמית בחצר האחורית ולכן המצרים מתעקשים שהמעברים יישלטו על ידי ישראל. אולי על ידי אבו מאזן,  אבל לא על ידי החמאס.
כי אמצעי לחימה בין כה וכה עוברים מתחת לקרקע או דרך החולות ומים ולא דרך מעברי גבול מסודרים – אלו סגורים מיוני 2007, כשהחמאס השתלט על הרצועה.

aza 2008
מרגמות על עזה


זאת אומרת, כל המבצע הגדול של צה"ל לא נועד להגן על שדרות וישראל מפני קטיושות, קסאמים ופצצות מרגמה שכן לאלו יש פיתרון בעזרת מערכות נגד שלא נפרשות ולא לכבוש את עזה (דבר שמעורר חלחלה אצל כל בנאדם שפוי), אלא פשוט להחליש את החמאס כדי שירוץ למצרים כדי שהמצרים יוכלו להיראות כמתווכים ולהביא את ההסכם הנוח להם שבו ישראל והרשות הפלשתינית שולטים במעברים למצרים, חמאס  ממשיך לנהל את עזה ולהבריח נשק לא מאוד מסוכן ומשמעותי דרך המנהרות ומצדיק בכך פרישה מוגברת של צבא ומשטרה מצריים על הגבול הישראלי, הפסקת ירי הקסאם והקטישות והחזרת הרגיעה. ניהול ושליטה ואם אפשר- יום אחד החזרת אבו מאזן והפת"ח הלא דתיים.
ומה האינטרס הישראלי האמיתי? פתיחת המעברים שינוהלו על ידי המצרים והחמאס עם הקפדה על כך שלא יעבור נשק דרך המעברים, פתיחת נמל עזה ושדה התעופה בדהנייה ויצירת מציאות נורמאלית כמה שיותר בעזה. גם הודנה של 40 שנה (אפשרית לגמרי מבחינה דתית ופרקטית) עם ארגון שרוצה להשמיד את ישראל אבל מכיר שהוא חלש ולא כרגע.
אלו היו צריכות להיות מטרות המבצע והגזר אותו תציע ישראל לחמאס. אבל זה כמובן אינטרס ישראלי ולא מצרי ולכן ישראל אף פעם לא תציע אותו, כמו שלעולם לא תדאג להגנה על עצמה מפני קטיושות, קסאמים ופגזי מרגמה כדי שתוכל להמשיך ולטעון שהיא מותקפת על ידי טרור רצחני.
ישראל תמיד אמרה שאינה צריכה צבאות זרים שיילחמו בשבילה אבל זו אולי הפעם המובהקת בה ישראל נלחמת מלחמה של אחרים.

aza 2008
מערכת הביטחון הישראלית שמה זין על בית המשפט הגבוה לצדק ומונעת מעיתונאים לא מטעם לסקר את עזה

עזה. כיסופים

על הטיפשות. מי יגן מפני הקאסם

הארץ - אהוד ברק כרמטכ"ל התנגד למערכת ישראלית נגד טילים. הוא ממשיך להתנגד. המציאות לא משנה לו.

כל מה שרציתם לדעת על החלטותיו החכמות של אהוד ברק לאורך השנים

עדויות החיילים ממבצע עופרת יצוקה - הארץ

הוספת תגובה


Security code
רענן