שאנטי שאנטי בלגן ,מסע ישראלי בהודו, חרגול 2004

כפות רגלי הנווד הן כמו פרח, נפשו צומחת ומבשילה את הפרי וכל חטאיו מתמוססים בעייפות הנדודים ולכן צא לנדוד!
מזלו של זה שנישאר במקום דורך במקום. הוא מתרומם כשהוא קם הוא ישן כשהוא ישן הוא יוצא לדרך כשהוא יוצא לדרך. ולכן, צא לנדוד!
- האל אינידרה לעלם רוהיטא, מתוך איטריה ברהמנה, הריג-וודה

"כשאתה נוסע, שאל לעצתו של נוסע
לא את זה שהססנותו גורמת לו לשבת במקום אחד
מוחמד אומר: אהבתו של אדם לארצו היא חלק מהאמונה.
אבל אל תבין את הדבר כלשונו!
ארציך האמיתית היא במקום אליו אתה נוסע
לא איפה שאתה עכשיו
אל תפרש לא נכון את החדית"
- ג'לאל א-דין רומי, שלושת הדגים (*).

"...אני משתמש בשיטה הזאת על מנת להסביר מהו הדבר שכל סופר שמנסה לתאר את המזרח עומד בפניו: איך לתפוס את הכל, איך לגשת לזה, איך לא להיות מובס או חסר אונים על ידי העומק, הגודל, והמידות הנוראות שלו."
- אדוארד סעיד, אוריאנטליזם.

עטיפת הספר - שאנטי שאנטי בלגן