האביב הערבי התחיל בחורף 2011 , זעזע את העולם הערבי ועורר חשש מהול בפליאה

יש מי שהחירות מוצאת חן בעיניו, יש מי שרואה בו אסון ואיום, יש מי שהתפרקות המשטרים הישנים פותחת לו דלת של הזדמנות. כלי התקשורת נהנים מהמהומה, מזינים אותה ומתפרנסים ממנה המהפכות מאפשרות את מה שקשה לראות ביום-יום היציב של מדינות – הן מאפשרות חדירה מהירה ועמוקה לשכבות שונות של חברה שנסתרות בדרך כלל מהעין.

הצילומים מביאים את סיפור המהפכות מבפנים- את האנשים שעשו ועושים אותן, את אי הסדר, ההתרגשות והאלימות, את הקריקטורות שמבטאות בלי מילים את כל מה שרוצה להיאמר ואת התיקווה והשימחה במצרים, בלוב, ואצלנו .

אחרי עשר שנים אלימות דומה שהמהפיכות, שהוזנו וטופחו על ידי טורקיה, סעודיה וקטאר, דוכאו באלימות. מה שהיה הוא שיהיה. ברוב המקומות ייקח לפחות עוד עשור להתאושש מהן. גלי פליטים שוטפים את העולם. מה שהחל בפרץ של אלימות ואופטימיות, טבע בנחלי דם והרס ובפסימיות