דרך המשי - ספר המסע


בקיץ 1991 יצא צור שיזף לחצות את אסיה מאיסטנבול לבייג'ינג על דרכי המשי. את הדרך מטיבליסי ועד הגבול הסיני עשה עם מלך ג'ורג'יה, לאדו בגרטאיוני במכונית "לאדה" חבוטה וצולעת, בה נהג האביר זאזא ציצישווילי, ארכיטקט, הרפתקן ואיש המושיט את ידיו לשמים כדי לקטוף כסף חולף.
">
מהדורה חדשה של הספר יצאה ביולי 2013. ניתן ליצור קשר ולהזמין את הספר ישירות על ידי משלוח המחאה על סך 83 ש"ח עבור מבדד רמון תד 651 מצפה רמון 80600 או בהעברה בנקאית למבדד רמון בנק מזרחי סניף 436 חשבון 158291 ולשלוח את אישור ההעברה במייל



לרכישת המהדורה הדיגיטאלית בבוקסילה
לרכישת המהדורה הדיגיטאלית באינדיבוק
רכישת המהדורה הדיגיטאלית בעברית


המלך נסע על דרכי החשיש האסיניות על מנת לאסוף צמחי וזרעי קנבוס אינדיקה לגן הבוטני המלכותי בדושטי. צור שיזף יצא לראות את דרכי המשי. לבקר בטביליסי של וכטאנג גורגאסלי-בעל ראש הזאב, בסמרקנד של טימורלנג-הצולע, בטקסילה בעקבות אלכסנדר מוקדון, בשיאן של הקיסר ההאני וו-די ובבייג'ינג של קובלאי חאן, קיסרו של מרקו פולו. באקו, בוכרה, טאשקנט, דושנבה ואוש. סין וההרים השמימיים, פקיסטאן ודרך הקרקורם בתפר שבין פמיר והינדו כוש. ושוב לסין, לקשגר האגדית ולטורפן, נאות המדבר של דרך המשי, ומשם למחוז גנסו לדון הואנג- הלפיד הבוער שבקצה החומה הגדולה, לשיאן, לעיר האסורה בבייג'ינג ולג'ונקות בהונג קונג. זהו מסע המחבר עבר והווה, דמיון והרפתקה, מפליג במעבורת בים הכספי, מיטלטל במשאית סינית החוצה את הפמיר, מתנדנד ברכבת איטית הנוסעת למעבר חיבאר ובאוטובוס צפוף המתגלגל לדרה, עיירה על הגבול האפגני שבה מייצרים נשק ברחוב ושקיות חשיש מתגלגלות על הריצפה. דרך המשי.


דן דאור על "דרך המשי":

פחות פסיבי מברוס צ'טווין ונדיב יותר מפול תרו, צור שיזף חוצה את דרך משי ו2000 ומשהו שנים. הוא לא מחפש סוסים ואת תרבות המערב, זאת אומרת את הודו, כמו הסינים, וגם לא רוצה לסחור בנצרות או לעשות עסקים, כמו רבים לפניו ואחרי על הדרך ממערב למזרח ....

כל הדלתות נפתחו לפני הסופר בעל הדרכון הבריטי, ה"חוצפה" הישראלית הצמא ליידע והתשוקה להרפתקה.

הוא נסע מהר ועבד קשה, ובניגוד משמח למה ספרי מסעות אחרים שפורסמו בעברית, קרא לא מעט.

הפרוזה מהירה וקצבית – ויש בה תיאורים קצרים, שברי שיחות, סיכומים היסטורים קצרים שיש בהם מובאות, שמות, הפניות וקטעים מתוך ראיונות – יש בהם סוג של נימוס: מי ששמע- שמע, מי שחשב- חשב, ומי שלא -  גם בסדר. הזרעים ששיזף זורע  לאורך הדרך ללא טירחה, גורמים לקורא לחשוב. או שלא. ניתן ליהנות מהמוסיקה האנרגטית גם בלי לפענח את הסטקאטו.

 

כל מי שאי פעם חלם על סמרקנד, דון הואנג, מרקו פולו, אבן בטוטא, בנימין טולדו, שואן דזנג, ארול שטיין, בוכרה או קשגר, יודע לפחות באופן כללי מה מניע את הספר היפה הזה.

ואחרי שקראתי במהירות דרך העמודים הצפופים, אני יכול רק להודות לצור שיזף שעושה כל כך הרבה כדי להביא את המציאות לשמות המכושפים, ועושה זאת מבלי לפגוע בקסמם.

דן דאור 1993



הספר במהדורתו המקורית אזל ב-2004. מהדורה חדשה  (חמישית) יצאה ביולי 2013

צור שיזף על דרך המשי


הוספת תגובה


Security code
רענן