תיאור
במרחק נסיﬠה של כמה שﬠות ממרכז ישראל, שוכנת אחת התרבויות המרתקות בﬠולם בחמשת אלפים השנים האחרונות. ﬠמק הנילוס הוא ﬠרש התרבות המצרית הפרﬠונית ואחד המקומות בהם נוצר המונותאיזם היהודי. כפי שהדבר נשמר במסורת. מה שיוצר הקשרים שהם חלק מהתרבות, מההיסטוריה ומהמורשת היהודית והישראלית.בתקופת השלטון הפרסי במצרים, יישבו יהודים מארץ־ישראל בגבולותיה השונים. ובתקופה ההלניסטית יצרו יהודים מרכזים חשובים באלכסנדריה ובדלתא. אף שהיישוב היהודי נפגﬠ במרד החורבן ובמרד התפוצות, הוא המשיך להתקיים במשך כל ההיסטוריה המצרית ונעלם כמעט לחלוטין רק ﬠם קום מדינת ישראל.אולם תולדות היהודים במצרים יכלו להתבטא רק על רקע העושר העצום של נאת המדבר הגדולה בעולם, הנאה שהנילוס הזורם אלפי קילומטרים ממרכז אפריקה משקה. ﬠד שנות ה־70 של המאה העשרים, הרביד הנהר את משקﬠיו לאורך עמק הנילוס בגאות שנתית והביא כמויות ﬠצומות של חול ששקﬠ על חופי הים־התיכון בין אלכסנדריה לחיפה. ואכן, לזרמים ההיסטוריים של מצרים, השפﬠה ﬠצומה ﬠל הארץ הקטנה שמצפון לה.וﬠם זאת, למרות שהמדריך משתדל להביא בהרחבה יחסית את הפן היהודי־ישראלי, מצרים ﬠומדת גם בלעדיו. רוב המטיילים אינם מודעים לנקודה היהודית כיוון שהפירמידות, המקדשים, המסגדים, השווקים, בתי־הקברות, המוזיאונים, הנילוס, סלעי הגרניט, מרחבי החול, מדבריות הסלﬠים, מטעי התמרים, הפאפיות, המנגו, קני הסוכר, תואי המים, תעלות הדלתא וים האדם האינסופי של קהיר, מספיקים לכל בר־דﬠת לרצות להגיע אל הארץ הנפלאה הזאת. ודאי שלישראלי, שניּצב מעבר לגדר במשך שנים ארוכות, יש טﬠם לעלות על אוטובוס. לתפוס מונית או לנחות בשדה התﬠופה של קהיר מערב, ולצאת לתור את הארץ שהיתה אחד ממרכזי החוכמה בﬠולם הקדום.ויש גם לזכור שמאז ימי הביניים, מצרים היא לבו של הﬠולם האיסלאמי ובה האוניברסיטה המוסלמית הקדומה בﬠולם. עיר בת מאות מסגדים ושווקים. המגע הזה, המתח בין עבר מפואר להווה צפוף, הוא משהו שיש לחוש. דבר מרתק לישראלי הנמצא בוויכוח עם הﬠולם הﬠרבי. מצרים היא בﬠיקר האדם ומﬠשה ידיו. והנילוס. והמדבר. וסיני.
ביקורת
מדריך סיני ומצרים הוא למעשה המדריך היחיד בעברית המקיף את מצרים וסיני בנשימה אחת. המדריך יצא לראשונה ב-1994 בהוצאת כתר ועודכן מקץ 26 שנים.
פרק לקריאה
טיול גלישה מסלול טיול בגוש הפיראני לואדי האבו־חשייב. מזרח סיני. הטיול בוואדי אבו־חשׁײב נמשך שלושה – ארבעה ימים.מסלול הליכה המשלב טיפוס עם מטען כבד במדרונות תלולים וגלישה (סנפלינג).בוואדי כעשרים מפלים המצריכים גלישה. רובם בין חמישה עשר ועשרים וחמישה מטרים. בחטיבה השלישית, קרוב לשׁפך, מפל שגובהו כ־70 מ’ ולאחריו שני מפלים שגובהם בין 45 ל 50 מ’.בואדי עצמו מי גבים. בוואדי אום־שוק (בעליה להר) נובﬠ מﬠיין כל השנה. מימיו מכילים אחוז גופרית גבוה אך הם טובים לשתייה.המסלול מומלץ למטיילים בעלי מיומנות גלישה טובה וכושר גופני גבוה. גם באביב, מצריך המסלול (לפחות בתחילתו), בין ארבעה לחמישה ליטר מים ומטען חבלים כבד (שני חבלי 100 מ’, חבל 40 מ’ – שיספיק לרוב המפלים חוץ מהגדולים, ﬠיגונים, טבעות, חבלי ﬠרסל או ערסלים מוכנים). כללי:פארש אבו־חשייב וואדי אבו־חשייב המנקז אותו מזרחה ונשפך לוואדי ד’הב, מצויים שניהם בתוך הגוש הגﬠשי-מותמר של ג’בל פיראני השייך לגוש ההררי של מזרח סיני. שיאו של גבל פיראני מתקרב ל־1700 מ’ מעל פני הים. הוא מוגבל על ידי מﬠרכת שברים גדולים (ואדי נצב-שלל מצפון וממﬠרב, ואדי ﬠ’ע’יב וד’הב ממזרח ויובלי ואדי כיד מדרום). ההר צחיח ושיפוﬠ ואדיותיו, משום השברים החריפים המקיפים אותו, גדול. אותו שיפוﬠ חריף כלפי החוף (מפארש אבו־חשייב – 1,300 מי מﬠל פני הים. לקצה המפלים 300 מ’ מﬠל פני הים לאורך שלושה קילומטרים) הוא שיוצר את עשרות המפלים לאורך אפיקו המתפתל של הוואדי (היובל המרכזי) היורד מזרחה.יפה לא פחות מיובל המפלים של ואדי אבו־חשייב, הוא היובל הדרומי של ואדי אום־שוק הﬠולה בתלילות לתוך הפארש. ביובל סלﬠי ﬠנק (בולדרים) בכמות ובצפיפות הﬠולה בהרבה ﬠל ואדיות אחרים בסיני. גם כאן, לאורך פחות משני קילומטרים, מתגבר הוואדי ﬠל הפרש גבהים של 800 מ’ אנכיים.בתוך אפיק זה רק מפל אחד שראוי לגלוש אותו וגם אותו אפשר לעקוף בדייק מימין (כשיורדים את הנחל – מדרום). מסלול הטיול:את המסלול ניתן לﬠרוד בתחבורה ציבורית. נסיﬠה באוטובוס מטאבה (כדאי לברר שעת יציאה של אוטובוס, לרוב סביב 10 בבוקר) עד למקום בו חוצה ואדי אום שוק את הכביש (נ.צ. 6420.1559) שני קילומטרים דרומה מצומת ד’הב, או ﬠד למקום בו חוצה ואדי אבו־חשייבאת הכביש (6390.1560) 6 קמ’ דרומה מצומת ד’הב.נראה כי יש יתרון לרדת בפתח האבו־חשייב, לﬠלות בו 3 קמ’ ואז לﬠלות בוואדיון צפונה (6368.1570) לחצות לתוך ואדי אום שוק ולהמשיך בו מערבה.אפשרות אחרת היא לשכור ג’יפ או טנדר בדואי שיסיﬠ את המטיילים ﬠד לקצה דרך הרכב שבתוך ואדי אום שוק – חיסכון של תשﬠה קילומטרים – חצי יום הליכה ומים.אין צורך במורה דרך בדואי והפיקוח אינו הדוק. יום א’ – בנ.צ. 1609.6365 מתפצל יובל מישני של ואדי אום שוק מﬠרבה. בפתחה סימני רחבות מגודרות של בדואים וגללי גמלים וﬠיזים. הבדואים נוהגים להיכנס אל הוואדי כדי לקחת מגביו מים, ﬠצים ולהינפש מהציוויליוציה הד’הבית. מפיצול הוואדי ממש, מסמן רוג’ום ﬠלייה על שלוחה צפונה. אפשר לﬠלות ﬠל השלוחה ולמשוך לאורך הרגמים. הרגמים יורדים בחזרה אל הנחל לאחר כשלוש מאות מטרים. הﬠלייה באה לעקוףמפל בלתי ﬠביר (חלקו התחתון שלילי) שגובהו כﬠשרים מטרים באפיק הנחל, כדאי יותר ללכת בתוך הנחל ﬠד למפל ואז לﬠקוף אותו משמאל (מדרום) בדייק נוח. כקילומטר אחרי הפיצול הראשון, מתפצל הנחל שנית. יש להמשיך ללכת ביובל הצפוני (הימני), היובל הדרומי (השמאלי) הוא יובל בולדרים, ועולה בתלילות אל הפארש. היובל אינו מומלץ לעלייה והוא קשה מאוד.במרחק מאתיים מטרים מהפיצול הראשון, מתפצל הוואדי שנית. באפיק הנחל הדרומי (השמאלי) נמצא מﬠיין למרגלות מפל שלמימיו טﬠם גופריתי (1615.6350). המים ניתנים לשתייה. במﬠיין יש למלא כמות מיים מירבית!!! מﬠבר למﬠיין מספר מפלים לא ﬠבירים ולכן יש לחזור מהמﬠיין לאפיק הדרומי ולהמשיך לﬠלות בו כ־200 מ’ ואז לחצות אל השלוחה מימין (מדרום) ולרדת בחזרה אל היובל שבו המעיין ולהמשיך לﬠלות בו. כדאי למצוא מקום לינה כ־2 קמ’ מהמﬠיין במﬠלה הוואדי. יום ב’ – בוואדי הראשון הגדול המצטרף משמאל (ממזרח) כשלושה קילומטרים מהמﬠיין, ניתן לעלות לכיוון הרכס ולמשוך מקצהו דרומה ואחר כך מזרחה לכיוון האוכף שבין נ.ג. 1205 ונ.ג. 1485). השביל (לא קיים שביל אמיתי, אם כי רוב המסלול מסומן ברוג’ומים) עולה לאוכף הנמצא בין נ.ג. 1485 וכיפת סמויה שממﬠרכ לה. מהאוכף שעליו קורל (מבנה אבנים קטור) יורד שביל אל הפארש (ﬠמק הררי גבוה). יש ללכת בשביל ישר דרומה אל יובלו העליון של ואדי אבו־חשייב. המים הבאים נמצאים . בגבים בתוך הואדי, במרחק של כשלושה קילומטרים דרומה מראש האוכף. בוואדי ﬠצמו ארבﬠ חטיבות מפלים. חטיבה ראשונה, שבה ארבעה מפלים שיש לרדת בגלישה וﬠוד כשמונה שאפשר לרדת בידײם, מתחילה במרחק של כ־3.5 קמ’ מהאוכף, במקום שבו פונה הװאדי צפון מזרחה. כל המפלים בחטיבה זו נמוכים מ־20 מ’. את החטיבה הראשונה ניתן לרדת בו ביום. יום ג’ – הוואדי מתרחב לאורך קילומטר ומגיﬠ לשלושה מפלים אותם ניתן לעקוף בקלות יחסית מימין (דרום מזרח) או לגלוש אותם. בחטיבה זו נמצא מפל ומתחתיו קנים. מים בברכת הקנים. לאחר כקילומטר, מתחיל המעוק הנוסף. (החטיבה השלישית) שבה חמישה מפלים אותם יש לרדת בגלישה או לפחות בעזרת חבל מסייע וחבל ביטחון. גם מפלים אלו אינם גבוהים מעשרים מטרים. לרגלי כל המפלים גבים המחזיקים מים ראויים לשתייה, וליד כל אלו הנגלשים, מﬠגנים טובים. ליד חלקם נקודת ﬠגינה אחת בלבד.קטﬠ המפלים השלישי מתחיל לאחר כשני קילומטרים, לא הרחק מהמקום בו פונה הוואדי לדרום מזרח בצורה מובהקת. בקטﬠ זה חמישה מפלים. הראשון בן כ־35 מ’. הבא הוא בן 70 מ’. לפני המפל הראשון ﬠמוד גרניט חרוטי. אפשרות מילוט מהוואדי בטיפוס ארוך וקשה מאוד צפונה אל אוכף וממנו ירידה (אפשרית ללא גלישה) אל אפיק ואדי אום שוק. המסלול נגמר מﬠל המפל הראשון בוואדי אום שוק. אם יש בﬠיית מים, יש לחזור במﬠלה הוואדי כ־300 מ’ ﬠד למﬠיין.ביום זה כדאי לגלוש את מפל ה־70 ולישון כ־500 מ’ מתחתיו, ליד בריכת מים רב שנתית. מתחת למפל ה־70, מפל מדורג אותו אפשר לרדת ללא חבל מימין (דרום). יום ד’ – שני מפלים קטנים מתחילים את היום והמפל הבא הוא בן כ־50 מ’ והוא מהנפלאים שיש. ירידה דרך חלון מתחת לבולדר, חלקו שלילי ואחריו קטﬠ חיובי. גובהו של המפל הבא הוא קרוב ל־50 מ’ והﬠיגונים תלויים ﬠל בולדר ﬠנק. מﬠבר למפל זה ﬠוד מפל וﬠוד כמה שאפשר לגלוש בקלות או לרדת בﬠזרת חבל ביטחון. את שני המפלים האחרונים אפשר לﬠקוף משמאל (מצפון) במאמץ גדול ולא בטוח, או לגלוש. הﬠיגון בראשון בﬠייתי ואפשרי ﬠל זיז קטן בצד הימני של המפל, ובשני, מצד ימין (דרום), חבוי בסבך, יש סלﬠ טוב לﬠיגון. מסוף הקניון, מתרחב ואדי אבו־חשייבלאפיק רחב מאוד. הכביש חוצה וﬠובר באפיק 3.5 קמ’ מפתח הקניון.*למי שאין בידו חבלים למפלים הגבוהים, ניתן, במאמץ גדול, לטפס צפונה מהאפיק(1591.6346) אל האוכף שבין נ.ג. 1275 לכיפה סמויה ממזרח לנ.ג.1485 ולרדת אל אפיק הבולדרים שנשפך לאחר שני קילומטרים (קשים, אך ללא מפלים פרט לאחד הנאכף מימין (מדרום) אל אפיקו המרכזי של ואדי אום שוקי, שבו מפל אחד בן 20 מ’ המחייב ירידה בגלישה, או ﬠקיפה קשה ממזרח (מימין).למי שמתﬠתד ללכת במסלול זה, יש להמליץ ﬠל לפחות 5 ליטרים מים לטובת הﬠלייה.בהמשך המסלול וﬠד לכביש ולמﬠשה לד’הב, אין מים בכלל.הﬠרות: מסלול קשה ויפה מאוד.