צור שיזף

הליכה בהרים היא דבר שמצריך מחשבה מוקדמת. במיוחד למי שמתעתד לחצות את קו הגובה 3000.

מסלול הטיול

יום 1. טיסה תל אביב דלהי
יום 2. הגעה לדלהי ואוטובוס לקיריגנגה.
יום 3. עליה לפולגה.
יום 4. עליה לקיריגנגה
נוף אלפיני ירוק עם עמק וקשת כפולה כשיורד גשם. מתוק ושווה מאוד. מעיינות חמים. מקדש קטן ומספר בתי תה בהם ניתן לישון ולאכול. יש הפרדה בין גברים לנשים.

יום 5. קיריגנגה. טיולים קטנים ותענוג גדול. התאקלמות לגובה.

יום 6.  יציאה מקריגנגה והליכה של כ-5 שעות (12 ק"מ)ביער מחטנים, הראשונה. המסלול בעליה לא קשה . הליכה לאורך הגדה הצפונית של נהר הפרווטי. חניית הלילה ב- Bhojtunda, נוף שווה למפל גדול ולקניון האדיר של הפרווטי. במקום יש צ'אי-שופ ושני מחסות חורף.
יום 7. הליכה מתונה בנוף חשוף עם צמחיה עשבונית, העלייה מתונה והדרגתית ו. לאחר כ-2.5 שעות הליכה מגיעים לנקודה בה החלה בעבר בנייתו של סכר אך העבודה נפסקה. בנקודה זו חוצים את הנהר על קרונית קטנה (מעין אומגה). משם כשעתיים הליכה לפנדו ברידג' (Pando Bridge), מספר מטרים לפני כן יש מעבר מעל בולדר ענק, המצריך העזרות בחבל. זוהי נקודה בה ניתן לעצור לחניית לילה אך ניתן להמשיך מעט הלאה, במעלה העמק עד לרגליו של הר אדיר הנקרא קולו אייגר (Kulu Eiger), המתנשא לגובה של 5646 מטר. יום הליכה של 18 ק"מ. הלינה בגובה של 3800 מטר לערך.
יום 8. עדיין בעמק פרווטי, הליכה מתונה בעמק גדול ופתוח. לקראת סוף היום מגיעים למורנה (סוללת עפר הנוצרת מגלשית קרחון הדוחף לפניו חומר), הנראית כסכר אדיר על הנהר, הולכים בצידה הדרומי של המורנה, עליה לא קשה על בולדרים. בסוף העליה מתגלה אגם גדול בשם מאנטה ליי (Manta Ley) – התרחבות של הנהר וחניון הלילה.
סה"כ הליכה ביום זה כ-5.5 שעות כ- 12 ק"מ. מסופו של יום זה ולמשך היומיים הקרובים, עשוי מזג האוויר להיות קשה והטמפ' עשויות לרדת.
כי בימי ההליכה ה-7 עד ה-9 יכול להיות מזג אויר קר ביותר וסוער, כולל מפגש עם סופות שלגים וערפל כבד שלא מאפשר ראות מעבר ל-3 מטר!

יום 9. התעוררות לנוף פסגות מושלגות שמשתקף באגם. היום הקשה ביותר בטרק מבחינה פיזית. תחילת היום בהליכה על המורנות שמסביב לנהר, נוף הנראה כהליכה בתוך מחצבת חול נטושה עם אגמי מים. לאחר שעה של הליכה על המורנות מתחיל הטיפוס. הטיפוס הוא על דרדרת אדירה, אין שום סימן ברור לשביל. ההליכה על הדרדרת קשה ומפחידה ויש לשקול כל צעד. גם הגובה הרב מהווה גורם משפיע על קצב ההתקדמות ומקשה על הטיפוס. הטיפוס ערך בין שעתיים לשלוש, עולים בגובה כ-400 מטר. לאחר העלייה, ההליכה היא בעמק שבראשו קרחון, אותו קרחון שלפני נסיגתו יצר את המורנות שפוגשים בדרך. ההליכה גם פה היא על בולדרים ויש להיזהר מאוד. בחלק זה העלייה מתונה הרבה יותר. חניון הלילה ממוקם מתחת לפס (מעבר הרים) בגובה של 4700 מטר ואם מתמזל המזל ואין עננים הנוף עוצר נשימה, הכל מסביב מוקף קרחונים אדירים.

יום 10. חוצים את הפס! ההליכה מתחילה על דרדרת, לאחריה שטח מתון ודרדרת נוספת המסתיימת בקרחון. חוצים את הקרחון, יש להיזהר מקרוואסים (בקעים בקרחון), בסופו עליה נוספת של 50 מטר על דרדרת ובסופה מגיעים לפאס בגובה של בין 5000 ל-5300 מטר . מחניון הלילה לפס, הליכה של כשעתיים וחצי. מהפס מתחילה ירידה על קרחון שנמשכת עד חצי שעה ומשם ירידה תלולה לעבר עמק פין. כאשר יוצאים מהעננים מתגלה נוף מדברי מדהים שבמרכזו זורם נהר הפין. הנוף שונה בתכלית מהנוף בו הלכנו בארבעת הימים האחרונים. השינוי והמעבר הזה הם אחד מרגעי השיא של הטרק. מהפס עד לקצה הירידה יורדים כ-1000 מטר בגובה. מתחתית הירידה מתחילה הליכה של כשעתיים על שביל צר מאוד לאורך הנהר.

יום 11. יום ההליכה האחרון והארוך ביותר בטרק, כאשר נקודת הסיום היא בכפר קטן בשם מוד (Mud). תחילת היום בהליכה של כשעה וחצי באותו שביל צר מהיום הקודם. לאחר כשעה וחצי הליכה מגיעים לדרך רחבה, שם גם מתגלה עמק רחב המוביל לכיוון קינור (מסלול טרק נוסף). ההליכה ביום זה היא על דרך נוחה ורחבה כאשר מסביב נוף מדברי עוצר נשימה, חוויה לחובבי הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה. אורכו של המסלול (עד לכפר) הוא 25 ק"מ לערך, 7-5 שעות של הליכה רצופה, כמעט ללא מנוחה.

Mud הוא כפר טיבטי קטן, שש בו מספר גסט-האוסים קטנים המציעים מיטה ו- hot-bucket, מצרך חיוני אחרי שבוע של טרק.

יום 12. אוטובוס לקאזה (Kaza), נסיעה של 3 שעות. קאזה היא עיר המחוז של העמק – גסט-האוסים, אוטובוסים ליעדים שונים, אוכל קצת יותר מגוון מהטרק ואפילו טלפון.
יום 13. נסיעה למנאלי. התמקמות בגסט האוז נוח ומפנק

יום 14. מנאלי. מנוחה

יום 15. נסיעה לדלהי.

יום 16. דלהי קניות

יום 17. טיסה הביתה

הליכה בהרים, הנחיות והצעות כלליות

כוחה של פיסקה זו יפה לכל הר. בהימלאיה, באפריקה או בדרום אמריקה. אם כי לכל שרשרת, רכס הרים ופיסגה יש את הביטויים הפרטיים שלה.
הליכה בהרים היא דבר שמצריך מחשבה מוקדמת. במיוחד למי שמתעתד לחצות את קו הגובה 3000.
עד לגובה הזה מורגשת דלילות האוויר במידה מועטה. היא הופכת לקריטית אצל רוב בני האדם ב-3500 מ'. מגובה זה ואילך מרגישים את המחסור בחמצן ומופיעות תופעות לוואי (למי שאינו מאוקלם) המתבטאות בדרך כלל בכאבי ראש, עייפות, סחרחורות, שינה טרופה ויובש.
ניתן להתגבר על השפעות דלילות האוויר על ידי התאקלמות.
התאקלמות פירושה שהגוף מייצר כמות מספקת (גדולה בהרבה מגובה פני הים) של כדוריות דם אדומות. בכדוריות הדם האדומות יש ברזל –שסופח את החמצן שבאוויר.
בגובה פני הים לחץ האוויר הוא קילוגראם על כל סנטימר רבוע – אטמוספירה אחת. זה הלחץ בו אנחנו מתפקדים בדרך כלל. עד לגובה של כ-3 קילומטרים אנחנו מרגישים מעט בהבדל. אלא שבירידה של 30% בכמות האוויר, ואיתו הידללות החמצן, הגוף, אם לא הספיק לייצר מספיק כדוריות אדומות כדי לקלוט ביעילות יותר חמצן מהאוויר הדליל – מפתח תופעות של מועקה ותעוקה.
תופעות אלו מופיעות בצורה שונה אצל כל אחד. הן אינן שייכות לחוסן או לכושר.
נהוג להגיד שספורטאים ואנשים שעסוקים בפעילות פיזית רצופה שכתוצאה ממנה יש להם יותר כדוריות אדומות בדם – יושפעו פחות ממחלת גבהים. זה נכון לפעמים.
שלושה שבועות הוא זמן האיקלום שבו הגוף מייצר לעצמו את כל הכדוריות האדומות שהוא צריך. מתחילים בדרך כלל להרגיש טוב יותר אחרי יומיים שלושה של היתאקלמות בתנאי שלא דוחקים בגוף יותר מידי. שבוע עד עשרה ימים הם זמן נכון להתחיל ללכת אם כי אפשר בעדינות כבר אחרי 4-5 ימים. לא מומלץ לרדת מהמטוס ולהתחיל טרק מעל 3 קילומטרים. שווה להתאקלם בעמק קולו או בקשמיר לפני שממשיכים להימלאיה הגבוהה.
ברגע שמופיעות תופעות של כאבי ראש חזקים, הרגשת חולשה, דלף מהאף וחולשה – יש לרדת לגובה נמוך יותר. אפשר לנסות שוב למחרת. אם התופעות לא עוברות – לא להמשיך בשום פנים ואופן! ההיתדרדרות מהירה והסוף הוא מוות ודאי.
אפשר לעזור להיתאקלמות הגוף על ידי כדורי דיאמוקס ועל ידי אספירין ששניהם מדללים את הדם ומאפשרים לו לזרום טוב יותר לחלקי הגוף השונים – להוביל יותר חמצן לרקמות.
אפשר לבלוע כדורי ברזל כמה ימים לפני ההליכה על מנת להעלות רמת ברזל בדם ולאכול ירקות פירות ובשר אדום הרוויים בברזל זמין לגוף.

בגובה יש להקפיד על ביגוד מתאים – הרוח מורידה את טמפרטורת הגוף במהירות. החום מתנדף דרך האוזניים, כפות הידיים וכפות הרגליים. יש לדאוג לכיסוי מתאים והולם.
הקרינה חזקה בגבהים האלו. כובע. משקפי שמש. קרם הגנה נגד השמש.
לשתות. גבוה וקר אבל גם יבש. לא לשכוח מים כשחוצים את הנהר. השבילים אל הפאס יבשים, אורכים, קשים ומייבשים.
שוקולד לעלייה. בשוקולד יש סוכרים שמתפרקים מהר. אנרגיה. מצויין לעליות ולהחזר מהיר של אנרגיה על הפאסים הגבוהים.
אלכוהול- להיזהר מאוד! מרחיב את כלי הדם וגורם לאיבוד חום ונוזלים מהיר. לא להעיז לשתות תוך כדי הליכה בשטח מוכה קור ורוח. אפשר בערב באוהל. לא יותר. וודאי שלא במנה גדולה.
שווה להכין מימייה עם משקה חם. אפשר אפילו רק מים חמים לפאסים הגבוהים. זה מחמם מתחת לבגדים (ונעים מאוד) ובעיקר מחמם בשבילים קרים ומוכי רוח. תענוג לשתות משהו חם ומזין תוך כדי עליה.
סוכריות מציצה כדי להרגיע גרון דואב מיובש.
קרם/מישחה לשפתיים.
נעליים טובות וסנדלים לערב כדי לאוורר אותן.
לא ללחוץ. לא לנסות להספיק ימים. להקשיב למזג האוויר (שיכול להישתנות במהירות). לתפוס מחסה ולחכות שיעבור גשם, שלג סופת חול ואבק. לא לסטות משבילים. רוב השבילים בהימלאיה הם שבילים בין כפרים. לא עובר כמעט יום מבלי שפוגשים מישהו. המישהו הזה הוא גם סימן הדרך וגם האפשרות לחילוץ אם הסתבכת.

רשימת ציוד

שק שינה חם וטוב
אוהל ומזרון
מעיל חם
כובע וכפפות, ביגוד טרמי
גרבי הליכה טובות
נעלי הליכה איכותיות (מומלץ אטומות למים)
חבל אישי
קרם הגנה נגד שמש
משחה להגנה על השפתיים ולטיפול בפגעים (ממשפחת הזובירקס)
סנדלים

תרמיל יום נוח
תרמיל לשאר הציוד שנישא על הבהמות
פנס, נרות גפרורים
ציוד עזרה ראשונה בסיסי (פלסטרים, יוד, כדורים נגד כאב ראש (עדיף אספירין שטוב גם לגובה) ושילשול, משולש, תחבושת אלסטית
סוכריות מציצה – שוקולד – אנרגיה מהירה לגבהים.
מימיה שומרת חום וקור (טרמוס) טוב בעיקר לימי הפאס.
לבנים – תחתונים, גופיות (חולצות T), גרביים
סווט שירט ומכנסי טרינינג (אימונית) – נוח בהרים
מכנסיים – מכנסי בד עבים, מכנסי בד קלים
כובע, מעיל גשם קל או שכמיה ("חליפת סערה")
בגדים קלים למשך היום, בגדים חמים להרים
משקפי שמש , כלי תפירה, אולר, פנס, קרם להגנה מפני שיזוף יתר, חומר דוחה חרקים, כלי רחצה, תרופות

חומר קריאה

הארה ואזהרה!
זה אינו טיול פורמאלי.
הודו היא מעצמה עם סממנים של עולם שלישי – חלק מהשירותים מצוינים ועל חלקם לא ניתן לסמוך.
האוכל שונה לחלוטין – טעים מאוד למי שמתרגל אליו וזר ומוזר למי שלא.
רמת הרפואה ובתי המרקחת טובה אם כי כדאי להביא דברים מוכרים מהארץ.
צור שיזף אינו משרד או חברת נסיעות והמטיילים היוצאים לטיול מכירים ויודעים כי לא יוכלו לבוא בטענות כלשהן בכל הקשור לתקלות הקשורות לנותני השירותים המקומיים.
המלונות יכולים להיות כאלו או אחרים (המטרה היא תמיד להגיע להכי נעים) התחבורה יכולה להיות רכבות (כולל רכבות לילה), אוטובוסים, סוסים גמלים ויאקים, מוניות, ריקשות ומעבורות.
מסעדות – משתדלים לטעום הכל. חלק מהארוחות יבושלו בשטח ממה שיש.
המקומות כולם מעניינים אבל אם שומעים על דבר מעניין – משנים והולכים או נוסעים אליו.
יש תאריך התחלה וסוף. התוכנית יכולה להישתנות אם כי לא במהותה.