צור שיזף

היסטוריה קצרה מאוד: העיר יוסדה כתחנת מסחר ערבית על חופי מזרח אפריקה שממנה יובאו עבדים וחיות בר לאסיה וקדמת הים התיכון. ידוע סיפורו של הסריס הסיני וואנג הו שהפליג במאה ה-15 כדי להביא את הצ'י-לין – הגי'רפה לחצר הקיסרית שבביג'ינג.

גיאוגרפיה: קניה נמצאת במזרח אפריקה בדיוק על קו המשווה. הבירה היא בניירובי ושם או בממובסה שלעל החוף אפשר לנחות בטיסה ישירה מהארץ.
הארץ מתחלקת בין רמה מרכזית שגובהה סביב קילומטר וחצי מה שמקנה לה מזג אויר נפלא וממוזג במשך כל השנה ועמק שבר שחוצה אותה ממזרח – ההמשך של השבר הסורי אפריקני שבתוכו רוב שמורות הטבע עם מאגר חיות הבר הגדול בעולם. במרכז קניה, על הקו המשווה נמצא ההר השני בגובהו באפריקה – הר קניה והצפון הוא מדבר גדול שנמשך לתוך אתיופיה – מדבר טורקנה ובו ימות מלח (ימת טורקנה) שגם הוא חלק מעמק השבר. במזרח נמצא האוקיאנוס ההודי – מומבסה, מלינדי לאמו – לא רע בכלל עם כמה אתרי נופש מפנקים וחופים שווים.
תושבים: מספר גדול של שבטים שהדומיננטי שביניהם הוא הקיקויו ששגרים על הרמה שמסביב לניירובי ובדרך כלל מרכיבים את הממשלה. המפורסמים הם המסאים שנודעו כלוחמים גדולים וכשתייני דם מעורב בחלב- נוודי בקר אפריקנים שמתפרנסים היום מלהציג את עצמם לתיירים.
אקלים: משווני. שתי עונות גשומות שתי עונות יבשות. עדיף לחפש חיות בעונות היבשות שאז הדרכים עבירות יותר והחיות נאלצות להצטופף ולטרוף אחת את השנייה בצורה פוטוגנית ליד בורות המים.
תקופה מומלצת: יולי-ספטמבר. ינואר –אפריל.
אשרה/ ויזה לא צריך ויזה. דרכון בתוקף מספיק לגמרי.
אזהרה: הקולה מאוד זולה וככה גם הסקס אם כי חייבים להיזהר. איידס בחינם והרבה.
חסרונות: הדרכים יכולות להיות ארוכות וקשות אבל הייתרון, למי שלא מקמץ, זה להגיע בסוף יום ללודג' – מלונות הפאר שבשמורות שיש בהן את כל הפינוקים והמסעדה שלהן ממוקמת תמיד מול מאגר המים שהפילים, הג'ירפות, הצבאים והאריות באים אליהן כדי לבקר.

מסלול אתגרי: קניה וטנזניה – טורקנה והקילימנג'ארו

טיול משאית שטח למדבריות צפון קניה ולאגם טורקנה – גדול אגמי קניה דרך שמורת סמבורו – ביתם של היונקים הגדולים, אגם ברינגו שם תנינים והיפופוטמים חיים בהרמוניה, שמורת מרסביט בו הר הגעש הוא מקור המים לפילי האזור.
חזרה לניירובי ומשם נסיעה למושי שבטנזניה למרגלות ההר האדיר באפריקה- 5 ימים מיערות הגשם שלמרגלות ההר ועד לפסגת הקיבו עם קרחוניה בגובה של כמעט 6 קילומטרים מעל לקו המשווה.

יום 1. ניירובי, הגעה בשעת בוקר מוקדמת.
יום 2. מפגש עם משאית השטח ותחילת נסיעה צפונה לשמורת סמבורו ממזרח להר קניה
יום 3. ספארי בשמורת סמבורו
יום 4. נסיעה ארוכה לשמורת הטבע המדברית של מרסביט
יום 5. נסיעה דרך מדבר צ'לבי
יום 6. הגעה לאגם טורקנה וטיול שקיעה לאגם
יום 7. שיט לאי שבאגם על מנת לצפות בתניני הנילוס ומפגש עם הטורקנה – השבט היושב
לחופי האגם.
יום 8. נסיעה לביקור בשמורת הטבע של מרלאל
יום 9. נסיעה לאגם ברינגו – שמורת אגם הסודה שבעמק השבר המאוכלס באלפי ציפורי
פלמינגו ומינים רבים אחרים ההופכים את האגם לאחד ממרכזי הצפרות העשירים
שיש
יום 10. השכמה מוקדמת, נסיעה לניירובי ומשם המשך נסיעה לגבול הטנזני בנמנגה
(שעתיים) ומשם נסיעה של כ – 3 שעות למושי שלמרגלות הקילימנג'ארו
יום 11. תחילת טיפוס הקילימנג'ארו משער מרנגו לבקתת מנדרה 2700 מ' (כ- 4 שעות)
יום 12. המשך עלייה מבקתת מנדרה לבקתת חורומבו (3778 מ') 6-7 שעות. סביוני ענק
יום 13. עליה מבקתת חורומבו לבקתת קיבו (4700 מ' ) דרך האוכף הענק
יום 14. ראשית טיפוס ב- 0100 הגעה ב- 0800 לפסגה וירידה בחזרה עד לבקתת
חורומבו.
יום 15. ירידה לשער השמורה אחרי הצהרים ונסיעה ללינה במושי או ארושה.
יום 16. נסיעה לניירובי או המשך לכיוון דיר א-סלאם וזנזיבר

ויזות (קניה 40$ – רב פעמית, טנזניה 15$)

ציוד למטייל:
תרמיל נוח
תרמיל יום נוח לנשיאת מים ובגדים קצרים או ארוכים
שק שינה
בגד ים
נעלי הליכה נוחות (הי טק וכדומה)
סנדלים/ נעלי בית
קרם שיזוף, וזלין או שפתון אחר.
כובע (אזורי קרינה חזקה)
בגדים קצרים
בגדים חמים – מעיל פוך, כובע חם לראש וכיסוי אוזניים, סוודר
כפפות חמות מאוד, גרביים חמים
מכנסיים חמים (מסוג דובונים – אפשר מכנסי טרנינג ועליהם מכנסי מטיילים ומעל הכל מכנסי רוח)
מעילון קל
4 ליטר מים (קנקלים או מימיות)
סנדלים
נרות, גפרורים
פנס
אולר
חוט, מחט, עזרה ראשונה
ספר
מצלמה
פירות יבשים ושוקולדים כאנרגיה לעליה

חומד וטומטום

לאמו

קבוצת האיים של לאמו נמצאת בצפון מזרח קניה. יש מי שקורא למקום קטמנדו של אפריקה. זה מוגזם. לאמו הרבה יותר טרופית, שקטה, קטנה ויש בה ים.

שקיעה בלאמו

הגעה:
אפשר להגיע ללאמו בטיסה ישירה מניירובי (שעה, 80$) או בטיסת קפיצה ממלינדי (20 דקות 30-50$) ולנחות במנחת שנמצא באי מאנדה. משם מפליגה מעבורת דיזל פתוחה את הקילומטר לאי של שלה שעליו בנויה לאמו.
יש אוטובוסים ממומבסה ומלאינדי אם כי יש למקומיוים טענה (שלא נבדקה) שכנופיות סומאליות שודות את התיירים באוטובוס. הטיסה ממלינדי שווה מאוד.

לינה ואוכל: יש די הרבה מלונות זולים ובינוניים ומספיק מסעדות שמגישות אוכל ים.
בעלי מלאכה ומגלפי עץ אומנים
אפשר לראות פילים חוצים בין האיים בשפל ומתגרדים בעצי הבאובאב.
מסיבות ירח מלא על החופים.

לאמו

היסטוריה קצרה מאוד: העיר יוסדה כתחנת מסחר ערבית על חופי מזרח אפריקה שממנה יובאו עבדים וחיות בר לאסיה וקדמת הים התיכון. ידוע סיפורו של הסריס הסיני וואנג הו שהפליג במאה ה-15 כדי להביא את הצ'י-לין – הגי'רפה לחצר הקיסרית שבביג'ינג.
הפורטוגלים, בדרכם לכבוש את המזרח, כבשו את לאמו מידי הערבים והפכו אותה לחלק מהאימפריה שלהם כמו את שאר ערי החוף (מומבסה ומלינדי) שהיו ערי ממלכה עצמאיות.

לאמו[

ב-1813 הביסו אנשי לאמו את אנשי פאטה, נבהלו מהניצחון ובקשו את חסותה של סולטנות עומן שבמפרץ הפרסי. הם נשארו תחת החסות הזו עד הכיבוש הבריטי ב-1880 והפכו קנייתים ב-1961.
כתוצאה מההיסטוריה השפות המדוברות בלאמו הן סוואהילית – שפה מקובצת של מזרח אפריקה שכוללת אנגלית ערבית, הינדית ומילים מקומיות (ג"אמבו-פיל, וויקי-שבוע, סאלמה-שלום) ואנגלית.
הארכיטקטורה ואומנות העץ ערביות והבתים בנויים מאלמוגים.
אחד המקומות השווים שיש בו רק ג'יפ אחד ששיך למושל ומאות חמורים שהם כלי התחבורה המקומי ואפילו בית מחסה לחמורים תשושים.

לאמו

התחבורה בין האיים היא בסירות דאו מסורתיות שאחד הדברים הכי כפים הוא למלא אחת כזו בחשיש, אוכל, אלכוהול, נשים ועבדים, להפליג לאחד מהחופים הנטושים ולהקים שם ממלכה לכמה ימים.

על המזח בלאמו

ת.ז. קבוצת איים בצפון מזרח קניה לא רחוק מהגבול עם סומאליה

מטבע- שילינג קנייתי
שפה- אנגלית, סוואהילי
הגעה – טיסה מניירובי או מלינדי, אוטובוס ממלינדי וסירה ללאמו.
מלונות – המון, ברמה ממוצעת טובה.
חוף ים – שווה שווה.
תיירים – בדרך כלל צעירים עם רצון למקום שנשמר כמו שהיה
עונה – כל עונה
ויזה- כמו קנייה. בשדה.
אזהרות – פירות ים שווים. נשים מכל העולם, אנשים נחמדים ואיטיים ושקיעות רוויות אלכוהול.
לאמו