ספרי מסע שאני אוהב ושדיברתי עליהם בתוכנית "מה שכרוך" שמנחים מאיה סלע ויובל אביבי בכאן תרבות.

את החיבור בין ההפכים – המסע והמנוח, התנועה והאושר עשו כבר די מזמן. בריג-וודה, בתוך האיטריה ברהמנה, אומר האל אינדירה לעלם רוהיטא:

"אין אושר לזה שאינו נודד רוהיטא! ככה אומרים. כשחיים בחברת אנשים, גם הטוב ביותר חוטא ולכן צא לנדוד!
כפות רגלי הנווד הן כמו פרח, נפשו צומחת ומבשילה את הפרי וכל חטאיו מתמוססים בעייפות הנדודים ולכן צא לנדוד!
מזלו של זה שנישאר במקום דורך במקום. הוא מתרומם כשהוא קם הוא ישן כשהוא ישן הוא יוצא לדרך כשהוא

יוצא לדרך. ולכן, צא לנדוד!"

ריצ'ארד קפוצ'ינסקי/ אימפריה

מרוסיה באהבה. אימפריה – מסעו של קפשוצ'ינסקי אל לב המאפליה הרוסית אחרי נפילת החומת ב-1989. כמי שכפרו נכבש על ידי חיילים רוסים ב-1941 ואנשיו הוגלו ועונו, כמו שבגר בתקופת הקומוניזם, הוא לא אוהד גדול של הרוסים, האנשים עם מאסת האדמה הגדולה בעולם, והוא לא חושב עליהם דברים טובים. ספר שלא באמת בישר טובות כשיצא בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 והמלחמה באוקראינה ניראית כמו המשך ישר וחשוף של האימפריה הרוסית שהשתנתה מעט באכזריותה ובחוסר האנושית שלה במאה וחמישים השנים האחרונות

תוכנית לעליית העונה השניה של "טהרן" על אירן עם שפע אנשים טובים ומצד המסעות – 'אַנָבָּאסִיס' – מסע הרְבָבָה המפואר של 10,000 היוונים מליבה של האימפריה הפרסית בחזרה לעולם היווני שסביב הים התליכון והים השחור

ליום הזיכרון, שיחה עם יובל אביבי במה שכרוך על מסע דרך מלחמה. ניק דנציגר ב"מסעות דנציגר (DANZIGER TREAVEL'S)" יוצא ניק דנציגר בן ה-28 לחצות את אסיה ובדרכו מטורקיה לטהרן הוא חוצה לאפגניסטאן ונקלע למלחמה בין המוג'הדין לרוסים, מלחמה פראית ואכזרית שדרכה הוא חוצה בהליכה מפרכת מהיר ונחושה בין אירן לפקיסטאן.

עיר הג'ינים של וויליאם דלרימפל הוא אחד הספרים השווים שנכתבו על דלהי ומסכם בתוכו מעין היסטוריה ריגשית קצרה על דברים שקרו בדלהי ובתת היבשת במאתיים השנים האחרונות.

התנ"ך הוא אחד מריכוזי סיפורי המסע הגדולים בעולם. ומהטובים שבהם. אחד מהם הוא כמובן סיפור יציאת מצרים. ובפודקאסט הזה, שיחה על השלישיה המנהלת את המסע – מרים האחות הגדולה, אהרון המכשף המפחיד ומשה המגמגם, המבולבל והחולם ואיך גויס שבט בניימין להיות הלוחמים שמגינים על המשפחה שבני ישראל רוצים לחסל במשך המסע. וכם על סופם הטראגי של המנהיגים, מרים מצרעת, אהרון שמושאר למוות עירום ומשה שמחוסל באישון לילה על הר נבו.

אלף לילה ולילה הוא אחד מספרי המסע הפנטסטיים והשווים שיש. שיחה קצרה על נשים, גברים, שחרזדה שאהריאיר ושאהזמאן, בגדד של העבאסים, חשיש, סינדבאד ואלף לילה ולילה

"קוף" הוא ספר המסע הפנטסטי המצחיק והחכם שיש. הספר שכתב וו צ'אנג אן במאה ה-16, בזמן שושלת מינג קפוצת התחת על הנזיר שואן דזנג (דמות אמתית) המלווה בקוף אמיץ ורב תושיה עם תכונות פלאיות בחזרזיר ובן החולות. רק בשבילו היה שווה לנסוע את כל דרך המשי.

בתרגום הניפלא לאנגלית של ריצ'ארד ווילי.

ספרות ואקלים:

כמה מילים על הקשר בין ספרות דרך כתיבה ואיך הנוף והמרחב משפיעים על כותבים, החוצה, פנימה ומסביב

בסיביר של קולין טוברון

ב-1991 יוצא קולין טוברון, אחד מסופרי המסע המחוננים שיש למסע מעבר לאוראל – אל סיביר, אל אימפריה שהתפרקה מקומוניזם ושום דבר אחר עוד לא נולד, 30 שנה אחרי, ניתן להציץ דרך הקרעים ברוסיות ולהבין וגם למה פוטין הוא מי שהוא אחרי שנוסעים ברוסיה ובסיביר ולמה אין לו סבלנות לפסאודו -דמוקרטיה מערבית

מבחינה תקופתית, הספר מתכתב עם דרך המשי שכתבתי באותו זמן על מסע דומה שנערך סביב קו הרוחב 40

חדשות מארץ הטאטרים / פיטר פלמינג, המסע האסור/ אילה מיילארט

מרקו פולו

בצל השמש/ ריצ'ארד קפשוצ'ינסקי. פולני באפריקה והעולם

רובין דווידסון/ שבילים מסע של אשה צעירה לבד, חוצה את אוסטרליה עם גמלים

ברוס צ'אטווין/ נתיבי השיר Songlines מסע באוסטרליה הילידית של האבאוריג'ינים ומסה ארוכה ושווה על נוודות

הנרי מונפריד/ חשיש מסע ימי מפואר של מבריח חשיש וימאי משובח מהפלופונס למאסי, לאלכסנדירה, דג'יבוטי ובחזררה למצמרים דרך תלאות ים סוף

יולי נובק/ מי את בכלל מסעות פנימיים על פני המרחב הגיאוגרפי. ספר מסע של אקטיביסטית, לוחמת, שנשברת וקמה על פני כמה יבשות וכותבת יפה. ועוד כמה מילים על ספרות שמשתמשת במסע כדי להתגבר על סערות הנפש : סול בלו והנדרסון מלך הגשם, ג'ון פירסיג זן ואומנות אחזקת האופנוע, מטיסון, נמר השלג.

תור היירדאל/ קון טיקי, מסעות רע. אחד מההרפתקנים האנטרופולוגים, והחוקרים הגדולים של המאה ה-20. האקדמיה לא אהבה אותו, אבל לא היו לו מתחרים ביכולות ברעיונות ובתעוזה.

דרך המשי/ צור שיזף. ספר המסע הראשון שלי, מסע גדול מאיסטנבול לבייג'ינג ב-1991, האימפריה הסובייטית מתה, שום דבר אחר עוד לא צמח. איש המערב הראשון אחרי הקומוניזם, גם לאדו בגראט איוני מלך גרוזיה והאביר זאזא ציצישווילי. הם יצאו להביא חשיש למשתלה המלכותית ואני לראות את דרכי המשי. אותה דרך