ארג’ונה – אחד מבני פנדווה, קרישנה משמש כרכבו בזמן המלחמה הגדולה במהברטה נגד בני קורו והשיחה ביניהם נסובה על חובת הלוחם לעמוד במה שהוא מחוייב לו – חובת המלחמה על הצדק שאם לא כן, הוא בוגד בייעודו – בדהרמה

אגני –אל האש הוודי – מנחת האש
אווטר(ה)- מופע שונה של האל, גילגול, בעיקר של ווישנו
אווימוקטה– זאת שלא נעזבת לעולם, אחד משמותיה של בנאראס
אום– ההברה הקדושה, נחשבת כמטרה החשובה מכולן, זרע ומקור החוכמה
אופנישאדות – 200 טקסטים כתובים בסנסקריט המפרשים את הוודות, העתיקות שבהן הן מהמאה ה-6 לפנה”ס
אורנגזב– קיסר מוגוהלי פנאט וקנאי בן המאה ה- 17 (האחרון מהקיסרים הגדולים) שהיה עסוק בטיפוח איסלאם שמרני ובהרס מקדשים הינדים, יש הרואים בו את האיש שבגלל העיסוק באיסלום הודו טהמלחמות בדקאן גרם לעירעורה ושקיעתה של האימפריה המוגוהלית.
אטמן– תמצית החיים, זהה לברהמן אבל בא לתאר תמצית בתוך אדם
אינדרה – אל המלחמה הוודי, אל הברק
איקבל– משורר מוסלמי שהעלה את רעיון המדינה ההודת המוסלמית (פקיסטאן) בשנות השלושים של המאה ה-20.
אלו צ’אם – קציצות תפוחי אדמה חמות המוגשות כמאכל רחוב עם תרביך חומוס בתוך צלחת עלה פיקוס
אמאווסיה -היום הראשון בו מופיע הירח בלוח ההינדואי
אנאנדה– אושר
אנאנדאוונה– יער האושר – אחד משמותיה של בנאראס
אנאפורנה– עשירה במאכלים: שמה של אלה שהיא אחת מנשותיו של שיווא
אקבאר – קיסר מוגוהלי בן המאה ה- 16, שליט חכם ובנאי גדול
אקהרה – מסדרי זירים – סדהו שביניהם נמצא למשל הג’ונה אקהרה – הבאבות האלימים הסוגדים לשיווא ומסתובבים עירומים נקראים גם נאגה גורוס – הגורואים של הנחש (ראה גם נאגה).
ארג’ונה – אחד מבני פנדווה, קרישנה משמש כרכבו בזמן המלחמה הגדולה במהברטה נגד בני קורו והשיחה ביניהם נסובה על חבות הלוחם לעמוד במה שהוא מחוייב לו – חובת המלחמה  שאם לא כן, הוא בוגד בייעודו – בדהרמה
ארט’ה– עושר, כוח, אחת מארבע המטרות: פורושארט’ס- המרדף אחרי עושר ועוצמה
ארטי– נפנוף טיקסי של מנורה לפני צלם או פסל של אל כמנחת אור בפוג’ה
אשוואמדהא– קורבן הסוס הוודי של פריון ויצירה, נערך בזמן המלכת מלך
אשראם – מנזר, מקום אליו פורשים יוגים ותלמידיהם, משמש במקרים שונים כמקום פולחן לגורו שמכוח אישיותו מושך תלמידים ומפתח סוג של חשיבה או פעילות. לכל אשראם יש קודים משלו ובחלק מהם, תלמידים יכולים לחיות באכסניות הנמצאות בשטח האשראם או להשתתף בפעילויות שונה מבלי לגור בתחומו.
אשראמה – שלב בחיים המכילים באופן מסורתי ארבעה כאלו- תלמיד, איש משפחה, נווד, פרוש
באבא – אבא, שמו של שיווא בשם מאמיניו ועל שמו נקראים הנזירים המסתגפים באבות.
בבו– פקיד (אדון מלומד)
בדrינאט‘- מקום של עליה לרגל בהימליה שבו מקודש וישנו כבדוארי נאראיאנה
בהאראט– הודו, שמו של מלך קדום
בהאג’אן – המנון תפילה הינדutי
בהגאוואד גיטה – “שיר האלוהים” החלק מהמהברטה העוסק במלחמה בין בני פאנדו לבני קורו ובו נמצא גם הדיאלוג בין קרישנה לארג’ונה (בן פנדו) על חובת הלוחם גם אם הדבר עומד בסתירה לרגשותיו
בהנג לאסי – משקה המבוסס על יוגורט שמעורבב למשקה ביחד עם צ’ארס או גאנג’ה וממסטל לפי כמות החומר הפעיל ורגישותו של השותה. חוקי לגמרי בכל עיר קדושה (כמו וראנסי, פורי, ג’איסלמר או פושקר)
בהרטא ג’נטה – המפלגה ההודית הלאומנית, מפלגת השילטון
בודהיסטיווה– מי שיהיה בודהא – אדם שהגיע לארה אבל דחה את הנירוונה על מנת לסייע לאחרים לראות את הדרך (ראה גם מהאיאנה)
בניאן– פיקוס בנגאלי. Ficus Bengalensis, עץ ממשפחת התותיים שיש לו שורשי אוויר. נפוץ בהודו.
ברהמה – הבורא, יש לו ארבעה ראשים המביטים לרוחות השמים. אין לו פולחן משלו ויש לו מקדש יחיד בפושקר
ברהמן – תמצית החיים, הנעלה, המואר, המציאות שהיא מקור כל החיים וידיעה, זהה לאטמאן הפרטי
ברהמנה– טקסטים נזיריים ופולחניים הצמודים לוודות
ברהמן– כת הנזירים המחוייבת בלמידה, הוראה וטקסי הקורבן
ג‘אגנאט‘- מלך העולם, שמו של קרישנה של פורי במקדש החשוב בקצה המזרחי של הודו על חוף מפרץ בנגל.
ג’אטקה– סיפורי עם על חייו הקודמים של בודהא
גאנג’ה– תפרחות ועלים עליונים של קנביס אינדיקה, משמש לעישון ולהכנת בהנג לאסי
ג’נאנה– חוכמה, העברת ידע
גאורי– האלה הלבנה, אחד משמותיה של פרווטי, אשתו של שיווא
ג’אלי – תחרת אבן או שיש
גאנה– קבוצה או חבורה של חצאי אלים המשרתים את שיווא (מהם צמח כניראה גנשה)
גהט – המדרגות היורדות אל אתרי הטבילה בנהר
גהטיה– ברהמין בעל סמכות על חלק מהגהט ששם הוא מקיים טקסים לטובת עולי הרגל, נקרא גם גאנגאפוטרה: בן ה
גג’רה – זר פרחים
גולב ג’מון – כתר ממתקי החלב של הודו – כדורים חומים בתוך סירופ מתוק
גודוברי– הנהר הקדוש של הודו ברמת הדקאן
גופטה – אמפריה צפון הודית בודהיסטית בין המאות ה- 4 וה- 6 לספירה
גופוראם – מגדל פירמידאלי הבנוי קומות קומות מכוסות בצפיפות בפסלי אלים צבעוניים שמתרומם מעל השערים במקדשי דרום הודו, בעיקר בטאמיל נאדו.
גורו– מורה, מדריך רוחני
גי – המשובח והיקר בשמנים המופקים מחלב, החלק הקל ביותר בחמאה המותכת שצף על פני השמנים האחרים. נחשב לקל ביותר לעיקול ומהווה מרכיב ברפואה ובתזונה האיורוודית.
גיאטרי – פולחן הבוקר בההינדואי שבו חופן המאמין מים בידיו ומבריח בכך את השדים המאיימים לבלוע את השמש
גודון – מחסן
גולגקה – מאכל רחוב הודי של תפיות בצק הניראות ככדורי פינג פונג חומים ששוברים את ראשן וממלאים אותם במעט חומוס ובמי פלפל חריפים
גופי – נערות הפרה של קרישנה
גאנגס (גאנגה)- הנהר החשוב והקדוש של צפון הודו, מואנש בדמות האלה גנגה
גנש (גנשה)- “ראש הגנשות”, בנם של שיווא ופרווטי בעל ראש הפיל הרוכב על עכברוש, שומר הסף והאחראי על המרחב והזמן, כדאי להגיש לו מינחה לפני כל מסע או תחילת מעשה. האל המקובל והחביב על ההינדים
דקוייט – עבריין חבר כנופיה
דאל – גריסים. מאכל יסוד בהודו מוגש עם צ’פטי או עם אורז
דאס אשוומדהא– מקום המעבר (הת’ירהא) של זבח עשרת הסוסים, הגהט המרכזי בוראנסי
דהמא– מקום מקודש בו נמצא אל או אלים
דהרמה– חוק, חובה, צדיקות, מיצוות דתיות בשימוש מודרני – מסורת דתית. אבל גם הייעוד או הגורל במובן של השיחה הפילוספית שמתנהלת בין קרישנה לארג’ונה בו הוא מסביר לו בבהגוואד גיטה על חובת הלוחם. אתה לא חייב להילחם, אבל אם יעודך הוא מלחמה – כדאי שתילחם על מנת שתעשה אחד עם הדהרמה שלך. עיקר גדול בחשיבה ההודית.
דוואראקא – העיר המקודשת לקרישנה במערב הודו, הקצה המערבי של הודו בגיאוגרפיה הדתית
דווה– אל
דווי– האלה, חשוב כמו שיווא או וישנו ובדרום (וגם בבנגל) האלה העיקרית. משמש ככינוי לאלפי האלות המקומיות או כשם למלוות הנקביות של האלים (מהא-דווי)
דוויג’ה – הנולדים פעמיים הגדרה לשלושת הקאסטות העליונות – הברמינים, הקשטריה והואישיה. פעם ראשונה פיזית ופעם שנייה רוחנית.
דורגה – שם של אלה (איומה), אחת מנשותיו של שיווא
דיוודסה (נקרא גם ריפונג’איה)- מלך מיתולוגי של קאשי (בנאראס) שהגלה ממנה את האלים
דרשן – מראה או נוף של פסל במקדש או קיסר מוגוהלי, עמדה פילוסופית
דוהטי – פיסת בד המשמשת ככיסוי חלק גוף תחתון לגברים הינדים
דום (הינדית)- צוענים. קאסטה של מנגנים ורקדנים נודדים שנזכרים כבר בתקופתו של אשוקה במאה ה-3 לפני הספירה. רג’סטן היא מולדת הצוענים ממנה היגרו והגיעו עד לחופי האוקיאנוס האטלנטי.
דופטה – צעיף המוטל על הכתף
דושרא– פסטיבל אור שנחגג על פני עשרה ימים בסתיו (החודש ההינדי אסווינה – ספטמבר-אוקטובר), חוגג את ניצחונה של דורגא על השד בעל ראש הבאפאלו מהישסורא. במקומות רבים מוצבים פסלים של השד הזה או של השד רוואנה עם עוזריו ומצתים ומפוצצים עם שקיעת החמה. בדלהי נקרא הפסטיבל ראם-לילה – סיפור הרמיאנה.
דיוואלי – חג הינדי המתרחש בחודש ההינדי קרטיקה (אוקטובר-נובמבר), מדליקים נורות על מנת לסמן לרמה את הדרך הביתה חזרה מהגלות. מוקדש גם ללאקשמי ולקאלי. מישכו של החג 5 ימים והוא מוקדש גם לנצחונו של קרישנה על נרקאסורא. זהו חג ממתקים
דלית – המדוכאים, שם שנתנו לעצמם הטמאים, ההארי ג’אן, כחלק מהמאבק בדיכוי הברהמיני – תחתיתה של פרמידת המעמדות בהודו ההינדואית
הארי ג’אן – (ראה ממלאפוראם) בן האלוהים, שם שנתן גהנדי לטמאים על מנת להשוות את מעמדם לשאר הקאסטות.
האוולי – בית חצר
האנומן –האל הקוף, משרתו הנאמן של רמה שנילחם לצידו של רמה נגד מלך השדים רוואנה מלאנקה כדי להציל את סיטה שנחטפה על ידו. יש לו היום פולחן ומקדשים עצמאיים משלו – אל של צדק וכוח, כוהניו המחופשים לקופים נמצאים בכל עיר קדושה ובכל חג דתי.
הארישצ’אנדרה -(ראה וראנסי) מלך צדיק, איוב הינדי שנוסה עמד בניסיון ותוגמל
הולי – (ראה קטמנדו) פסטיבל האביב ההינדי שמקורו בחגיגות לכבודו של אל האהבה קמה. נחגג בהתזת מים צבועים (גולאל), במעשי קונדס, התנהגות פרועה ובעישון כבד של אופיום וחשיש השם ניגזר כניראה מהניצחון על השד הוליקה, אירוע שנחגג בערב שלפני החג בשריפת השד ובפיצוצים.
היג’דות- אלו שמינם אינו ברור, גברים, או הרמפרודיטים או טראנסווסטים שמתלבשים כנשים ויש להם תערובת של יופי מביך שהוא לא זה ולא זה וגם זה וגם זה. ההיג’דות הם קבוצה (קאסטה) עצמאית שמקיימת חיי שיתוף של קומונות קטנות בהן מתחתן אחד מהן עם כמה שמוגדרות כנשים. כשהם/ן שומעים/ות על ילד בעל תכונות לא ברורות הן מגיעות לבית ההורים ואוספים/ות אותו. הם מתקיימים מהופעות בחתונות ובמופעי בידור ומקיבוץ נדבות ברכבת תוך כדי שירה מכיוון שהם ידועים/ות בכוחן לקלל ולהביא רע למי שלא תורם.
היניאנה – “המרכבה הקטנה” זרם בבודהיזם הנבדל מהבודהיזם המהאיאני ברצונו להגיע לגאולה פרטית של כל אדם דרך הנירוונה ותלוי רק במעשיו, נפוץ בארצות דרום מזרח אסיה (בורמה, תאילנד, קמבודיה) וסרי לאנקה. הבודהיזם נקרא גם ט’רוואדא-שיטת הזקנים (ראה מהאיאנה). הוא נחשב לבודהיזם סגפני יותר ומקובל בו שרוב האוכלוסיה בשלב מסויים עוברת תקופת נזירות ושירות במקדש.
וואב (באודי)- מאגר מים תת קרקעי שבנוי מסדרה של מדרגות רחבות ותומכות מקושתות שאפשר למצוא ברג’סטאן ובגוג’ראט (באהמדאבד יש שניים כאלו)
וודות – חוכמה, ידיעה, הספרות המקודשת שהתגלתה או הושמעה לבני האדם
וויבוטי – סימן האפר המרוח על גופו של שיווא ועל מצחם של מאמיני שיווא – הסדהוס בדרך בצורה של 3 קווים אופקיים על המצח
ווישיה – המעמד השלישי בין המעמדות – איכרים וסוחרים
ווישנו – המשמר, אחד מהשילוש ההינדי הקדוש (ביחד עם ברהמה ושיווא, ידוע ביכולתו לחצות בשלושה צעדים את היקום). האלוהים החשוב על ידי רבים מההינדואים
וורניאה – ארבעת המעמדות (קאסטות): ברהמינים (כוהנים), קשטריה (לוחמים), ווישיה (סוחרים) ושודרה (משרתים)
וינה – כלי נגינה שפורטים על מיתריו שמוצאו מדרום הודו, תיבת התהודה עגולה ובטנונית, הצואר ארוך מאוד (כ- 2 מ’) ומנגנים עליו בעמידה אם כי אפשר גם להניח אותו על הרצפה לרוחב הפורט.
חנה – צמח טרופי שעליו משמשים להכנת צבע אדום לצביעת שיער וגוף. מקובל מאוד בגוג’אראט ובראג’סטאן בעיקר לצביעת כפות ידיים ובאזורים הפטאנים של פקיסטאן להאדמת שערות ראש וזקן
טאבלה – צמד תופי יד הודים
טולה – מידת יסוד של חשיש גולמי (צ’אראס). 10 גרם.
טילאק – הנקודה במרכז המצח, יש לה משמעויות שונות. אצל נשים הם סימן לנישואין אבל היא גם נקודה מבורכת שכוהן תובע על המצח בטקסים (פוג’ות) דתיים.
ט’ירהא/ ת’ירסה – מעבורת נהר ולפיכך מקום קדוש בו יכול אדם לחצות מעולם החיים לעולם האלים, – מקומות מעבר, חציה מעולם ההויה המאיה (האשליה) והסמסרה (הגילגולים) למוקשה (השיחרור מהמעגל) – הגהטות בבנארס נחשבות כמקומות של חצייה מעולם לעולם וכל מי שנפטר בבנארס משתחרר מהסמסרה.
טירסהיטרה – עליה לרגל למקום קדוש
טמאים ראה שודרה והארי ג’אן
טנטרה– זרם דתי איזוטרי שצמח אחרי תקופת הגופטה, במרכזו האיחוד בין ניגודים, סמליו העקריים הם זכר ונקבה. עצירת שפיכת הזרע היא שימור אנרגיה ולכן משגלים ארוכים ומסובכים הם מסימניו של הזרם של הטנטרה יוגה וביטויו האומנותיים הבולטים הם המקדשים בקג’וראו וקונארק.
טפם – float
טראקה מנטרה – מנטרת “החציה” שלוחש שיווא למתים בקאשי
יאקשה – אלים ואלות קדומות של הפולחנים הקדם אריים של הודו נמצאים במקווי מים, עצים וצמחים

לאדו – ממתק כדורי עשוי חלב מצפון הודו
לאסי – משקה העשוי מיוגורט ומוגש עם מלח, בננה ,פירות או חשיש (בהנג לאסי)
לאק– מספר הודי. מאה אלף.
לאקשמי – האלה המביאה מזל, עושר ואושר
לאקשמנה– אחיו של רמה
לונגי – בד הנכרך על החלק התחתון (דומה ופשוט מהדוהטי)
לינגם – איבר המין הסמלי של שיווא, מרכז הפולחן של שיווא
מאוריה – שושלת שבנתה אימפריה בצפון הודו בן המאות הרביעית והשניה לפנה”ס, קיסרה הגדול הוא אשוקה (272 – 232 לפנה”ס) שהפיץ את הבודהיזם בהודו.
מאיה – אשליה, כישוף, קסם וגם כוח: קרישנה בבהגואד גיטה אומר לארג’ונה “למרות שלא נולדתי ואני בן אלמוות …התגלגתי בדמות בן תמותה בעולם הזה בעזרת כוחי (מאיה)”
מהאבהארטה – האפוס הקדום המספר על המלחמה הגדולה בין בני הבהארטה – מלחמת בני פאנדו בבני קורו
מהאיאנה – זרם בבודהיזם הנפוץ בעיקר בצפון הודו ובארצות ההימלאיה ומצפון להן. פירוש השם הוא המרכבה הגדולה הנקרא גם טריפיטאקה (“שלושת הסלים”), בזרם הזה המאמינים לא מתכוונים להגיע לנירוונה לפני שכל העולם מוכן לכך וכוונתם היא בעצם להפוך לבודהיסטוא – מי שוויתר על הנירוונה שלו על מנת לקדם את הגאולה הכלל עולמית. המהאיאנה לא דוחה את ההינאיאנה ורואה בו פרשנות סגפנית של הבודהיזם (ההינאיאנה רואה במהאיאנה פרישה מדרכו של בודהא) ולכן היא רואה בעצמה “מרכבה גדולה” (מהאיאנה) המכילה בתוכה את “המרכבה הקטנה” (הינאיאנה)
מהאטמיה– שירי הלל לאלוהים שונים ולמקומות מקודשים
מהאשוורה –”האל הגדול” שיווא
מהוט – נהג פיל
מוקשה (מוקטי) – שיחרור שיחרור ממעגל לידות מחדש (הסמסרה)
מיידן – כיכר או מרכז עיר הודית
מלה – יריד בעיקר יריד וכינוס דתי המושך עולי רגל ממרחקים (קומבה מלה, פושקר מלה וכד’)
מנדלה – טבלה מעגלית המשמשת כסמל וכהנחייה לדרך להארה בהיותה מפה מקודשת של העולם, מקדשים
מנדרה – הר האוצרות שבעזרתו נחבץ אוקיאנוס החלב, המקום אליו היגר שיווא כשהוגלה מקאשי על ידי דיוודאסה
מסלה דוסה – מאכל דרום הודי של חביתית בצק נוקשה ממולאת בתפוחי אדמה

מונה – סיקי שגזז את זקנו ושערו
מנטרה– תפילה, נוסחה סודית שממלמלים חזור ומלמל
מטורה– אחת משבע ערי הקודש של הודו, נמצאת על הימונה והיא עיר הולדתו של קרישנה, אחד ממרכזי הבודהיזם הקדום בהודו
מניקרינקה– אחד מהט’ירהות (ראה ערך) החשובות בבנארס – גהט שריפת הגופות
מוקשה– הגאולה והשיחרור מהסמסרה-מעגל הלידות והמוות (נירוונה בבודהיזם)
נאן – לחם הודי שנאפה בתנור
נאגה– נחש, אלוהיויות הנחש הקדומות של הודו, משוייכות לנהרות ומקורות מים, קשורות לכל האלים ההודים החשובים בעלייתם לגדולה. הנאגה באבאס הם מסדר סגפנים (ראה אקהרה גם ג’ונה אקהרה)– נזירי שיווא המסתובבים עירומים חמושים בקלשון שלוש השיניים של שיווא וחלק מפולחנם היומיומי הוא עישון צ’ילום ממולא בצ’ארס
נירוונה – הארה – התאחדות עם האחד, השיחרור ממעגל הקיום והגילגולים
נמסקאר – ברכת שלום הינדית (אני משתחווה לפניו)
סאדהו – קדוש הינדי
סאטי – (“אשה טובה”) הנוהג ההינדי של שריפת נשים על מדורת הקבורה של בעליהן שמחקה את מעשיה של סאטי- בת זוגו הראשונה של שיווא שהעלתה את עצמה על המוקד לאחר שאביה העליב את שיווא, דוגמה לאישה נאמנה שימשה השראה עד למאה ה-19 (וכן בכמה מקרים במאה ה–20) לנשות רג’אפוטים שעלו על המוקד ביחד עם בעליהן המתים.
סאניאס – פרוש, מי שעזב את מותרות ונוחיות העולם הזה לטובת חיי רוח.
סאנגם – מקום מפגש של שני נהרות או יותר, בדרך כלל הכוונה היא למפגש המפורסם והחושב ביותר בין ה, הימונה והנהר השמימי הסארסווטי הנמצא בקרבת העיר אללהאבאד. המקום משמש גם כאתר למלה החשובה בלוח ההינדי – הקומבה מלה (ראה במילון מונחים זה)
סוואמי – מורה דתי
סוטרה– הפירוש המילולי הוא חוט. אבל המילה מוכרת גם כחוק, או משל חוכמה קצר (אפוריזם) כדוגמאת ‘סוטרת היהלום’ הבודהיסטית המופיעה על גדרות תפילה לאורך הדרכים ההימלאיות ואומרת: ‘אום מאני פדמה האם’ – ‘הו אתה, היהלום שבלב הפרח!’, משפט שיש לו משמעויות ופירושים רבים.

סטופה – כיפה בודהיסטית שבה נימצאים או לא נמצאים  שרידיו הגשמיים והרוחניים של הבודהא
סיטה – אשתו הנאמנה של רמה, נחטפה על ידי מלך השדים רואנה וחולצה בעזרת הנומן
סמסרה – מעבר, מעגל הלידות מחדש, עולם השינויים
סקאנדה – אלוהי המלחמה, בנו של שיווא ופרוואטי, בא לעולם על מנת לעמוד בראש צבא האלים ולהילחם בשדים. גודל על ידי 6 אמהות חורגות – הקיריטיקות (מסומנות בשמים על ידי הפליאדות – עננת הכוכבים שבכתפו של מזל שור)
סרנאת – מקום פולחן בודהיסטי ליד וראנאסי שבו החל בודהא ללמד ושם לפי המסורת הניע את גלגל הדהרמא (ראה ערך)
פאנצ‘אנגה – לוח השנה ההינדי המסורתי המייצג את “חמש צלעות” הזמן
פאראיאג– מקום המנחה, ט’ירהא (מעבר) שהוא מקום המפגש של הימונה, הגאנגס והסארסווטי התת קרקעי או השמימי (ראה גם סאנגם)
פארי קארמה – הקפה של עולה רגל
פוג’ה – טקס קדושה הינדי של מנחות לאלים
פוג’ארי – הכוהן העורך את הפוג’ה
פאנדיט – ברהמין (מלומד), מומחי לכתבי הסאנסקריט
פוראנה – אחד מ-18 אוספי הסיפורים הקדומים המכיל מיתולוגיה, אגדות, וטקסים, זהו המקור העיקרי למיתוסים ההודים וניכתבו בסאנסקריט החל מהמאה ה-4 לפני הספירה
פורושארטה –ארבעת מטרות החיים (קמה-עונג, ארטה- כוח ושליטה, דהרמה –מעשה נכון ומוקשה – שיחרור)
פורי – העיר הקדושה של קרישנה-ג’אגנאט’ שבאוריסה על גדות מפרץ בנגל
פורי – מאכל רחוב הודי של 4 חביתיות דקות המטגנות בשמן עמוק וקערת תפוחי אדמה העשויה מעלה פיקוס יבש
פורנימה – יום הירח המלא בלוח ההינדי, כמעט תמיד מאכלס חג או פסטיבל הינדי
פיפאל – פיקוס קדוש ( Ficus Religiosa). העץ תחתיו ישב בודהא והגיע להארה. הבניין החשוב מכולם נמצא בבוד גאיה שביבהאר. עליו דמויי לב.
פן – מעדן לעיסה הודי המוגש עטוף בעלה ומכיל גם אגוז בטל שיש בו חומרים מעוררים, לועסיו מפיקים רוק אדמדם שאת סימניו אפשר לראות על רוב המדרכות בהודו
פנדה– ברהמין הנותן שירותים לעולי רגל
פנדאוואס– חמשת האחים שהקרב שלהם עם דודניהם מתוא במהאברטה
פרסאד(ה) – החסד האלוהי – אוכל (בדרך כלל ממתקים) המוצעים לאלים וכשהם חוזרים למאמין מכילים בתוכם ברכה
צ’אטאורמסה – ארבעת החודשים (המונסון) זמן הפרישות של הנזירים
צ’אי – תה, תה שחור שמבושל על בסיס חלב עם תבלינים שונים (הל, גרם מסלה, ציפורן) והרבה סוכר. המשקה הבסיסי של צפון הודו. קאלי צ’אי – פירושו תה בלי תבלינים וסוכר, לעיתים גם בלי חלב. בדרום הודו הקפה על סביב חלב חם הוא המשקה הבסיסי.
צ’אי וולה – בעל דוכן תה
צ’אפטי – פיתה דקה הנאפית על ברזל לוהט
צ’ארס – חשיש
צ’ארפוי – (ארבע רגליים) מיטת חבלים אופיינית בעיקר לאזורי הכפר של הודו
צ’וק – שוק
צ’וקידר – שוער, שומר
צ’ילום– מקטרת חרס קצרה המשמשת לעישון צ’ארס, באופן מסורתי על ידי כוהני שיווא, באופן נפוץ על ידי מטיילים בהודו.
קאטאקאלי – מחזה ריקוד שמקורו בדרום הודו המשלב איפור כבד ומסורתי, תלבושות, סיפור עלילה דתי, תנועות רגלים וידיים. מוצג בדרך כלל בלילות התקופה הקרירה בינואר ופברואר בפסטיבלים השונים במקדשי קרלה
קאלי – אלת הכוח והשאול במיתולוגיה ההינדית, אחת מנשותיו של שיווא
קאלי – ריק, שחור
קאלי ג’מון – ג’מון (ממתק חלב) כהה
קאלי יוג(ה) – עידנה של קאלי – חושך והתפוררות. ימינו אנו.
קאלפה – ברהמה הוא האל שחולם את העולם, אורכו של כל חלום ידוע והוא 2,190,000 או 4,320,000 או 8 מיליארד שש מאות וארבעים מליון שנים אנושיות. משך החלום מתחלק לארבעה עידנים – יוג(ה) – שנקראים בשמות אלים:
קריטא יוגה – עידן הזהב והשלמות, טרטה יוגה (עידן שבו ה קדוש במיוחד אורכו 3000 שנה, דוואפרה יוגה וקאלי יוגה – העידן האחרון והוא עידן הכאוס והאנרכיה והוא העידן של ימינו אנו.
אחרי קאלי יוגה (עידן המריבה) מגיע עידן שהוא לא אור ולא חושך-סנדאיה ואחריו עידן דומה שנקרא : סנדאינסה
סך כל המחזורים 12,000 שנות אלים שבהן כל שנה שווה ל- 360 שנים אנושיות שהן 4 מליון שלוש מאות עשרים שנים במהא-יוגה
2000 מהא יוגה שוות לקאלפה שהיא 8 מיליארד שש מאות וארבעים מליון שהן יום בחיי ברהמה-ואלו הם חיי העולם שכן אחרי יום ברהמה מתעורר, העולם מאוכל פרט לאלים, יסודות וחכמים ואז מתחיל עוד יום במשך 100 שנים עד שהכל נגמר ומתחיל מחזור הביניים של סאנדיה בתו. ברהמה שוכב עם בתו ולכן הוא אבי כל אדם.
קאנצ’יפוראם– אחת משבע הערים הקדושות שלהודו, נמצאת בטמיל נאדו
קאסטה – מעמד, כיתה
קארמה – גורל, ייעוד, פעולה ותוצאה
קאשי– השם האהוב לבנאראס/וראנסי בא מהשורש קאש- לזרוח, להאיר – עיר האורות
קביר– משורר בן המאות 15-16 מבנאראס שצלף בממסדים ההינדים והאיסלמים
קולי – סבל
קומבה – כלי מים עגול, כד
קומבה מלה – ‘המלה של הכד’. יריד דתי, החשוב מכולם הנחגג אחת ל- 12 שנים כשצדק נמצא במזל דגים בפריאג במפגש 3 הנהרות: הגאנגס, היאמונה והנהר השמימי (או תת קרקעי) הסאראסווטי. זו של 2001 היתה מהא קומב-מלה, הגדולה, זו שקוראת רק פעם ב-144 שנים. עשרות מליוני הינדים, התאריכים מגובים בתחזיות האסטרולוגים (גם הקומב-מלה של לפני 12 שנים ב – 1989 היתה הגדולה מכולן שנחגגת רק כל 144 שנים, מה שמעיד כניראה על תחזיות מבורכות שחוזרות על עצמן, על זיכרון אנושי קצר ועל חשיבות המזל והיכולת). האירוע חוגג את הקרב בין האלים והשדים. כשנטתה הכף לצד השדים, פנו אלו בתחינה לברהמה, שפנה לשיווא, שציווה על שני הצדדים לחבוץ את ים החלב בעזרת הר, שעליו היה כרוך הנחש האינסופי, ובין שאר הדברים שצפו מהים החבוץ היה כד קטן שהכיל את משקה האלמוות. השדים מיהרו אל הכד, אלא שהאל וישנו הפך לנערה יפה והסיח את דעתם, וברהמה חטף את הכד, הסתובב איתו 12 ימים מסביב לעולם, מקדש ארבעה מקומות – אוג’אין, נאסיק, הארדוואר ופראיאג (שמה הקדום של אללאהבאד) – בהם נשרו ארבע הטיפות מהכד. ומאז מתרחשת המלה בכל שלוש שנים באחת מ ערי הקודש. כל 12 שנים באללאהבאד. לזכר 12 הימים בהם נמשך הקרב הנורא בין הטוב לרע. כי כל יום בחייו של בן האלמוות שווה לשנה אצלנו, בני התמותה המתגלגלים. כל 144 שנים נסגר מחזור מיסטי מאז ימי הקרב.
קומר – חבר בכת הקדרים השייכת לטמאים
קומקום– הצבע האדום המסמל את הכוח המיני של האלה
קילה – מצודה, מבצר (לאל קילה –המצודה האדומה בדלהי)
קלה– שחור, זמן, מוות, גורל.
קמה– אל האהבה מארבע הפורושרט’אס- תשוקה, עונג
קרור – מספר הודי. עשרה מליון
קראחנה – (כניראה טורקית – הממלכה השחורה) מושג ישראלי של מסטוליות, או הרגע במסיבות הטראנס בו כולם מסוממים לגמרי ונמצאים בסוג של חור שחור. משמש לתיאור מקומות של הרבה סמים שעוסקים בהם כל הזמן. סלנג ישראלי שהישראלים בהודו ובמזרח משתמשים בו אבל משמש גם בישראל לתיאור המצב.
קרישנה – אל רועי הפרות הקדמון, מאהב נערות הפרות (גופי) באזורי הכפר ליד מטורה בצפון הודו אחד מגיבורי המהאברטה, אחד האווטרים של וישנו אבל בעל פולחן עצמאי משלו. השיחה שלו עם ארג’ונה בבהגאוואד- גיטה, שירת האל שהיא חלק מאוחר של המהברטה, היא אחד הקטעים היותר ידועים ומקובלים על מורים ופרשנים בלימודים הדתיים-פילוסופיים של הינדואיזם בתת היבשת.

קרמה- פעולה תוצאה. מה שתעשה יעמוד לזכותך או לרועץ בגילגול הבא אם לא תזכה לנירוונה שפותרת מהגילגולים. סכום המעשים הטובים או השליליים הם שיתבטאו בחיים הבאים. בנאדם לא נולד עם קרמה טובה.  קרמה טובה לא קוראת מעצמה. מעשים טובים יוצרים קרמה טובה רעים להפך.  ולכן הביטוי “יש לך קרמה טובה” הוא חסר משמעות.

ייתכן שיש לחפש את הכוונה בדהרמה (ראה ערך)

קשטריה – מעמד הלוחמים, שליטי הארץ ומגיני התושבים
ראזל – שיר אהבה באורדו או פרסית מצפון הודו
ראס– מרכבה בעיקר בחגים במקדשים הינדים
ראס גולה – ממתק חלב כדורי וספוגי
רוטי – לחם
רדהא – המאהבת האנושית של הנסיך-אל קרישנה שלמענה, על מנת להערים על בעלה, הוא מתחפש לסוחר, למוכר כדי לבלות איתה. אחד המיתוסים החביבים על ההינדים הוא סיפור האהבה הלא חוקי של קרישנה ורדהא.
ריג -וודה– המחזור החשוב ביותר של הוודות שנחשבות כגרעין לכתבים שנתנו לבני האדם
ראמיאנה– אחד משני האפוסים הגדולים של הודו. ראמה מלך איודיה שמתחתן עם סיטה היפה וגולה ביער יחד עם אחיו לאקשמן. מלך השדים ראוואנה מפתה וחוטף את סיטה ללנקה וראמה יוצא להציל אותה בעזרת אחיו ווהאל הקוף האנומן שממונה לתפקיד זה על ידי סוגריווה מלך הקופים לו עוזר ראמה בהיזדמנות אחרת. המלחמה מסתיימת בניצחונם של ראמה לאקשמן והאנומן ובחזרה מפוארת לאיודיה.
ראמה (ראם) – מלך צדיק שהוא גיבור הרמאינה, אחד האווטרים של וישנו והאהוב מכולם, מקובל בצפון הודו כאל ויש לו פולחן משלו (ראה איודיה)
ראמשוואראם – אי מקודש בדרום מערב הודו שממנו ממשיכה שרשרת שוניות עד לשרי לנקה שנקקראת גשר אדם על ידי המוסלמים וגשר ראמה על ידי ההינדים שהגשר נבנה על ידי הקופים של האנומן מלך הקופים בדרך לקרב נגד ראוונה השד מלאנקה.

שאנטי – סנסקריט: שקט, שלווה, מנוחת נפש, התרוקנות הנפש והרגיעה הגמורה. מקובל כסוג של מנטרה – מילה החוזרת על עצמה בזמן תרגילים יוגיסטים בחלק ההרפיה, תכונה של חכם פרוש – סדהו.

שאקטי – אנרגיה, כוח (בדרך כלל הכוח הניקבי הניתן לאלים על ידי בנות הלוויה הנקביות שלהם)
שואן דזנג – נוסע סיני מפורסם שנסע במאה השביית להביא את הכתבים הבודהיסטים מהודו, עובר בבנאראס ומתאר אותה כעיר בעלת מקדשים בודהיסטים. מסעו תועד ברומן הסיני הגדול “המסע למערב” במאה ה- 13.
שודרה – הנמוכה מבין ארבעת הקאסטות – המשרתים.
שוניה – אפס. המצאה הודית.
שוניאטה– האין, הרבה פעמען גם מרחב החול שממזרח לגאנגס שמול בנארס שאליו מעביר הספן המיתולוגי את נשמות הנשרפים במניקרינקה גהט
שיוו-סנא – תנועת הנוער והמליציה החצי צבאית הפשיסםית של מפלגת השילטון (ראה בהרטה ג’נטה)
שיווא – האל האהוב והנפוץ בפנתיאון ההינדי, בורא והורס, שייך לשילוש של ברהמה וישנו ושיווא ויחד עם וישנו ודווי (האלה) – האל המקובל ביותר בהודו.
שיקהארה – המיגדל החרוטי שיש לו קוי אורך מתעגלים והוא סימנם של המקדשים ההינדים בצפון – מדמה את רכסי ההימלאיה