צור שיזף

אפשר למצוא כמעט כל סוג של מדיטציה באשראם כשהמרכזיים הם הקונדוליני – מדיטצית הנחש ואת ה"מיסטיק רוז" – מדיטציה המבססת על שבוע צחוק, שבוע בכי ושבוע שתיקה.
מסביב למתחם האשראם מסתובבים מורים שונים העוסקים בכל מיני סוגי מדיטציה, יוגה ומוסיקה. יש גם בית חב"ד בקרבה. אין מחסור באמונה תיקווה שינוי ואלוהים.
פונה היא עבודה אישית מונחית בה אמור כל משתתף להיפטר מעבר ומהווה על מנת להיות מאושר. בפונה מנסה כל אחד להביא גאולה לעצמו לטובת עצמו.

מפת מהרשטרה

מומבי (בומבי) Mumbai

במהרשטרה נימצאת העיר הדינאמית ביותר בהודו – בומבי או מומבי כפי שההינדואים שינו את שמה כדי לטהר אותה מהשפעות זרות. זו עיר חדשה שהוקמה על ידי הבריטים על קבוצה של 7 איים, שהיה בהם יישוב כבר בתקופתו של אשוקה. הפורטוגאלים כבשו את האזור משליטיה המוסלמים של גוג'ארט ויסדו שם תחנת סחר באמצע המאה ה-16 קוראים לה בואה בהיה – המפרץ הטוב. מה שהשתבש אצל האנגלים לבומבי. ההינדואים הטהרנים (הלאומנים של השיוו-סנה – מפלגתו של שיווא, גזענים ומחרחרי ריב שהתפתחו בבומבי) קוראים למקום מומבי (מ-1996) על שמה של מומבה- דווי שיש לה מקדש לא רחוק מחוף צ'ופאטי.
האיים נקנו על ידי חברת המזרח האנגלית ב-1668 תמורת 10 לירות זהב. עם המעבר לאנגלים ומהמאה ה-19 גדלה מאוד, מושכת אליה קהילות של סוחרים ובכללם יהודים שהגיעו אליה מעירק ויצרו בה קהילה עם בתי כנסת מפוארים. המפורסמת מבין המשפחות היא משפחת ששון שסלמן רושדי כותב עליה ב"אנחתו של המורי".
בבומבי נחנך קו הרכבת הראשון בהודו לאורך כ-35 קילומטרים. התפתחותו של הנמל המצוין הזניקו את העיר מה שדחף את התפתחות רשת הרכבות והניעה אליה את הסחר שייבש את דרכי הסחר היבשתיות וגרם לירידתן של ערי רג'אסטאן כשהבולטת בינהן היא ג'איסלמר (ראה רג'סטאן).
התפתחותה המהירה של בומבי הפכה אותה למה שהיא עד היום – עיר הסחר הבינלאומית והמרכז התוסס ביותר של הודו.
לא מעט מטיילים מתחילים את מסעם בהודו בבומבי. יש אליה טיסות ישירות של אל על וגם הירדנים והאתיופים נוחתים בה.
היא שער כניסה מצוין בחודשים הפחות חמים של השנה (אוקטובר – מרץ) למי שרוצה לטייל בדקאן ובדרום הודו אבל גם למי שלא מצא מקום בטיסה הישירה לדלהי זה לא תמיד רעיון רע להגיע לבומבי ולעלות על אחת מעשרות הטיסות היומיות של כל חברות התעופה ההודיות שטסות על הקו ההומה בין שתי הערים.
בומבי, כשדה תעופה גדול וחשוב, משמשת כבסיס נוח ומצוין להגיע לכל יעד בתת היבשת ההודית.
וגם הרכבת. תחנות הרכבת של בומבי גדולות ומצויינות ורכבות יוצאות מהן כמעט לכל מקום. ודאי שלמקומות הרחוקים כמו גואה (הקונקן אקספרס או השטבדי 9-12 שעות) לפונה (המון רכבות 3-4 שעות) לקרלה וקוצ'ין (24 שעות), לוראנסי (30 שעות) דלהי ( 22-32 שעות, תלוי ברכבת, הרג'דני כמובן המהירה מכולן).
בומבי היא מרכז תעשיית הקולנוע ההודית – בוליווד והיא מייצרת המון סרטים בשנה עם תקציבי ענק – סרטים הודים שרובם סוג של מחזות זמר מוסרטים נוצצים של חיי הפאר. הסרט הראיליסטי הוא לא הצלחה גדולה בהודו ולא חלק מהתעשייה. בוליווד היא ממלכת חלומות ורבים מהעוסקים במללכה משתכרים משכורות עתק.
אבל חוץ מזה בומבי היא לב תעשייתי ענק והומה.
יש בה שלד של עיר אנגלית שבנויה על חצי אי שתוחם בתוכו נמל ענק ורוגע, מבנים אנגליים נעימים, רחובות שיש בהם רחבות והרגשה של עיר, חזית ים עם מלונות שהידוע שבהם הוא הטאג' מאהל וסביבו אפשר לשבת בדי הרבה בתי קפה ומסעדות,
חזית ים נהדרת בצד השני – המערבי, של חצי האי שעולה צפונה לכיוון צ'ופאטי – חוף שאליו באים הרבה מאוד אנשים בעיקר בסופי שבוע – שבת וראשון בערב כדי לאכול אוכל צימחוני מהטובים ביותר שיש בהמון מסעדות החוף שמששפחות משפחות משכלות רגליים על שטיחיהן על החול אוכלות, נהנות, שותות לאסי ומקנחות בגלידת קולפי משובחת. מקום מצוין להיספג בהודו נעימה וחיכנית אחרי הליכה לתוך השקיעה לאורך הטיילת הארוכה ארוכה מהאזור של קולבה לכיוון צ'ופטי.

מפת בומבי

מלונות
יש הרבה אבל לא ידידותיים למשתמש הזול. בומבי היא עיר יקרה מהבחינה הזו, ולחפש מלון מדרום לטאג' מאהל, הוא מלאכה לא קלה. לדלי תקציב כדאי לצאת מבומבי כמה יותר מהר. אלו שלא נילחצים – יכולים למצוא מלונות נעימים בין 20 ל-30$ באזור קולובה – מדרום לטאג' מאהל בחלק הדרומי ביותר של בומבי. יקר כמובן במונחים הודים, זול במונחים עולמיים.
זה גם האזור להיות בו בבומבי מבחינת פעילות, מסעדות, תחבורה הפלגה לאלפנטה, הליכה לצ'ופאטי ונעימות.
אבל גם מי שאינו משתכן בטאג' מאהל יכול ליהנות מהרבה החנויות שבתוכו, מהלובי המפואר ולהשתמש בשירותים או להעביר כמה שעות עד שהרכבת או המטוס יקחו אותו – הלובי הוא מקום חנייה מושלם לתייר מערבי שאין לו מקום אחר ללכת.

מסעדות

הרבה ובכל מקום ובאזור שממערב לשער הודו והטאג' מאהל יש לא מעט מסעדות פאבים ובתי קפה שאשפ לאכול בהם בנעימות ולא יקר  וחלקן מכוונות לחיך מערבי.

צ'ופאטי ביץ'  (בחלק הצפוני של הטיילת המערבית) בסופי שבוע הוא מקום לאכול בו אוכל צימחוני נהדר על מרבד על החול וגלדית קולפי מפוארת.

מסעדת פירות ים (ואוכל ים הוא בדרך כלל טוב מפה ודרומה) : Mahesh Lunch home, Cawasjj patel st. 22870938

אתרים
שער הודו – נמצא ממש מול חזית הטאג' מאהל. משם יוצאות המעבורות לאלפנטה.

אלפנטה -אי במפרץ של בומבי, 9 קילומטרים מצפון מזרח לאפולו בונדר (המזח ממנו מפליגות המעבורות), מקובל מאוד כמקום בילוי בעיקר בסופי שבוע לתושבי בומבי, יש בו כמה מערות מקדש עם פסלים מעט דהויים. נחמד כפתיח.
המקום נקרא בעבר גרהפורי – האי המבוצר ונוסד בין 450 ל-750. את השם אלפנטה קיבל מהפורטוגלים בגלל פיל אבן גדול שעמד ליד החוף ואחר כך הזיקו למקום הרבה משום טהרנות דתית.
המקדשים מתייחסים לשיווא ויש לינגם ופסל של טרימורטי – שיווא בעל שלושת הראשים, יש שיווא רקדן (נאטראג') ותמונות מנישואיו עם פרוואטי. המקום נעים במשך השבוע וצפוף בסופו – אם כי יש בזה את חן האווירה ההודית הצפופה והפולחנית – האין מרחק בין עבודת שמים לבין תענוג הבילוי בחיק הטבע.
בחלק העליון (אפשר להקיף את האי במסלול ירוק) יש מסעדה.
במשך חודשי המונסון שירות הסירות הרגיל לא מתפקד ובכלל כדאי להיזהר עם עניין ים ומים בבומבי. במונסון יש ימים של גשם כבד, שדה תעופה סגור ובמונסון של 2005 (יולי אוגוסט) היו הצפות נרחבות הרס וכאוס בחלקים שונים של העיר.

תחנת ויקטוריה– תחנת הרכבת של בומבי, היא מבנה גוטי מרשים שתוכנן על ידי ויליאם סטיוונס ונחנך ב-1887.
שוק קרופורד (Crawford market) – השוק המחופה שבנו האנגלים בערך באותה תקופה בה בנו את השוק החדש בכלכתה. נמצא מצפון לתחנת ויקטוריה.

קלבה-דווי – אזור הסימטאות המוסלמי הצפוף והציבעוני של העיר. נמצא מעט צפונה משוק קרופורד ותחנת ויקטוריה. אפשר לבקר שם את מסגד יום השישי ואת מקדש מומבה-דווי שאיפשר לטהרנים ההינדואים לשנות את שם העיר מבומבי למומבאי ואפשר להאכיל בו את הפרות שמתגוררות במקדש.

פונה Pune

פונה היא אחת הערים הנעימות של הודו. בשנים האחורנות היא מתפתחת כמרכז היי-טק ויש בה בנייה חדשה. היא נמצאת על רמת הדקאן ואקלימה נוח בהרבה מזה של בומבי וגם הדרך המחברת ביניהם – המטפסת או יורדת מהרמה (רכבת או רכב, לא כל כך חשוב – אבל שווה) יפה.
תחנת הרכבת של פונה (על הקו הראשי מזרח מערב, עם חיבורים טובים לכל חלקי הודו) נמצאת בחלק ההומה והצפוף של העיר, לא רחוק ממהטמה גהנדי רוד.
לאורך רחוב מהטמה גהנדי יש את המרכז המסחרי עם החנויות היוקרתיות.
פונה ידועה בעיקר בסופרמרקט הרוחני הגדול שלה והוא זה שמהווה כנקודת משיכה לתיירים רבים ובכללם ישראלים.
יש בה לא מעט מלונות נעימים וחלקם (כולל דירות להשכרה) מרוכזים סביב האשראם של אושו.
ממש בצמוד יש מלון שבו חדרים יותר יקרים אבל גם חדרים עם שירותים משותפים שהם יותר זולים.
המגורים באשראם עצמו (או בשכונת המגורים שלו) שמורים לעובדי האשראם.
בחצר בית המלון נמצא קפה בריסטה. סיבה טובה להתשתכן במקום שיש לו כר דשא נחמד וחצר מאווררת.
באותה סביבה – המכוונת לתיירי העולם הרוחני, יש לא מעט שירותים כאלו – חנויות ספרים, בתי קפה, אינטרנט ומסעדות המגישות אוכל מכל מיני חלקי עולם. עוד פינה של משהו אחר בהודו שיודעת להכיל ולתת הכל.

האשראם של אושו Osho

אושו, איש האוניברסיטה והמרצה הכריזמטי לפילוסופיה, כמעט הצליח להביא גאולה לעצמו. בתוך האשראם נמצא קודש הקודשים. יש אוהל ובתוכו עומדת אחת ממכוניות הלימוזינה שלו (היו לו עשרות) ובתוך החדר השקט תמיד בו נמצאים שרידי האפר שלו, עומד כיסא שדומה לכיסא של רופא שיניים. לפחות על פי דברי המאמינים, הורעל אושו וגסס כמה חודשים, שיניו ושערותיו נושרות מהרעל. בדרשות המצולמות שנשארו ממנו הוא עונד תמיד שעונים משובחים. אושו אהב לחיות ואין באשראם שום דבר צנוע. יש בו כספומט, מסעדה, חנות ספרים וקלטות ובגדים למכירה. עצים אדירים שצומחים בתוך האשראם המגונן להפליא (נא לא להאכיל את האווזים בבריכה), מאפשרים פינות מנוחה ופרטיות. אושו יצא לארצות הברית בשנות השבעים, מקים אשראמים ואוסף אחריו עשרות אלפי מאמינים. הוא גורש מארצות הברית לאחר כמה שנים, הגיע לפונה וייסד את האשראם שלו. בעיתונים ההודים שבאנגלית היה כתוב על חקירה שמתנהלת על אופן הניהול של המקום, טענה על כך שרוב המורים המערביים, ממשיכי דרכו של אושו, נמצאים בהודו באופן לא חוקי די הרבה שנים, על כך שהממסד ההודי לא מטפל בזרים האלו בצורה החוקית. יכול להיות שהאשראם מקושר. יכול להיות שבסיכומו של דבר יש מי שמבין שהאשראם טוב לכלכלה ההודית. שזה בעצם העולם של המאה ה- 21 האקו-פסיכה טוריזם. יכול להיות שזה בגלל שהודו היא מקום שבו כל סוג של אמונה אישית הוא חומר היסוד המלכד של המקום. יכול להיות סתם רשלנות רגילה של פקידים. ואולי השלם מורכב מהכל.
אפשר למצוא כמעט כל סוג של מדיטציה באשראם כשהמרכזיים הם הקודונליני – מדיטצית הנחש ואת ה"מיסטיק רוז" – מדיטציה המבססת על שבוע צחוק, שבוע בכי ושבוע שתיקה.
מסביב למתחם האשראם מסתובבים מורים שונים העוסקים בכל מיני סוגי מדיטציה, יוגה ומוסיקה. יש גם בית חב"ד בקרבה. אין מחסור באמונה תיקווה שינוי ואלוהים.
פונה היא עבודה אישית מונחית בה אמור כל משתתף להיפטר מעבר ומהווה על מנת להיות מאושר. בפונה מנסה כל אחד להביא גאולה לעצמו לטובת עצמו.

אורנגאבאד Aurangabad

אורנגאבד היא עיר נעימה ושקטה יחסית עם רחוב הומה לכיוון תחנת הרכבת שבו יש את עיקר המסעדות והמלונות של העיר. היא נקראת על שמו של הקיסר המוגהלי הטהרן מכולן – אורנגזב, שביזבז את כספי הקיסרות המוגוהלית על מסעות מלחמה לתוך הרמת הדקאן כדי להביא את בשורת האיסלאם לתושבים ההינדואים. היו לו דיעות שמרניות בענייני אומנות ותרבות ורבים רואים אותו כאיש שגרם לשקיעתה של הקיסרות המוגוהלית ולסיבה שלחברת הודו המזרחית (האנגלית) היה כל כך קל להשתלט על הודו.
הצפונית בערי מהרשטרה.
פאנצ'אקי- כ-2.5 קילומטרים צפונה מתחנת הרכבת (על פנצ'אקי רוד) היתה טחנת קמח שקיבלה את מימיה בצינורות חרס מהנהר שזורם 6 קילומטרים ממנה. בזמנה נחשבה לפלא מכני וטחנה גרעינים לעולי הרגל שעלו לקברו של באבא שאח מוזאפר – סופי שהיה מורו הרוחני של אורנגזב. הקבר נמצא בגן ובו סדרה של בריכות שיש בהם דגים ויש בו שלווה.

ביב קא מקברה – כ-3 קילומטרים צפונה לתחנת הרכבת , בדרך למערות אורנגאבד נמצא ביבי קא מקברה – הטאג' לעניים שנבנה ב-1679 כמוזיליאום לאשתו של אורנגזב

המערות של אורנגאבד – 2 קילומטרים צפונה מביבי קא מקברה יש קבוצה של 10 מערות בודהיסטיות מהמאות 6-7. רובן ויאהרות ורק אחת מהן (4) היא צ'איטיה.
במערה 7 (קבוצה מזרחית) נשמרו ופסלי הנשים נאים ומקושטים – עדות לפולחן הטאנטרי.
טיול נעים לביבי קא מקברה ולמערות.

הגעה ועזיבה:
אפשר לטוס כל יום מאונגאבאד לבומבי וחזרה ויש ממנה טיסות גם לאודייפור וטיסות המשך לג'איפור – על קו התיירים שבו המטוס מחבר בין דלהי לבומבי ומתנהג כאוטובוס מאסף. מאוד נוח אם כי לא מומלץ כטיסה ישירה בין הערים.
יש כל יום רכבת לילה לבומבי עם כל סוגי המחלקות ובדרך כלל אין בעיה של מקום. 12 שעות.
פונה נמצאת 230 קילומטרים מכאן. 5 שעות באוטובוס. אין חיבור מסילתי.
לאג'נטה ואלורה כדאי לשכור מונית ליום שלם אם כי אפשר לידון גם ליד אלורה וגם באג'נטה.

אג'נטה Ajanta

166 קילומטרים צפון מזרחה מאורנגאבאד, 60 קילומטרים דרומה מג'אלגאון נמצאת סידרת מערות שמסודרת על צלע נחל, מעל פיתול חד.
למי שמגיע מצפון (ברכבת) כדאי לרדת בג'אלגאון. יש הרבה רכבות שנוסעות על הקו הראשי מחבר את בומבי ומזרח הודו ובומבי וצפון הודו. מחוץ לתחנת הרכבת אפשר לעלות על אוטובוס מקומי שמתנהל באיטיות מהורהרת דרך הנוף הפתוח והשליו של הדקאן עד לאג'נטה. באג'נטה (בכפר הקטן מספר קילומטרים מהמערות) יש מלון ממשלתי נעים ורגוע שאפשר לאכול בו. יש מלון ממשלתי נוסף בכניסה למערות.
אפשר באותו יום להגיע לג'אלגאון לנסוע לכפר של אג'נטה, להתמקם במלון, לטייל למחרת במערות, להמשיך לביקור באלורה ולישון באורנגאבאד.
בכיוון השני כדאי להגיע ברכבת מבומבי לאורנגאבאד (לילה) ולעשות את הדרך צפונה.
בין פונה ואורנגאבאד אין רכבת אבל יש כביש טוב (230 קילומטר – 4-5 שעות במונית או אוטובוס)
המערות נחצבו במשך למעלה מ-800 שנה (200 לפני עד 665 אחרי הספירה הנוצרית). במערות סצנות בודהיסטיות אלא שלאחר ירידת והיעלמות הבודהיזם מהודו (לפני כ-1000 שנה), נשכחו המערות והיתגלו מחדש רק ב-1819 על ידי קבוצת ציידים אנגלית. האתר הפך לאתר מורשת עולם של אונסקו.
המערות מקיפות עמק הנהר שיוצר קשת שקודקודה פונה מערבה. המוקדמות נמצאות בלב העיגול והחדשות יותר לכיוון הכניסה ועומק הנהר. חלקן הם ויאהרות – מנזרים בודהיסטים (4 היא הויאהרה הגדול מכולן) וחלקם צ'איטיאס (Chaityas) – מקדשים וחדרי תפילה (9- אחת המוקדמות באג'נטה 10 –המוקדמת מכולן 19 – היפה מביניהן). חלקן מתייחס למהאיאנה (המרכבה הגדולה – הזרם המרכזי בבודהיזם שנסוג לטיבט שבו אדם מקריב את גאולתו האישית לטובת גאולת העולם ראה מילון מונחים)
במערות ציורים (מערות 1, 16, 17 מרשימות) ותמונות וסיפורים מחיי הבודהא אפסרות – פיות מעופפות ובודהיסאטוות.
חלק מהמערות מייצג את ההיניאנה (המרכבה הקטנה) הבודהיזם הקדום יותר שרואה את המטרה של אדם להגיע לגאולה אישית (מערות 2,8,10,13,15)
טכניקת הציור על טיח יבש טמפרה (להבדיל מהפרסקו שמגקובל הים התיכון – ציור על הטיח הלח)

אלורה Allora

מקדשי הסלע של אלורה נמצאים 30 קילומטרים צפונית מערבית מאורנגאבאד והם אחד מהאתרים המרשימים שיש.
המקדשים חוצבים לתוך מערות והמקדשים המרכזיים הם חציבה גדולה ומפליאה שהשיטוט בתוכה וטיפסמעליה הם מהדברים השווים שיש.
מ-34 המערות באלורה 12 הן בודהיסטיות (600-800 לספירה) 17 הינדואסיטיות (600 -900 ) ו-5 ג'איניות (800-1000).
המערות הבודהיסטיות הן חלקו הדרומי של המכלול כשהבולטות ביניהן הן מערות 11 ו-12. רובן ויאהרות (מנזרים) ורק אחד מהם – 10 הוא צ'אטייה (בית תפילה)
באג'נטה יש ייצוג לבודהיזם על שני זרמיו העקריים ההיניאנה והמהאינה , כאן נוכח המאבק בין בודהיזם והינדואיזם עד לניצחונו של ההינדואיזם בזמנן של שושלות הצ'אלוקיה והראשטרקוטה. הג'איניזם בגלל קוטנו וחסידותו לא נתפס כאיום ולכן יכל להתקיים ולשגשג במקביל להינדואיזם.
באלורה יש ייצוג לתפיסה הטנטרית.
הבולט מבין מקדשי אלורה הוא מקדש קאילשה (שיווא מספר 16) הנמצא מול מגרש החניה ואליו מגיעים רוב המבקרים. המקדש, שנבנה (נחצב) על ידי 7000 אומנים במשך 150 שנה, מארך בחודש מרץ פסטיבל שירה ומחולות.
קבוצת המקדשים ההינדואית נחצבה מפני הסלע כלפי תחתית הגבעה ויש בהם עוצמה. מקדש קאיילש מדמה את ההר הקדוש קאיילש שבהימלאיה – מקום מושבו של האל שיווא. יש לו חצר גדולה ומסביבו ובתוכו חצובים המקדשים. על קירות המקדש סצינות מגולפות בגאבן מתוך המהברטה, הרפתקאותיו של קרישנה והרמייאנה.
החלק הצפוני של אלורה היא קבוצת המקדשים הג'אינים שהם כדרכם שקטים יותר אבל בעלי פרטים רבים וגימור גבוה.
ובכל מקירה, המיכלול הוא אחד היפים שיש ושווה מאוד ביקור – אם ביקור באג'נטה יכול להתיש אחרי כמה מערות – פה ההתרחשות החיה והפראות החיה של המקום, וגם האפשרות לחקור אותו מבפנים, בתוך החצר, במערות ומדרופן ההר- הופכים את הביקור באלורה למגוון ומרתק.

לינה:
ליד האתר נמצא מלון קאילש שלו חדרים בכל מיני רמות. למלון יש מסעדה. לא רעיון רע למי שמעדיף לא לישון באונגאבאד.

הגעה:
או עם המונית מאג'נטה, עם מונית מאורנגאבד, עם אוטובוס מאורנגאבאד.

המצודות של שיאווג'י Shivaji

שיוואג'י היה שליט מרת'י שהשתלט על רוב הדקאן בין 1646 ל-1680. חלק גדול מממעלייו התרחש במהרשטרה ועיקר פרסומו ומצודותיו נמצאים כאן. הוא מקאסטה נמוכה מהשודרה – המשרתים והמנקים ולא מאחת מהקאסטות הגבוהות יותר – הברהמינים הקשטריה (לוחמים) והוושיה (סוחרים ואיכרים).
בשלב מסוים הוא נשיבה על ידי המוגוהלים והובל לאגרה אבל הצליח להימלט ולהמשיך במלחמה. בנו נתפס וסומא על ידי המוגהלים ונכדו לא היה גדול ותחבולן כמוהו אבל מכיוון שהמרת'ים עלו בתקופה בה שקעו המוגהלים – הם השתלטו על שטחים נרחבים ברמת הדקאן. התפשטותםם נבלמה בפאניפט ב-1761 כשהובסו על ידי אחמאד שאח דיראני האפגני. לא הרבה אחר כך הם הובסו על ידי האנגלים ונחלותיהם שולבו בראג'.
פראטאפגאר Paratapgarh וראיגד Raigad (ששימש כבירת המרת'ים "גיברלטאר של המזרח") הם שני מבצרים המיוחסים לשיוואג'י , 24 קמ מערבה ממהבלשוואר Mahabalshwar – עיירה הררית (מה שנקרא אצל האנגלים hill station) בגובה של 1372 מ' ובמרחק של 117 קילומטרים דרום מערבית לפונה.
לא רחוק ממנה (15 קמ' לדרום מערב) נמצאת סטארה (שבה גם תחנת הרכבת הקרובה) שבה נמצא מוזיאון שיוואג'י מהראג' .
מדרום לעיר נמצא מבצר וואסוטה Wasota (עוד אחד ממבצרי המרת'ים של שיוואג'י)

דרך הקונקן

דהארווי – הודו החדשה של ההמונים