צור שיזף

זה לא אפריקה פה. למרות שהפוליטיקה המקומית עושה צעדים מרשימים על מנת להגיע לרמת המוסר הציבורית המקובלת שם, ואין פה שמורות לבני אדם שלא לדבר על שמורות לחיות, אבל יש מקומות שבהם אדם יכול לעצור רגע, לשכוח ממזימות אנושיות מעייפות ולהביט להנאתו, בידידות, בחיות בר ולהמציא לעצמו סיפורים כמו "הרוח בערבי הנחל" או כל סיפור שבו לחיות יש קסם וחירות וחיבה שהן מעוררות.

נמר

חיות בר מעוררות אותנו. אולי מפני שבשחר ימינו כקבוצה קטנה ונרדפת היינו ציידים. צדנו את החיות הקטנות ובעלות הבשר, הנחנו מלכודות לציפורים ולחיות גדולות יותר, פחדנו מנחשים בסבך ונמלטנו מחיות טרף שיש בהם אימה וסיכון. עד לסוף המאה שעברה ובחלקים מהמאה הזאת היו עדיין דובים בחרמון ובגליל. האריות הושמדו פה לפני כמה מאות שנים. מחיות הטרף הגדולות ידעו נמרי מדבר יהודה תקופת פריחה לפני יותר מ – 15 שנים והיום הם מתאוששים בצנעה במרחבי הנגב. זאבים, שועלים, נמיות, דלקים, גיריות, לוטרות (כלבי נהר) ותנים מסתובבים במקומות שונים אלא שהם ביישנים מטבעם ורק מי שעניינו חיות יראה אותם.
חזירי בר הם יעד קבוע של ציידים וחיילי מילואים לאורך הגבולות רואים אותם באור פנסי סיורי הלילה. צבאים, יעלים ושפני סלע מצויים ונגישים יותר והתנינים – עד שימלטו מחוות הגידול שלהם, נעלמו מנוף הארץ לפני יותר ממאה שנים והפגישה הקרובה ביותר היא במסעדות המגישות בשר תנין.
זה לא אפריקה פה. למרות שהפוליטיקה המקומית עושה צעדים מרשימים על מנת להגיע לרמת המוסר הציבורית המקובלת שם, ואין פה שמורות לבני אדם שלא לדבר על שמורות לחיות, אבל יש מקומות שבהם אדם יכול לעצור רגע, לשכוח ממזימות אנושיות מעייפות ולהביט להנאתו, בידידות, בחיות בר ולהמציא לעצמו סיפורים כמו "הרוח בערבי הנחל" או כל סיפור שבו לחיות יש קסם וחירות וחיבה שהן מעוררות.

יעל

1. יעלים – עין גדי, מכתש תמנע, עין עבדת
ארץ היעל הוא שמה של הארץ. אם יש חיה שהצליחה לשרוד בהתאמה למצוקי הסלע הזקופים שבו היא חיה זו היעל. בתקופת הייחום זכרים ונקבות בשאר השנה נקבות עם גדיים לחוד וזכרים לחוד. בערב הם יורדים למקור מים ושם המקום לראות אותם. נחל ערגות ונחל דויד בעין גדי הם מקומות קבועים לראות יעלים בעדרים ובבודדים, עין עבדת הוא מקום של עדר יעלים נאה ובקעת תמנע היא מקום קבע של כמה זוגות יעלים. עין נטפים בהרי אילת, סמוך לשקיעה הוא מקום טוב לחכות להם. במרחק נאות מהמעיין, על מנת לא להפריע לקבוצה הצועדת בניחותא אל המים.

שפן סלע

2. שפני סלע – נחל חוה, עין גדי, רמת הגולן
עדרי שפני הסלע חופרים להם מחילות בשפוכת אבנים ומתחת לסלעים ענקיים הפזורים במדרונות נחלי מדבר יהודה, הנגב והגולן. גם מתחת למערת קשת בגליל המערבי יש עדר ובנחלים אחרים. זו כמעט החיה הכי נפוצה בארץ למתבונן על גופה הכדורי מאורך ואוזניה הקטנות. הזכרים הגדולים רובצים וצופים. במקרה של סכנה – הם קוראים קריאה קצרה המעלימה את הנקבות והצעירים לתוך המחילות.

3. שועלים זאבים, תנים מזבלות רמת הגולן, מדבר יהודה
מהטורפים צריך להסתפק בטורפים הבינוניים, הלילות ברמת הגולן יפים לשמוע את יללות התנים, אבל מי שרוצה לראות זאבים, תנים ושועלים צריך לפנות אל המזבלות ברמת הגולן. אתר האשפה של דרום רמת הגולן ליד צומת חושניה, בדרך לכפר הנטוש רמתניה הוא מקום מצויין לראות את הטורפים המגיעים לנבור בערמות האשפה.
מזבלות בהרי ירושלים ובמדבר יהודה (תחנת ההאכלה בנחל משמר) הם מקום מצויין לראות חיות.

ראם

4. צבאים – רמת צבאים, כפר חרוב אל חמה, נחל מיצר
צבי הוא אחת החיות שקל לראות. בראזור שבין עין חרוד למושב מולדת ולכוכב הירדן יש עדרי צבאים גדולים וקלים לצפיה. גם בדרום רמת הגולן, בעיקר בנחל מיצר היורד בין הקבוצים כפר חרוב ואפיק יש עדרים גדולים של החיות החינניות ובמורד הרמה בין מבוא חמה לעין גב.
בדרום אפשר לראות צבאים באזור נחל רחם ועתק, לא אותו מין – אבל עדין צבי. הצבאים הם חיות של מישורים או רמות להבדיל מהיעלים המתגוררים באזורים מצוקיים, ואינם נזקקים לשתות מים כמו היעלים, כך שאין ממש סיבה לחפש אותם ליד מקורות מים ועם זאת, אפשר הרבה פעמים לדעת שיש צבאים באזור לפי תחנות הרחה – ערמות גללים קטנות המונחים על שבילים בכל רחבי רמת הגולן ומזרח הגליל התחתון.

5. לוטרות – נחל סער
ההפתעה לראות שוג עיניים מביטות בהולך או בשוחה בתוך בריכת מים ולזהות את אחת החיות המתוקות שיש שמורה ללוטרה – לכלב הנהר. זו אמנם חיה קשה לצפיה וצריך מזל אבל אפשר לצפות בה בזהירות בנחלים היורדים בצפון רמת הגולן – נחל סער הוא מקום טוב לחפש לוטרות.

קרקלית

6. צבי מים גשר כפר ויתקין
למי שמהירות ומרחק הם דבר מייגע, גשר הצבים ליד מושב כפר ויתקין, במקום בו חוצה הגשר הישן והמתוק את נחל אלכסנדר, הוא מקום טוב להביט בצבי נחלים (כמה מהם בעלי מידות מפלצתיות למדי). יפה איך החיות האלו הסתגלו לחיות במים המזוהמים של הנחל, ניזונים במשך השנים מפגרי עופות שהגיעו לנחל.
צבי מים הם חיות מרשימות הנוהגים להתחמם על הגדות החוליות, לצלול כשמתקרב אוייב ויכולים לשהות מתחת למים עשרות דקות. את הביצצים הם מטילים בגומה על הגדה החולית של הנחל כשהנקבה חופרת את גומת ההטלה ומכסה אותה. מה שיפה בעיניין הוא שיש לחום ולסידור הביצים השפעה על המין. מהביצים העליונות יבקעו נקבות ומהתחתונות זכרים, שכרגיל, בגלל הנחיתות בשלבי החיים הראשונים, מפתחים אגרסיות האופיניות לזכרים באשר הם זכרים.

תמנון – מפרץ אילת

7. דגים אילת שמורת אלמוג כרישיים- מיצרי טיראן נמל יפו
יש אנשים שאוהבים דגים. המשוגעים לדבר צוללים בין הסלעים של תל אביב, יפו אכזיב ושמורת הבונים. יותר פשוט, למי שרוצה להיות בטוח, להצטייד במסכה וקנה ולרדת לאילת. בשמורת אלמוג שי עולם חי נפלא. אלמוגים הם בעלי חיים. ודגי שונית ממינים שונים שמרחפים בעננים סביב הצולל או השחיין עם המסכה הם אחד הכפים הגדולים והרגועים שיש.
למי שמחפש התרגשויות, יכול לחוצות את הגבול ובמאמץ לא גדול להגיע למפרץ נעמה. משם יוצאות הפלגות יום למיצרי טיראן. אל השוניות. בשוניות בעומקים שבין 20 ל – 25 מ', רובצים בתוך מעגלי חול על הקרקעית כרישים שחורי סנפיר, מין שאינו נחשב למסוכן אבל הוא עדיין כריש שאורכו בין מטר וחצי לשניים. האמת שדי כיף להגיע כמטווחי זרוע מהכרישים ולשאוג לתוך פומית הווסת, לראות את הכרישים מקפלים זנב בבעתה ונמלטים. או סתם לרבוץ לידם בחול ולהביט איך הם נהנים מהזרמים של המיצרים, מחמצנים את עצמם.

8. ג'מוס – תאו מים ימת החולה
פעם היו ג'מוסים בביצות של כברה. היום קוראים למקום נחל תנינים ומאז שנוקזו הביצות אין במקום לא תנינים ולא ג'מוסים. הג'מוס – תאו המים הגדול השחור והמרשים שאכלס פעם את כל בקעת הירדן וביצות החוף הישראלי נדחק היום לשמורת החולה. השמורה היא המקום לקחת סירה ולהפליג בין ג'מוסים ולקוות שכמו שהימה היפה הזאת חוזרת אולי יפסיקו סוף סוף לכסות את שרידי הארץ בבטון אספלט ומלט, יניעו רכבת במקום כבישים מחורבנים שהורגים אנשים וייתנו לזאב לרבוץ עם ג'מוס.

9. נמיות, דורבנים, הרי ירושלים
הנמיות והדורבנים הם שתיים מהחיות היותר חכמות המתגוררות פה. אלא שכמו חיות חכמות אחרות (חזירי בר למשל) קשה להצביע על מקום מסויים בו יופיעו. נמיות מסתובבות בכל הארץ ואזור המושבים של פרוזדור ירושלים הוא המקום בו נמיות חוצות כבישים בזנבן הארוך. הנמיות הן ציידות וגנבות ביצים ורוצחות תרנגולות בלולים ומצד שני הנמייה היא מחסל הצפעים הטוב שיש.
הדורבן הוא מכרסם ענק המוגן בקוצים השחורים לבנים. הדורבן הוא חיה פעילת לילה החיה במאורות ונוהגת להסתובב באזורים סלעיים. אפשר לזהות אזור פעילות של דורבן לפי הקוצים ולחכות לו בלילה על השביל מצויידים בפנס. דורבנים יש בכל הארץ, מהחרמון בצפון ועד הנגב בדרום, מגוחכים, גדולים וקוצניים.

חוגלה

10. הדולפינה בנואייבע מזיינה
סיני אומנם היא מצרים אבל היא גם מקום קרוב ואפשרי מאוד. לפני כמה שנים החליטה דולפינה להשתקע מול נואייבע הדרומית שבנחלת שבט המזיינה. שני אחים אילמים אימצו אותה. הדולפינה הפכה להיות מקור השעשוע של החוף ופיתחה סביבה תעשיית תיירות שלימה. לא מזמן ילדה הדולפינה בת והן משתעשעות במרחק לא גדול מהחוף, אפשר לשחות איצתה ואיתן ולידן. וליהזכר במה שכתב דוגלאס אדמס בספר: "שלום ותודה על הדגים" (הוצאת כתר – ציטוט לא מדויק) שהאנשים תמיד חשבו שהם יותר אינטליגנטים מהדולפינים כי הדולפינים כל היום רק שוחים במים משתעשעים ואוכלים דגים והדולפינים היו תמיד משוכנעים שהם יותר אינטליגנטים מבני האדם בדיוק בגלל אותן הסיבות.

חסידה

11. ציפורים
עורבים, דרורים, בולבולים, נחליאלים הם חיות עירוניות. בעונות מעבר אפשר לראות גם את הדוכיפת עם ציצת הראש וההילוך המהדס.
עורבנים הם ציפורים כבדות למראה בצבעי אפור לבן כחול האוהבות חורשות דרכן הן עפות במעוף גלי וצורחות בקול של חתול מעופף.
בריכות הדגים של קבוץ מעגן מיכאל הן אתר קינון מועדף של ציפורי מים למיניהן (בריכיות, כפנים, מיני ברווזים ואנפות) בעונת הקינון אסור להסתובב בין הבריכות , אבל בשאר השנה זה יותר מנחמד להסתובב בין הבריכות ולראות את הנמיות המנסות לחמוד את הביצים של הציפורים המקננות. בסתיו נוחתות במקום להקות ציפורים בדרכן מאסיה לאפריקה.
ימת החולה היא מקום נוסף לראות ציפורי מים ובנוסף לכך דורסים שונים. באביב, כשהציפורים שחרפו באפריקה חוזרות צפונה יורדות להקות בחולה ובבריכות הדגים. שווה.

שרקרקים בנחל בשור

ברמת הגולן, ליד גמלא וביובלי נחל דליות יש קינון של נשרים ורחמים ושאר אוכלי נבלות שמרשימים בגודלם. משקפת למי שחובב את הציפורים העולות עם זרמי האוויר החמים (טרמיקות) ויורדים בסיבובים לכל נבלה הרובצת במרחב. עיניים מצוינות וראש קח כדי שיוכלו לדחוף את המקור דרך הפתחים הרכים של הגוף המת.
מצדה ומצוק ההעתקים של מדבר יהודה הוא משכנם של העורבים קצרי הזנב שתענוג לראות אות מגרשים דורסים גדולים יותר מקרבת הקן שלהם בלהטוטים שלא היו מביישים שום קרב אוויר.

טריסטרמית

הטריסטרמית, המכונה בשפה העממית הציפור הפריחה היא זרזיר הנקרא על שמו של הזואולוג האנגלי הנרי בייקר טריטראם שנסע בארץ הקודש לפני יותר ממאה ושלושים שנים. זו ציפור שהתרגלה לקבץ נדבות וחיה בקרבה גדולה לתיירים ומטיילים במצדה, ניתנת לזיהוי בקלות משום המשולשים הכתומים על כנפיה השחורות ושריקה הנשמעת כמו של מי שרוצה לעצור חתיך או חתיכה ברחוב. פריחה.

12. אם כי כמובן צריך לזכור שחיית הבר הנפוצה בארץ היא כמובן החולדה המטופחת באופן עקבי על ידי העיריות השונות. שמורת הטבע העיקרית לחולדות היא העיר יפו. מסיבות הידועות לראש העירייה ולמהנדס העיר הממשיכים במסורת הזנחה המטפחת את חיית הבר הלא נדירה.

קרקלית בערבה