שבוע רצחני עבר פה בין יפו לתל אביב. פרד קנת, יועץ ומתכנן אורבני אמריקני, הגיע לסביבה בהזמנת החברה להגנת הטבע, לסדרה של ישיבות על העיר הנחמדה של המזרח התיכון ואחת הערים הנחמדות בעולם כולו. את זה יכול לראות כל אחד. אפילו מומחה מברוקלין. אני באתי לפגוש אותו בענייני הרכבת הקלה. לא לפני שישבתי עם מתכנני נת'ע (נתיבי תחבורה עירוניים) במשרדם שממזרח לצומת בר אילן. הם הציגו לפני את תוכניותיהם וציידו אותי בסרט של איך נראית הרכבת בשטרסבורג. כמעט השתכנעתי. סרטים ושולחנות תכנון מרוחקים מחיי שדרה ועיר הם מקום מצוין לשכנע את מי שאין לו מושג.

אחרי כמה שבועות של חשיבה פרטית ובחברת יפואים חושבים אחרים שכיתתו את רגליהם במעלה ומורד שדרות ירושלים, עוצרים לבורקס אצל ליאון וזית אצל אבנר ורמי ומביטים בפוטנציאל הנפלא של יפו, מתגבשות במוח השאלות. אולי יש גם פתרונות. אבל הם כנראה לא אלו שיש לאנשי נת'ע. כי להם היו שאלות ובעיות אחרות בראש, ואנשי יפו עם שדרות ירושלים (וייתכן שגם חלקים מתל אביב) הם לא ממש בראש מעייניהם. כי הם רוצים להזרים תנועה. גם אני. אבל לא על חשבון העיר והשדרה.

השאלה הראשונה היא- מה מטרתה של הרכבת? האם היא, כמו שמנסים אנשי נת'ע לטעון, מחוללת חיים ומפיחה רוח בשדרה או שמא היא רכבת שמטרתה להניע כמויות אדירות של נוסעים מבת ים לתל אביב וחזרה והיא רק דורסת את השדרה?

התשובה ברורה מהנתונים. הרכבת הקלה מתוכנת להסיע בזמני שיא 40,000 (ארבעים אלף) נוסעים לשעה. זו רכבת של שניים או שלושה קרונות שאורכה בין 60 ל – 90 מטרים. המרחקים בין הרחובות המזינים את שדרות ירושלים, לא עולה לעיתים על 30 מטרים. כמה תחנות יהיו לה בשדרה בקטע הרלבנטי של הקילומטר וחצי בין רחוב ד'ר ארליך למתחם נגה? שלוש? ולתחתית שתיים? אז בשביל תחנה אחת נרמוס שדירה?

רכבת מחוללת היא משהו אחר לגמרי. הרכבת הקלה באמת היא הקרון הבודד של החשמלית – הטראם האירופאי או המרכז אסיאני במקום בו הביאו אותו הרוסים. משהו שמשתלב בתנועה, עוצר כל מאה וחמישים מאתיים מטרים והוא שקט, איטי וידידותי לשדרה ואם רוצים להגיע בניחותא מקצה אחד של השדרה לקצה שני, נוסעים אתו. יתרה מכך, עושה רושם שמערכת מסילתית כזאת של קרון בודד צריכה לנסוע ביפו ממתחם נגה דרך רחוב רזיאל אל השעון, לחזור דרך רחוב עזר ומרזוק לשדרה ולהמשיך משם לכיוון יפו ג' ויפו ד'. זו תהיה מערכת שבאמת תסייע ותזין את הרחוב, תיתן פתרון תחבורתי לאנשי יפו שאינם משופעים במכוניות, תשרת את אתרי התיירות של יפו (כיכר השעון, שוק הפשפשים, יפו העתיקה, נמל, שדרות ירושלים ומתחם נגה) ותפחית תנועה וזיהום.

ולמה לא רכבת קלה? כי הרכבת הקלה מתוכננת להניע מאסות ולתפוס את מזרח השדרה.

הבעיה הגדולה של תפיסת צד אחד של השדרה והפיכת הצד השני לחד סטרי צפונה, היא שחד סיטריות תגרום להזרמת התנועה בצד המערבי. רחובות חד סיטרים הם לא רחובות שיש בהם חיי רחוב. יש בהם תנועה. בן יהודה הוא דוגמא לכך. אחת הבעיות החמורות של אלנבי היא שהוא ציר תנועה סואן ולא רחוב של בני אדם. אם באלנבי למשל היה טראם נחמד במקום אוטובוסים ותנועה פרטית בשני הכיוונים יכלה לעצור וליהנות מהרחוב – הכל היה ניראה אחרת. רכבת קלה (שהיא בעצם דורסן כבד) תדפוק את שדרות ירושלים ויפו בגדול לטובת הבת ימים. תודה.

ולמה רק את המזרח ולא כמו אחד הפתרונות שהוצעו – טראם משני הצדדים הקרובים של השדרה כשהתחנות הן מתחת לעצי הפיקוס הענפים ושני נתיבי תחבורה מוטורית צפון דרום, בלי אוטובוסים, נשמרים למי שרוצה להמשיך לקנות בחנויות ובמעדניות הנחמדות של שדרות ירושלים?

כי, כמו שמודה מנכ'ל נת'ע בגילוי לב, מתחת לצד המערבי של שרות ירושלים יש קווי מתח עליון וקווי ביוב ומים. זה יעלה יותר מידי כסף להזיז אותם. באמת. תודה רבה. הרי ברור שבסוף זה טובת הציבור או טובת הכיס של מישהו. אז תזיזו אותם בבקשה. מכל אלו יוצא שהפתרון הראשון להסעת המונים הוא תחתית. ומעליו טראם שיקיף וישרת את אתרי התחתית של יפו ואכן יחייה את השדרה.

ועם כל זה, עם כל התכנון העקום של נת'ע, עדין לא אמרנו מילה על התוכניות של להפוך את רחוב בית אשל והצד המזרחי של כיכר השון למדרחוב. איך חושבים מתכנני התנועה ניכנס ונצא ליפו? או שתספקו פתרון תחבורתי כולל של תחתית שתעביר במהירות בת ימים לתל אביב וחזרה + טראם קטן וידידותי שיקיף את יפו דרך שדרות ירושלים, יפת, עג'מי וחזרה לשעון, הוצאת אוטובוסים מהשדירה ומנהרה מתחת לעיר העתיקה (שכן הכביש שעובר היום דרכה הוא כביש פרטי) או שאל תעשו לנו טובות. אנחנו בטוחים שגם כשיבשתם את הים וקברתם את הנמל הייתם בטוחים שאתם עושים את הדבר הנכון בזמן הנכון.

הרכבת הקלה  אוגוסט 2003

יש רגעים מבישים בחייה של עיר. אם מה שקרה בישיבת המועצה המקומית ביום רביעי האחרון מעיד על העיר, נבחריה והדרך בה מתנהלים העניינים בה – כדאי אולי להחליף עיר, או נבחרים או לחליפין להסביר להם שככה לא מנהלים מקום.
אנשי נת"ע, החברה הממשלתית שמתכננת את הרכבת התחתית, באו להציג את התוכנית כדי לקבל את אישור הוועדה המקומית. אלא שאנשי הוועדה המקומית, פוליטיקאים עירונים, משופשפים וערמומיים, הכינו להם מארב כפול. גם אני, שראיתי וספגתי השתלחויות קשות לא יכולתי לשאת את מה שקרה בוועדה ויצאתי ממנה. ולמה יצאתי? מכיוון ששום נימוק ענייני לא היה על סדר יומה של הועדה.
הרבה שנים חולמים בתל אביב ויפו על רכבת תחתית. שיהיה אפשר להגיע תוך דקות לכל מקום בעיר. סוף סוף זה ניראה בהישג יד. התכנון אמור להיגמר עד סוף השנה ואחר כך כמה שנים של עבודה.
אלא שהתוכניות באמת לא בסדר. אין לי מושג מפתח תיקווה, רמת גן, בני ברק, בת ים וחולון. אבל יש לי מושג קטן על תל אביב ויפו.
תחנות הקו הראשון לא ממש משרתות שום דבר. התחנות נכנסות לתל אביב ברכבת מרכז ואחר כך עוברות במקום שאמור לשרת את הקריה, איכילוב וקניון השלום, את האזור של בית הדר ומשם הלאה לנווה צדק וליפו.
התחנה המרכזית לא על ציר הרכבת. תחנת הרכבת של הקריה לא משרתת את איכילוב – לפי דברי המתכנן מוקמו התחנות בטווח של 500 מטרים ממה שהן אמורות לשרת. חצי קילומטר הליכה מפתחו של בית חולים? רק המחשבה כואבת. גם התחנה של אלנבי או בית הדר או כיכר המושבות לא ממש ברור את מה ואת מי היא משמשת. ואת מי משרתת בדיוק התחנה במנשיה, ששם העירייה, ביוזמה מטופשת, הזיזה את נתיב הרכבת על התחנה הטורקית היפיפיה ב- 70 מטרים (כדי לרצות אנשי נדל"ן?)
עורו התל אביבים, מרוב רצון בתחתית, יחטיא המטרו המיועד את תל אביב ויזרים את אנשי בת ים ופתח- תיקווה לבקר אחד את השני.
ואשר ליפו, אחרי הסתובביות לאורך השדירה עם יפואים, שתי ישיבות עם אנשי נת"ע וסיור לאורך הקו ביפו, עולה כי המתוכנן אינו דומה לשום דבר שמשתלב עם העיר. בנת"ע מדברים על רכבת קלה. אם כי גם שם מודה רון תמיר שאחראי על התיכנון, כי היא קלה בגבול העליון. ומה זאת אומרת? רכבת שאורכה 70 מטרים והיא אמורה להסיע בשעות השיא עד 10,000 נוסעים בשעה, 500 אנשים בכל רכבת. 20 רכבות בשעה לכל כיוון, כל 3 דקות רכבת בשדרות ירושלים. זו אינה רכבת קלה. זה מטרו על הקרקע. הרכבת גם אמורה לחסום את הנתיב המזרחי של שדרות ירושלים.
רכבת קלה היא מה שמכנה באירופה טראם – קרון בודד או כפול שאורכו לא יותר מ – 30 מטרים. ביקשנו שהרכבת הקלה תיסע בשני צדי השדרה ובצמוד לה כשהיא משאירה את הנתיבים המערבי והמזרחי לתנועת מכוניות. זה מה שייתן ליפו ולשדרה את החיים. לא מטרו על פני הקרקע. כי אם הכוונה להעביר מטרו ולשנע המונים ממקום למקום, יתכננו אנשי נת"ע נתיב תת קרקעי (מה שלא נעשה עד היום למרות שכל מה שצריך זה שכל ישר ונייר) , משאירים את השדרה לרכבת קלה אמיתית שתשרת את יפו, הטראם התיירותי- עירוני שיסע מתחנת הרכבת הטורקית של נווה צדק, יעלה ביפת דרך השעון, ימשיך עד לפינת רחוב הבעל שם טוב ומשם יסתובב ותחזור לאורך שדרות ירושלים כשהוא עוצר כל 400 מטרים, מחייה ומטפח את המסחר, החיים ונוחות התנועה לאורך השדרה. שילוב של השניים הוא המענה לשירות הבזוי שמקבלים תושבי יפו היום.
כל הדברים האלו לא נאמרו משום מהומה שהתחילה כשקבוצת סוחרים יפואיים שזומנה על ידי אחד מאנשי הוועדה, התחילה לצרוח באלימות על אנשי נת"ע שהם הורסים את יפו. צודקים הסוחרים. אנשי נת"ע כוונתם תמימה אבל מעשיהם אינם בקנה מידה אנושי. ואנחנו, שאומנו שנים ארוכות על ידי עירייה תחמנית, לא מאמינים לשום גוף ממשלתי. בשוך בליל הצעקות לא היתה ביקורת עניינית על מיקום התחנות, עליבות הקווים, זה שבמקומות שבהם תהיה הרכבת על האדמה יתווספו קווי חשמל עיליים, ועל כך שרכבת כבדה שאורכה 70 מטרים תדרוס ותרעיש שדרות.
אנחנו לא נלחמים רק נגד רמיסת השדרה היחידה שלנו, אלא גם על הנתיב בתל אביב וביפו, על מקומן של התחנות ועל כך שיקומו המתכננים משולחנות התכנון וייגשו לראות איך באמת זה ישרת אותנו. כי בינינו, מפעלים בסדר גודל לאומי כמו העברת הירקון לנגב או ייבוש החולה, נעשים פעם בחיים ואחריהם ניתן לנחם רק את המתים. וזה הרבה יותר משמעותי מהמדרכות המושקעות בטיפשות תכנונית מדהימה שהפיקוסים מטנפים בכל העיר.