קיסריה אמנם נקראת על שם מיטיבו ופטרונו של המלך הורדוס, הקיסר הרומאי אוגוסטוס, אבל מי שעקבותיו ניכרים כאן בכל פינה הוא דווקא הורדוס הגדול עצמו. מלך גאון, מפונק ורודף תענוגות, שניחן בתפיסת מרחב וחוש ליופי, ומגלם את השילוב הנדיר שבין רומא ויהודה, שכמותו לא התקיים לפניו והתפרק זמן לא רב אחרי מותו.
הורדוס השכיל לרתום לטובת הקמת העיר החדשה את עצמת האימפריה יחד עם אסטרטגיה וגיאופוליטיקה, וליצור את אחת הערים המרשימות ביותר על חוף הים הישראלי.
הורדוס בחר עיר קטנה, שיסודותיה פניקים והלניסטים, סטרטנוס פירגוס (מגדל סטרטון או שרשון, לפי מקורות יהודיים), ששכנה בין העיר הצלבנית ובין חוף אמת המים שמצפון לחומת העיר, ועליה החל בשנת 22 לפני הספירה להקים את עירו.

ביסוד בנייתה עמד שיקול מסחרי מובהק: את העיר הועיד להיות מוצא לדרך הבשמים הגדולה שהגיעה מחצי האי ערב ואת נמלהּ לעגינת אוניות המסחר בחורף הים תיכוני הסוער. עד אז נאלצו האוניות להקדים את צאתן לפיראוס שליד אתונה, שהיה אז הנמל המרכזי הגדול באגן הים התיכון, על מנת שלא ישהו בים בזמן הסערות.
עם בנייתו של נמל קיסריה הגדול והמפואר, התאפשרה עגינת אוניות הסוחרים הגדולות, וכך יכלו אלה להאריך את פעילותם באזור בחודשיים לערך, ומייד עם שוך סערות החורף לצאת לשווקי רומא.
במאה הרביעית החל הנמל לשקוע לתוך הגלים. היום נמצאים מתקני הנמל בעומק חמישה עד שבעה מטרים מתחת לפני הים, טענה מודרנית מהשנים האחרונות רואה את חורבנו של הנמל כאסון שקרה בעיקבות גל צונאמי שהיכה ביבשה וכשחזר – הפיל את יסודות הנמל לתוך הים.

יסודותיה של העיר ונמלה עמדו איתן גם בתקופות הביזנטית, הערבית, הצלבנית והערבית המאוחרת. בזכות היותה שער העולם לארץ-ישראל ולמזרח, מוצא לאוצרות המזרח עבור העולם המערבי, היתה קיסריה לפני אלפיים שנה עיר בינלאומית ורב-לאומית.
ועם זאת, הבינלאומיות המופגנת שהביאה לעושרה ולבניינה של הארץ, היתה גם הדבר שהביא לחורבנה של יהודה. כי כשמת הורדוס, חזרו הרומאים לנהל את הארץ. גורמים לתסיסה הולכת וגוברת נגד השלטון הזר, וקיסריה, שלא בטובתה, הפכה לסמל השלטון הרומאי בארץ, משמשת להם בסיס, עיר נמל, מקור אספקה ותגבור ללגיונות הרומאים בדיכוי מרד החורבן (66-70 לספירה) ומרד בר-כוכבא (132-135).

הגלים והאקוסטיקה הטבעית
קיסריה בנויה על שפת המים, כך תכנן אותה הטוב שבמתכננים. היא משתרעת מאמת המים שהובילה את מי עינות שומי (באזור בית חנניה) המתוקים אל העיר ועד התיאטרון שתוחם אותה בדרום וצופה אל הים.
בזכות היותה שער העולם לארץ-ישראל ולמזרח, מוצא לאוצרות המזרח עבור העולם המערבי, היתה קיסריה לפני אלפיים שנה עיר בינלאומית ורב-לאומית
מבחינות רבות, התיאטרון של קיסריה הוא פסגת הביקור בעיר העתיקה. הנוף הנשקף משורות המושבים העליונות אינו נופה של העיר, אלא תמונת הים דווקא הנוצץ מעבר לבמה.
התיאטרון לא נבנה על פי כללי האדריכלות העתיקים. היוונים, והרומאים אחריהם, לא בנו תיאטראות מול הים. בכל רחבי הים התיכון בחרו האדריכלים (חוץ ממקרים ספורים ובכללם קיסריה) לבנות תיאטראות הפונים צפונה, כדי ששמש החורף לא תסנוור. ודאי לא כאלה הנפתחים מערבה, לכיוון הים, ששם השמש שוקעת ומסנוורת את הקהל, ומשם גם מגיע קולם המהפנט של הגלים ומשתלט על ההגברה הטבעית.
ולמרות עבֵרות הבנייה הקדומות – התיאטרון של קיסריה הוא אחד הנפלאים והמוצלחים שבהם, עשיר בכל פתרונות החכמה להכנסת קהל של אלפים ולהוצאתם, להכילם ולשעשעם. התיאטרון נמצא בקצה הדרומי של העיר. ככה זה בערים גרקו-רומיות – בתי הקברות והעינוגים – אלה ואלה נמצאים מחוץ לחלק המיושב. שלא תוטרד מנוחת המתים; שלא תופרע תנומת החיים.

דתות בקיסריה
את התיאטרון, ההצגה הגדולה של קיסריה (והורדוס), כדאי לשמור לסוף. אפשר לחנות מול שער הכניסה הצפוני לעיר הצלבנית (קיימת עוד כניסה מוסדרת, דרומית, מול התיאטרון), בסמוך לשדרת הפסלים שוודאי עמדה על הקרדו מקסימוס – הרחוב הראשי של העיר ההרודיאנית והיום נמצא מזרחה לעיר הצלבנית ומחוץ לשטח המגודר. כי קיסריה הצלבנית (מוקפת החומה והמגודרת) היא רק חלק קטן מהעיר הגדולה שהיתה שם, ויפה לעמוד ולחשוב שהעיר הזאת השתרעה לפחות עוד קילומטר לכיוון מזרח וצפון, כמעט עד אמת המים שעל החוף, שאוהבי ים אוהבים אותה אהבה גדולה.
החניה נמצאת בין הקרדו ובין שער הכניסה הצפוני לעיר, הוא השער הצלבני. ניכנס דרך השער הצלבני: רוב מה שרואות עינינו, בנוי ועומד על פני האדמה, נבנה בתקופה זו ואילך. הצלבנים השתמשו במעגן של קיסריה ובשרידי העמודים והאבנים מן התקופות הקדומות על מנת להתיישב ולבצר. השער הצלבני הוא קִמרון כורכר נאה המוביל דרומה ואחר כך פונה אל הים דרך המרחב שנבנה סביב במת המקדש של קיסריה. במת המקדש היא כל ששרד ממקדש אוגוסטוס שבנה הורדוס למיטיבו.

התיאטרון בקיסריה
הנצרות הגיעה לעיר במאה השנייה ובמאות השלישית והרביעית כבר היתה קיסריה נוצרית. על שרידי המקדש הרומי נבנתה כנסייה צלבנית כ-300 שנה מאוחר יותר. אפשר שמתכנניה הבינו (מאוחר מדי) עד כמה רעועים היסודות הקדומים שעליהם בנו, משום שהכנסייה לא הושלמה. אפשר שסברו כי זה רצון האל ועל כן נטשו את בנייתה.
בשנים 639-1101 שימשה קיסריה נמל גם למוסלמים, והם בנו על הכנסייה מסגד; היום שרידיו כמעט אינם מזוהים. ב-1101 נכבשה העיר בידי הצלבנים והם בנו בה נמל משלהם ועיר. העיר נכבשה ונהרסה סופית ב-1265, בידי הסולטאן הממלוכי בייברס.

נמל מתחת למים
השרידים המוסלמיים שנבנו על השרידים הצלבניים (ונמצאים בין הכנסיות למעגן של קיסריה), הם היום מכלול המסעדות ושוק האומנים של קיסריה העתיקה. שם גם שכן כפר מוסלמי עד 1948, לאחר שבאמצע המאה ה-19 ניסתה להתיישב במקום קבוצה של הטמפלרים במסווה של חפירות ארכיאולוגיות, וב-1882 הגיעו למקום בוסנים שישבו בו עד שגורשו במהלך מלחמת השחרור ב-1948.
היום נשארו מהכפר מסגד והמינרט (מגדל המסגד) המשקיפים על הנמל. סירה הגדולה יותר מחסקה אמנם לא תצליח לעגון במעגן, אבל לבילוי ונופש הוא מוצלח מאוד. מחלונות מסעדת “הלנה בנמל” נשקף הים, וכשיש ראות טובה ניתן להבחין גם בקווי הנמל השקוע מתחת למים. המעגן (שבו נמצא גם מועדון צלילה) והמסעדה שמעליו הם מקומות נעימים לשבת לשתות משהו ולהסתכל על הים ועל שרידי המזחים הטבועים.

הנמל היה העוגן שסביבו נוסדה העיר והסיבה לפאר ולנפלאות. שקיעתו החלה בשלהי התקופה הרומית, כשלאימפריה השוקעת לא היה כסף לתחזוקת נמל ענק ומפואר. משום כך החלו הערבים ששלטו בדרכי המדבר להפנות את סחורותיהם דרך סיני היישר אל אלכסנדריה, כשהם מתעלמים מנמל קיסריה. השקיעה הכלכלית לוותה למרבה האסון בהתרחשות טבעית בלתי נשלטת: במאה הרביעית החל הנמל לשקוע לתוך הגלים. אם כי מחקרים חדשים אומרים שהיה זה גל צונמי שפגע בעיר וכשחזר מוטט והפך את מזחי ומתקני הנמל והפיל אותם לעומק.

הקיסר הביזנטי אנסטסיוס ניסה לשפץ אותו בשלהי המאה החמישית, אבל נראה שהדבר לא עלה בידו. היום נמצאים מתקני הנמל בעומק חמישה עד שבעה מטרים מתחת לפני הים.

הנמל שקע והעיר איתו.

בתי העשירים ורובע העינוגים
מהמעגן אפשר ללכת דרומה, אל בתי העשירים שריצפתם פסיפס, סימן ההיכר של העולם הים-תיכוני העתיק. פומפי באיטליה, אפסוס במערב תורכיה, וילה רומנה קזאלה בסיציליה, פאפוס בקפריסין, קיסריה בישראל. בכולם היו בתי עשירים שריצפתם פסיפס. ככה נבנו בתי הרומאים העשירים, וקיסריה היתה העיר העשירה בארץ. דבר לא השתנה.
מדרום לבתי העשירים המפוספסים נגמרת העיר המיושבת ומתחיל רובע העינוגים שלה. ההיפודרום האובָלי של מרוצי המרכבות יפה ומפואר, ועל קירותיו המזרחיים יש שרידי הצבעים שעיטרו אותו. בצד המערבי, בין הים להיפודרום, נבנתה טיילת חיננית שתענוג לטייל בה מעל סלעי החוף והים.

קיסריה ההרודיאנית היא משחק של ים ויבשה. הים מפלרטט עם העיר. העיר בנויה ופתוחה אליו.

בין ההיפודרום ובין התיאטרון יש שלוחת כורכר החודרת לים. בתחילתה נמצא בית מרחץ – עוד סממן של עיר רומית מפוארת. בקצה השלוחה, צופה אל הים, מתרוממת קשת לכיוון הגלים, שרידי מבנה עגול המזכיר את הארמון הצפוני במצדה, שגם אותו בנה הורדוס. וכשם שבמצדה קרוב בית המרחץ אל הארמון הצפוני, ככה גם בקיסריה, בית המרחץ קרוב אל הארמון. כמה יפה: מבנים שלהם עקרונות בנייה דומים, זה משקיף לים התיכון וזה משקיף לים המלח, מתאימים כל אחד למקומו ולסביבתו.

ובסופו של הטיול, שווה לטפס עד לשורה העליונה בתיאטרון, להביט רחוק אל תוך הים, וצפונה ומזרחה לכיוון אמות המים שהוליכו את מי המעיינות משולי הכרמל אל העיר. האמות היו חלק ממפעל המים שהיה פעיל – גם אם לא ברציפות – במשך אלף ומאתיים שנה, עד לתקופה הצלבנית. במזרח נמצאות שכונות קיסריה המודרניות, שחלקן בתוך תחומי העיר ההרודיאנית הענקית שהעיר הצלבנית – זו התחומה בחומה, שוכנת רק בחלק קטן ממנה.

אלא שהעין נמשכת באופן טבעי מערבה, לים. הטבע הוא הצגה שאינה מאכזבת ואינה משעממת לעולם. מעט שחקנים יכולים להתעלות על מראה הים. ואפשר שהורדוס, שלא היה לו אמון רב בבני אדם, הציב את הבמה על רקע הים כדי להזכיר לכל השחקנים באשר הם, שגם הנפלאה בערים מעשה ידי אדם יכולה להיות כזאת רק בזכות טבע נפלא וגדול.

אתרים:
גן לאומי קיסריה – הגעה: מכביש החוף פונים במחלף שליד תחנת הכוח “אורות רבין” ונוסעים על פי השילוט; פתוח: אוקטובר-מרס 8:00-16:00, ביום ו’ 8:00-15:00 ; אפריל-ספטמבר 8:00-18:00, ביום ו’ 8:00-17:00; מחירים: מבוגר – 23 שקלים; ילד – 12 שקלים; טלפון: 04.6267080. אתר רשות הטבע והגנים
מסעדת הלנה בנמל – מסעדת בשרים, דגים ופירות ים רומנטית על המים; מיקום: נמל קיסריה; פתוח: א’-שבת 12:00-23:00; מחירים: עיקריות החל מ-68 שקלים; טלפון: 04.6101018.
מועדון צלילה קיסריה העתיקה – מועדון הצלילה בפארק ארכיאולוגי תת-ימי בקיסריה; מיקום: העיר העתיקה, קיסריה; פתוח: א’-ה’ 9:00-17:00; ו’-שבת 7:00-17:00; טלפון: 04.6265898