"איזה זין" היא המחשבה שחולפת בראשי בכל פעם שאני רואה את הפאלוס האדיר (150 מטרים מעל פני הים הקרוב מאוד) של תחנת רידינג ד’, מתנשא אפור, גבוה ומעשן מעל לקו החוף העירוני של תל אביב, מעט צפונה לירקון, מטיל צל ארוך על עיר הימים התל אביבית, ובכל פעם שאני עומד על טיילת העץ החדשה והנפלאה של נמל תל אביב, אני חושש מחדש שאחד ממטוסי הנוסעים הבינוניים (הקטנים לא מדאיגים אותי) ייכנס בארובה המיותרת הזאת שמתנשאת מעל תל אביב כמעט 40 שנה.
אם להאמין למה שסיפר יוסף טמיר, שהיה חבר כנסת אז, הוא ניסה למנוע את הקמת התחנה המיותרת אלא שההיסתדרות ריחמה על עובדי חברת החשמל שלא יצטרכו לחצות את ים החולות המאיים לאשדוד ולחצה על נמיר ועל רבינוביץ’ ראשי העיר (שהיו חכמים לפחות כמו כל ראשי העיר של תל אביב) להקים את המפלצת שם.
לזכותם יאמר שהיו שם כבר שתי תחנות. רידנג א’ ורידנג ב’. כי שם הקימה חברת החשמל (שקנתה ב-1954 95% ממניותיה מבעלי הבית הפרטיים כדי שתהיה חברה לאומית ולא מופרטת כמו שרוצים לעשות אותה היום) את אחת משלוש התחנות המרכזיות הראשונות לחשמל, מפסיקה את העניין הטיפשי של עשרות גנרטורים וייצרני חשמל קטנים שזיהמו והרתיחו את אוויר הקיץ (כמו שקורה כל שנה בחודשי הקיץ הבלתי נסבלים של דלהי – ככה היה גם תל אביב פעם).
התחנה בתל אביב היתה התחנה השלישית הגדולה בארץ. קודם בנה רוטנברג את זו של נהריים (1932), אחר כך נחנכה זו שבשפך הקישון (1935) וב-1938 נחנכה תחנת רידינג א’ בשפך הירקון. היא נבנתה שם כדי שמי הנהר יקררו את הטורבינות ויאירו את העיר העברית עליה תיכננו אדריכלים סגנון בינלאומי כדי שברבות הימים ינשור הפיח מהשמים ויהפוך את העיר מלבנה לאפורה. אם כי נחמדה מאוד באופיה המנומר.
ב-1954 כבר עבדה רידנג ב’ ליד רידינג א’ ובבטן רכס הכורכר שמתחת לתל קסילה, מתחת למה שהפך למרכז יצחק רבין, נחצבה בסודיות תחנת כוח תת קרקעית בסיגנון הגוש הקומניסטי והבור בקריה שנקראה רידינג ג’. הגרמנים מימנו על חשבון האנרגיה שהפיקו מהיהודים. התחנה, שאף פעם לא השתמשו בה, והיא אחד מהפילים הלבנים הסודיים (שרבים מהם נרקבים מתחת למרחבי הארץ) לא הופעלה אף פעם.
זין של ארובה |
ורידינג ד’? גם לידתה היתה בחטא. כבר כשהוקמה ב-1967 , חוקקו עבורה חוק עוקף ועדות תיכנון ובנייה כדי שלא יוכלו להפריע לבנות אותה. ההסתדרות. הוועדים הגדולים. עיריית תל אביב שיש לראשי העיר שלה מסורת להתנכל לתושביה לטובת מפעלים גדולים ובעלי ממון. רק ב-1994 בוטל החוק המיוחד ששימש רק כאן. ורק במרץ 2006 , כמעט 40 שנה אחרי שקטלה אלפי אנשים, הורה שר אחד (גדעון עזרא) שתפסיק לפעול עד שלפחות תומר בגז.
וטעה השר. וכדאי שתדע כל אם עברייה- לא צריך את רידינג ד’. זאת אומרת, את האיבר הנפלא הזה, את המגדל שכיף לקפוץ ממנו או להתלטף עליו – יש להשאיר כמאור הגדול או הבולט עד קץ הימים, אבל מקסימום לעשן סיגריות בתערובות משתנות מהקומה העליונה. לא מזוט, לא פחם ולא גז. פשוט לא צריך את התחנה.
לא משנה מה תגיד ומה תפחיד חברת החשמל. כי מדינת ישראל מייצרת (באדיבות חברת החשמל הגדולה והיעילה בעולם) בערך 40% יותר חשמל ממה שהיא צריכה. הנתונים גלויים ואפשריים להצצה בכל רגע לכל אחד:
כנסו לאתר חברת החשמל ותיראו שבכל יום נתון, מייצרת החברה כמעט 20% מעל הצריכה. לחברת החשמל יכולת ייצור (על פי טבלאותיה נכון ל-2004) של כמעט 10,000 מגאווט חשמל. ב-15.8.05 נרשם שיא הביקוש בכל הזמנים – 9030 מגאווט. עדיין, בשיא הצריכה הכי מטורפת ובזבזנית, היינו בעודף של 10%. החברה מתרצת את זה בכך שלא נגיע להספקי החשמל העליונים, שלא נסבול מהפסקות חשמל. שלא נסבול. שהם יספקו לנו חשמל כמה שרק יעלה על הדעת רק שנשלם. ואנחנו משלמים.
וכמה זה עולה לנו?
בתל אביב, אם צודקים האומרים (למשל אדם טבע ודין שהגישו בג"ץ נגד חברת החשמל ושבעיקבות פעילותם העקבית החליט השר דאז גדעון עזרא, על הפסקת פעולתה עד שתעבור לגז), שרידינג ד’ תורמת לשליש מזיהום האוויר בגוש דן.
לפי חישוב של 1100 מתים בשנה מזיהומי אוויר, הרגה התחנה כ-10,000 אנשים מאז התחלת פעילותה. יותר מהעובדים הקבועים בחברת החשמל 9715 לפי אתר החברה. וכמה כאלו שהם משלמי משכורות דרך המס וחשבון חברת החשמל חלו, התאשפזו והפכו לנטל על עצמם, משפחתם והחברה הישראלית? וכמה עולה תחנת חשמל מיותרת שעובדת באמצע העיר?
כדרך אגב, שיא הביקוש החורפי עמד באותה שנה על 8300 מגאווט, כמעט 20% פחות מיכולת הייצור של חברת החשמל. ואם נוסיף לזה את ביזבוזי החשמל (יש תמיד בזבוזים בייצור, בהולכה ובצרכנות לא נכונה, אנחנו יכולים להוסיף עוד 10%. הגענו ל-30% ייצור עודף.
אה – ועוד נקודה קטנה. מערכת המוביל הארצי של מדינת ישראל, צורכת 13% מכוח החשמל הישראלי. מערכת שאין בה צורך, שסיימו לבנות אותה ב-1964 ולא שינו בה כמעט דבר, שדוחפת מים מעומק -212- לגובה 154+ כשבאמת אין צורך – -יש מים בחוף (שלא משתמשים בהם נכון) ובאקוויפר ההר (שלא מנצלים כמו שצריך). הגענו לפחות או יותר ייצור חשמל עודף של 40% חשמל.
וכמה מייצרת תחנת רידינג ד’? לפי הקמצנים – 2.5% מהצריכה הארצית. לפי רחבי הלב 4.5%. ובכל מקרה – לא שווים האחוזים הלא נחוצים גם בשעת צריכת השיא הכי גבוה חיים של אף אחד. אבל לא רק חיים – גם סתם בשביל היעילות, החיסכון, זיהום הסביבה, האטמוספירה, המים והמראה.
הייתם קונים מכונית מחברה שמכריחה אותכם להשתמש בשביל לנסוע בגן בכמעט כפול דלק ואנרגיה ממה שאתם צריכים?
זו הבעייה של חברת החשמל. לא העובדים, לא המשכורת, לא השחצנות וההתחכמות. החברה פשוט יצאה מדעתה ומייצרת הרבה מידי חשמל ורק רוצה עוד. יש לחברת החשמל שני קווים איסטרטגיים – קו תחנות ענק לאורך החוף (חיפה, חדרה, תל אביב, אשדוד, אשקלון) וקו של טורבינות גז במרכז המדינה (חדרה, ואדי מילק(נחל תות), אלון תבור, חיפה, חגית, גזר, רמת חובב, צפית, אילת, קווי מתח עליונים (מוביל חשמל ארצי" בשפת חברת החשמל) שמחברים אותן ועוד תחנות כאילו ירוקות שעובדות על כוח המים בירדן ההררי וטורבינות רוח ברמת הגולן ובכל זה עוד לא הזכרנו את התחנה המיותרת שבונה חברת אורמד (חברה פרטית) בזיקים ואת זו שבונים האחים עופר במישור רותם. ארץ מחשמלת אנחנו. כמה חשמל יש פה. אם לפחות היינו מייצאים.
אבל אנחנו לא. כמעט 30 שנה אחרי הסכם השלום עם מצרים, 12 אחרי זה עם ירדן, אנחנו עדיין לכודים בתפיסת: "אי החשמל" – מושג אמיתי שעל פיו מתנהלת כלכלת האנרגיה של ארץ ישראל. העולם עויין, אנחנו נייצר הכל ויותר טוב. אנחנו לא עושים כלום עם עודפי החשמל שלנו. שלא כמו באירופה או בארצות הברית (ואפילו בכמה מרחבים פחות מפותחים בעולם) אנחנו לא מעבירים ולא מקבלים אנרגיה שייצרנו ואגרנו עם השכנים. היינו יכולים להרוויח משהו מכמות הייצור האדירה שלנו. אפילו כלי נשק אנחנו מייצאים לעולם אבל חשמל? שומכלום. נאדה.
חג עצמאות שמח מדינה שלי. מליאת אור ואנרגיה יקרה.
באתר חברת החשמל אין פרטים על תחנת רידינג ד’. מקומה נפקד. חברת החשמל לא מבליטה את התחנה שסופגת ביקורת – היא הרי התחנה הכי גלויה והכי ברורה בביזבוזה, בחוסר יעילותה, בזיהום הסביבתי ובנזק שהיא גורמת. גם הזרמת מי הים החמים שמקררים את הליבה במעלה הירקון עד לשבע תחנות כדי שייצרו זרימה בנחל לא מחפים על הנזק שהתחנה (ושאר תחנות החברה המגאלומניות) מייצרות. חברת החשמל משקיעה בתדמית ירוקה סכומי עתק כדי להדוף את הביקורת הציבורית. אבל בגלל מעטה הסודיות שמונח על התחנה כושר הייצור שלה ועתידה הפניתי כמה שאלות לעינב חשאי דובר מחוז דן של חברת החשמל:
מתי נחנכה והתחילה לפעול התחנה?
האם התחנה פועלת?
אם לא – מתי היא מתוכננת לחזור לעבוד?
כמה חשמל היא מייצרת וכמה זה ביחס לכמות הארצית?
למה לא לסגור את התחנה?
אם לא לסגור – למה לא להשאיר בתור גיבוי לתקופת החורף (דצמבר-מרץ)
האם ניתן להשתמש בבריכת ההשקטה שלה בתור מרינה
האם יש בתוכניות חברת החשמל לפתוח ציר מעבר של טיילת שיחבר את חוף תל ברוך עם נמל תל אביב
למתי מתכננים את פתיחת המסעדה המסתובבת בראש הארובה?
עינב התקשר אלי לנזוף בי שאני שואל שאלות הזויות. הוא התכוון לשאלה האחרונה הנוגעת למסעדה בראש הארובה. כתל אביבי (ואפילו יפואי) נדמה לי שמסעדה בראש הארובה מעניינת אותי מאוד ומאוד רלבנטית. והיא גם הרבה פחות הזויה מהתנהלותה של חברת החשמל מיום יציקת אבן הפינה של התחנה שכמעט הדבר היחיד שלא מיותר בה הוא הארובה הגבוהה שאפשר לקפוץ ממנה או לחליפין יום אחד תהיה בה תצפית נפלאה ומסעדה מסתובבת. ואיזה כיף זה יהיה. לראות צפונה עד לחיפה, דרומה עד לעזה, מזרחה לקו הפסגות של השומרון ואת אורות ירושלים בלילות בהירים כי שום דבר לא יזהם את האוויר. ושיישאר בניהולה של חברת החשמל. אני בעד החברה. היא חברה מצוינת.
וזו תגובת הדובר. כלשונה, כמו שביקש. ואם אפשר בבוקסה:
חברת החשמל סיימה את כל העבודות שהיו באחריותה, לשם מעבר תחנת הכוח ‘רדינג’ לשריפת גז טבעי, עוד בטרם החליט השר לאיכות הסביבה להפסיק את ייצור החשמל באמצעות מזוט.
עבודות אלו, כללו הקמת קו הולכה ימי בין חוף אשדוד לחוף רדינג, הקמת מתקנים מיוחדים לקבלת הגז הטבעי על החוף, והקמת מתקני הורדת לחץ במתחם תחנת הכוח "רדינג". כמו כן, חברת החשמל סיימה את הסבתה של תחנת הכוח "רדינג" לשריפת גז טבעי במקום מזוט.
1. רדינג ד’ הוקמה בשנת 1970.
2. לאחר החלטת השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא שלא להאריך את הצו האישי המאפשר לתחנה לפעול במזוט, הופסק ייצור החשמל באמצעות מזוט וזאת, עד להפעלתה המחודש של התחנה בגז טבעי.
3. חברת החשמל תחל לפעול בגז טבעי, לאחר שחברת נתיבי גז תחליט כי ניתן להפעיל את מערכת הולכת הגז הימית. עמדת חברת החשמל היא כי אם היה הפרויקט באחריותה כבר היה זורם גז טבעי לתחנת הכוח. בכל מקרה כפי שכבר נאמר, חברת החשמל ערוכה לקלוט גז טבעי ולאחר תחילת הזרמת הגז הטבעי יבוצעו בדיקות ‘חמות’ של מערכות הגז הטבעי בתחנה.
4. תחנת הכוח ‘רדינג’, מייצרת 428 מגה וואט חשמל המהווים 4.5% מכושר ייצור החשמל הארצי.
5. תחנת הכוח ‘רדינג’ מספקת חשמל לכ – 30% מתושבי גוש דן. הפסקתה של התחנה הקטינה באורח ניכר (כ – 50%) את אמינות הספקת החשמל ללקוחות המתגוררים בגוש דן. עם זאת נערכה חברת החשמל, ככל שביכולתה לתת מענה לתרחישים שונים העלולים להוביל לשיבושים והפסקות חשמל בגוש דן.
6. רזרבת החשמל במדינת ישראל עומדת על 6-5% בלבד מסך כושר ייצור החשמל. הפסקת ‘רדינג’ משפיעה על אמינות האספקה במקרים של תקלות במערכת הולכת החשמל. כמו כן, אי פעילותה של התחנה משפיע גם על יחידות ייצור אחרות, הזקוקות לתחזוקה שוטפת, אותה מבצעים בתקופות המעבר בהן ביקוש החשמל נמוך באופן יחסי.
7. בריכות מי הקירור של תחנת הכוח, הינן שטח תפעולי פעיל לקירור הקיטור הנפלט מהטורבינות ואינו יכול לשמש למטרה אחרת מלבד זו.
8.חברת החשמל מקיימת עם עיריית תל אביב מפגשים ודיונים מתקדמים לבחינת תכנון טיילת המחברת את חוף תל ברוך עם נמל תל אביב. תוכניות אלו נמצאות בתהליכי תכנון מתקדמים.
הוא לא ענה בדיוק על השאלות. זכותו. אלא שיש דברים שלא יכולים להיות. התחנות באשדוד (אשדכול ג’ וד’) מייצרות כל אחת 228 מגאוווט. כל אחת מהן היא בגודל של רידינג ד’. והן יותר חדשות. מישהו כניראה הגזים בכוחה של רידינג ד’ ב-100%.
גם בעניין רזרבת החשמל הארצית לא מדייק הדובר. לפי אתר החברה ייצור חברת החשמל עומד על 9869 מגאווט. 4.5% מזה זה 444 מגאווט. לא 428. לא הבדל גדול – אבל אולי מראה את יחסה הנדיב של חברת החשמל למידע ותחשיבים.
זין של ארובה |
ושלא תחשבו שאי אפשר להשפיע על החברה. יש לנו חלק. הינה ציטוט מתוך אתר חברת החשמל על מבנה החברה:
"חברת החשמל היא חברה ממשלתית ציבורית. כ- 99% ממניותיה נמצאות בידי הממשלה והיתר מוחזקות בידי הציבור, באמצעות הבורסה.
יש לנו השפעה. אנחנו בעלי המניות. אחוז שלם הוא שלנו וייתכן שלעיתים (פעם בכמה שנים) יש לנו השפעה גם על הממשלה ועל יו"ר ההסתדרות שהפך לשר ביטחון. יכול להיות שמכיסאו הרם הוא יבט באינטרסים הלאומיים האמיתיים שלנו. יכול להיות שהגיע הזמן להשתמש בתבונה בהשפעה העצומה שנתונה בידנו. בשאלטר.
או לפחות בבקרה עליו ועל מפעיליו ויוזמיו.
כבר היום מדווחים הטייסים שממריאים ונוחתים באופן קבוע בשדה התעופה על שיפור דרמטי באיכות הראות, בצלילות האוויר. וזה רק בגלל ששר אחד היה אמיץ לקבל את צעקותיהם של עקשנים כמו אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע.
ועוד הוסיף הדובר מחוז דן של חברת החשמל וכתב הערה לידיעה:
"בדיקה השוואתית המתפרסת על תקופה בה פעלה תחנת הכוח, לתקופה הנוכחית בה התחנה מושבתת, מלמדת כי תרומת ‘רדינג’ לזיהום האוויר הינה שולית. בבדיקת תחנות ניטור האוויר לא היה ניתן להבחין בהבדלים בריכוזים הנמדדים. הזיהום העיקרי כיום בגוש דן, מורכב מתחמוצות חנקן שמקורן בתחבורה ומחלקיקים קטנים שמקורם בסופות אבק טבעיות ותחבורה כבדה
כששאלתי את עידו טנדובסקי, דובר אדם טבע ודין (אט"ד) אם יש נתונים על מצב האוויר בגוש דן עם הפסקת פעולת התחנה הוא אמר שמוקדם מידי לבדוק.
אבל אם צודקים הטייסים – כבר הרבה יותר טוב. עכשיו רק צריך לפתוח את המעגן הגדול שצמוד לתחנה המיותרת וממנה שאבו הצינורות את המים לקרור הטורבינות ולהעביר לשם את הטיילת ואז יהיה אפשר לפתוח בבת אחת שני קטעים חסומים של טיילת תל אביבית – את זה שמחבר בין נמל תל אביב וחוף תל ברוך ואת זה שמחבר את חוף הילטון עם חוף פרישמן, לייצר חוף ים נפלא באמצע העיר.
וכל מה שניכתב פה לשם מה ניכתב? כדי להגיד את הדבר הפשוט. לא צריך את רידינג ד’. הגיע הזמן לנצל את חלון ההיזדמנויות הניפלא שנפתח לנו בעזרת גדעון עזרא שעשה את המעשה הנכון ב-1.3.2006 ולהוריד את השאלטר סופית על המקום הבזבזני, המזהם והמיותר הזה . מוטב מאוחר.
אם כי כדאי לצטט את המקורות. ויפה שעה אחת קודם.