צור שיזף

חוף יפו

ניר אנגרט, מרשות שמורות הטבע, אומר שהרשות מתנגדת לתוכנית מכיוון שבדיקת ההיתכנות לא כללה התייחסות לנושא הסביבתי ומכיוון שבאזור שבו מתוכננת יציאת הצינור יש טבלאות גידוד של שמורת טבע ימית של תל אביב-יפו שהן, על פי מדעני אוניברסיטת תל אביב, ברמת שימור גבוהה למרות קרבתן לעיר, ואם הצינור יצא שם יהיה הרס וסיכול שמורת טבע ימית של שטח מאוד רגיש.
"אותנו" אומר ניר, "מעניינת כל הסביבה החופית גם החוף וגם הים ואין בתוכנית שהוצעה התייחסות לאיך יראה הצינור ואיפה הוא יצא. וכרגע אין בדיקת חלופות ולא בדיקה סביבתית. ולכן אנחנו מתנגדים."
רשות שמורות הטבע (וגם החברה להגנת הטבע) מתנגדים לצינור.

גם נעמי אנג'ל, מתכננת המחוז, מעדיפה פיתרון אחר מצינור שיפגע בסביבה, בים ובחוף ויבזבז מים, כמו למשל יצירת מפלסים של תנועה באיילון – זאת אומרת שתי קומות של רכבת או כבישים והשארת רוחב האיילון כמו שהוא; או יצירת אגם במעלה האיילון שיאפשר את איגום המים והוצאתם בצורה מבוקרת.
השטח של פארק איילון, נשמר כבר על ידי הבריטים כדי שישמש מישור הצפה שיאפשר לקלוט את שטפונות האיילון. אנשי התיכנון מסכימים כי אגם עדיף על המנהרה. מכיוון שאת מי שטפונות האיילון, במקום לשפוך לים, אפשר יהיה להחדיר למי התהום המאוד חסרים. צריך לזכור כי מים ימלאו את כל שטח האגם רק פעם ב-100 שנים ובשאר הזמן הוא יתפקד כפארק או כמקום שבו יהיו גידולים חקלאיים.

האם יתכן שכל מטרתה של תכנית המנהרה למנוע הצפות באזור השטחים שחוות הזרע מבקשת לבנות במקום פארק איילון המתוכנן? לקדם חברה פרטית שגמרה לכרות מנהרות ועכשיו היא מחפשת לה עבודה? של חברה חצי עירונית חצי ממשלתית שמתקיימת מכוח האינרציה ומחפשת לעצמה אופקים חדשים כדי להראות שהיא קיימת ושצריך להמשיך להשקיע בה כסף?
פניתי לזאביק לנדאו, מנכ"ל רשות ניקוז ירקון ושאלתי אותו מה הוא אומר על תוכנית המנהרה שתשמיד את החוף של יפו, תשפוך מים יקרים לים ותעלה 2 מיליארד שקלים.
"באופן עקרוני בעד. אתה צריך לזכור שזו יוזמה מההיבט התחבורתי כדי להוסיף רכבת ועל פי כל הבדיקות, באירוע של 1 ל -100 שנה, עלולים להגיע 600 קוב שנייה ויהיו הצפות בהרבה מקומות במטרופולין ובכל נתיבי איילון משום שחלק גדול מהניקוז הפנימי בתל אביב ורמת גן מגיע לאיילון ואם תהיה הצפה – חלקים גדולים בעיר יוצפו. ולכן צריך לחפש פיתרונות להקטין את כמויות המים."
צודק זאביק לנדאו, אלא שלהקטין את כמויות המים לא אומר להזרים אותם לים, אלא לעצור אותם הרבה לפני כן. פרופסור גידעון סיני מהטכניון עמד ב-1992-3 בראש צוות שהכין תוכנית על פי בקשת נתיבי איילון וחיפש פתרונות יסודיים להצפות באיילון.
הפיתרון שנמצא לאחר בדיקת שורה של רעיונות (כולל רעיון הטיית האיילון) היה, באופן מפתיע, המעשי היעיל, הבטוח והזול – אלפי בריכות בגודל בריכות שחיה עירוניות במעלה אגן הניזקוזז של האיילון שיהוו מלכודות מים במקומות שבהם נוצר הנגר.
הקרן הקיימת התלהבה מהרעיון של אלפי בריכות שסביבן ינטעו בוסתנים בואדיות היורדים לכיוון גוש דן ויש כבר תיכנון ומיפוי טופוגרפי מדויק בנחל ענבא, אחד מיובלי האיילון שמתחת למודיעין. זה כמובן רעיון ישן וכמו שאומר פרופסור סיני : "אבותינו ידעו להפיק ממי הגשמים חקלאות נהדרת." שלא לדבר על הערך הנופי ועל זה שזה זול, ומגן על החוף והים.
כי כמו שנאמר- צריך להקטין את כמות המים שמגיעה לאיילון ואפשר לעשות את זה מספיק רחוק מתעלת האיילון. הרבה לפניה. בזול.
ומה חושב פרופסור סיני, המומחה שבדק הכי לעומק את הפתרונות לזרימה השיטפונית באיילון על רעיון המנהרה?
"החלופה של ההטיה במנהרה תת קרקעית עמוקה שקוטרה גדול מאוד היא מסוכנת מכיוון שהבעייה המרכזית שלה היא כשל – מכולה שתיפול לאיילון ממשאית ותסתום את המנהרה. בחורף 1992 עשינו סקר בכל הארץ וגילינו שרוב ההצפות נגרמו מעצים שקרסו, תיל שנסחף וצבר ניילונים של חממות שגרמו לסתימה.
"וזו סכנה שאי אפשר להתגונן מפניה. אי אפשר לפתוח סתימה כזו באמצע שיטפון. זו תוכנית מסוכנת וצריך לזכור שלירקון ולאיילון מוצא משותף ומה שסותם את המערכת באירועים שטפוניים זה המים. הגשם יורד במטחים וגורם לשיטפון שבנחל טבעי מתמתן לכיוון השפך, אלא שיכולה להיווצר תופעה של זרימה גדולה יותר מהצפוי שתתעצם בגלל השטח הבנוי שמגביר את הזרימה. נתיב הזרימה של האיילון היום הוא לא טבעי כך שהשיטפון עובר במהירות לא מרסנת והכבישים מאיצים את הגל ולכן חייבים מערכת ריסון."
מה שאומר פרופסור סיני שמערכת הבריכות הקטנות, הזולות, שתורמות לנוף – הרבה יותר חשובה מהמנהרה שעלולה להיסתם והיא יקרה מסוכנת ומיותרת.
"ולמה לא, לשיטת פרופ סיני, על ידי מאגרים במעלה הנחל?" שאלתי את זאביק לנדאו מרשות ניקוז ירקון.
"בסוף הוועדה של משרד התחבורה שרוכזה על ידי אריה בר החליטה להעדיף את המנהרה ." אמר לנדאו.
"ולמה לא לקרות את האיילון בצורה הנוכחית שלו, ובמקום לשים עליו מסילות רכבת, לסלול על המנהרה בנפחה הנוכחי (שמסוגלת להעביר 330 קוב לשנייה) כביש שעליו ינועו מכוניות שלא צריכות גובה של 6 מטרים וכך במקום שני הנתיבים החדשים שנקבל על התעלה הפתוחה יהיה אפשר לתת לרכבת נתיב תחבורה אחד מהקימים? הרבה יותר זול, אלגנטי ומייתר לחלוטין את המנהרה?" שאלתי.
"נשמע רעיון מצוין. אנחנו בעד רעיונות. אני לא איש תחבורה ולא איכפת לי מתחבורה. אנחנו נתמוך בכל רעיון שייתן מענה של מים ." הסכים לנדאו.
"אתה צריך לזכור" אמר פרופסור סיני, "שכשבנו את האיילון המוקרי בשנות השישים של המאה ה-20 הקטינו את חתך התעלה לחצי בגלל לחצי נדל"ן. הנציבות המליצה 600 ובפועל יש ספיקה של 280-330 קוב לשנייה ולכן זה צואר בקבוק שלא מסוגל לעמוד בזרימות שיטפוניות חריגות. אבל להפוך את תעלת האיילון למנהרה זו הצעה שאני נגדה, אלא אם כן המאגר שיוקם בחיריה (פארק איילון) יוכל לנקות את מים . אבל אפשר לא לעשות מנהרה סגורה ולהשאיר פתחים שלשם יגלשו המים באותם שיטפונות חריגים והמים האלו יתנקזו במורד – זה נקרא חתך כפול – נתיב אחד או שניים בכביש הופכים בזמן אירוע כזה לתעלה שמובילה מים. זה עובד מצוין בהולנד אם כי זה פיתרון שמצריך תיכנון הידראולי מדויק.

חברת נתיבי איילון מתעלמת מהמומחה המרכזי (שהזמינה ומימנה) שטוען שמנהרה היא מסוכנת ושהפיתרון הרבה יותר קל, זול, פשוט ונופי.
ולכן השאלה הגדולה היא אילו כוחות פועלים במשוואה: האם יש חברה, שמתמחה בכריית מנהרות, שצריכה פרוייקט חדש של מאות מליונים מכספי הציבור ומפעילה לחצים בכיוון? כששאלתי את אריה בר, כשעדיין כיהן כמנכ"ל נתיבי איילון, הוא השיב: "אנשי ביצוע לא נמצאים בוועדה. לאנשי התיכנון יכול להיות שיש מניע – אבל בסיכומו של דבר ההחלטה תהיה של שר התחבורה והממשלה".

למרות שמשרד התחבורה בדחיפתו של המנכ"ל היוצא אריה בר כבר הוציא תוכנית וקבע שהמנהרה היא התוכנית המעודפת, ההחלטה עדיין לא עברה את הממשלה והיא תלויה בעלותו של הפרוייקט. גופי התיכנון הירוקים, וכל מי שעיניו בראשו, מעדיפים פיתרון שליבו יצירת אגם בשטח שבין חירייה לבין מחלף קיבוץ גלויות ואת רעיון הבריכות הקטנות החכמות והיפות של פרופסור סיני.
הסכנה הגדולה היא שמקדמי התוכנית רוצים שהתוכנית תגיע לועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) – ועדה שעוקפת את גופי התיכנון ואין עליה בקרה. שכן הוועדה הזו לא מתחשבת בדעתם של מי שאמור לשמור לנו על החוף ועל הסביבה החופית.
"שערוריה אם מישהו יפנה את הפרוייקט לות"ל" אמרה נעמי אנג'ל, מתכננת מחוז המרכז.

תאנים בבוסתנים

מול הקידום הבוטא וחסר ההיגיון של המנהרה המגאלומנית עומדים הפתרונות הפשוטים והמתבקשים שהוצעו על ידי אנשים מתוך המערכת: הוספת מסילת ברזל רביעית על חשבון אחד מנתיבי המכוניות וסלילת 2 או 3 נתיבים לתחבורה פרטית (שלא איכפת לה שאין 6 מטר בינה ובין הגשר) על האיילון המקורה. לא רק שלא נגרע – אלא נוסיף ונשפר את נפח התעבורה באיילון.
הפיתרונות הפשוטים, הנכונים והזולים יקנו לנו חוף, נוף ומים חיים וכל זה בלי להוציא אפילו עשירית מהסכום המתוכנן. ובמקום להשקיע 2 מליארד שקלים בחפירת מנהרה מגאלומנית מיותרת והורסת חוף – נשקיע את הכסף בחינוך אולי. תחשבו איזה כיף יהיה אם יהיה לנו חוף שווה, שממנו לנוכל לנסוע לרבוץ במלא בוסתנים ובריכות מים. נכון, קבלן אחד וכמה פוליטקאים יהיו פחות עשירים. אבל נידמה לי שזה מחיר שאנחנו יכולים לעמוד בו.