אינדקס מדריכי טיולים

מאמרי טיולים

דרך המשי

אין שם יותר רומנטי מדרך המשי– שם שהמציא הגיאולוג הגרמני פון ריכטהופה לפני יותר ממאה שנים, מכנה כך – זיידר שטרסן – דרכי משי – את מארג הדרכים היורואסיאתי המחבר מזרח ומערב למעלה מאלפיים שנה.
הדרך, כמו עוף חול גדול, מתה וקמה לתחייה במחזוריות של כמה עשרות עד כמה מאות שנים.

ראה מדריך מרכז אסיה פרקים שונים- אתרים ודרכים מופיעים בפרקים מאוזבקיסטאן ועד לשינקאינג וגאנסו במערב סין

עד המאה השניה לפני הספירה לא היה חיבור אמיתי בין מזרח ומערב, סין, האימפריה שנוסדה מאה שנים קודם לכן, היתה מאחורי מסך ההרים השמימיים ומדבר הטאקלאמקאן- המדבר שאיש לא יוצא ממנו חי. רק אז, שלח הקיסר הסיני-האני וו-די את ז'אנג צ'יין, איש צבא ענק גוף, עם עוד 99 מלווים להביא את הסוסים השמימיים הנמצאים בבקעת פרגנה, אוזבקיסטאן של היום. 3 שנים נמשך מסעו של איש הצבא רב התושיה, שנשבה, נמלט, שוב נשבה, התחתן, ילד ילדים, וחזר לאחר 13 שנים, סולל את הדרך למסע מלחמה סיני. הראשון נכשל, מובס על ידי המדבר, השני, מונהג על ידי גנרלים קוריאנים, הצליח – פרגנה נכבשה על ידי הצבא הסיני שתפס את הסוסים השמימיים והביא אותם עם זרעי אספסת וענבים (שלא היו עד אז בסין). הדרך חוברה. ומאז נעו עליה דתות כבודהיזם מזרחה לתוך סין ומערבה לכיוון פרס, נצרות נסטוריאנית שנמלטה מאימת הביזנטים והגיעה עד לסין ואיסלם שחדר על דרכי המסחר והתפשט בסין.
ומנגד, דלפה מסין טכניקת ייצור המשי שנשמרה בסוד אלפיים שנה, שני נזירים נסטוריאנים יצאו מסין במאה ה-5, מחביאים בתוך קני במבוק גלמים של עש המשי – BOMBIX MORI- נושאים את האוצר למרכז אסיה, מלמדים את היושבים שם על הקשר בין עץ התות לעש המשי הניזון רק מעלי התות.
במאה ה-14 כתב ואנג דזן: "זחל המשי מתעב עלים רטובים או קרים, מתעב קולות רמים, נשים שילדו בחודש האחרון, עשן וריחות רעים, חלונות פתוחים לרוח, אור שמש זורחת, רוחות כפור, חום רב ואנשים מלוכלכים."
אז היתה כבר אסיה מחוברת בקשר עמוק לסין, כבושה תחת השושלת המונגולית שהביאה את דרכי המסחר הטראנס אסיאניות לסין, מגיעים בכיבושיהם עד לוינה ולארץ ישראל. אז גם סופר כי יכלה נערה להלך עם קערת זהב על ראשה מקצה אחד של האימפריה לקצה השני כשקערת זהב על ראשה ודבר לא יקרה לה.
בייג'ינג ושיאן בירות סין, פרגנה, סמרקאנד, בוכרה, חיווה, אשחאבאד, טביליסי, בגדאד, דמשק, עכו, קיסריה, ונציה, סלוניקי, מרסי, לונדון הן רק חלק מהתחנות הידועות של דרך המשי. ליבה של אסיה. מקום שהיה חסום לאנשי מערב למעלה מ- 70 שנה נפתח החל מ- 1992
לא רק משי נסחר בדרכים – ארכיטקטורה, פילוסופיה, דתות, אוכל, מוצרי בניין, זהב וסמים עברו על הדרכים. וגנים. רוב היושבים לאורך הדרכים, מבולגריה וטורקיה במערב ועד מנצ'וריה ומונגוליה במזרח הם טורקו-מונגולים שהתבדרו והתפזרו על פני מרחביה של אסיה לאורך ההיסטוריה, מפזרים את הגנים שלהם בזמן מלחמה ובזמן של שלום על ידי כפיה ונישואים, פורשים את השפה, האוכל והתרבות הטורקיים על פני מרחביה של אסיה. לא טורקיה היא מולדת הטורקים, אלא ליבה של אסיה ומזרחה ממנה.
איסלם הגיעה לדרך המשי רק במאה ה-8 לספירה. מבניה הנפלאים של מרכז אסיה, שהייתה פחווה פרסית כבר במאה ה-8 לפני הספירה הם מסגדי בוכרה, חיווה וסמרקאנד, הארמונות, ההרמונות, השווקים שהומים קונים ומוכרים בכל יום ראשון בערים ובמרחק לא גדול מהם. והטבע – ההרים השמימיים שעל גבול קירגיזיה, קזחסטאן וסין, הפמיר שעל גבול טג'יקיסטאן ואפגניסטן, מדבר הקיזיל-קום (המדבר האדום) של אוזבקיסטאן, בקעת פרגנה עם הערים העתיקות של קוקאנד ופרגנה ששומרות על אווירה של מסע וערי דרך המשי שמעבר להרים השמימיים, במחוז שינג'יאנג הסיני – קשגר, ירקאנד וחוטן, ערי האויגורים עם השווקים שאין דומה להם בשום מקום אחר. השטיחים, האריגים הרקומים, הסכינים, הפיתות, העוף הנאפה בתנור. תנור – מילה טורקית שהתאזרחה בעברית ומכסה את כל אסיה. ומשי. משי הפרוש לאורך הדרכים, מלוקט מעצי התות לערמות גלמים לבנות בכיכרות כפרים, מגודל בחממות יחודיות, נפרם במים רותחים, ניצבע לצבעים שעין תחמוד, בד קל וחם ונפלא שבשבילו כדאי ללכת מקצה אחד של אסיה לקצה השני.

צאן–ני. אגדה סינית

לפני שנים רבות, מספרת האגדה הסינית, היה בארץ סין סוחר שנדד למרחקים. יום אחד הגיעה השמועה לעיר בה התגורר, כי נחטף על ידי השודדים הנוודים המתגוררים בערבות דרכן עוברת דרך המסחר הגדולה. השודדים דרשו כופר ענק תמורת החזרתו.
ולסוחר בת שאין כמוה ליופי. משהגיעה השמועה, בכתה הילדה שהיתה יחידה לאביה והבטיחה שתינשא למי שיחזיר את אביה. הסוס שעמד בחצר, שמע את הבכי ויצא בדהרה אל הארצות שממערב לממלכת האמצע. הוא נעדר חודשיים וכשחזר, נשא על גבו את האב, רזה, רעב, שבע מרורים, אבל חי. והשמחה – כמו כל שימחה נמהלה בדאגה. יותר ויותר ראה האב את בתו היחידה מסתופפת ליד הסוס ויוצאת אתו למסעות ארוכים. יום אחד עצר את שניהם והכריח אותם באיומים נוראים לספר. כשגילתה בתו את האמת שכח לסוס את הצלתו וחמתו עיוורה את עיניו, הוא שלף את חרבו והרג את הסוס, לאחר מכן זרק את נבלתו לכלבים ואת העור הריק תלה לייבוש על ענף עץ התות שבחצר.
הילדה, שרק שבועתה הביאה אותה אל הסוס, ניגשה אל עור הסוס המתייבש, בועטת בו וצוחקת. מיד התנפל עליה עור הסוס, עטף אותה והעלים אותה בתוכו. וכך נותר הסוחר בלי ילדה ובלי סוס. הוא עזב את ביתו ויצא שוב לנדוד, משאיר את עור הסוס ואת ילדתו העטופה תלויים על עץ התות, מתכווצים עד שהפכו לכדור צמרירי ולבן. וכך נוצרה פקעת המשי הראשונה.
הסינים קוראים לילדה צאן-ני – ילדת תולעי המשי.
אבל מי גילה את סוד השימוש במשי לבני האדם?
יום אחד, בשעת הצהריים, הילכה הקיסרית האגדית שילינג שי, אשתו של הקיסר הצהוב – אחד מחמשת הקיסרים האגדיים, בגן הארמון. בהיסח הדעת, קטפה פקעת מאחד העצים, מחליקה אותה בין אצבעותיה הנפלאות. משהגיעה שעת המנחה והתה הוגש לקיסרית, נשרה הפקעת לכוס התה, כשהושיטה את אצבעותיה הנפלאות לשלות את הפקעת – נפרמה זו לקור אחד ארוך, קל, חזק ומרהיב, וכך גילה הקיסרית שילינג שי את סודו של המשי, סוד אותו העניקה לסינים, שלפי הרשומות שאינן מדקדקות- לפני כארבעת אלפים וחמש מאות שנים.

תולדות דרך המשי:

את השם דרכי משי נתן החוקר הגרמני פון ריכטהופן במאה ה- 19 .

2650 לפנה"ס
שילינג שי, אשתו של הקיסר האגדי הואנג-די, שוטטה בגן הארמון. היא קטפה בהסח דעת מעלה התות פקעת צהובה. כששתתה תה מנחה, נשרה הפקעת פנימה לתוך הספל וכששלתה אותה, נפרמה לחוט ארוך ופרפרי. הואנג די, בעלה, המציא לפי המסורת  את הכתב.       

1500 לפנה"ס
אידיאוגרמות סיניות מימי שושלת שאנג, (אמצע האלף השני לפנה"ס), המסמלות גולם, זחל  ומשי, נמצאו על עצמות ששמשו אוראקאל סיני.
בימי שושלת דז'ו (מאות  3-12 לפנה"ס),  התבססה כלכלת המשי הסינית, אוספת ידע מדוקדק על שיטות גידול ופרימת הגלמים. שכן איכותו של חוט משי נובעת מכך שאסור לו להינתק בעת פרימת הגולם. השיטות כללו  גידול זהיר  של הפקעות בבתי אימון מזחל הניזון מעלי תות (MORUS ALBA), לזחל הגדל במהירות ומתגלם. לאחר ההתגלמות, הפקעות שלא נאספו לתעשיה, בוקעות לעש כבד וחסר מעוף  (טוואי המשי-BOMBIX MORI), המטיל ביצים.  אלו יבקעו לאחר שנה בדיוק.

500 לפנה"ס פרסים פיניקים ויוונים
דרך המלך הפרסית היתה קיימת מקטסיפון, הבירה הפרסית כבר במאה החמישית, מכוונת את זרימת הסחורות מקדמת אסיה והים התיכון לפרס. ב- 490 לפנה"ס עצרו האתונאים את דריוש במרתון כדי שיובסו לאחר מכן בתרמופלאי על ידי קרסקס שמוחה את אתונה ומובס בקרב הימי בסרדיס.
האמפריה הפרסית השתרעה מהפמיר שממזרח לסוגדיאנה (אזור סמרקאנד) ודרומה לאזור אפגניסטאן (מה שיהפוך לבקטריה לאחר התמוטטות השילטון המקדוני הלניסטי) ובכל קדמת אסיה לחופו המזרחי של הים התיכון.  הדרך נקראה "הדרך האימפריאלית" והסתיימה בצור ובצידון ובאפסוס שבמערב טורקיה, שהיו "פיות הצינור" על הים התיכון.

332 לפנה"ס  יוונים סוגדיאנים והודים
ב- 332 לפנה"ס יוצא אלכסנדר מוקדון מיוון, נע במהירות על מערך הדרכים הפרסיות, חוצה דרך אסיה הקטנה, סוריה, ארמניה, א"י, מצרים, פרס, מרכז אסיה עד לעמק פרגנה וסמרקאנד, יורד משם לאפגניסטאן (קבול) וממשיך להודו (פקיסטאן של ימינו) יורד על האינדוס עד השפך, מפליג דרך מיצרי הורמוז לפרס ומת שם. זרימת המסחר והכסף מתהפכת. במקום ממערב למזרח, לקטסיפון, היא נעה מאסיה לכיון מקדוניה. אלכסנדר גם הורס את ערי המסחר הפניקיות בצור ובצידון ואת העיר הנבטית בעזה, שלושתן ערי מסחר חשובות בקצות דרכי המשי.

138 לפנה"ס    סינים נוודים וסוגדיאנים
ב- 138 לפנה"ס נשלח צ'אנג צ'יין, איש צבא בעל גוף ויכולת, כשליח הקיסר ההאני וו-די (87-140 לפנה"ס) משיאן, מלווה במשלחת של 100 אנשים, ליצור קשרים עם השבטים שממערב לשי-נו, שבטי המונגולים שאיימו על סין. הוא נתפס וחי 13 שנים אצל הנוודים, במהלך התקופה נלקח מערבה לסמרקאנד וכשהוא נמלט בחזרה לצ'אנג אן. לקיסר הוא מספר על ערים בצורות, סוסים שמימיים מזיעי דם ודמעות דרקון-ענבים. דבר המדרבן את וו-די לארגן משלחות לוחמות להביא את הסוסים. סמרקאנד ועמק פרגנה נכבשים על ידי הקיסר וו-די. סוסים, וענבים מובאים לסין. 

53 לפנה"ס רומאים ופרתים נאבקים על דרכי המסחר לצ'אנג אן של שושלת האן
53 לפנה"ס, קרסוס, נציב סוריה יוצא למלחמה נגד הפרתים על מנת לפתוח את דרכי המסחר, ולעצור את בריחת הזהב הרומאי מזרחה תמורת בדי המשי, עליהם מתלונן פליניוס הזקן כי הם מרוקנים את הזהב הרומאי. קרסוס מובס על ידי הפרתים המצוידים בקשתות ארוכות ומשתמשים בבדי משי מבהיקים לכוון את שמש הצהריים לעיני הלגיונות הרומאים המסונוורים.                  
למרות זאת הגיעו משלחות ושגרירים רומאים לחצר הההאנית בשיאן, מה שלא מנע מהרומאים להאמין שהמשי גדל על העצים, סיפור שבסיסו באגדה היוונית על   הארגונאוטים שיצאו להביא מקולכיס שבמזרח הים השחור- גרוזיה של ימינו, גיזת זהב.

הרומאים מנסים להשתלט ולפתוח את דרך המשי- קרב קרהה בארמניה ב-53 לפנה"ס.
אז יצא מרקוס לוסיניוס קרסוס להביס את הפרתים שהאמפריה שלהם השתרעה על שטחי פרס, ארמניה, לתוך טורקמניסטאן עד מרב וגבול אפגניסטאן ופקיסטאן, שולטים על משי, תבלינים, בשמים, אבני חן, שטיחים, כותנה וזהב. את בנו ושלושה לגיונות  לקח איתו מושל סוריה למסע שהחל בסמנים רעים כשנכשלו קרסוס ובנו ביציאה מהמקדש בהליופוליס ובטביעת סוסו האהוב בזמן חציית נהר הפרת. הפרתים השתמשו בקשתות ארוכות שחדרו דרך המגינים והשריון הרומאי. וכשהתיצבה השמש באמצע השמים, שלפו את בדי המשי המגולגלים ופרשו אותם, מכוונים את קרני השמש הבוהקות לעיני הלגיונרים המסונוורים. לאורך הלגיונות עלתה שאגת האימה כשהפרתים הסתערו תחת מטר החיצים, הסתערותם מגובה בתיפוף ובזעקות קרב. קרסוס יצא לקרב כדי לזכות בדרך המשי שהעבירה את עתודות הזהב הרומאיות מזרחה, לסין ולסוחרי מרכז אסיה. וכדי שקרסוס יוכל להתקדם במאבק הטריאומוויראט נגד קיסר ופומפיוס. 20,000 רומאים נטבחו. 10,000 הובלו כשבויים לפרתיה ומרכז אסיה. ראשו של קרסוס הובא לאנטיוכיה שבמרגיאנה. למרב.

מאות 1-2 לספירה
טטיאנוס, סוחר יווני נסע במאה הראשונה על דרכי המשי ומרינוס מצור מתלונן על דלות המידע שהביא מהארצות הרחוקות.                              

מאה 5 לספירה  ביזנטים, נסטוריאנים, בודהיסטים וססנים
במאה החמישית לספירה (411 ו- 450) יוצאים עולי רגל מכיוונים שונים.
פה-שיאן (FA-XIAN)עולה רגל סיני, יוצא משיאן להודו להביא את הכתבים הבודהיסטים הקדושים, הוא חוצה דרך ההרים השמימיים (מערבה מאורומצ'י והגובי) ומגיע  למרכז אסיה, חוצה להודו וחוזר בהפלגה לקנטון. מעיד על דרכי מסחר ימיות מפותחות שהיו בין הודו, ציילון, דרום מזרח אסיה וסין.
באותה תקופה מובסים הנוצרים הנסטוריאנים בויכוח עם הכנסיה היוונית ביזנטית שמתקים באפסוס, ונאלצים להמלט מזרחה. הם מגיעים למרכז אסיה שבה יש כבר בודהיזם, יהודים וזרטוסטרא. הם מקימים כנסיות ונודעים כרופאים וסוחרים. שני נזירים נסטוריאנים מבריחים גלמי עש המשי חבויים בקני במבוק לפרס, שוברים את המונופול הסיני על יצור המשי. תוך זמן קצר מתחרים אומני המשי של פרס באלו של סין.

מאות 7-10 לספירה טאנג בצ'אנג אן ועבאסים בבגדד
שושלת טאנג בשיאן (צ'אנג-אן). האיסלם יוצא במתקפה וכובש את המזרח התיכון, ממוטט את האמפריה הפרסית הססנית וכובש את ארץ וישראל וסוריה. שואן דזנג (טריפיטקה- שלושת הסלים של המרכבה הגדולה- מהיאנה), נזיר בודהיסטי, יוצא מצ'אנג-אן בברכת הקיסר, להביא כתבי קודש בודהיסטים מהודו. הוא חוצה את נאות המדבר של דרך המשי (חמי, דון הואנג, טורפן) ומגיע לאורומצ'י, ממנה הוא חוצה דרך ההרים השמימיים למרכז אסיה, אפגניסטאן ומגיע להודו ואסאם. לאחר מספר שנים הוא חוזר עמוס בכבתי יד, כבוד וחוכמה.
באותו תקופה כובשים הערבים את פרס ועד סוף המאה ה- 8 הם מוסיפים לכיבושיהם את כל מרכז אסיה כולל סמרקאנד ובוכרה. ב- 713 כובש קטיבה אבן מוסלם את קשגר שבמערב סין וב- 751 הביס צבא מוסלמי את הצבא הסיני בפיקוד גנרל קוראני בקרב שארך שלושה ימים על גדת נהר טאלאס שבקזחסטאן. בעקבות התבוסה שולח הקיסר משושלת טאנג משלחות לחצר המוסלמית לעמוד על הכוונות.  763 יסוד בגדד, עיר השלום. הרון אל ראשיד. שושלת טאנג עם הבירה גדולה בעולם, צ'אנג אן שבה למעלה ממליון אנשים עומדת בקשרי יבשה וים עם העולם המוסלמי של מרכז וקדמת אסיה. המגע עם האמפריה הערבית המשתרעת מסין ועד ספרד הוא מגע ישיר ודרכי המסחר מוליכות סוחרים, סחורה, רעיונות, אקרובטים והשפעות ממקום למקום.                                       

בנימין מטודלה ממלכת ירושלים ה- 1
1160-1173  הן השנים בהן נסע בנימין מטודלה, מספרד למרכז אסיה וסמרקאנד, מבקר בקהילות יהודיות לאורך דרכי המסחר, ראשיתן כניראה במאה ה- 5 לפנה"ס, כשהתפשטו עם כיבושי האמפריה הפרסית האחמנידית (הצהרת כורש) מטודלה לא מגיע לסין.

מונגולים, ממלוכים, צלבנים וקתולים. המונגולים (מג'ינגס חאן 1227 ועד אולג'אטו 1316) שושלת יואן.
זהו הזמן ממנו יש התעודות והספרים הרבים ביותר. בעיקר משום שהכנסיה  הקתולית שלחה שליחים שיהפכו את המונגולים לנוצרים טובים. הנוסע המפורסם מכולם הוא דווקא סוחר ללא יומרות אלוהיות. מרקו פולו נסע באסיה (1288 1271), הוא היה בן למשפחת סוחרים ונציאנית (יקולו ומפאו) ששוטט זמן רב במרכז אסיה. בני זמנו המפורסמים  הם ג'והן מפלנו קרפיני, איש דת שהגיע ב- 1246 לחצר המונגולית בחאן באליק (בייג'ינג) וויליאם מרוברוק שהגיע ב 1255. והאח אודוריק (1330-1318).          
צ'אנג צ'ו, פטריאך דאואיסטי יצא בעקבות ג'ינגס חאן למרכז אסיה לפי הזמנת הקיסר המונגולי באמצע המאה ה-13, על מנת ללמד אותו את הדרך. הוא שותה קומיס (חלב סוסים חמוץ)ומדבר איתו על לאו-דזה.
1250 רבן סומה ומארק, שני כמרים אויגורים-נסטוראינים יוצאים מחאן באליק (בייג'ינג), לעלות לירושלים המוחזקת על ידי הממלוכים. הם לא מגיעים לירושלים, אבל לעומת זאת הופך רבן סומה לשליח משותף של הנסטוריאנים והמונגולים המנסים ליצור חזית משותפת למיגורים של הממלוכים החוצצים בין דרכי המסחר המונגוליות-סיניות לאירופה. רבן סומה נשלח לקונסטנטינופול, רומא, פריז ואנגליה לארגן מסע צלב מערבי שיצטרף למתקפה מונגולית ממזרח. המסע לא מצליח ומספר שנים לאחר מכן (1291) נכבשת עכו, הנמל הונציאני ג'נובזי-פיזאני העקרי של הצלבנים בים התיכון על ידי הממלוכים.

אבן בטוטא
ב- 1325 יצא אבן בטוטא איש דת מוסלמי מצפון אפריקה במסעו חובק העולם. 24 שנים נדד, חלק גדול מהן לאורך דרכי מסחר ומשי, מגיע למרכז אסיה, יורד בנתיבי הים המפותחים בין אסיה אפריקה הודו וסין וחוזר לעיר הולדתו בכבוד גדול.

מינג  וטימורידים.
לאחר התור המונגולי, עם עליית שושלת מינג, נחתכו דרכי המשי היבשתיות, הממלוכים התחזקו והאירופאים נסוגו בחזרה לאירופה.
האמפריה הגדולה האחרונה היא האמפריה הטימורידית שנוסדה על ידי טימורלאנג ב- 1370 בסמארקאנד, טוען לצאצאות מג'ינגס חאן. בתוך 30 שנים הצליח טימור הפיסח לכבוש את כל מרכז אסיה, אפגניסטאן פרס והודו, פולש לארץ ישראל, הורס את דמשק (שם הוא מנהל ויכוח עם ההיסטוריון הערבי הגדול אבן חאלדון) ומשתלט על אסיה הקטנה. צאצאיו של טימורלנג (באבר) פולשים להודו ומייסדים את האמפריה המוגוהלית שארמונותיה בלאהור דלהי ואגרה (טאג' מאהל) מיצגים את השילוב התרבותי בין מסורות אדרכליות אסלמיות, מרכז אסיאניות והודיות.

מינג, עותמנים, מנצ'ו ואמריקה. גילוי הדרך סביב אפריקה על ידי קולומבוס וואסקו דה-גמה.
במאה ה- 15 כבשו העותמנים את קונסטנטינופול וקפריסין, מחסלים את בסיסיה של האמפריה הימית של הערים האטלקיות. ב- 1497 הקיף ואסקו דה גמה הפורטגזי את אפריקה והשתלט על דרכי המסחר הימיות שהיו בבעלות מוסלמית עד אז. ההשתלטות המהירה היתה משום טכניקות השיט העדיפות של הפורטוגלים.
בגלל דרכי המשי התגלתה גם אמריקה, שכן קולומבוס יצא לחפש את הדרך הימית להודו, דרך שתקצר את הדרכים היבשתיות ותעקוף את האמפריה העותמנית והשטחים האוזבקים של מרכז אסיה כדי להביא סמים, תבלינים, בדים ואת כל פלאי העולם העתיק. במקום זה הוא מצא את אמריקה.

המשחק הגדול
במשך המאות שלאחר מכן הסתגרה סין של שושולת מנצ'ו ורק במאה ה- 19 החלו מעצמות המערב לדרוש להן זכויות מסחר בנמליה המזרחים של סין. סוף המאה ה- 19 הוא גם ראשיתו של המשחק הגדול בין רוסיה הצארית לאמפריה הבריטית, כששני הצדדים מנסים להשתלט על מרכז אסיה ולשלוח את ידיהם לנאות המדבר של דרכי המשי הסיניות. הקומוניזם הוא הרעיון הבולט המגיע לסין בראשית המאה ה- 20 בדרכי מסחר רעיוני מצפון. ברבע האחרון של המאה ה- 20  יש עדות להצלחה גדולה של רעיונות סינים: טאי-צ'י, צ'-גונג, שיאצו ואחרים.
שלא לדבר על משי.

ספרים ומדריכים

אבן-ח'לדון עבד אל רחמאן.  אקדמות למדע ההיסטוריה ("אל מוקדימה"). תרגם מערבית והוסיף הערות עמנואל קופלביץ. מוסד ביאליק. ירושלים. 1966.
אוריון עזרא, עיני יעקב (עורכים)  דרכי הבשמים מדרשת שדה בוקר החברה להגנת הטבע רשות העתיקות. שדה בוקר. 1991.
ארבל רחל, מגל (מגלאשווילי) לילי (עורכות),  ב א ר ץ   ג י ז ת   ה ז ה ב ,   ת ו ל ד ו ת   י ה ו ד י   ג ר ו ז י ה   ו ת ר ב ו ת ם . בית התפוצות ההוצאה לאור של משרד הבטחון תל-אביב 1992
גבירצמן ג. שמואלי א. בית אריה א. הראל מ.  ס י נ י . משרד הבטחון ההוצאה לאור 1987.
גורדייף ג. א.  פגישות עם אנשים מיוחדים    
G u r d j i e f   G.I.   Meetings   With  Remarkable   Men     
תורגם מצרפתית בידי החוג לחקר משנתו של גורדייף. הוצאת שוקן תל אביב 1987
דאור דן ואריאל יואב (תרגום, פירוש, הקדמה ונספחים)  ל א ו – ד ז ה ,  ס פ ר   ה ד ר ך   והסגולה עם פירוש ואנג בי. מפעלים אוניברסיטאים להוצאה לאור 1981.
דרורי יוסף, ריינר אלחנן. שלטון הממלוכים והעות'מנים (1804-1260).  ההיסטוריה של ארץ ישראל כרך שביעי. עורך הכרך: אמנון כהן. עורך הסדרה: יעקב שביט. בית ההוצאה כתר ירושלים, יד יצחק בן-צבי. 1981.
הדין סוין.  בדרך היבשה אל הודו . תרגם ל. חזן. הוצאת אמנות, פרנקפורט על נהר מיין מוסקבה-אודסה. 1908
הקר אדוארד ההמהפיכה הרוסית מלנין עד סטאלין   11917-1929 ,  מאנגלית אלי שאלתיאל. ספרית אופקים עם עובד תל אביב 1982 (פורסם באנגלית 1979(
הרודוטוס.  כ ת ב י   ה ר ו ד ו ט ו ס . מתורגמים מיוונית מאת דר. אלכסנדר שור. הוצאת ראובן מס. ירושלים תרצ"ה
זילבר רויטל התקופה הביזנטית בסיני לקט מקורות . הוצאת החברה להגנת הטבע, בית הספר צוקי דויד על שם דויד תמיר – מרומי סיני. 1977.
טפר יגאל. שיטות הידרופוניות בחקלאות הביזנטית באזור ג'בל אום שומר  בתוך:   י ש ר א ל – ע ם   ו א ר ץ שנתון מוזיאון הארץ ספר   ב ' – ג '   2 0 – 1 9 ,     1 5 0 – 1 3 9 . תל אביב תשמ"ו 1986.
לכיש אילן, משל זאב מחקרי דרום סיני 11967-1982 , הוצאת המנהל לפתוח מרחב שלמה, החברה להגנת הטבע תל-אביב 1982.
משל זאב, פינקלשטיין ישראל.  קדמוניות סיני ,   מחקרים בתולדות חצי האי , הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תש"ם 1980.
נגב אברהם.  אדוני המדבר, תולדות הנבטים וממלכתם . בית ההוצאה כתר. ירושלים. 1983.
פראבדין מיכאל. הכיבוש הגדול, קיסרות המונגולים
P r a w d i n   M .  The Mongol Empire,   its rise   a n d   Legacy) )
תורגם על ידי: שרגא גפני הוצאת "מערכות צבא הגנה לישראל משרד הבטחון ההוצאה לאור. ת-א 1966,  1987.
רוסתווילי שותא.  ע ו ט ה   ע ו ר   ה נ מ ר . מגרוזית: בוריס גפונוב. עורך ספרותי: א. שלונסקי. הוצאת ספרית הפועלים תל-אביב, 1991,1969.
שיזף צור.  ס פ ר   י ם . אורלי פקר ידיעות אחרונות ספרי חמד. תל-אביב. 1991.
ד ר ך   ה מ ש י . ספריית מסעות, ספרי חמד ידיעות אחרונות. תל אביב 1993
דרך המשי,  מ ס ע   א ח ר חוברות 29,28, תל אביב 1992
שפירא סידני.  בני ישראל בסין העתיקה אסופת מאמרים סיניים. ליקט, ערך ותרגם מסינית סידני שפירא.  מאנגלית: יעקוב שרת. ספרי שיחור 1987.

A R A M C O   W O R L D , July-August 1988, Traveling The Silk Road
Arian (Xenofon),  A l e x a n d e r , Penguin Classics
Beal Samuel,  T r a v e l s   o f   F a – H i a n   A n d   S u n g – Y u n ,   B u d d h i s t   P i l g r i m s   F r o m   C h i n a   T o   I n d i a (400 A.D. and 518 A.d.), Susil Gupta, London 1964 (First Published 1869)
Boulnois L.  T h e   S i l k   R o a d , Goerge Allen & Unwin LTD, London  1966 (Translated from La Route De La Soie, Arthaud, Paris 1963)
Byron Robert,  T h e   R o a d   T o   O x i a n a
Chatwin Bruce.  W h a t   A m   I   D o i n g   H e r e . Picador London 1990
Danziger Nick,  D a n z i g e r ' s   T r a v e l s , Paladin Grafton Books London 1988
Eberhard Walfram,  A   H i s t o r y   o f   C h i n a (4th edition) Routledge & Kegan Paul London & Henley 1977
E n c i k l o p e d i a   I r a n i c a , Bukhara Jews Vol. IV facs. 5 London New York, Routledge & Kegan Paul 1990  (Mikhael Zend)
Hopkirk Peter,  F o r e i g n   D e v i l s   O n   T h e   S i l k   R o a d , The search for the Lost Cities and Treasures of Chinese Central Asia. Oxford University Press 1989 (first published 1980 by John Murey Publishers LTD)
Hopkirk Peter,  S e t t i n g   T h e   E a s t   A b l a z e   L e n i n ' s   D r e a m   o f   a n   E m p i r e   i n   A s i a Oxford University Press 1986 (first published in 1984 by John Murey Publishers LTD)
I b n   B a t u t a , Travels in Asia And Africa (1325 -1354) service book club 1985, first published in 1929 by Routledge and Kegan Paul, London.
King John.  K a r a k o r a m   H i g h w a y ,   T h e   h i g h   r o a d   t o   C h i n a . Lonely Planet Publications. 1989.
M a r k o   P o l o   E l   M i l l i o n   T h e   T r a v e l s Penguin Classics Translated by Ronald Latham 1958
Mirsky Jeannette,  T h e   G r e a t   C h i n e s e   T r a v e l e r s , An Anthology, The
University of Chicago  press Chicago and London 1964, 1974.
Seth Vikram.  F r o m   H e a v e n   L a k e Travels Through Sinkiang And Tibet. Abacus Sphere Books LTD London 1984.
Severin Timothy.   T R A C K I N G   M A R C O   P O L O. Rutledge& Kegan Paul, London 1964
Von Le Coq Albert,   B u r i e d   T r e a s u r e s   o f   C h i n e s e   T u r k e s t a n. oxford university press, Warwick House, Hong Kong 1989.
Wu-Ch'eng-en,  M o n k e y   ( H s i – Y u – K i ,   T h e   J o u r n e y   T o   T h e          W e s t) . Translated from Chinese by Arthur Waley, Grove Press INC. New-York 1958.
Wheeler  Mortimer Sir.  R o m e   B e y o n d   T h e   I m p e r i a l   F r o n t i e r s . Pelican
(Penguin Book) G.B. 1955.
X i n j i a n g A General Survey, New World Press, Beijing, China 1989.

 

The Great Moughuls
*Ian Lattimore
*Toynbee
Central Asia John King, John Noble, Andrew Humpphreys, Lonely Planet travel survival

 

דרך המשי –  הצעת מסלול

קטע דרך המשי שבין קירגיזסטן למערב סין הוא אחד הקטעים הדרמטיים ורבי ההוד של הדרך. קירגיזסטן היא מדינה מרכז אסיאנית קטנה הנמצאת בצידם המערבי של הרי השמיים, הטיאן שן שבה שניים מאתרי הפולחן המעניינים והחידתיים של מרכז אסיה, בורנה עם יער הפסלים הקוויים והר סולימן באוש כשביניהם נמצאים הקירגיזים, רועים נוודים ממוצא טורקי לבושים בתלבושות אופייניות העולים לרגל למרכזי הפולחן. הדרך חוצה את הרי הטיאן שן בכביש מרהיב, צר ונפלא ויורדת בדרך יפה לא פחות למערב סין, לקשגר – העיר המערבית בסין ששם גרה קבוצה טורקית מוסלמית אחרת – האוייגורים. בקשגר מתקיים שוק יום ראשון המפורסם ביותר באסיה, עשרות אלפי סוחרים וקונים מכל רחבי מערב סין מגיעים לקנות ולמכור גמלים, סוסים, בקר, כבשים, שטיחים, סכינים וכל מה שעולה על הדעת. גם יופיו של החלק הדרומי של דרך המשי לכיוון יארקנד וחוטאן נובע מהנופים ומכך שהאנשים שם שייכים לתרבות אחרת שכאילו קפאה בזמן והדרך ממשיכה וחוצה את המדבר שאיש לא יוצא ממנו חי דרך אוקיאנוס חולות אדיר ומגיעה למערות הבודהיסטיות הנפלאות של קוצ`ה בהרים המדבריים של שולי הטיאן שן וממשיכה לטורפן, שקע שהוא גם החם והקר בסין ויש בו את ההרים הבוערים ועוד מנזר בודהיסטי שמזכיר את סנט ג`ורג` בואדי קלט. זוהי דרך החלום, הקטע הפרוע ורב ההוד של דרך המשי.
הצעת מסלול זו מיועדת למי שזמנו קצוב והוא רוצה לחצות את הדרך ביעילות. ועם זאת, אפשר לפרוש את המסלול על פני זמן כפול וליהנות, או להתחיל אותו מאיסטנבול או מכל נקודה אחרת מערבה לנקודת ההתחלה המוצעת.
ב-1991 נסעתי מאיסטנבול עד בייג'ינג ב-3 חודשים את דרך המשי המרכזית בתחבורה קרקעית. התחבורה רק השתפרה מאז.

ימים 1 – 2 מעבר אל בישקק
טיסה מת"א דרך איסטנבול אל בישקק. הגעה בשעות הבוקר המוקדמות של יום 2. העברה אל המלון. אחרי ארוחת בוקר סיור בבישקק, בירת קירגיסטן, עיר רוסית לשעבר, פארקים גדולים ויפים, מונומנטים ובתי תרבות מרשימים ובצד זה שווקים מקומיים צבעוניים, שוכנת לרגלי הרי הטיאן שן (ההרים השמימיים). נסיעה מבישקק אל אתר בורנה, שריד לתרבות הנוודים ההרים. חזרה לכיוון מערב אל שמורת הטבע אלו ארצ'ה, וטיול רגלי בנוף של צמחיה וטבע מקומי. לינה בבית הארחה בבישקק.

יום 3 בישקק – עמק צ'ויקאן
נסיעה לכיוון דרום מערב דרך קאר-באלטה, עיירה סובייטית ששמשה כעיר תעשייתית, אל עמק צ'ויקאן.  העמק ירוק ויפה והנסיעה מרשימה עד מאוד. מעבר דרך מעברי-הרים עם נופים של הרי הטיאן שן. לינה בשמורת טבע בגסט האוס מקומי שנימצא על הכביש.

יום 4 עמק צ'ויקאן – אוש 
המשך נסיעה בדרך ארוכה אל העיר אוש, עיר חשובה על דרך המשי במזרח עמק פרגנה למרגלות הרי הטיאן שן. נסיעה דרך מס' שמורות טבע בהם נוכל להפגש בנביעות טבעיות של ברום, גופרית ויוד. לינה במרחצאות החמים או באוזגנד שבה יש מסגד מעניין.

יום 5 אוש 
אוזגנד-אוש,  עיר קטנה, מקום עליה לרגל ואחד השווקים המרכזיים על דרך המשי הותיקה. ביקור באתר הקבר סולימאן גורה, אחד ממקומות העליה לרגל המרכזיים במרכז אסיה ובאתריה של העיר. לינה באוש.

יום 6 אוש – סריי טאש 
סיום ביקור באתרי העיר ונסיעה בדרך עפר משובשת דרך נופי דרום קירגיזסטן אל עמק סריי טאש. לינה במחנה יורטות (אוהלי נוודים) מקומי. בסיסי מאוד אבל שווה מאינכמוהו

יום 7 
סארי טאש טיול ברכס הנפלא בעולם. לינה בסארי טאש

יום 8  מעבר אל סין
נסיעה אל הגבול הסיני ומעבר הגבול אירקשטאם. במעבר זה אין סידורים רגילים ולפחות קילומטר צריך ללכת עם הציוד  אחרי רישום ובידוק דרכונים מעבר אל הצד הסיני ומפגש עם הצוות הסיני. נסיעה אל קשגר. לינה בקשגר.

יום 9  קשגר
ביקור באתריה של העיר קשגר, מרכז מוסלמי גדול במחוז סינג'יאנג. באתר קברו של אבא – חוג'ה, קבר מהמאה ה –  17 ובמסגד המרכזי, המסגד הגדול ביותר בסין שנבנה במאה ה – 15. בשוק יום א', יום השוק המסורתי בערי דרך המשי. שוק ענק שאליו מגיעים סוחרים מכל המדינות השכנות ליום מופלא של המולה ושפע של סחורות. נסיעה דרומית מקשגר אל אגם קראקול, דרך פסגות הרים המגיעות לגובה של מעל 7000 מ'. נופים של פסגות מושלגות, צמחיה דלילה, נהרות זורמים ונוודים בדרכה של דרך המשי העתיקה. בין נופים אלו שוכן לו אגם קראקול, אחת מהנקודות היפות לאורכה של הדרך. לינה בקשגר.

יום 10  קשגר – ירקאנד  
העיר ירקנד, עיר עתיקה עם סמטאות מפותלות ומבני חימר, מסגדים נעולים ושוק מקומי. תחנות קמח מונעות מים כמו מזמן, חומה גדולה ומדבר שווה. אחד הימים המוזרים והמפתיעים.

יום 11   חוטאן
נסיעה מירקנד אל חוטאן, בירתה של ממלכה קדומה. חוטאן, הנקודה הדרומית שעל דרך המשי מדרום לטאקלאמאקן. ביקור במוזיאון המקומי, בשרידי העיר העתיקה ובשוק המקומי. לינה בחוטאן.

יום 12  חוטאן – מינפאנג 
המשך נסיעה אל מינפאנג, נק' התיישבות נוספת על דרכה של דרך המשי וכיום עיר סינית מודרנית. לינה במינפאנג במלון לא משהו.

יום 13 מינפנג טאזונג 
נסיעה צפונה אל תוך מדבר טאקלאמאקן ואל הדיונות המרהיבות שהוא מציע על הכביש שהסינים סללו לאורך 800 קילומטרים . לינה בגסט האוס מקומי במדבר על גדות נהר הטארים שהסינים מיבשים כדי לגדל כותנה במדבר.

יום 14  טאזונג קוצ'ה 
המשך צפונה מהנהר טארים לכיוון העיר קוצ'ה, אחת מהנקודות ששימשו כבירה לממלכה מקומית מתק' שושלת החאן, במאות הראשונות לספירה וכיום היא משתנה מעיר שדה לעיר סינית שדורסת את העיר הישנה. בעיר אוכלוסייה אוייגורית פעילה וחיה. ליד העיר כמה אתרי מערות בודהיסטיות. לינה בקוצ'ה.

יום 15  קוצ'ה ביינבולק נסיעה צפונית מהעיר לביקור במערות 1000 הבודהות. מתחם של למעלה מ – 200 מערות חצובות חלקם שמורות עדיין, מהמאות 3 ועד ה – 10 לספירה, זמן שבו הבודהיזם שלט עד לבואו של האיסלאם למקום.  רכבת לילה מקוצ'ה לטורפן

ימים 16 – 17 טורפן 
טורפן, הנקודה החמה ביותר במהלך השנה שבמחוז סינג'יאנג ומקומם ריכוזם של הכרמים שמהם מייצרים את הענבים ואת היין המפורסמים לאזור . ביקור באתרי המדבר של טורפן, מערכת השקיית הקארז, העיר העתיקה גאוצ'אנג, מערות בזקליק ועמק הענבים והצימוקים. לינה בטורפן. באחד הערבים הופעת פולקלור מקומית. בלילה של יום 17 עליה לרכבת לילה אל דונחואנג. לינה ברכבת .

יום 18 דונחואנג 
בשעות הבוקר הגעה אל דונחואנג, עיר שבקרבתה  מערות בודהיסטיות שנחצבו וצוירו בידי נזירים ואומנים סיניים לאורכה של ההיסטוריה. המערות מלמדות על נתיב חדירת הבודהיזם מהודו לסין ועל קליטת ההשפעות ההודיות על האומנות המקומית. סיור במערות ובדיונות החול אשר במקום. לינה בדונחואנג.

יום 19 
נסיעה מדון הואנג למבצר ג'איגואן אחד' המרשימים ממבצרי דרך המשי, המשך בטיסת אחר צהריים ללאנדז'ו, לינה בלאנז'ו

ימים 20 – 21  שיאחה 
נסיעה לשיאחה, עיירה קטנה הנמצאת במורדות רמת טיבט ואחד מהמרכזים של הבודהיזם הטיבטי. ביקור במנזר לברנג, מנזר פעיל ובו מעל ל – 1000 נזירים ובסביבת העיירה.

ימים 22 – 23  שיאן  
נסיעה חזרה ללאנג'ו ומשם טיסה לשיאן, צ'אנג-אן הקדומה, מוצאה של דרך המשי. ביקור באתר חיילי הטרה קוטה, קברו של הקיסר הראשון שאיחד את סין – צ'ין שיחואנג, בפגודת האווז הגדולה, במסגד וברובע המוסלמי השוקק חיים. לינה בשיאן

ימים 24 – 26 בייג'ינג 
טיסת בוקר אל בייג'ינג, העיר שלאורך שנים שימשה כבירתה של סין הקיסרית וכיום משמשת כבירת סין. סיור באתריה של בייג'ינג, העיר האסורה – מרכז השלטון והארמון הקיסרי במשך 500 שנות הקיסרות האחרונות, כיכר טיאן אן מן, הכיכר הגדולה ביותר בעולם. אל החומה הגדולה, אחד מסמליה של סין, וב"דרך הנשמות", הדרך שהובילה לאחוזת קברם של קסרי שושלת מינג. ארוחת "ברווז פקין". בערב יום 25 הגעה לשדה התעופה לטיסה ארצה. הגעה ארצה ביום 26.

הערה חשובה:
זהו מסע. לא טיול במובן של נסיעות קצרות ואתרים. יש במסע זה, שחוצה את רובה של אסיה ועובר באזורים לא קלים נסיעות רבות וארוכות. הלינה לעיתים היא בתנאים לא מצויינים ולעיתים אוכלים במסעדות מקומיות. למסע כזה מוזמנים רק נוסעים שמעוניינים בו. הוא לא מסע למפונקים ויש לקחת את זה בחשבון

לינה:
אפשר ללון במלונות טובים ברמה מקומית, בבתי הארחה משפחתיים, או במלונות יקרים. לרוב, בעיקר במערב סין, הרמה מוגבלת ל-2 או 3 כוכבים וגם זה לא תמיד נקי. מטיילים צעירים ימצאו שלרוב ללון בדורמיטוריס- חדרי השינה המשותפים, היא האופציה הזולה והנעימה.

תחבורה:
טיסות פנים, אוטובוסים ורכבות לנסיעות בינעירוניות ולסיורי ערים. ג'יפים עם נהג מקומי.  קרון שינה ברכבת יכול להיות תאים סגורים של 4 אנשים – מה שמכונה המחלקה הרכה, או תאים פתוחים של 8 אנשים – המחלקה הקשה. שוב, תלוי בטעמו של כל נוסע. זה טוב וזה טוב. המחלקה הרכה יקרה פי שניים.  יש רכבת היום בין קשגר ואורומצ'י. כ-24 שעות. טטיסה של שעה וחצי. ועם זאת – עדיף קרקעית דרך הסעיף הדרומי ולעלות לקוצ'ה כמו שמתואר בתוכנית.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרי טיולים

אינדקס מדריכי טיולים

כרם שיזף

יין ושמן זית- ענבים טובים עושים יין טוב

יעוץ לבניית טיול והדרכה אישית

קבוצות סגורות, הרצאות, יעוץ לטיולים והכנת תיקי מסע

ייעוץ לארצות ומסלולים.

למקומות שאני מכיר הייטב.

לא ייעוץ פרטני לבתי מלון אלא תיכנון מסלול והכרת הארץ אליה נוסע המתייעץ.

סיני ומצרים, ירדן, הודו, טורקיה ועוד.

שלחו הודעה

tsur@shezaf.net  |  טלפון: 054-4975548

כל החומרים באתר shezaf.net, כתובים, מצולמים מוסרטים או מצוירים מוגנים בזכויות יוצרים ©. אין להשתמש בשום חומר מהאתר למטרות מסחריות, פרסומיות או לכל סוג של תקשורת חזותית, כתובה או אחרת ללא רשות מפורשת בכתב מצור שיזף.