אהמדאבד
אהמדאבד, בירת גוג’ארט, היא עיר מרתקת. לא לרכי לב. זו אחת הערים החמות המאובקות והמזוהמות של הודו, וכדאי לבקר בה בעיקר בין נובמבר לפברואר. בחודשים האחרים חם מידי. אם כי יכול להיות שהמונסון מוריד מרמות זיהום כלי הרכב.
יש בה מקבץ מסגדים מהיפים והמעניינים שיש בהודו, שווקים מרתקים מסביב להם, את מתחם האשראם של גהנדי (שבעצמו נולד בסוראט שמדרום) וכמה וכמה מבנים נאים למדי שבנה האדריכל לה-קורבזיה.
זו בירת מדינה ולכן עוברות דרכה הרבה רכבות טובות, אפשר להגיע אליה בטיסה ולצאת ממנה מערבה לבוהג’ (ראה בהמשך) ולמקדש הקצה של דווארקה, לסוראט, לאי הפורטוגלי (לשעבר) של דיו ולהר המקדשים הג’איני של פליטנה.
פסטיבל עפיפונים 14 לינואר (בכל רחבי גוג’ארט ויפה מאוד באהמדאבד
עיר גדולה, מאובקת בחודשי החום ונעימה מאוד בחודשים הקרירים (נובמבר-פברואר)
רובע מוסלמי מעניין להסתובבות עם אנשים חביבים ואוכל לא צמחוני ראוי, מסגדים וקברים.
מסגד יום השישי (ראשית מאה 15), מסגד עמודים רוחבי ויפה עם חזית מרשימה ובריכת מים לפניו
מסגד רומפטי, גם הוא מסגד עמודים מהיפים שיש.
לא רחוק מהעיר באודי – מאגר מים בן כמה קומות ושוק העיר (שהיא כולה שוק גדול) נפלא ומלא דוכני אוכל ופלודה
פלודה- משקה שמוצאו פרסי ומורכב מחלב, גלידה, איטריות, ממתיקים שונים, סוכריות, פירות יבשים והוא ארוחה גדולה שווה ומתוקה.
ברודה (ודודרה)– העיר השנייה בדולה בגוג’ארט, מזכירה באווירתה את בנגלור, עיר סוחרת שעברה העשיר משווה לה הרגשה פתוחה ונעימה
הסיבה העיקרית לבוא לשם זה אם עוברים שם ואם כבר – לבקר בוילה לאקשמי – הארמון של המהראג’ה האחרון שעדיין מחזיק בארמון ובגנים הנרחבים שלו.
אפשר להיגע בטיסות מדלהי ובומבי ברכבת ובאוטובוס
מסעדה לחובבי בשרים, הברבקיו, נמצאת ליד תחנת הדלק של אלקאפורי במרכז קניות בקומה האחרונה – מעלית ושוער מובילים למקום בו משלמים תשלום קבוע לסועד
(כ-700 רופי) ומקבלים בשר ופירות ים כמה שרק אדם יכול לאכול ואם חסר לו – יש עוד מנות רבות בסירים מכל הצדדים וקינוחים אינסופיים. מסעדה לרעבים.
אלאנג– משחטת האוניות הגדולה בעולם נמצאת בצד המערבי של המפרץ המפריד בין החוף הדרומי של גוג’ארט לחצי האי שהיא יוצרת.
מקום מרתק אלא שנדרש אישור של האדמירליה בגהנדי נגר על מנת להיכנס. אין כניסה לקבוצות ואי אפשר לצלם ללא אישור מיוחד. להרפתקנים וצלמים נחושים. קשה אבל אפשרי עם היתר מתאים.
פליטנה– עיירה קדושה הנמצאת מתחת להר שעליו סדרה של מקדשים ג’אינים.
יש מספר מקומות לינה לעולי רגל, נקיים ונעימים (600 רופי) לא רחוק משער הכניסה העולה למקדשים.
עיר של עולי רגל.
כדאי לצאת מוקדם – בחמש בבוקר שכן חוץ מאשר בין דצמבר לפברואר – חם. למי שמטפס בחדשים הקרירים – כדאי לקחת משהו חם להר עצמו.
הסיבוב נמשך כ-4 שעות. אפשר לעלות ולרדת מאותו כיוון – דרך נוחה מאוד, מדרגות רחבות ומסודרות ובשני מקרים, השביל שעובר בין שתי פסגות לא מאוד גבוהות עובר באוכפים, ואפשר לרדת דרומה בשביל תלול יותר לכפר בצד השני ולקחת ריקשה בחזרה לעיירה (כ-5 קמ’).
אסור לצללם על ההר.
מתחנת האוטובוסים יש קשר ללא מעט מקומות.
מי שרוצה להמשיך לדיו – כדאי לו לקחת אוטובוס דרומה לטאלאג’ה ולהמשיך משם.
דיו – מרחק של כ-4 שעות באוטובוס מטאלאג’ה היא אי מאורך מול היבשת שהיה מושבה פורטוגזית. יש על האי כמה כנסיות, הוא חביב על תיירים לא צעירים ויש בו מעט מההרגשה של גואה אבל בלי האנרגיות התיירותיות שהופכות את גואה למקום כל כך מעניין וחי. לאספנים.
דוורקה– מקדש הקצה של היבשת ההודית. יש כאלו גם בפורי בצד המזרחי ובקניה קומארי בצד הדרומי.
דוורקה שווה ביקור, המקדש פתוח לכולם ואסור להיכנס עם טלפון או מצלמה והנעליים נשארות בחוץ. אפשר להשאיר טלפונים בחדר משכונות ולקבל בסוף הביקור. המקדש מוקדש לקרישנה (אחד הגלגולים של וישנו) ולשיווא- ולפיכך מכסה את המאמינים משני המחנות ההינדואים הגדולים.
העיירה קטנה ונעימה מאוד ורחובות השוק הצרים שלה מזכירים באווירה את וראנסי ופושקר. עיר קדושה.
אפשר לחצות לצד השני של לשון הים על גשר (בתשלום זעום) וללכת לראות שקיעה וחוף ארוך ויפה או לחצות בשפל.
יש לא מעט מלונות ונעים בהם הוא הממשלתי שנמצא לכיוון המגדלור
מעבורת לבהוג’ – למי שממשיך לבהוג’ או בא ממנה לדוורקה, יוסדה בסוף 2015 מעבורת שמחברת דרך שני המקומות ומפיגה בין אוקהא (40 קמ’ צפונה מדוורקה, אוטובוס כל שעה מתחנת האוטובוסים של המדינה -ST) למנדבי.
הנסיעה יפה ועוברת ליד בתי קברות של ספינות מסוגים שונים. זה האזור בו באופן מסורתי נבנו סירות הדאו – סירות העץ של הים הערבי וממשיכות להיבנות גם היום.
המעבורת מפליגה כל יום ב-0900 בבוקר וחוזרת ממנדבי ב1430. כרטיס עולה 600 רופי והצוות מחלק על הסיפון חטיפים ומים.
ההפלגה נמשכת כשלוש שעות ושווה מאוד. ההפלגה שחוצה את המפרץ של קוץ’ חוסכת מעקף ארוך ומיותר.
מנדבי – עיירה קטנה על החוף, נמל שבאופן מסורתי חיבר את הבאים ממסקט וחצי אי הערבי עם תת היבשת. הקשרים נשמרים גם היום. מספנה גדולה של ספינות דאות ופגרי דאו על החוף. מקום לעצור בו ביום ולהסתובב בשקט.
בהוג’- העיר המערבית של גוג’ארט ואחד המרכזים לטקסטיל, לצוענים, לרקמת מראות, לבתי בוץ וליציאה למדבר המלח (רן) הגדול של קוץ’.
בעיר עצמה מספר מבנים בני כמה מאוד שנים. חלקם יפים וחלקם פחות. העיר אהובה על זרים שבאים להמשיך ולשקם את קוץ’ 15 שנים אחרי רעידת האדמה וכר פורה לארכיטקטים שעניינם סביבה ובנייה בבוץ ואקולוגיה.
מסע אל הכפרים ואל בניית הבוץ המסורתית סביב קוץ’ מלמדת לא מעט על חביבות ועל איך בחומרים פשוטים אפשר לבנות נפלא.
קפיצה למדבר הלבן – המלחה (רן) של קוץ’, מרחק 100 קמ’ מהעיר שווה מאוד. הכניסה עולה 100 רופי ומצריכה אישור שממלאים בכמה דקות בכניסה לשמורה.
לינה: יש כמה וכמה מלונות, חביב על זרים הוא מקום שנקרא סיטי גסט האוז לא רחוק משער העיר למאגקר המים. מקום בינוני מינוס שחדריו אפלוליים אבל יש לו מסורת לא מוצדקת כאילו הוא מקום טוב. 500 רופי לחדר זוגי, 300 ליחיד, 100 רופי לווי-פי.
תחבורה : הטיסות יקרות יחסית לבהוג’ ומי שמתכוון לסגת ברכבת לכיוון אהמדאבד – כדאי שיזמין כמה ימים מראש.
יש כמה וכמה אוטובוסי לילה לאהמדאבאד (כולל אוטובוסי לילה חדישים ונוחים שעולים כמו רכבת) – 6-8 שעות, תלוי באוטובוס ובנהג.
מרכזי אומנות עתיקה ב Bhuj – Kutch בהודו
כתב וצילם: צביקה רותם
מדינת גוג’אראט במערב הודו אינה על מפת התנועה המקובלת של רוב המטיילים הודו. לא בצדק.
במערב גוג’אראט, בחבל בוהג’ קוץ’ ( Kutch- Bhuj ) יש מרכז של אומנויות עתיקות: אריגה, מגוון סוגי רקמה, הדפסים, ציור, פיסול בעץ, קדרות, עבודות עור וחקלאות עתיקה.
בוהג’ |
בוג’ Bhuj היא בירת חבל ארץ זה, ובסמוך אליה נמצא הכפר בוג’ודי Bhujodi , ובו פארק אומנויות בשם
כדי לנצל את זמן הביקור, רצוי ליצור קשר עם מרכז משאבי האומנויות ולשכור מדריך מקומי דובר אנגלית לסיורים בני יום עד שבוע ויותר בכל מרכזי האומנות המעניינים שבאזור:
The Hiralaxmi Memorial Craft Park. לכל אומנות ביתן משלה, ואפשר להתרשם מהעושר האמנותי של האזור. בחלק מהביתנים ניתן לרכוש מוצרים ועבודות יד. בכפר עצמו יש מספר בתי מלאכה ואפשר לראות אורגים עובדים על נול, הכנת צבע לצמר וצביעתו, חרשי עץ בפעולה ועוד.
|
KHAMIR Craft Resource Center , Bhuj – Kutch , Gujarat, India
Phone: 91-02832-329247
Mobile: 91-98252-30854
Email: crc@khamir.org
בניית ספינה ביד בבוהג’ |
מנדאבי Mandvi
בעיר החוף Mandvi , כ-60 ק”מ מדרום לבוהג’, יש מפרץ ארוך וצר שחודר לתוך היבשה, ולאורכו בונים ספינות עץ גדולות המשמשות לדייג. העבודה נעשית באמצעים פשוטים, ללא מנופים או ציוד מכני כבד. הספינות עומדות על קרקעית המפרץ, כשאת השידרית שלהן ניתן לבנות רק בזמן השפל, שכן בזמן הגיאות מתמלא כל המפרץ במים לגובה של שניים עד שלושה מטר.
עם סיום הבנייה נעזרים באמצעי הצפה שונים ובמוטות שמוכנסים מתחת לגוף הספינה, כשהגיאות מנוצלת להשקת הספינה ולגרירתה לים הפתוח.
‘ |
מידע שימושי:
המלון היחיד ב- Bhuj ברמה סבירה הוא מלון- מסעדה PRINCE בטל. 91-2832-250373. לא לצפות ליותר מדי. גוג’ארט היא מדינה עם רוב מוסלמי – שתיית אלכוהול אסורה.
יש טיסה יומית אחת ממומביי לבוג’ של Jet Airways. בדרך היבשה ניתן להגיע ברכבת לילה ממומביי לעיר הנמל גאנדי-דם Mumbai-Gandhidham Kutch Exp (7 שעות) ומשם שעתיים עם רכב ל בוג’.
‘ |
ליטל ראן או קאץ’ Little Run Of Kutch