שישי עם חברים - המגאזין  

שישי עם חברים הוא המקום בו יופיעו סיפורים, מאמרים, כתבות קטנות, התרשמויות, מסעות, שירים וצילומים של אנשים שיש עונג בקריאתם. ששווה לקרוא אותם.

אלי הירש

אלי הירש

משורר, מתרגם, עורך ומבקר ספרות.
מאז 2003 עורך ספרי המקור בהוצאת "חרגול", ועורך סדרת "חרגול פלוס" לפרוזה עברית.
ערך ספרים רבים שהופיעו ב"ספריה לעם" של הוצאת עם עובד, "הספריה החדשה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "פרוזה" של הוצאת ידיעות אחרונות, סדרת "דברים" של הוצאת מודן, והוצאות הספרים חרגול, בבל, כתר ומפה. היה העורך הראשי של הוצאת "מודן" (2001-2003).
פרסם במשך השנים מאות רשימות ביקורת וטורים ספרותיים בעיתונים "ידיעות אחרונות", "העיר", "דבר" ו"מעריב". לאחרונה כותב טור שבועי על שירה במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות" – "אלי הירש קורא שירה".
מנחה סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטת תל-אביב.

פרסם עד כה שני ספרי שירה:
רעש, עכשיו 1986
טיול בשלושה, הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד 1998.
ספר שיריו השלישי, מוזיקה חדשה, עתיד לצאת לאור בתחילת 2008 בהוצאת חרגול.

מלאגרוס בן אאוקראטס מגדרא

מלאגרוס בן אאוקראטס מגדרא

מלאגרוס בן אאוקראטס, המשורר והפילוסוף המפורסם בן גדרא כתב בין היתר אסופה של שירי נערים - שירי אהבה בין גבר לנער. מלאגרוס הוא מנציגיה הבולטים של שירת האהבה ההלניסטית במאה ה-1 לפנה"ס וקורות חייו אינן ידועות. מלאגרוס טען כי הומרוס היה סורי וזאת על שום גיבוריו ונסיונותיהם של יוצרי גדרא לקרב אליהם את הומרוס ניכר ביצירות אצל משוררים ופילוסופים נוספים בני התקופה במקום. (ראה בהמשך) משיריו עולה כי חי בשלושה מקומות: גדרא, צור בה נולד וקוס בה גר לעת זיקנתו. מכאן גם שליטתו ביוונית, סורית ופניקית. עיקר גאוותו היתה על ה"זר" כפי שכינה את אוסף האפיקרמות ההלניסטיות שבעריכתו, נסיון ראשון מסוגו בעולם העתיק. קובץ זה שימש מאוחר יותר כיסוד להתהוותה של אסופת שירים הידועה בשם האנתולוגיה היוונית. הקובץ נשמר ומשמש ככלי חשוב להכרת המשוררים ההלניסטים. כלולות בקובץ 100 אפיגראמות של מלאגרוס שרובן בנושא האהבה. מלאגרוס מתגלה בה כמשורר בעל צדדים רבים ובהם צד הומואירוטי.

יואב בן דב

יואב בן דב

יואב בן דב עשה באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בפיזיקה ואסטרונומיה ותואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. את הדוקטורט באפיסטמולוגיה והיסטוריה של המדעים המדוייקים ושל המוסדות המדעיים הוא קיבל מאוניברסיטת פריז-צפון בנושא הפילוסופיה של תורת הקוואנטים.
משם (ובמקביל), פנה לשדות שאותם הוא חוקר על מנת להבין וקיבל תעודה של הפקולטה ללימודים אסטרולוגים בלונדון, למד לימודי טארוט ופסיכומאגיה בהדרכת אלכסנדרו ז'ודורובסקי בפריז.
כותב, מרצה, יועץ ומעביר סדנאות בנושאי פיזיקה, היסטוריה ופילוסופיה של המדע, חינוך והוראת המדעים, קוונטים וכאוס, מדע ומיסטיקה, הודו ופילוסופיה מזרחית, טראנס וסמים, תרבות דיגיטלית, קלפי טארוט ופסיכומאגיה.
תוך שהוא חוקר ומלמד במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב מאז 1989.
כמו כן שימש כעורך מדעי של כתב העת "גלילאו" למדע פופולרי (1995) ועורך מדעי הטבע, אנציקלופדיה "אביב חדש"
כותב ומנחה סדרת תכניות: חיים על המסך - מחשבים ואינטרנט, אסכולה - הטלוויזיה החינוכית (1996) שימש עד מומחה בעניין תרבות הטראנס בישראל (1998) וב- במשפט האסטרולוגיה - קדושי נגד לפיד (2002).

מספריו :
קריאה בקלפים, הוצאת כתר 1981 - ספר הטארוט הראשון בעברית.
פיסיקה, תורות ומושגים, האוניברסיטה המשודרת 1991 (תורגם לצרפתית, ספרדית ופורטוגזית).
תורת הקוונטים - מציאות ומסתורין, הוצאת דביר 1997.

מסעות בזמן - איך להרוג את סבא הוא חיבור קצר ומשעשע על היחסיות בזמן, על עיקומו, על הדרך רבת המאמץ והאנרגיה על מנת להגיע לעתיד ועל היכולת למצוא את החור השחור שבעזרתו יהיה ניתן להקיף את היקום העקום ולחזור אחורה בזמן אחרי שהיגחנו לעתיד.

על פי יואב בן דב, מבחינה פיזיקלית זה בהחלט ייתכן, וכפי שהוא מראה על פי חשיבתם של פיזיקאים אחרים - הכל אפשרי מכיוון שכניראה שיש יקומים מקבילים בהם קורים די הרבה דברים בו זמנית.

ולשאלת השאלות, מדוע לא באים לבקר אותנו מהעתיד - זאת אומרת למה עוד לא פגשתנו פה את צאצאינו מאחר כך - הוא עונה תשובה (אופטימית למדי) שהם לא מבקרים אצלינו כי מבחינת תיירות הזמן - אנחנו פשוט לא מעניינים מספיק.

האתר של יואב בן דב

ג'לאל א-דין רומי

ג'לאל א דין רומי

ג'אלל א-דין רומי היה בן למשפחה אפגאנית שהיגרה מבאלח (ולכן הוא ניקרא גם מוחמד באלחי ) לקוניה שבטורקיה. אביו היה חכם והבן גדל בבית של לימוד.
כתב הרבה שירה בוטה, ישירה ושווה מאוד.
הוא נקרא גם סללדין מחמט רומי וידוע גם כמולאנה, מולאבי, מאוולנה - מורנו או רבנו בערבית ופרסית.
ידידו הקרוב היה שאמס אדין אל טבריזי. דרוויש סופי שהפגישה ביניהם הניבה תוצאות מרתקות. הם הפכו לחברים קרובים ויש אומרים לנאהבים דבר שגרם לקינאה גדולה אצל תלמידיו של רומי.
רבים משירי האהבה של רומי הם שירי אהבה חודרי גוף ועצם, מזעזעים במובן המרעיד ויש להניח שלאהבתו ולאיחודו בגוף ונפש עם שאמס א-דין היתה השפעה מפרה על השירה.
רומי נתן לשאמס את בתו לאישה אבל נאלץ לבקש ממנו לעזוב את קוניה בגלל קינאת התלמידים ודיבורי האנשים. סופים.
שאמס חזר אחרי כמה שנים לזמן קצוב של כמה חודשים מאושרים של מיפגש משותף ואז, באחד הלילות, נקש מישהו על דלת הבית, קרא לשאמס החוצה והוא נעלם.
כתיבתו של רומי רוכזה במת'נאווי-יה מנאווי (חרוזים רוחניים), שישה כרכים של שירה כתובים פרסית. המת'נאווי מכונה לעתים "הקוראן הפרסי". חלק אחר של שירתו נקרא הדיוואני שאמסי טאבריזי. הקדשה ישירה לחבר הנעלם שאותו יצא לחפש בדמשק בגעגועיו.
שני השירים (שתורגמו מאנגלית ולא מהמקור הפרסי) הם דוגמא לשירה הגדולה של רומי.
רומי נולד ב- 30 בספטמבר 1207 ומת ב- 17 בדצמבר 1273 בקוניה שם הוא קבור.
מידי שנה בדצמבר, נאספים עשרות אלפי סופים ואוהבי סופיות לסוג של פסטיבל של מסדר המאוולנה שיוסד על ידי רומי וליבו הוא טקס הזיקר- ריקוד מעגלי שחוזר על עצמו עד אובדן.

עירד מלכין

פרופסור להיסטוריה עתיקה, מומחה לתולדות יוון העתיקה, מלמד בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, מופקד על הקתדרה להיסטוריה ותרבויות הים התיכון, מייסד ועורך שותף של כתב העת Mediterenean Historical Review , איש הים התיכון, יוצא כאן למסע פיזי והיסטורי בין הגלים ועל פני ים המילים בעקבות שיבותיו של אחד הנוסעים הגדולים מכולם - אודיסאוס.

בין ספריו:
מיהו יווני בהוצאת האוניבסריסטה המשודרת 2003
שיבותיו של אודיסאוס - מיתוס זהות וייסוד מושבות ביוון הקדומה, הסדרה הים-תיכונית הוצאת ידיעות אחרונות ואוניברסיטת תל אביב 2004

שייטים בזמן
עשר שנים נמשכה מלחמת טרויה, עשר שנים נוספות עברו על אודיסאוס בטלטוליו בימים עד שחזר לאיתקה מכורתו ושחט את החתנים שזללו את רכושו וחמדו את אשתו. מיום שעברה ספינתו את כף מליאה הנורא שבדרום הפלופונסוס, נסחפה לים של אוכלי פרחי לוטוס, ענקים בעלי עין אחת באמצע המצח, מכשפות, וסירנות ששירתן הרת-סכנות לספנים. כמה שנים היה שבוי באי של קאליפסו היפה. הוא שכב עימה בלילות וביכה את אשתו, פנלופה, בימים.

נאורה

נאורה neora.com צילום: משה שי.

טירופטי הוא סיפור על חשיש. על גאנג'ה וצ'אראס. בעיני לפחות, זה אחד הסיפורים היפים שניכתבו על חשיש ומעשנים, אולי כי למרות שהרבה אנשים מעשנים, שותים ואוכלים את גופו ופרחיו של הקנביס, מעטים הם אלו שיודעים גם לתרגם את הסוטול למשהו שיש בו מהניחוח של הפרח המיטיב שמענג אנשים כבר הרבה שנים.
ואולי יותר מכל, זה סיפור על פרידה, על געגוע, על אהבה גדולה, על גבר ואישה והחשיש הוא המטפורה על הלא מושג. על הדבר הזה שאנחנו אולי קוראים לו אהבה, הזדקקות, שכשיש לנו ממנו, אנחנו יודעים שאסור לבזבז ממנו שום שאיפה

דן דאור

מתרגם מסינית עתיקה, צרפתית, אנגלית ושפות אחרות, כותב הקדמות, טייל ואוהב הודו, מבקר מסעדות ועורך. סינולוג, פילוסוף, מבעלי הוצאת הספרים חרגול (לצד רעייתו גבי סילון ויונתן "חיליק" נדב).

ערך עבור הוצאת מפה את סדרת "מיתוסים", שבה נפרשו סיפורי המיתולוגיות של עמים שונים ברחבי העולם.

מתרגומיו :
* "שירי גרדום", כריסטיאן מורגנשטרן (מגרמנית), חרגול
* "ספר הדאו (דאו דה ג'ינג)", יחד עם יואב אריאל, מפעלי ספרות אוניברסיטאים
* "108 שירים", אסופת שירים מהקלאסיקה הסינית, חרגול
* "דפי עשב", אסופת טקסטים על קנביס, חרגול
* "החיים הסחופים" מאת שן פ'ו, חרגול
* "הדברים", ז'ורז' פרק, בבל
* "העריק", בוריס ויאן (עבור כתב העת מעין), הוצאת האקדמיה החופשית ושדוריאן
* "איש מחפש פר", יחד עם פרופ' יעקב רז

בין השורות של דן דאור מופיעים צילומים של משה שי, אחד מבחירי הצלמים הישראלים, צלם שיותר מכל מעניין אותו האדם והוא יודע לצקת חום ותנועה וללכוד רגעים בכישרון, סבלנות ומהירות של צייד.
בצילומים מופיעה איסטנבול חורפית, כשים השיש, שחפים ואנשים מכורבלים, עוברים בה ליד המסגדים העות'מניים שסינאן שניזכר בסיפורו של דן דאור הביא לעולם והמאוזילאום של אתא טורק באנקרה. האיש שהביא את טורקיה החילונית לעולם.

.

דן דאור. צילום: יכין הירש

"האתי" הוא סיפור מסע קצר של דן דאור שמתרחש באיסטנבול ובאנקרה. אבל הוא הרבה יותר מזה, זוהי מחשבה צנועה, ממוקדת ומאירה, על מה שבין דתיות וחילוניות, על הדומה והשונה שבין שתי מדינות חדשות שבקעו מתוך היסטוריה עתיקה - טורקיה וישראל ועל שני האנשים שחתרו לעצמאותן ועיצבו אותן ברגע הולדתן - אתא טורק ובן גוריון.
הסיפור שניכתב כבר לפני זמן,  משביח עם השנים.

דגים סינים - שלושה קטעים קצרים אלו בתירגומו של דן דאור מאפיינים ברוחם את הדאו – שיטה שמטילה ספק ברוב הדברים ומקצרת את ההסברים הארוכים והמיותרים.
אולי מה שכתוב (ומתורגם בחן) בשלושת המיכתמים הקצרים האלו הוא שצריך להקשיב לדגים. ואין שום צורך לדבר על מה ששמעת.

משה שי

* צלם עיתונות מקצועי משנת 1979. היה צלם מערכת בעיתונים 'חדשות', ו'מעריב', כיום צלם מערכת 'מסע אחר', צלם עצמאי במגזינים של 'ידיעות אחרונות', ו'גלובס'.
* מצלם עבור סוכנויות ועיתונים בחו'ל.
* מכהן כצלם הבית של תיאטרון הקאמרי ובית ליסין, בית הספר לקולנוע על שם סם שפיגל בירושלים, וגופים ומוסדות נוספים.
* תיעד בסטילס ובוידיאו במסעות צילום ברחבי העולם (בין המדינות בהן צילם: האיטי, קובה, פולונזיה, ויאטנאם, סרי לנקה, אוזבקיסטן, אפריקה), עם דגש על הנוף האנושי. עורך הרצאות בנושא.


תערוכות:

- תערוכת 'תל אביב – תיעוד זמני', מוזיאון תל אביב (1994)
- תערוכת צילומי יצחק רבין, מוזיאון ר'ג (1996)
- תערוכת 'תמונות מהכלא'- מוזיאון בת- ים (2001)
- תערוכת יחיד, 'בעין מקצועית', תיאטרון חולון (2002)
- תערוכה קבוצתית מחיי אסירים- ברלין (2002)
- 'און לוקיישן'- תערוכת תיעוד פעילות ביה'ס לקולנוע ע'ש סם שפיגל, סינימטק ת'א ותיאטרון ירושלים במקביל (2005)
- תיעוד בתי הכלא בישראל לספר 50 שנה לשב"ס

אוצרות, ייזום תערוכות ועריכה :

-תערוכה "צור שיזף תולה כביסה" במדרחוב נחלת בניימין - אוצר
- השתתפות בספר 'יום בחיי ישראל', במסגרת פרוייקט בין לאומי של צלמים מרחבי העולם המתעדים 'יום בחיי מדינה'
- תערוכות 'עדות מקומית' (2005,2004,2003)- אוצר ויוזם תערוכת צילומי עיתונות ארצית בהשתתפות צלמי עיתונות מקצועיים מכל העיתונים והסוכנויות בישראל.
- תערוכת 'במקום שבו האדמה רועדת' (2004 )- צילומי צור שיזף מאזורי סכנה בעולם בבית הספר לעיצוב תאטרון של רקפת לוי ובתחנת הרכבת של האוניברסיטה בתל אביב
- "צוותים בעבודה", (2002)- תערוכת צלמי מגזין 'מסע אחר' מרחבי העולם
- אוצר ועורך הספר '24 שעות בחיי צה'ל'-(2000 ) - ספר בהשתתפות למעלה
- מ-50 צלמים שנשלחו לתיעוד היחידות השונות בצה"ל (הוצ' משרד הבטחון)
- אוצר ועורך 'יום בחיי שב'ס'- ספר בהשתתפות למעלה מ-20 צלמים המתעד את חיי היום יום בבתי הכלא בישראל (הוצ' משרד הבטחון)