בימים כאלו, כשחורף מתנחל על החוף וענני סערה מגיעים מהים, צריך אדם הגון להגיף חלון, לפתוח ספר, לנתק את קווי התיקשורת ולחכות שתחלוף הסערה. או אולי לקוות, שכמו הסערה, יחלפו מעצמם רוב מעשיהם המיותרים של בני האדם, ולא יהיה בהם יותר מכתם צבע, קילוף בטיח, או רעף שבור.
כי דרך החלון הפתוח מגיעים קולות סערת הטיפשות.
נכון, כל עם מקבל את המנהיגים שמגיעים לו, אבל יש רגעים שאם אין בך גדלות לב כשל איוב, ואתה לא ממש משוכנע שאלוהים יודע הכל, נידמה שצדקו רעי איוב וכניראה שחטאנו ופשענו ועוונו בצורה נוראה.
שנה וחצי אחרי המלחמה עדיין לא מוצבות סוללות הנאוטילוס מסביב לרצועה. כן שמעתי, מערכת ניסויית. אז תארזו לי שתיים כאלו בבקשה, יעלה כמה שיעלה ותביאו מהשדה באריזונה ותרכיבו פה בשדה שליד שדירות. בשביל עניי עירי אני מוכן הכל. ומה אמרת, סקיי גארד? אותו תותח ניפלא שריטאון נורא רוצים למכור בעשרים וכמה מליון לזוג ומומחים ציקצקו בלשונם בהיתפעלות? שתיים כאלו.
שנתיים אומרים היום פרס וסנה עד שיהיה משהו נגד קסאמים. ב- 12 ליולי פרצה מלחמה. 18 חודשים עברו מאז. שמונה עשר חודשים מבוזבזים. לנאוטילוס יש אבטיפוס. הסקיי גארד קיים. תביאו קודם את מה שיש. תנסו הכל, תבזבזו אם צריך. עזבו את שוורצנגר בקליפורניה. תחזרו הנה. רדו אל האדמה. תחשבו ותעשו! על מה אתם חוסכים? על מי? נפתח תוך כדי.
בקיץ הבא, אומרים יודעי הכל, תהיה מלחמה. חייבת להיות? מלחמות לא מתחילות סתם. הן פורצות מחלון לא סגור. מזה שלא הכנו שלום כמו שצריך. שפיטפטנו במקום לעשות.
האם האיומים כלפי אירן טובים כמו אלו שאיימנו על נסראללה?
וייעפי התקיפה המדומים של מטוסי חיל האוויר בלבנון?
ליברמן הורה לאולמרט לחסל את ראשי החמאס. הוא לא צריך יותר. ברק לא שונה מליברמן בדיעותיו. בטיפשותו ובזה שהוא לא מצליח להפסיק את הביזבוז על כיפת ברזל ולהביא לארץ צמד תותחים שיגנו על שדרות.
אף פעם לא היינו טובים בתיכנון וניהול. אבל דומה שאיבדנו את הבושה בלהיות טיפשים. בלחכות רגע לפני שאנחנו אומרים, ניחא אומרים, יורים.
הקסאמים נוחתים בשדרות. הפגזים בעזה.
יכול להיות שאנחנו הטובים – אבל טיפשים לא פחות מהשכנים הניפלאים שלנו שאנחנו לא מדברים איתם.
ניסינו הכל בלי לנסות דבר.
אנחנו לא מגנים על שדרות ולא מנסים לפתור. מדינה שטחו עיניה מובלת על ידי עיוורים שאיבדו את דרכם. סיגרו את החלון. פיתחו ספר. הורידו ראש. קוו שתעבור הסערה. היא תעבור. תהיו אופטימיים.
יש גבול לטיפשות?

הארץ - יוסי מלמן מחכים לכיפת הברזל

לבלוג המצוין של יוסי מלמן בדה מרקר קפה - "כך ניתן להגן על שדרות"

בור בלי תחתית - הבור של ראש הממשלה

| הדפסה || המלצה || דף קודם || ראש הדף |