נמל עתיק חדש
הטיילת  

הדבר המוצלח ביותר בתל אביב הוא הטיילת. אם כי היא, כמו הרבה דברים במציאות הישראלית,  הרבה פחות טובה ממה שהיתה יכולה להיות. הצלחתה הכבירה רק מוכיחה מה היא צריכה להיות. כי הטיילת של היום היא סכום הטעויות בנות  40 שנה. ועכשיו משנסת הערייה את מותניה (כי אנחנו תיכף בני מאה) ומכינה את הטיילת התל אביבית ל-100 השנים הבאות. טיילת שמבוססת על החלום הקטן של 13.5 קילומטרים של חוף שיש לעיר המבורכת הזו מחוף הצוק בצפון ועד לחוף ג'בליה שבדרומה של יפו.
החוף לא דומה באופיו  ובעורפו מצפון עד דרום ולכן צריך להפריד בין החופים – יש את הגוש הצפוני – זה שבין חוף הצוק ועד לתחנת הכוח המיותרת של רידינג  ואחריו יש את החוף המרכזי שהולך מהנמל ועד לדולפינריום ואחר כך יש חוף מת שהוא גן צ'ארלס קלור וכל הקטע של נמל יפו ומדרון יפו , קפיצה קטנה של חוף נפלא בג'בליה וזהו. נגמר.
אלא שהשיח הציבורי על איך תיראה הטיילת העתידית של העיר  צריך להיות על מלוא אורך החוף ולא מה יהיה רוחבה של הטיילת פה או שם. זה הזמן למבט רחב שמקיף כל פרט  – לא רק איך יראו השירותים והמסעדות – אלא איך צריכה להיראות  חתיכת החוף הכי שווה בארץ.
הויכוח שסוער בימים אלו (בעיקר בין העירייה לחברה להגנת הטבע) הוא על הקטע המרכזי של הטיילת – זה שמשתרע מהמרינה ועד לגן צ'ארלס קלור. מה יהיה, איך יהיה ומה לא יהיה.
ויכוח על תוכניות של העירייה, שיאמר לזכותן, שזיהו שיש בעייה בטיילת. והיא לא הגרנוליט המכוער ולא הקיוסקים הבטוניים שבנויים לתוך החול וחוסמים את המבט מהטיילת לים.
כי המנתק העיקריבין הטיילת לים הוא חומה שגובהה בן מטר לשניים וחצי. חומה מיותרת שתוחמת את גרנוליט הטיילת עם ערוגת גינון. חומה בין  טיילת לים בעיר חוף? איזה אנשי ביטחון אנחנו.  ובגלל החומה הזו  אי אפשר ללכת על הטיילת ולרדת לחוף אלא רק בכמה גרמי מדרגות שיורדים בצורה עקמומית ולא מזמינה. תחליט. או שאתה בטיילת או שאתה בים. אבל למה להחליט? למה לא להשתמש בגישה ההודית הגאונית שבה כל נהר או חוף מחוברים ליבשה במדרגות שיורדות ואתה לא צריך להחליט  כי הכל מחובר ויש תנועה מתמדת וזרימה בין ים ליבשה? כמה כיף יכול להיות. צריך להיות.
רק כדי להראות איך זה צריך להיות אפשר להגיע בכל רגע  לחגיגה בסוף רחוב אלנבי, לחוף ירושלים, לראות את  התנועה הרוחשת בעליזות החוצה ופנימה בין החוף לעיר,  הים חודר פנימה והעיר באה לחוף. ככה צריכה להיות הטיילת התל אביבית – מחוברת במדרגות נהדרות לכל אורכה, מדרגות נפלאות שאפשר לרדת ולעלות עליהן או לשבת ולהסתכל בשקיעות.  ואכן, הרעיון הזה עלה בדעתם של מתכנני הערייה והם קראו למשרד של מייזליץ וכסיף, אותם אלו שעשו את דק העץ המפתיע של נמל תל אביב ואלו הציעו מדרגות עץ ארוכות ארוכות  שיורדות אל החוף לכל אורכו  וטיילת עץ שתלך על החול, שכמו שאומרת אורלי אראל, מנהלת צוות תינון מרכז של העירייה, הוא חם וטובעני בקיץ וכך במקום שישתינו על קיר הטיילת הטעותי – ישבו ויביטו בשקיעות או שילכו מעדנות על טיילת העץ.
לא רעיון רע חוץ מהקוץ הקטן שהמדרגות והטיילת יקחו מהחול ויקטינו את החוף כמו שהעירה החברה להגנת הטבע. גם ככה יש לנו מעט מידי חוף. למה להקטין?
אורלי אראל, מנהלת צוות תיכנון מרכז,  הסבירה לי שלא מקטינים ושהשטח עכשיו מבוזבז ומושתן ושתחת המדרגות יוכלו המסעדות ובתי הקפה לאפסן את השולחנות הכיסאות ובלוני הגז בחורף וכשלא צריך.
העירייה כמובן תכשיר שרצים ישנים - את מה שהיה פעם הקיוסקים והמיזנונים והתרחבו עם פרגולות שאושרו ונסגרו בקירות והפכו למסעדות–או כמו שאומרת אורלי אראל: "אנחנו מבקשים למסד את השטחים האלו כדי לתת שירות לציבור שבא להינות מהחוף  - ולא רק מסעדות אלא להוסיף  מקלחות ושירותים מודרנים כי הקיימים לא מתאימים למה שצריך בשביל האוכלוסיה שגרה מול החוף (80,000). וזה חוץ מעוד מאות אלפים שמשתמשים בחוף מחלקים אחרים של העיר והארץ. ולכן חלק צריך לשפץ ולהרוס ולבנות מחדש . "
"ומה עם זה שבתוכנית נאמר שמותר למבנים לחרוג מטר וחצי מעל לטיילת העליונה – למה להסתיר את הנוף? הרי מבני המסעדות של הטיילת הישנה הם מכשול ומסתור."
"כי אנשים צריכים לעמוד."
"אפשר לשפר את קו הראייה אם מרחיקים את המבנים מהקיר" אמרתי.
"כן," נאנחה האדריכלית, "אלא שהירוקים לא מאפשרים לנו לשנות שום מיקום לאורך החוף. הם לא רוצים לשנות כלום, אתה יודע שהגענו בהסכמות שקטות עם החרדים שנעביר את החוף הנפרד לתל ברוך וככה נוכל לפתוח את כל חזית החוף מהנמל ועד ליפו בלי גדרות? שלא לדבר על כך שבחוף תל ברוך יש חניה טובה ורבה."
איזה רעיון מבורך.
אלא שהירוקים לא רעים אלא באמת חושבים וכשדברתי עם ניר פפאי מהחברה להגנת הטבע הוא הפנה את תשומת ליבי לכך שהעירייה מאשרת את בנייה הבלתי חוקית שהתרחשה לאורך החוף ובהקפאת המצב כמו שהוא אין אמירה על איך צריך חוק וחוף להיראות וכי בעצם קביעת הנחיות לתוכנית עיצוב טיילת 3-10 מטר + מדרגות  נעשה  ללא דיון, ושבעצם עשו כבר את התוכנית ללא דיון.
אבל ניר גם זעם על טיילת העץ החדשה שתצמצם את רוחב החוף. וגם זה דבר של טעם. למה לצמצם את המקום היחיד שבו אנחנו יכולים לנשום ?
אלא שלא צריך לעצור את הנשימה ולצמצם את רוחב החוף. אפשר לטובת העיר, ומאות השנים העתידיות, לבנות את מדרגות הישיבה הנפלאות וטיילת העץ הנחמדה בלי לקחת סנטימטר חוף. להפך – להוסיף לו.
שכן רציף הרברט סמואל  - הכביש שנושק לטיילת, בנוי מכביש לאורך החוף ומכביש שירות ממזרח לו למרגלות מלון דן והשגרירות האמריקנית. מי צריך את כביש השירות הזה? מה זה נותן חוץ מצפיפות וברדק? בבקשה, תעבירו את התנועה מזרחה על חשבון כביש השירות ותרחיבו את הטיילת מזרחה.
שאלתי את חזי ברקוביץ', מהנדס העיר של תל אביב, מה הוא אומר על הרעיון של הרחבת הטיילת מזרחה על חשבון הכביש הלא מנוצל.
"יש בעיות תנועתיות, זה פרוייקט תחבורתי בסדר גודל ענק." הוא אמר.
ולא ממש צדק. אלא אם כן התנגדותה של המשטרה לזה שיהיו לנו חיים יותר טובים ונכונים היא מכשול ענק. לא מוצא חן בעיני המשטרה לשנות כבישים. אבל  נדמה  שלא המשטרה צריכה לקבוע. ואולי התכוון מהנדס העיר שיש בעיה כי צינור השפד"ן עובר מתחת לכביש ונצטרך להזיז אותו בכמה מטרים. נכון. יעלה. אבל השפד"ן הזה שמסתבך לנו בין הרגליים בכל רגע נתון, לא יכול להשפיע על עתידה של עיר ושל משאב הנוף, האופק והחופש הכי חשוב שלה.
אין סיבה שלא לבטל את הנתיב, להזיז את הצינור, להוריד מדרגות אל החוף, לעשות מסלול לרוכבי אופניים וגלגליות לאורך הטיילת, להעביר טראם נחמד בין עתידים ליפו לאורך הירקון והטיילת החדשה שבה נוכל לשבת על מדרגות ולהביט בים.
"ומה עם גן צ'ארלס קלור אם כבר מדברים על הטיילת של תל אביב יפו?" שאלתי את המהנדס.
"מה איתו?" שאל חזי.
"מתי תפרקו את הסלעים המיותרים שגוזלים קילומטר חוף בין הדלפינאריום ליפו (חוץ מעלמה ביץ') ותחזירו לעיר את החוף – גם הגן לא ייפגע וגם אנחנו נרוויח חוף שאנחנו צריכים."
"אני מודה שאין לי תשובות. אמר מהנדס העיר והבטיח לבדוק.
אלא שהבעייה כאן  היא שוב במתכננת החיצונית, באדריכלית הנוף עליזה ברויידא שדפקה את החוף של מדרון יפו כשקיבעה את הסלעים המייבשים במקומם במקום להוסיף עוד חופי רחצה לעיר. זן בעייה כשלוקחים מתכננת נוף  שמבינה בגינות סטנדרטיות ולא בחוף ים וחיבורו לעיר.  גם בחוף הצפוני שבין תל ברוך לחוף הצוק היא תיכננה מעין חומה קטנה – חוזרת על הטעות של מתכנן הטיילת הקדום. האם היא או מנחיה בעירייה ישכילו לפרק את סלעי הגיר הענקיים המיותרים ולהחזיר לנו את החול של בני האדם וילדיהם? אולי. התיקווה היא לא שיר רע במקרים האלו.
"ובשביל מה עשיתם את מסלעת הגיר המכוערת מתחת לטיילת הקלה של יפו?"
"כי אמרו לי שמתמוטט שם." אמר מהנדס העיר.
דווקא לא. יש שם קיר כורכר נפלא שמחזיק כבר עשרות שנים ללא שום הפרעה. אבל כניראה שיש מישהו בערייה שמאוהב בסלעים הגסים והאלימים ששופעים פע על החולות שלנו.
"ותשתפו את הציבור בשיח על חוף המחר של תל אביב?" שאלתי את מהנדס העיר.
הוא לא היה בטוח שזה רעיון טוב.
גם אני לא בטוח שזה רעיון טוב. לפעמים לציבור יש כל מניני רעיונות מוזרים כמו עוד חוף ועוד חול.
אבל כמו שאמרתי – זו תוכנית גדולה וניפלאה ויש לקוות שיתרצה הרבט סמואל, הנציב העליון הראשון ליהודה ויתן לנו שליש מרוחבו ויואיל סיר צ'ארלס קלור, הנדבן הבריטי (סלפרידג'ס, בונה גלריית הטייט בלונדון)  ויוותר על הסלעים המיותרים שמפרידים את חופיו מהים ותיפטר אדריכלית הנוף מהסלעים המיותרים שמחזיקים ומקבעים את חטא מדרון יפו ותהיה לנו טיילת נהדרת, כמו שמגיע לנו, לאורך שלושה עשר וחצי קילומטרים נפלאים מחוף הצוק ועד לגבול בת ים. אמן.