ספרות, מסעות, צילום
ספרות
עיתונות
מדריכים
טיולים
צילום
וידאו
הרצאות
מבדד רמון
שישי עם חברים
כתבות מהעולם
היהודי האחרון בקבול
צעד תימני - מסע אל יהודי תימן
קריעת ים סוף
האטלאס
המשחק הגדול
המוצ'ילר מניפסטו
האיש שמצא את גן עדן
ג'יפ גרוזיני
דבש משוגע (גרוזיה)
פקיסטאן 2005
קרלה - הסוואמי מקובלאם
קרלה- ויג'נאנה קאלא ודי
הודו - הקומבה מלה
ירדן - הסלע האדום
החוף האחרון (סיני)
קרים
דווה גולש (טורקיה)
גבולות נודדים (טורקיה)
אתיופיה - ביתא ישראל
חומד וטומטום (קניה)
לאמו (קניה)
עומן - ארץ המור והלבונה
ניקרגואה

כתבות בארץ
העיר - האיש שעשה את העיר הלבנה
דגים שטים על העצים והחתול מטיל ביצים
הבשורה על פי נצרת
העיר - ללכת על המים - הטיילת הגדולה מהחלומות
דג הפיל
בית שאן-סקיתופוליס וג'רש-עיר אלף העמודים
עזה
לאן נעלמו הנמרים
העלמות בערבה
ג'בל עזזמה ורמת חובב
עדנאן אל ע'ול
ולהלה - המושבה הגרמנית שעיצבה את נווה צדק
הר האלוהים

יפו
העיר - מדרון חלקלק
מידתה הנאצלת של האיוולת
נמל עתיק חדש
אב- של יפו - יומן פשע
רעידת אדמה ביפו
טיול ליפו
מדרון יפו
יפו- הרכבת הקלה-כבדה
יפו-חיוך היגואר, פרחי הבר, כל הצינור, צינור הפלאים, יפו של מחר

איכות סביבה
העיר - הכביש המהיר של ראש העיר
כל הדברים האלו
שערוריית המים שאנחנו שופכים לים
העיר - זין של ארובה
העיר - מנהרה דורסת חוף
העיר - הטעיית האיילון
שטחים פתוחים ושמורות סגורות
אורנים גדול - המלחמה שאחרי המלחמה
העיר - ביוב לים של עלמה
רכבת השוטים

טורים אישיים
על הטיפשות
מלחמה מצויינת
הטור שהקפיץ את היחב"ל - מקרה גבול
ביקורת התבונה הטהורה - גוגל, אולמרט, פרץ ונסאראללה
קדימה אולמרט
המרד הבדואי בנגב
התיקווה
ההווה
פלשתינה א"י
מזבח הכסף
העיר - ברית החלשים
העיר - כיכר העם
המוביל הטיפשי
הודו -דור שלם רוצה חשיש

משימות מיוחדות
הדוב הרוסי בקווקז - רוסיה כובשת את גיאורגיה
האשה מתחת לגשר, ציקלון במיאנמר
אפגניסטאן יוני 2006
חומוס - הדבר האמיתי
ארץ החיזבאללה
רעידת אדמה באפגניסטאן
הטייגרים הטמילים
קוסובו
עירק - המלחמה שלא היתה
עירק - אלף לילה ולילה
עירק- היום בו הפסידה אמריקה במלחמה
עירק - סמרה
צ'צ'ניה - טיול קצר בקווקז
הודו-מלחמה בהרים
מגדלי האופיום של סיני
סודן - בצל עץ הלולו

טורים של אחרים
גילי סופר - זכויות יוצרים
גיל לבנוני - ראש מיה כמשל לחיפה הדפוקה


המוביל הטיפשי  


06.02.03



הכל מתחרבן כאן. גל הביוב ששוטף את חופי תל אביב הוא רק סממן לזרם מעמקים של תופעה שאף אחד לא נותן עליה את הדעת, לא מטפל בה, ומתייחס אליה כאל גזרת שמים.
יש מספיק מים במדינת ישראל, אבל ניהול המים הוא שערורייה מתמשכת ששורשיה בחשיבה הציונית המיתולוגית. המיתוס בנוי מכמה רבדים: 1. אנחנו ארץ מדברית ואין לנו מספיק מים; 2. הכינרת הוא מאגר המים היחיד וכל תזוזה של המפלס למטה ולמעלה משנה את מצב החרדה הקיומי-לאומי שלנו; 3. המוביל הארצי הוא מפעל חיוני שבלעדיו נמות בצמא. בואו נבדוק את הטיעונים האלה אחד אחד:
1. אנחנו לא ארץ מדברית, אלא ארץ ים תיכונית עם כמות גשמים סבירה. יש לנו מספיק מים. די להסתכל על כמויות הביוב הזורמות לים במקום שיוזרמו בקו המזרחי, שעליו הוחלט לפי 11 שנים, למתקני טיהור, כדי להבין שלא חסרים פה מים. אם היינו במשבר מים קיומי – הרי היינו מטפלים, מטהרים ומשתמשים במים הללו. את המים שמטוהרים בשפד"ן אפשר לשתות. במקום זה משקים איתם את הנגב. הטכניקות טובות, המחשבה עקומה.
2. הכינרת היא לא מאגר המים החשוב שלנו. המאגר החשוב הוא ההר ומי התהום האצורים מתחת למישור החוף.
3. הובלת מים מהכינרת לרחבי מדינת ישראל היא מעשה אידיוטי. המוביל הארצי משעבד 10% ממשק החשמל. הרבה יותר זול לבנות את הקו המזרחי ולטהר את המים, לייבש את המוביל הארצי ולסגור את תחנת החשמל רדינג, המזהמת את תל-אביב. מה גם שיש תקופות בשנה שהמוביל שואב שאיבת יתר מאקוויפר ההר שחלק ממנו מקושר אליו, רק כדי לשמור על המפלס שהוא חסר כל חשיבות. אם לא היו מבזבזים מים בצורה רשלנית – לא היה צריך למלא מחדש את בור ההיסטריה הקדוש שלנו.
שאבתם מים בששון
אז למה בכל זאת העניינים מתנהלים כך? הסיבה היא מונופולים. שלושה מונופולים מנהלים את משק המים הישראלי – מקורות, תה"ל וחברת החשמל. מקורות מחזיקה אלפי עובדים מיותרים, שמפעילים ומתחזקים את המוביל הארצי. חברת החשמל שמחה למכור חשמל מבוזבז ולהגיד שאין מספיק חשמל, ותה"ל, תכנון המים לישראל, פשוט לא מתכנן. גם לא מפתיע לגלות שהמשכורות הגבוהות ביותר בסקטור הציבורי משולמות לאנשי חברת החשמל ומקורות.
ומה יקרה עכשיו, אחרי שכולם הזדעזעו מכמויות הביוב המוזרמות לים? יתקנו את הביוב, אנחנו שוב נלך לים, אף אחד לא יבנה את קו הניקוז המזרחי, המוביל הארצי ימשיך לייבש את הכינרת ללא צורך או לייבש את בארות החוף כדי למלא את הכינרת המבוזבזת. כן, זה מה שזורם לים, המים היקרים של הכינרת, שחברת החשמל מתפרנסת מהעברתם הלוך וחזור.
אם יסגרו את המוביל ויטהרו את המים וינהלו פה משק מים חכם, לא יהיה צורך להקים תחנות התפלה בזבזניות שיעלימו חתיכות חוף ושלטובתן ייבנו עוד תחנות כוח מזהמות שיפרנסו את האגו ואת הכיס של מומחי חברת החשמל, מקורות ותה"ל.
ובעניין משרד הבריאות והדגים – הנה עוד אחת מהשטויות המוחלטות. נהרות הגנגס והברהמפוטרה מזרימים כמויות אדירות של שפכים מכל תת היבשת ההודית למפרץ בנגל, ובכל זאת יש שם את שדות הדגה הטובים בעולם, עם הדגים הכי טעימים. ביוב זה חומרים אורגניים. הם לא מזיקים אלא מטייבים את הים, והים ינקה את עצמו בתוך שבוע. הדגים רק מודים לנו על מה שאנחנו מוציאים אליהם. זה אולי לא אסתטי, אבל הדגים, כמונו – שוחים בחרא וחושבים שאלו גשמי ברכה.


ראה גם: סוף הדרך, מותה של מדינה
 

Creative Commons License
| הדפסה || המלצה || דף קודם || ראש הדף |